מזונות פרנקנשטיין

המחלוקת העולמית בנוגע לגידולים שעברו תהליך של הנדסה גנטית הולכת ומחריפה. לרוב ההתנגדות מסיבות אקולוגיות או בריאותיות אין בסיס מדעי של ממש, והשיקולים העיקריים לה נובעים מהיבטים אידיאולוגיים, חברתיים וכלכליים

תמרה טראובמן

תצלום: אוריאל סיני וייס ועגבנייה מהונדסת. הריח שאבד

אחת המחלוקות העזות ביותר כיום בגבול שבין עולם המדע, החברה והכלכלה קשורה בצמחים שעברו תהליך של הנדסה גנטית. מגוון גידולים מהונדסים מצויים כיום בשימוש, בהם סויה, תירס, תות שדה וכותנה, וכבר בוועידת ארגון הסחר העולמי בסיאטל ב-1999 התקיימו הפגנות סוערות בשל הצמחים הללו. באירופה מכנים אותם “מזונות פרנקנשטיין”. באנגליה, אחד ממעוזי ההתנגדות העיקריים, יותר ויותר סופרמרקטים מצהירים כי אין הם מוכרים כלל מוצרי מזון מהונדסים גנטית.

במחלוקת על הגידולים המהונדסים נוצרו שני קטבים: באחד מצויים פעילים למען הגנת הסביבה ואנשים המתנגדים לגלובליזציה. הם טוענים כי הגידולים עלולים לפגוע בבריאות ובסביבה וכי הטכנולוגיה החדשה משמשת אמצעי רב עוצמה לשליטה ריכוזית של תאגידי ענק בחקלאים ובצרכנים.

בקוטב האחר עומדים מדענים וחברות זרעים, הטוענים שלא נמצאה הוכחה
שהגידולים גורמים נזק, וגם אם יתגלה נזק כלשהו בעתיד, התועלת
שבגידולים עדיין עולה על הסיכונים האפשריים שבהם. לדבריהם,
בטכנולוגיה החדשה טמונה התקווה היחידה לסיפוק הצורך ההולך וגובר
במזון איכותי במדינות העניות.

המסחור האינטנסיווי של הגידולים המהונדסים החל ב-.1996 בשש השנים
שחלפו מאז ועד שנת 2001 גדל השטח שתפסו הצמחים המהונדסים ביותר מפי
, 30 וכיום הם משתרעים על 526 מיליון דונמים. יותר ויותר חקלאים
מאמצים את הגידולים המהונדסים, ובין שנת 2000 ל-2001 גדלה כמות
הגידולים הללו ב-%74% .19 מהגידולים המהונדסים גדלים במדינות
המתועשות והשאר במדינות העניות.

לפי דו”ח שפירסם בשנה שעברה “השירות הבינלאומי לרכישת יישומים
ביו-טכנולוגיים בחקלאות” הפועל במדינות עולם שלישי ובארה”ב, בכמעט
ממחצית השטח העולמי המוקדש לגידול סויה נשתלה סויה מהונדסת. לכותנה
מהונדסת נתח של %20 מכלל גידולי הכותנה, לקנולה (עשב שמזרעיו מכינים
שמן) %11 ולתירס %.7

לדברי הד”ר אריה מעוז, מזכיר הוועדה הראשית לצמחים מהונדסים (הגוף
האחראי במשרד החקלאות על פיקוח על הצמחים), בישראל אמנם נעשה מחקר
בגידולים מהונדסים, אך אין גידול חקלאי בשדות של הצמחים. עם זאת, גם
מעוז וגם משרד הבריאות אומרים כי ייתכן שחלק מן המזון הנאכל בישראל
מכיל רכיבים מצמחים מהונדסים. ב-'98 הקים משרד הבריאות ועדה שהיתה
אמורה לקבוע כיצד יסומנו המוצרים המכילים רכיבים מהונדסים. ואולם עד
היום לא יושמו המלצותיה. על פי משרד הבריאות במדינות רבות בעולם
עדיין אין תקנות הנוגעות לכך.

לדברי הד”ר דורית ניצן-קלוסקי, ראש אגף המזון במשרד הבריאות, בארצות
הברית נעשה שימוש נרחב בגידולים מהונדסים, ו”ייתכן שיש מוצרים
שמגיעים מארצות הברית, המכילים צמחים שעברו הנדסה גנטית”. לדבריה,
היצרנים אינם מצהירים באילו מהמוצרים יש גידולים מהונדסים, ולכן אי
אפשר להבדיל ביניהם. ברוב מדינות אירופה, לעומת זאת, רוב היצרנים
מציינים מוצרים המכילים רכיבים מהונדסים ולו רק בשל דרישת הצרכנים.

מאז שהחל האדם הקדמון לתרבת דגנים לפני יותר מ-6,000 שנה – ובכך יצר
את החקלאות הראשונה – השתנה לנצח עולם הצומח. בהעדפת זנים טעימים
ונוחים יותר לגידול, ודרך הכלאות של זנים קרובים, נוצרו צמחים חדשים;
למשל, עגבניות שרי ונקטרינות. ואולם, ההנדסה הגנטית איפשרה בפעם
הראשונה לפרוץ את המחסום שהציב הטבע ולהכניס לצמחים גנים ממינים
שונים לגמרי. כך, למשל, אחד הגידולים המהונדסים הראשונים היה תות שדה
המכונה “אנטי פריז”: המדענים שייצרו אותו שילבו בגנום שלו גן מדג
נהרות, ששוחה בנהרות הקרים של צפון אמריקה ואינו קופא, וכך יצרו תות
עמיד לקרה.

כמעט כל הגידולים המהונדסים המצויים בשימוש כיום מכילים גנים המקנים
לצמח עמידות לקוטלי עשבים או עמידות למזיקים. באמצע שנות התשעים החלה
חברת מונסנטו האמריקאית לשווק צמחים המכילים גן מחיידק בשם בצילוס
תורינג'ינסיס, הגורם לצמחים לייצר חלבון בשם .Bt החיידק, הקוטל חרקים
מסוימים שמזיקים לגידולים, שימש במשך שנים אמצעי להדברה ביולוגית
בחקלאות. באמצעות הנדסה גנטית שילבו המדענים ממונסנטו את הגן האחראי
לייצור הרעלן של החיידק בגידולים וייצרו צמח המפריש בעצמו את הרעלן.
הגידולים הללו מכונים גידולי Bt ובהם, בין השאר, כותנה, תירס וסויה.

גידולים אחרים המצויים בשימוש נרחב בחקלאות, וגם אותם יצרה מונסנטו,
הם גידולי .RoundUp Ready הראונד-אפ הוא קוטל עשבים. מונסנטו יצרה –
יש הטוענים שהדבר מזכיר את מיקרוסופט שכפתה את השימוש בדפדפן
האקספלורר במערכות ההפעלה שלה – גידולים העמידים לראונד-אפ. את
גידולי ה”ראונד-אפ רדי”, שאינם נפגעים מהכימיקל, יש לרסס בקוטל
העשבים של מונסנטו.

כל הגידולים הללו מעוררים חשש בקרב המתנגדים. הם מזהירים שהגנים
החדשים שהגיעו לצמחים יגרמו אלרגיות ובעיות בריאותיות אחרות. ואולם,
לפי דו”ח שחיבר השנה צוות מומחים בעבור ה-Royal Society הבריטית,
מהמחקרים שנעשו עד כה לא עולה כל עדות לנזק בריאותי העלול להיווצר
מהצמחים.

“כל בני האדם נחשפים, כל הזמן, למאות כימיקלים חדשים ותמיד יש פה ושם
אלרגיות”, אומר הפרופ' יוסי הירשברג, מומחה לגנטיקה של הצומח
מהאוניברסיטה העברית בירושלים. “זה לא הגיוני להיטפל דווקא לצמחים
המהונדסים”.

מחקרים שנעשו עד כה מלמדים כי הגידולים המהונדסים אינם מזיקים לסביבה
יותר מכל מוצר חקלאי אחר הנמצא בשימוש, וכי להתנגדות המבוססת על רקע
בריאותי אין בסיס של ממש. נראה שההתנגדות העיקרית נובעת למעשה
מהיבטים אידיאולוגיים, חברתיים וכלכליים.

גרגרי אבקה מהצמחים המהונדסים יכולים לעבור לזני בר קרובים, להפרות את
פרחיהם ובדרך זו להעביר אליהם את הגנים החדשים. המתנגדים מזהירים כי
בדרך זו עלולים להיווצר “עשבי-על”, העמידים לכל קוטלי העשבים
הקיימים. הפרופ' הירשברג ומדענים רבים אחרים אומרים כי הניסיון מלמד
שהגנים המהונדסים אינם מעניקים לצמחי הבר תכונות עדיפות בטבע ולכן
יישארו תחומים בשטחים מצומצמים.

כך או כך, התופעה כבר קיימת. פרסי שמייסר, חקלאי ממחוז ססקצ'וון
שבמערב קנדה, מגדל זה שנים בחלקה שלו צמחי קנולה. הוא בחר שלא להשתמש
במקבילה המהונדסת. אך לפני כמה שנים התגלו בשדה שלו צמחי קנולה
מהונדסים של חברת מונסנטו. לטענת שמייסר, הדבר נבע מ”זיהום גנטי”,
כפי שהוא מכנה זאת, שהגיע לשדה שלו משדות סמוכים ופגע בזכותו שלא
להשתמש בגידולים מהונדסים. ואולם חברת מונסנטו תבעה אותו על גניבת
הפטנט שלה על הקנולה המהונדסת. באחרונה קבע בית המשפט כי לא משנה
כיצד הגיעו הצמחים לשדה של שמייסר, הקנולה המהונדסת היא קניין רוחני
השייך למונסנטו, וחייב את שמייסר לשלם פיצויים והוצאות משפט לחברה.

יעל כהן, יו”ר “מגמה ירוקה”, ארגון סטודנטים להגנת הסביבה המתנגד
לגלובליזציה, לא רק מוטרדת מההשלכות האקולוגיות העשויות להיות למעבר
הגנים לצמחי בר, אלא רואה בכך בעיקר אמצעי של תאגידי ענק לשליטה
בשוק. “זו בעצם הדרך של התאגידים לכפות על החקלאי לקנות מונסנטו בשנה
הבאה”, היא אומרת.

התאגידים העיקריים המשווקים גידולים מהונדסים הם דו-פונט (יצרנית
הזרעים הגדולה בעולם), אוונטיס וסינג'נטה. אך המובילה הבלתי מעורערת
של תעשיית הגידולים המהונדסים היא מונסנטו, האחראית לכ-%91 מהשטח
העולמי המוקדש לגידולים מהונדסים.

“תחשבו”, אמרה כהן ביום חמישי שעבר בערב לקהל צעיר שבא לאולם האפלולי
של “הגדה השמאלית” בתל אביב לדיון בהנדסה גנטית בצמחים, “שכל המזון
העולמי יוחזק על ידי ארבע חברות ענק – זה הרבה מעבר לכל השלכה
בריאותית או אקולוגית”.

בתחקיר שפירסמו בתחילת השנה שעברה העיתונאים קורט אייכנוולד וג'ינה
קולטה ב”ניו יורק טיימס” נכתב כי למונסנטו, בעלת “כוח פוליטי ותיק
וקשרים עמוקים בוואשינגטון”, היתה השפעה רבה על התקנות על צמחים
מהונדסים בארצות הברית. “לאורך שלושה ממשלים שונים”, נכתב, “מה
שמונסנטו ביקשה מוואשינגטון, היא – ובעקבותיה תעשיית הביו-טכנולוגיה
– קיבלה. אם האסטרטגיה של החברה דרשה רגולציות, אומצו תקנות לטובת
התעשייה. וכאשר החברה החליטה פתאום שיש צורך להיפטר מהרגולציות
ולהאיץ את שוק המזון שלה, הבית הלבן הוביל במהירות למדיניות פיקוח
עצמי נדיבה באופן בלתי רגיל”.

הקרב אכן מונע ברובו על ידי אינטרסים כלכליים. אירופה מטילה מגבלות
חמורות על יבוא זרעים מהונדסים, משום שרובם מיוצרים בארצות הברית וזו
דרכה להיאבק בפרץ יבוא שימוטט את החקלאים האירופים.

הפרופ' הירשברג גם מצביע על אינטרס אחר. אחת הסיבות לפריצת בהלת
הגידולים המהונדסים בבריטניה היתה הצהרה של הנסיך צ'ארלס, שהזהיר
מההשלכות הבריאותיות של הגידולים ומפגיעתם בסביבה. אחר כך התברר כי
לנסיך חוות לגידולים אורגניים. “החקלאות האורגנית באנגליה שילשה את
היקפה מאז ההיסטריה שעורר, בין השאר, הנסיך צ'ארלס”, אומר הירשברג.

זמביה סירבה באחרונה לקבל מארה”ב משלוח חירום של אלפי טונות תירס,
שהכיל כנראה גם גרעיני תירס מהונדסים, מחשש שהדבר יפגע ביחסי הסחר
שלה עם אירופה. בזמביה יש משבר רעב ההולך ומחריף בכל יום. הנשיא, לוי
מוונאוואסה, אימץ קו נוקשה: הוא חושש שגרגרי התירס ישמשו לזריעה,
ושיצמח מהם תירס מהונדס, שיוכלא בהאבקה הדדית עם זני תירס לא
מהונדסים. הדבר יסכן את היצוא מזמביה לאיחוד האירופי, הדורש לסמן את
כל המוצרים שעברו הנדסה גנטית. “היחידים שמתו עד כה ממזון מהונדס”,
אומר ג'ונתן גרסל, פרופסור למדעי הצמח ממכון ויצמן, “הם העניים בעולם
השלישי, שמתים מרעב”.