למדענים שהשתתפו בפורום הכלכלה העולמית בדאבוס ב-2001 לא היה ספק כי ננוטכנולוגיה וביוטכנולוגיה צפויים להיות מגזרי הטכנולוגיה החמים מבחינת צמיחתם בשנים הבאות, אך רבים גם מודאגים מההשלכות החברתיות שלהם.
לוקאס ואן גרינסוון ובן הירשלר
השילוב בין ביולוגיה למיקרו-אלקטרוניקה, אשר עשוי לאפשר ריפוי מחלות ויצירת תינוקות לפי הזמנה, עתיד להניב רווחים שיגיעו לטריליונים של דולרים.
למדענים המשתתפים בפורום הכלכלה העולמית פה בדאבוס אין ספק כי ננוטכנולוגיה וביוטכנולוגיה צפויים להיות מגזרי הטכנולוגיה החמים מבחינת צמיחתם בשנים הבאות, אך רבים גם מודאגים מההשלכות החברתיות שלהם.
הסיבה לכך היא השלמת מיפוי הקוד הגנטי האנושי, “ספר המתכונים” הגנטי שפורק על ידי מדענים לקוד דיגיטלי הכולל 3.1 מיליארד יסודות כימיים. קוד המחשב, אשר תופס את מקומן של הרקמות שתחת המיקרוסקופים של החוקרים, שינה באופן דרמטי את האופן שעלינו לתפוס את הביולוגיה, אמר ביל ג’וי, המדען הראשי של סאן מיקרוסיסטמס, אחת מיצרניות המחשבים המובילות בעולם.
“זה מאוד סמלי שהקוד הגנטי האנושי פוענח בשנת .2000 בכך הפך את הביולוגיה למדע שבמרכזו המידע”, אמר.
“המאה ה-21 תהיה עידן המידע האמיתי, ואני לא מתכוון לאינטרנט”, הוסיף ג’וי. הוא העריך כי שווי טכנולוגיות חדשות אלה עשוי להאפיל לאין ערוך על אלה של עידן האינטרנט, אשר הוגדר פעם על ידי איש ההון סיכון, ג’ון דואר, כצבירת ההון החוקית הגדולה בהיסטוריה האנושית. “השמיים הם הגבול”, אמר ג’וי. “במהלך המאה הקרובה הן עשויות להניב רווחים שיגיעו להיקף של עד 1,000 טריליון דולר.
קניות של תינוקות
מיפוי הקוד הגנטי האנושי פתח אלפי אפשרויות חדשות להתמודדות עם הגורמים למחלות, כאשר הבולטת בהן היא הסרטן, ומדענים בתחום הגנטיקה מאמינים כי לא רחוק היום בו ניתן יהיה ליישם הנדסה גנטית בבני אדם.
ג’ורג’ צ’רץ’, מנהל מרכז ליפר לגנטיקה בבית הספר לרפואה של הרווארד, מעריך כי בקרוב יוכלו רופאים קליניים להעניק טיפול מותאם אישית המבוסס על מיפוי גנטי של המטופל. “אין לפסול את האפשרות כי בעתיד הלא רחוק תעמוד לרשותנו טכנולוגיה שמאפשרת מיפוי קודים גנטיים של פרטים”, אמר.
אך ישנן גם שאלות אתיות. הצגת השאלה – האם תרצו למפות את הקוד הגנטי של ילדיכם, ולחסל גנים “פגומים” עוד בטרם נולדו – בפני קבוצת פוליטיקאים, מדענים, מהנדסי מחשבים ויזמים שהשתתפו בפגישות בדאבוס, הניבה תשובות שנחלקו חצי-חצי.
אך ג’רמי ריפקין, נשיא הקרן למגמות כלכליות (Foundation on Economic Trends), בטוח שכולם היו מנצלים את האפשרות לו הדבר ניתן בידם. “אני מבטיח לך שכולם ירצו למפות… ילד יהפוך לחוויית הקניות האולטימטיווית באורח החיים הפוסט-מודרני”, אמר.
תרופות חדשות לסרטן
ריצ’רד קלאוזנר, מנהל מכון הסרטן הלאומי של ארה”ב, אמר כי קיים פוטנציאל עצום לשיפור הטיפול במחלה, כאשר הפירות הראשונים של המחקר בתחום הגנטיקה הם גילוי דרכים חדשות להבדיל בין עשרות סוגי הסרטן הקיימים. בשנת 2001 עשויות חברות הביוטכנולוגיה למקד את מחקריהן ביכולות הריפוי הטבעיות של הגוף, תוך שימוש בתאים צעירים שעברו מניפולציה כדי שייצרו כמעט את כל סוגי הריקמה הקיימים בגוף.
“עידן השימוש בתאים לצרכים אלה נמצא בראשיתו”, אמר אירווינג וייסמן, פרופ’ לפתולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת סטאנפורד ומייסד חברת StemCells. הצוות שלו כבר הצליח לבודד תאים שמייצרים דם ולהשתיל אותם אצל חולי סרטן במטרה לשחזר מוח עצם שנפגע במהלך הקרנות שעברו.
פרודות “רטובות” מול פרודות “יבשות”
אולם פריצות דרך נרשמות גם בתחומים שמחוץ למחקר הקוד הגנטי, בו הטיפול מתמקד בפרודות (מולקולות) “רטובות”, כלומר חיות. כעת מנסים המדענים לייצר פרודות “יבשות”. כדי ליצר פרודות “יבשות”, משתמשים מדענים בננוטכנולוגיה שמטרתה להפעיל מניפולציה על אטומים, כדי לאפשר יצירה של פרודות
“אינטליגנטיות”. מעבדות זרוקס מפתחות חומר דיגיטלי, אשר יתקיים בזכות עצמו, אמר ג’ון סילי בראון, המדען הראשי של זרוקס.
בעודו מחזיק בין אצבעותיו קוביה חומה קטנה, אמר: “מטרתנו היא לייצר קוביות מסוג זה בגודל של גרגיר חול. בסופו של דבר הן עשויות להפוך לפרודות “יבשות”. כאשר מהירות המחשבים מכפילה את עצמה מדי 18 חודשים, עשויים השבבים בעוד 30 שנה להיות חזקים פי מיליון מהשבבים של ימינו. פרודות זעירות עשויות יום אחד להיות חכמות מספיק לקיים את עצמן ואת סביבתן.
“לפני עשר שנים טען ניקולאס נגרופונטי כי נעבור מעולם של אטומים לעולם של ביטים, אך כעת אנו נעים לכיוון של שילוב בין אטומים לביטים”, אמר סילי בראון.
נתן לואיס, פרופ’ לכימיה והנדסה כימית במכון הטכנולוגי של קליפורניה, אמר כי השפעתו האמיתית של חקר הקוד הגנטי תהיה באפשרות לזהות מה הפעולות שמבצעים חלבונים בגוף אדם בכל רגע נתון. כך לא יידרש אדם להמתין לעלייה בחום גופו כדי לדעת שהוא חולה.
“אפשרות נוספת היא חומרים המקיימים את עצמם. שתלים הנמצאים בקשרי גומלין עם סביבתם מבלי לייצר התנגדות בגוף תוך השתלבות מושלמת בגוף”, אמר.
פול סאפו, מנהל המכון האמריקאי לעתיד, נפעם מהשילוב שבין ביוטכנולוגיה ומיקרו-אלקטרוניקה: “נראה כי ההפתעה הגדולה ביותר היא המפגש בין שני תחומים אלה”, אמר.
