טכנולוגיות רבות פותחו או שוכללו לקראת הטיסות המאוישות לירח והיום הן מוטמעות במוצרים רבים בחיי היום יום שלנו, אבל החידוש הכי חשוב, והכי משפיע הוא ההכרה שלנו בחשיבות השמירה על הסביבה לאחר שראינו את האטמוספירה הדקה בתצלום “כוכב הלכת הכחול”
מאת דניאל בראון, מרצה באסטרונומיה, אוניברסיטת נוטינגהאם טרנט.
תרגום: אבי בליזובסקי
תכנית אפולו של נאס”א הייתה אחד ההישגים הטכנולוגיים המאתגרים ביותר במאה ה-20. מעבר למרוץ החלל והחיפוש, היא תרמה לכמה המצאות וחידושים שעדיין משפיעים על חיינו. אבל במקביל התפתחו כמה מיתוסים באשר לשאלה אילו טכנולוגיות בדיוק הם תוצאה של התכנית.
המיתוס האהוב עלי הוא שהטפלון פותח על ידי נאס”א. זה נראה הגיוני, שכן הוא חומר עמיד בחום רב – משהו שמשימות החלל דורשות. עם זאת, הוא הומצא בטעות בשנת 1938 על ידי רוי פלנקט מחברת דו-פונט כאשר חקר חומרים לתעשיית המקררים שהתפתחה באותה עת. וולקרו הוא עוד מיתוס שגוי. הוא הומצא בשנות הארבעים על ידי ג’ורג’ דה-מסטרל אבל את התועלת העצומה בחיי היומיום בחלל לא ניתן להכחיש. תארו לכם איך יכולתם לאבטח את הצמדותכם למיטה בעת השינה באפס כוח משיכה.
כפי שזה היה עכשיו חמישים שנים מאז נחיתתה של אפולו 11 הירח, זה זמן טוב כדי לשפוך קצת אור על מה מהחידושים הטכנולוגיים הוא תוצאה של מירוץ החלל ומה לא. הנה רשימה של כמה התפתחויות מתוך רשימה ארוכה. חלקן לא נוצרו ישירות על ידי נאס”א, אבל אולי מעולם לא היו נחשפות לולא הסיוע העצום והקידום שקיבלו מסוכנות החלל.
1. טיהור מים
נאס”א פיתחה יחידה קטנה וקלה, אשר טיהרה את המים בטיסות החלל המאויישות. זה עבד באופן אמין ללא צורך בשימוש ביוני כסף (אטומים שאיבדו אלקטרונים) כדי להרוג חיידקים. זה התברר כשימושי מאוד לטיהור מים בכדור הארץ, במקרה הזה ללא צורך בכלור שכן הכלור מתפרק בשל אור השמש או חום, וגם נפתרות בעיות עקצוץ העיניים בבריכות השחיה.
המערכת של נאס”א משמשת כיום כדי לשמור על המים במגדלי הקירור נקיים, והיא עוזרת לתמוך במיזוג אוויר ברחבי העולם ואף החלו להשתמש בה לניקוי בריכות. חברת Carefree Clearwater, Ltd, יישמה אותו כדי לטהר מתקני ספא ובריכות שחייה ברחבי ארה”ב.
2. מסכות נשימה
מערכות נשימה הנמצאות בשימוש על ידי כבאים ברחבי העולם מקורותיהם בנאס”א. אף על פי שנאס”א עצמה לא המציאה אותם, הסוכנות היתה אחראית להפוך אותם קלים לשימוש. ב-1971, רבים מלוחמי האש האמריקנים נאלצו לשאת ציוד במשקל 30 ק”ג מה שהוביל כמה מהם אפילו לזנוח את המערכות שלהם כדי להגיע לאש.
באמצעות הניסיון שלה בפיתוח ציוד אסטרונאוט לנחיתה על הירח, נאס”א שיתפה פעולה עם גופים ממשלתיים אמריקנים אחרים בפיתוח מערכות נשימה טובות יותר בשנים הבאות. המערכת המשופרת היתה קלה יותר, גם קל היה ללבוש אותה והיא כוללת גם מסכת פנים עם שדה ראיה רחב.
3. בד פולימר
פולימרים הם חומרים עשויים שרשראות ארוכות של מולקולות, והם נוטים להיות בעלי תכונות מרשימות כגון קשיחות והתנגדות החום. הכימאי האמריקני קארל מארוול היה הראשון שסינתז פולימר polybenzimidazole בשנות החמישים. זה לא פותח עבור נאס”א אך היא עשתה בו שימוש רב. הסיבה לכך היא שסוכנות החלל חיפשה לפתח סיבי טקסטיל לא דליקים ויציבים תחת טווח רחב של טמפרטורות – ממימן נוזלי לזהב מותך. היה זה בעקבות אסון אפולו 1 שבו נהרגו שלושת אנשי הצוות על הקרקע בגלל חומר דליק שהתלקח.
האיגוד הבין-לאומי של מכבי האש שיתף לאחר מכן פעולה עם נאס”א בפרויקט FIRES בשנת 1971 כדי לשלב את החומר החדש בתוך ציוד מגן של כבאים. הפולימר מצא את דרכו לשירותי כיבוי האש של ארה”ב בשנות ה-70 וה-80 לחיזוק בגדי המגן שלהם. זה עדיין בשימוש בדרכים חדשות בתחומים שונים כולל מגיבים ראשונים באירועי אסון., ספורט מוטורי, צבא ותעשייה.
4. מכשירים אלחוטיים
האסטרונאוטים של אפולו רצו להחזיר סלעים לכדור הארץ ולבצע כמה מדידות בזמן השהות על הירח בלי חיבור למקור חשמל. לשם כך הם נזקקו למכשירים אלחוטיים יעילים. למרבה המזל, החברה בלק אנד דקר פיתחה כמה מוצרים ראשוניים מהסוג הזה אך ב-1961 נאס”א התקשרה עם חברת מרטין מרייטה, כדי לסייע בפיתוח כלים מותאמים אישית למשימות הירח כגון פטישים ומקדחה
זוהי גם משימה מאתגרת למדי לסובב ברגים כאשר צפים בספינת חלל באפס כבידה בלי שהאסטרונאוט יסתובב אף הוא. הדבר הוביל לפיתוח ברגים המיועדים לאפס כבידה.
אז נאס”א סייעה ליזום חדשנות חשובה של מכשירים אלחוטיים, שעברה אחר כך לשואבי אבק אך גם לציוד רפואי.
עם זאת, כאסטרונום תרבותי, אני אוהב לשבת בחיבוק ידיים ולחשוב אילו המצאות חומריות אחרות נתנו לנו טיסות החלל המאויישות והנחיתות על הירח. אני אישית חושב שהפיתוח של מושגים חדשים וחדשניים של המחשבה עלינו ועל הסביבה היה מרכזי בחברה המודרנית שלנו. לאפקט הסקירה – המבט הגלובלי על כדור הארץ מהחלל, ובפרט תמונת “כוכב הלכת הכחול” היתה השפעה מכרעת על הקמת התנועה הסביבתית.
טיסות החלל המאוישות אינן יכולות תמיד להימדד בשיעור ההשפעה החומרית שלהן, אלא צריך להעריך אותה גם מהפן של כיצד היא שינתה את החשיבה שלנו.
עוד בנושא באתר הידען:
4 תגובות
המחבר הנכבד שכח את האגדה האורבנית: מהנדסי החלל המציאו את העפרון מאחר ועט נובע או עט כדורי לא מתפקדים בסביבה נטולת גרביטצים. אמנם את העפרון שצריך לחדד מפעם לפעם המציאו מהנדסים רוסיים, אבל ה”צ’יינוגרף” שכל כך אהוב על קמב”צים בצהל, זו המצאה אמריקאית (למרות השם הסיני).
זה כדור!
אורי,
זה דיסק ולא כדור
בתצלום “כוכב הלכת הכחול” למעלה, כמו בהמון תמונות דומות, לא רק של כדור הארץ, צפיפות האור הממוצעת אחידה על פני תמונת הכדור, מהמרכז עד ההיקף. אין לכך הסבר של ממש בספרות המדעית. אין בכלל הסבר.