חברי האקדמיה החדשים הם: פרופ’ נעמה ברקאי ופרופ’ עדיאל (עדי) שטרן ממכון ויצמן, פרופ’ סימון הופקינס מהאוניברסיטה העברית, ופרופ’ מיכה שריר מאוניברסיטת ת”א
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תערוך בחנוכה את הטקס החגיגי המסורתי של קבלת החברים החדשים. עם הצטרפותם האקדמיה מונה 128 חברות וחברים בשתי חטיבותיה. חברי האקדמיה נבחרים לכל ימי חייהם.
ואלה ארבעת המדענים:
- פרופ’ נעמה ברקאי – ראש המחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע, חברת האקדמיה האירופית והארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית.
- פרופ’ סימון הופקינס – פילולוג ופרופסור אמריטוס בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הבריטית.
- פרופ’ עדיאל (עדי) שטרן – פרופסור לפיזיקה תאורטית במחלקה לפיזיקה של חומר מעובה במכון ויצמן למדע, עמית בחברה האמריקנית לפיזיקה.
- פרופ’ מיכה שריר – פרופסור למדעי המחשב ומופקד על הקתדרה לגאומטרייה חישובית ורובוטיקה באוניברסיטת תל אביב.
הטקס יתקיים ביום שלישי ערב נר שלישי של חנוכה, 4 בדצמבר 2018, בבית האקדמיה בירושלים בישיבתה הפתוחה של האספה הכללית.
נשיאת האקדמיה פרופ’ נילי כהן בירכה את החברים החדשים ומסרה כי הצטרפותם מחזקת את שורות האקדמיה למדעים בחוקרים נוספים מן המעלה העליונה וכי הם יסייעו לאקדמיה להשיג את יעדיה ולפתח את הפעילות המדעית הענפה בישראל בשנים הבאות.
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים היא הגוף הבכיר בקהילה המדעית בישראל. היא נוסדה על פי חוק בשנת תשכ”א (1961) במטרה לרכז בתוכה מטובי אנשי המדע בישראל, לטפח ולקדם פעילות מדעית בארץ ולייעץ לממשלות ישראל בנוגע למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית.
פרופ’ נעמה ברקאי
פרופ’ נעמה ברקאי היא ראש המחלקה לגנטיקה מולוקולרית במכון ויצמן למדע, חברת האקדמיה האירופית (Academia Europaea) והארגון האירופי לביולוגיה מולוקורית(EMBO) .
פרופ’ ברקאי עוסקת בבניית מודלים מתמטיים של מערכות ביולוגיות. אחת מתרומותיה העיקריות היא הגדרת עקרון היציבות (robustness) של מעגלים ביולוגיים, הקובע כי במהלך האבולוציה התפתחו מעגלים ביולוגיים יציבים המבצעים את פעולתם העיקרית ברגישות מינימלית או בלא רגישות לרעשים שהם חלק בלתי נפרד מהסביבה הביולוגית. במהלך השנים השתמשה פרופ’ ברקאי בעקרון היציבות לאפיין את עקרונות הייצוב ואת דרכי הפעולה של מעגלים שונים, ובייחוד מעגלים הפועלים להגדרת תבניות מרחביות במהלך ההתפתחות העוברית.
עבודתה של פרופ’ ברקאי זיכתה אותה בפרס רוטשילד, בפרס EMBO לנשים במדע, בפרס הלן ומרטין קימל למחקר חדשני ובפרס ע”ש מיכאל ברונו.
פרופ’ סימון הופקינס
פרופ’ סימון הופקינס הוא פילולוג ופרופסור אמריטוס בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים. עלה ארצה מאנגלייה בשנת 1983. חבר האקדמיה הבריטית.
פרופ’ הופקינס עוסק בפילולוגיה של השפות השמיות בכלל, ובייחוד בערבית ובארמית על צורותיהן השונות בתקופה הקדומה, בימי הביניים ובעת המודרנית. במחקריו הוא הקדיש תשומת לב מיוחדת לעדויות הראשונות של הערבית הספרותית כפי שהיא משתקפת בפפירוסים המוסלמיים מראשית האסלאם. הוא עוסק בערבית היהודית מתקופת ימי הביניים, הן בטקסטים הקדומים ביותר, מהאלף הראשון, והן ביצירותיו הערביות של הרמב״ם. בתחום הארמית הוא חוקר ניבים שונים של הארמית החדשה שעדיין מתקיימים בארץ.
פרופ’ הופקינס זכה במדליה על שם אדוארד אולנדורף בתחום חקר השפות השמיות מטעם האקדמיה הבריטית.
פרופ’ עדיאל (עדי) שטרן
פרופ’ עדיאל (עדי) שטרן הוא פרופסור לפיזיקה תאורטית במחלקה לפיזיקה של חומר מעובה במכון ויצמן למדע ועמית בחברה האמריקנית לפיזיקה. הוא נולד וגדל בבאר שבע.
תחום העניין המדעי העיקרי של פרופ’ שטרן הוא הדרך שבה תורת הקוונטים משתקפת בתכונותיהן של מערכות אלקטרוניות. בעבודתו המדעית הוא מייחס חשיבות רבה לחיפוש הסברים פיזיקליים בהירים לבעיות מורכבות. באופן שאינו בלתי קשור, תחביבו הוא הפופולריזציה של המדע. הוא משתף פעולה בהצלחה עם תאורטיקאים ועם נסיונאים.
פרופ’ שטרן הוזמן לשאת הרצאות בין השאר בכינוסים של Solvay, של ה-Simons Foundation ושל מייקרוסופט. הוא חבר מייסד בפרויקט Q של חברת מייקרוסופט לבניית מחשב קוונטי, וזכה בפרס לנדאו למדעים של מפעל הפיס.
פרופ’ מיכה שריר
פרופ’ מיכה שריר הוא פרופסור למדעי המחשב ומופקד על הקתדרה לגאומטרייה חישובית ורובוטיקה באוניברסיטת תל אביב.
מחקריו של פרופ’ שריר עוסקים בגאומטרייה חישובית וקומבינטורית ובעבר גם ברובוטיקה, וביישומים שונים שלהם. הוא ממייסדיו של תחום תכנון תנועה אלגוריתמי ברובוטיקה (בסדרת מאמרים על “בעיית מזיזי הפסנתרים”).
פרופ’ שריר פרסם כ-350 מאמרים בעיתונות המקצועית ונשא כ-250 הרצאות בכינוסים, וכן כתב וערך ארבעה ספרים.
עבודותיו זיכו אותו בפרס א.מ.ת., בפרס לנדאו למדעים של מפעל הפיס, בפרס מקס פלנק, בפרס פהר וכן בפרס ביטחון ישראל. הוא בעל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אוטרכט (מ-1996) ועמית של אגודת הACM-.
