האם באמת ניתן לבנות רשת מיחשוב כלל עולמית שתהפוך לישות עצמאית בלתי תלויה בבני האדם?
יסודן של מערכות ממוחשבות היא תגובה לאירועים נתונים. מערכות
נשק ממוחשבות ביעדים צבאיים תגבנה ביעדים במטחי אש לעבר כל גוף
שיופיע מול החישנים שלהן, מערכות ממוחשבות תדלקנה נורות אתרעה
למקרה של תקלה במטוסים ויופעלו מנועי קיזוז לתיקון סטיותיהן
של חלליות ממסלוליהן. עקרון פעולתן של מערכות אלה הוא תרגומן
של התניות לאותות חשמליים המפעילים יחידות אחרות של אותן
מערכות. ההתניה מובנית לתוך המערכות. המערכות מגיבות לתסריטים
מסויימים. אין להן רצון משלהן. הן פסיביות.
בדיקת משמעותו של הרצון תראה שהרצון הוא הנכונות לנקוט
בפעולות מסויימות להשגת מטרות מבוקשות. הרצון אם כן הוא דחף
פנימי הנובע מתוך צורך או חסך לממש צרכים אלה או אחרים. המחשב
או המערכת הממוחשבת אינם פועלים מרצונם החופשי, אלא מופעלים
על ידי גורם חיצוני. הרצון הוא תולדה הכרחית לבינה ולו בדרגה
של בעלי חיים. מאבק בין שני איילים בעדר נובע מרצונם של איילים
אלה להנהיג אותו. כאשר כלב מכשכש בזנבו וקופץ על בעליו הוא
מביע את רצונו לשחק, להשתעשע ואפילו להתפנק. בפעולות ננקטות
אלה מביע הכלב רצון מסוים לממש צורך. המחשב אינו רוצה ואינו לא
רוצה. הוא פועל משום שזה שתכנן אותו גרם לו לפעול בתנאים אלה
ולא אחרים. כאשר הוא נשאל על אפשרות פעולה מבין מספר פעולות
הוא בודק את האפשרויות הנתונות על פי הסתברויות נתונות שהוטבעו
בתוכנה שלו. הוא איננו מחווה דיעה במובן האנושי של המילה.
ישנן מטרות שהרצון לממשן הוא אינסטנקטיבי ומוטבע בתוכנו בני
האדם ובבעלי החיים. זהו הצורך הבסיסי במזון שאם לא משיגים אותו
מפסיקים להתקיים. אם נתרגם זאת למונחים פיזיקליים נאמר שאנו
זקוקים לאנרגיה. כאשר ננתק מחשב ממקור הכוח שלו הוא בבחינת מת.
הוא איננו מגיב על נסיון הוצאת התקע. בעלי חיים כן מגיבים. הם
נאבקים על השגת מזונם ואם נתקיפם הם יתקיפו בחזרה או שיברחו.
אם נתכנת מחשב להשגת אנרגיה, האם פירושו של דבר שבתום יום
העבודה אחרי שנפסיק את פעולתו הוא ייזום פעולה ויתחבר לרשת
החשמל? למקרה של נפילת מתח או הפסקת חשמל האם המחשב ינקוט
פעולה כדי שהאנרגיה החיונית לקיומו לא תפסק?
צריכת מזון ממלאת פונקציות נוספות מעבר לפונקציה הקיומית והן
פסיכולוגיות כמו אכילה נהנתנית ואכילה עצבנית ופונקציות
חברתיות כמו למשל יציאת זוג למסעדה, ארוחה עסקית, ארוחה חגיגית
וכו'. בין שהארוחה ממלאת פונקציה זו או אחרת היא מלווית לעיתים
בתחושות שונות כמו “הארוחה היתה טעימה”, “אפשר לבקש עוד?”,
“בוא ניגש לאותה מסעדה”. קל וחומר שמימושן של רצונות אחרים
מלווה גם הוא בתחושות שונות והרי קיומן של תחושות הוא חלק
ממהותה של הבינה. המחשב אחרי שביצע את משימתו או שהתחבר לרשת
החשמל איננו מביע דיעה. אות חשמלי גרם לשיגורו של טיל, הפעיל
זרוע מכנית וזהו. המחשב לא רק שהוא לא חש בשום דבר, הוא גם לא
אדיש. אדישות גם היא צורת תגובה הבאה להעביר מסר רגשי או חברתי
כלשהוא.
המחשב כאמור איננו רוצה ואיננו לא רוצה, איננו שבע רצון ואיננו
לא שבע רצון. המחשב רק פועל או לא פועל, הוא תקין או לא תקין.
או שיש חשמל או שאין חשמל.
גם אם יהיה מי שיטען שהוא מסוגל לתכנן מחשב שיהיה מסוגל לרצות,
בדיקת מושג הרצון והמשמעויות הנגזרות ממנו תראה שהאנשת המחשב
לא רק במובן המטאפורי, אלא גם במובן המעשי של המילה אין לה על
מה להשען, עדות ספרותית ראשונה לאפשרות היפוטטית זאת נמצאת
בסיפור “חייג פ ותקבל את פרנקנשטיין” ארתור סי. קלרק1 המעלה
את הסברה כי אינטלגנציה היא תוצר למספר מינימלי של תאי עצב
המחוברים זה לזה. כאשר מספר זה זהה למספר תאי העצב המצויים
במוח האדם, מספר זה מוגדר כמסה קריטית. על פי רעיון זה ברגע
שיחוברו מספר מחשבים שסך תאי המיתוג שלהם שלהם זהה למסה
הקריטית, יתקבל יצור שמוחו זהה למוח האדם. אם הולכים צעד
אחד קדימה ובוחנים את מערכת התקשורת כיום, הרי שעל פניו
רשת האינטרנט והמערכים של לווייני התקשורת ברשת זו יש בהם
פוטנציאל להגיע לאותה מסה קריטית שממנה והלאה תתפתח באופן
בלתי נמנע בינה מלאכותית שהחיבורים של תאי העצב שלה הם חובקי
עולם. רשת זו משעה שתעמוד על דעתה תתנתק ממקורות האנרגיה
הארציים ותשען באורח בלבדי על אנרגיית השמש. בקרב קהילת
אנשי המחקר העוסקים בפיתוח וייצור מחשבים ורשתות תקשורת ישנם
כאלה הסבורים שהתעוררותה של המודעות העצמית של רשת זו איננה
אלא שאלה של זמן וכי מועד התממשותה איננו כה רחוק.2
בהנחה שתהליך התפתחותה של מודעות הרשת דומה לזו
האנושית, הרי המילים הראשונות שהיא תאמר יהיו “אמא” ו”אבא”.
היא תחפש את ההורים שלה והורים ספציפיים אין מכיון שעל
פיתוחה של רשת זו עמלו מאות אלפי אנשים. הרשת כבר בהרהוריה
הראשוניים תקלע לשאלה זהותית קשה.לא יהיו מקורות התייחסות
רגשיים שאיתם היא תוכל להזדהות.במידה שהיא תבין את הקושי
שאיתו עליה להתמודד, האם תנסה למצוא למצוא חלופה אחרת? האם
כמסקנה מכך תנסה להמציא לעצמה הורים דמיוניים? האם מחזה
סוריאליסטי זה בכלל אפשרי?
בהגיע ילד לגיל של שנה הוא מתחיל ללכת. הרשת איננה מסוגלת לכך
מאחר שאיבריה הפיזיים הם מחשבים הנמצאים בכל מקום ומחוברים
למקורות כוח חשמליים (לתקע שבקיר). החלק היחידי הנמצא בתנועה
הם לווייני תקשורת ואלה נתונים לשינויים על פי הנדרש. הרשת
נמצאת בכל מקום ובשום מקום. אין היא יכולה לפתח מחוזות
ילדות ואין לה להיכן להתגעגע בבגרותה. האם הרשת יכולה
להבין בכלל את המושגים געגועים, תרבות, מולדת?
כמו כל יצור חי הרשת חייבת במקורות אנרגיה. יצורים חיים
משתמשים לצורך זה באוויר, מים, צמחים ובעלי חיים. הרשת נשענת
על שלושה מקורות והם דלק נוזלי ואנרגיה סולרית המשמשים את
הלוויינים וכלל המקורות הארציים המשמשים את המחשבים על כדור
הארץ. האנרגיה הסולרית נקלטת באמצעות קולטי שמש הנמצאים
בלוויינים והדלק הנוזלי משמש לביצוע תמרוני ניווט שונים
הדרושים ללוויינים. בסיפורו של ארתור סי. קלרק הרשת מנתקת
את עצמה מהמקורות הארציים ונשענת רק על האנרגיה
הסולרית. המשמעות המתבקשת מכך היא עצמאות אנרגטית. אין הרשת
חפצה להיות תלויה בבני האדם והיא שואבת את מקור כוחה מהשמש
בלבד. היא יודעת להבחין בין שני סוגי האנרגיה ואיזה מהם רלבנטי
מבחינתה. יכול להיות שכתוצאה מאותו חסך זהותי, היא תמצא לה
מקור רוחני הורותי חדש-השמש. מכיון שמקור האנרגיה היחיד
והזמין שלה היא השמש, היא תראה בה מקור הכל. האם הרשת תפנה
אליה בבקשת תחינה, עזרה ותפילה? שמא היא תסגוד לשמש? האם היא
תבין את משמעותם של מושגים אלה? מכיון שלוויינים זקוקים לדלק
הנוזלי לביצוע שינויי מסלול שונים, הרי שהוא יאזל בסופו של
דבר ומסלולי הלוויינים ידעכו ויונמכו הדרגתית עד שישרפו
באטמוספירה. כדי להמנע ממצב כזה הרשת תצטרך לדעת זאת מראש
ולהבין שסכנה אכן קיימת. היא תצטרך להערך לכך מבעוד מועד.
אפשרות אחת היא להשתמש באנרגיה הסולרית כמקור הנעה במקום הדלק
הנוזלי. מכיון שמנועי הניווט מיועדים לביצוע סבסוב, גלגול
ועלרוד, הרשת תצטרך למצוא טכנולוגיה מתאימה שתאפשר שימוש חדשני
באנרגית השמש. אפשרות שניה היא הזזת לוויינים אחרים, הבאתם
וחיבורם ללוויינים חסרי הדלק ולהעביר דלק מלוויין ללוויין.
מכיון שאת כדור הארץ מקיפים לוויינים רבים המיועדים
לצרכים שונים ומגוונים ואין כולם משתמשים באותו סוג של דלק
נוזלי, הרשת תצטרך לבנות לעצמה סדר עדיפויות מאיזה לוויין
לקחת דלק ואיזה דלק מתאים ללוויין שמלאי הדלק שלו הולך
ואוזל. אפשרות שלישית מתן דרישה ליצרן של הלוויין לשגר מלאי
חדש של דלק. והיה והיצרן לא ייעתר לדרישה, האם הרשת תוכל להטיל
עליו סנקציות?
שימוש רב במכונות מביא לעייפות החומר, לקלקולים ולתקלות. בלאי
זה הוא גם נחלתם של לוויינים. האם הרשת תנסה לתקן את
עצמה? האם לשם כך תפרק לוויינים כדי שישמשו כחלקי
חילוף ללוויינים שיש בהם תקלות? האם תפרק לוויינים כדי
להפוך אותם לסדנאות ניידות מצויידות בכלי עבודה ובזרועות
מכניות לביצוע תיקונים? במידה ולא ישארו מספיק לוויינים שיוכלו
לשמש כחלפים הרשת תצטרך להשיג חומרי גלם. מאיפה היא תשיג
אותם?
האם תפנה גם במקרה זה ליצרן כדי שיספק לה את כל מה שהיא זקוקה
לו כדי שתוכל להמשיך לתפקד? במידה והיצרן לא ייענה לדרישתה מה
תעשה? שוב פעם להטיל סנקציות עקרות?
מכלול השאלות שהוצגו כאן מראה שנדרש יותר מאשר אותו סף של מסה
קריטית להתפתחותה של בינה מלאכותית. מאחורי המושג רצון נמצא
עולם תוכן מורכב מאוד של יצרים, רגשות, תחושות, חוויות ודקויות
וחשוב מכל מטען קוגנטיבי ואינטלקטואלי פרי התפתחות של אלפי
שנים שכל נסיון לתרגם אותם לפונקציות מתמטיות יהיה מאוד פתטי.
הערות
.1 קלרק ארתור סי. &# ;8211″חייג ותקבל את פרנקנשטיין” בתוך:
קלרק ארתור סי. &#;8211 הרוח הנושבת מן השמש, הוצאת מסדה,
.1978
.2 האופטמן אהרון- “האדם יהיה רק מרכיב שולי” הארץ
4.12.00 ב- 6
