מדענים מבקשים לתכנן בקר שכלל לא יחלה במחלה.
פופיולר סיינס
במקום לחפש אחר תרופה, מנהלים כעת מספר צוותי מחקר מרוץ בניסיון למגר את מקור המחלה ולתכנן ראשי בקר שיהיו מחוסנים מפניה. המדענים, בהם וו סוק היואנג – חוקר של תאי גזע ושכפול גנטי מהאוניברסיטה הלאומית של דרום קוריאה בסיאול – וג’ים רובל, המנהל המדעי הראשי של חברת הביו-טכנולוגיה Hematech מדרום דקוטה, מובילים את המאמצים ליצור ראשי בקר בעלי פריאונים שונים, או ללא פריאונים כלל. הפריאונים הם החלבונים המסתוריים שאחראים במידה רבה למחלות הפרה המשוגעת ו-vCJD.
הפריאונים, שקיימים כמעט בכל התאים של בני האדם ובעלי החיים, הם בדרך כלל בלתי מזיקים. החוקרים לא גילו עדיין את תפקידם המדויק; ייתכן שהם מסייעים להתפתחות המוח או לשינה – איש אינו יודע זאת לבטח. אולם, אין ספק שכאשר הפריאונים מפתחים מוטציות ולובשים צורות חדשות, הם מתחילים לקטול תאי מוח. החלבונים שפיתחו מוטציות מדביקים חלבונים בריאים, גורמים גם להם לפתח מוטציות והתהליך מתגלגל ללא כל שליטה.
האם הציבור מוכן לפרה מהונדסת?
ארבע קבוצות מוכרות שוקדות על מציאת דרכים להסרת הפריאונים מה-DNA של הפרה, או לשינויים. אולם, רק קבוצה אחת הצליחה עד כה להרבות פרה מהונדסת: הצוות של היואנג הודיע באביב האחרון שהוא החל לערוך מבחנים בפרה שעברה שינויים גנטיים. הבהמה נחשפה למחלת הפרה המשוגעת והמדענים בוחנים אם היא תידבק בה. סימני המחלה מופיעים בפרות רק לאחר שישה חודשים לפחות, כך שהתוצאות ייוודעו לכל המוקדם בתחילת השנה הבאה. לדברי היואנג, הוא יצר ארבע פרות עמידות נוספות באותה שיטה: הוא הכניס ל-DNA של הפרה גן משופר על מנת ליצור מעין פריאון מחוזק שלא משנה את צורתו אפילו כשהוא נדבק בחלבונים שעברו מוטציה. רובל, שהיה הראשון ששכפל פרה – בשנת 1998 – נוקט בגישה שונה. במקום להכניס גן חדש ל-DNA של הפרה, הוא מנסה לדומם את הגן הקיים, זה שיוצר את הפריאון מלכתחילה.
אם יצליח הפיתוח של פרות עמידות בפני מחלת הפרה המשוגעת, מדובר יהיה בבהמות יקרות ערך. המחלה גרמה לנזקים רבים ברחבי העולם. עד כה הושמו 3.5 מיליון פרות בהסגר, ומדי שנה נבדקות מיליוני פרות מחשש שלקו במחלה. העלות של פעילויות אלה מגיעה למיליארדי דולרים. הבעיה היא כי גם אם יקצרו הצלחה, לא יודעים עדיין המדענים לענות על שאלה אחרת: כיצד יקבלו הצרכנים את הפרות המהונדסות?
