בחמש השנים האחרונות קוצצו 6.4 שעות שבועיות בבתי הספר התיכוניים והיד עוד נטויה גם השנה
שרת החינוך יולי תמיר כינסה אתמול מסיבת עיתונאים ממנה עולה כי חלה ירידה חדה בשיעור בני ה-18 המצליחים להשיג תעודת בגרות. בשנת תשס”ה היו רק 54.1% מהנערים זכאים לתעודת בגרות, לעומת 51.7% בשנה שעברה. הירידה חלה בכל המגזרים, אולם בייחוד בלטה בקרב הערבים, העולים והדתיים.
הירידה במספר מקבלי תעודות הבגרות בשנת תשס”ה הייתה בשיעור של 2.4% מכלל הנבחנים או 5% מבין הזכאים לבגרות. הירידה החדה ביותר נרשמה במגזר הערבי, ירידה בשיעור של 6.6%, מ-38.8% ל-32.2%. . במגזר הדתי נרשמה ירידה משמעותית של 6.3%. שרת החינוך הנכנסת, יולי תמיר, ייחסה את הירידה הזו למשבר שעברו התלמידים בעקבות ההתנתקות, ואמרה כי הנושא ייבדק על ידי המשרד, והוסיפה שלבני הנוער הדתיים יינתן סיוע מקצועי.
בקרב העולים נרשמה ירידה של 4% בשיעורי הזכאות, מ-48.5% ל-44.5%. היהודים החילונים והדרוזים ירדו בשיעור הזכאים ב-1.3% ו-1.1% בהתאמה.שרת החינוך אמרה כי הסיבה לירידה במספר הזכאים נובעת, בין השאר, מקיצוץ השעות בחינוך העל-יסודי ואמרה כי לא צפויים שינוים מיידיים גם בשנה הבאה באחוזי הזכאות לבגרות, משום שמדובר בנזק מצטבר.
בחינוך העל יסודי קוצצו מאז שנת תשס”ב 6.4 שעות לימוד שבועיות. בשנה הבאה מתוכנן קיצוץ נוסף של 12 אלף שעות לימוד בחינוך העל יסודי. משרד החינוך מנהל מגעים מול משרד האוצר בניסיון לבטלו.
יוסי שריד, שכיהן בעבר כשר החינוך, תולה את האחריות לירידה במס' הזכאים לבגרות בהתנהלותן של לבנת ותירוש: “בחמש שנים הן ריסקו את מערכת החינוך”. שריד טען כי “גם כאשר כביכול נרשמה עליה, היה מדובר בכזב. כל הזמן עסקו אך ורק בהורדת רמת הבחינות כדי להעלות את שיעור הזכאים. לכן, אני לא מבין כיצד אותה חרושת זיוף נפסקת. עכשיו יש שרת חינוך חדשה. כנראה לכל תרמית יש סוף. סוף תרמית להתגלות”.
