המגע הראשון: ספוטניק

מהנדס צעיר ב-JPL היה בין הראשונים שהאזינו לאותות מהספוטניק וניסו לפענחם, כיום, בגיל 80 הוא מספר את חוויותיו באתר נאס"א

 העיתונים של התקופה הראו בני אדם מאזינים לאותות מהספונטיק. בצילום: כיסוי תקשורתי של הספוטניק, הכולל את התמונה של הנרי ריכטר, מימין ושל רוברט לג כשהם עוקבים אחר הספוטניק.

המצב הזה היה בלתי יאמן וזאת בלשון המעטה. הקול בצדו השני של קו הטלפון היכה את נשיא מועדון הרדיו של עמק סן גבריאל כמו מכה על הראש. בלתי יאמן, קיווה הנרי ריכטר, כדי שיהיה אמיתי. הוא תמיד ציפה למישהו מקצה אחר של העולם שיהיה לו משהו מעניין להגיד, ואולם הוא זכה בשיחה שהפכה אותו לחבר מועדון חוקרי החלל החיצון. כמה מהדברים שהתרחשו במהלך תקופה זו אני יכול לזכור כאילו הם התרחשו אתמול, אומר ריכטר, כיום בן 80. "היתה אזהרה שהדבר עלול להתרחש אך הם היו כל כך סודיים לגבי כל דבר, מדוע שהם ישנו את דרכיהם עכשיו?"
האזהרה התממשה בצורת שיחת טלפון מהבוס של ריכטר, ויליאם פיקרינג, מנהל המעבדה להנע סילוני (לימים, אחת מחטיבות המחקר הממשלתיות שהתמזגו ויצרו את נאס"א). פיקרינג השתתף בפגישה בוושינגטון כאשר שמע מפי מדענים רוסים כי הסובייטים אמורים לשגר לווין בעתיד הקרוב.
ב-4 באוקטובר, בשעה 10:28 שעון מוסקבה, באור בהיר, עשן, להבות ורעש מחריש אוזניים שיגרה רוסיה טיל ליד טיוראטאם, קזחסטן, כש-32 נחירי הטיל העידו על המראתו של הטיל הבליסטי הבין יבשתי R-7. 295 שניות ו-228 קילומטר מאוחר יותר, שבתו מנועי ה-R-7 לנצח. מיד לאחר מכן הופעלו מנעולים פניאומטיים, מכסה החרטום נפרד, וארבע אנטנות נפתחו. לאחר מכן, הפעולה הראשונה שסימלה את שחר עידן החלל –שסתום קטן שחיבר את הלווין למחיצת ה-R-7 הופעל, ושחרר את הלווין שמשקלו 83 ק"ג אל האפילה והקור של החלל. ספוטניק הגיע למסלולו.

"היה זה במשרדי בבנין 125 ב-JPL כאשר ד"ר פיקרינג התקשר שוב", אמר ריכטר. "אינני זוכר בדיוק מה הוא אמר, אך זו היתה שיחה קצרה אודות הספוטניק. פתחתי את הרדיו וניסיתי לכוון אותו. הרוסים פרסמו כי ניתן לקלוט את האותות מהלווין בתדר 20 מגהרץ, אך כל מה שריכטר שמע היה רעש סטטי. הוא חשד מיד כי עמודי המתח הגבוה שעברו בגבעה שליד JPL חסמו את התדר הזה, כך שבוגר הצי וקאלטק הרים את שפופרת הטלפון אך לא לבוס פיקרינג הפעם, אלא לחבר שגם הוא השתייך למועדון הרדיו של עמק סן גבריאל.

ספוניק

בוב לג היה בעל כושר המצאה והיה לו ציוד רדיו משל עצמו והוא התגורר בעיר הסמוכה טמפל סיטי, אומר ריכטר, "באותו זמן לא היו עמודי מתח גבוה ליד ביתו של בוב והיתה לו אפשרות להאזנה נקיה לאות המשודר מן החלל. הדבר היחיד שללג לא היה, זו אנטנה שיכולה לקלוט שידורים בתדר 20 מגהרץ, אך לג, רב התושיה, חיפש בביתו ומצא משהו שיכול לעשות את העבודה – חוט תיל המחזק מערכת להרחקת יתושים שהותקנה על חלונו. הוא הריץ כבל מהחלון למקלט הרדיו, הקיש את התדר, 20 מגהרץ, והאזין.
"כאשר בוב התקשר אלי בחזרה ואמר שהוא שמע את האות, נכנסתי להלם" אמר ריכטר. "אמריקה עבדה במלא המרץ כדי להיות ראשונים בחלל. ארה"ב תכננה לשגר לווין של הצי בשם ונגארד בחודשים הקרובים והרוסים היכו אותנו." למרות ההלם, ידע ריכטר כי יש לו עבודה לעשות. היו שאלות רבות שהיה צריך לענות עליהם. האם אויבינו במלחמה הקרה יכולים לעשות משהו שאנחנו לא יכולים"? מה בדיוק הם הציבו במסלול מעל ראשינו? ודחוף וחשוב מזה, מה היתה המשמעות של סדרת האותות המתמשכת שפלט הספונטיק? ריכטר ידע שראשי מדינתו יצטרכו תשובות לשאלות הללו מוקדם ככל האפשר. הוא גם ידע ש-JPL היא אחד המקומות הבודדים בארה"ב שמעסיקה צוות בעל ידע, הכשרה וציוד לענות על השאלות הללו.
ריכטר ושלושה ממומחי הרדיו הטובים ביותר של JPL נענו לאתגר, והעמיסו ציוד על משאית של JPL והתרחקו ככל האפשר מקו המתח הגבוה. שעה מאוחר יותר הם התחברו לתחנת המשנה של משרד השריף של טמפל סיטי.


הלווין אקספלורר 1. צילום: נאס"א
"הלכנו לשם משום שהקבוצה הזו היתה חלק מקבוצת ההערכות לאסונות. ידעתי שיש להם תחנת רדיו, ושהם יכולים לקבל אותות בהירים במיקום שלהם" אמר ריכטר. "הדבר גם היה מתאים משום שהמשימה הוגדרה לפי הספרים שלי כמקרה חרום. יתרה מכך, האנשים במשרד השריף כבר התקינו מערכת להאזנה בתדרים הללו בתקווה לעקוב אחר הלווין האמריקני."
דקות אחדות לאחר הגיעם, התחברו אנשי JPL למערכת אספקת החשמל של התחנה, הפעילו את המקלט הטוב ביותר שלהם, התאימו את האנטנה וחיכו. מהר מאוד הם היו בין האנשים ששמעו את ה-ביפ ביפ ביפ-ים שהכריזו על לידתו של עידן החלל. בשם הבטחון הלאומי, השתלטו ריכטר וחבריו על המרתף של בניין השריף והתארגנו לשלל. "האות הגיע חד וברור" אומר ריכטר "אך עשינו יותר מאשר להאזין. הקלטנו את האותות למכשיר הקלטה בסלילים והרכבנו תרשים של האותות הללו. חיפשנו אחר כל דבר, וניסינו לפענח את משמעות האות שהספוטניק שידר.

לחצו כאן להאזנה לקולות ההקלטה המקוריים של הספוטניק

במהלך הימים הקרובים, שבועות ואף חודשים, היתה משמעות האותות נתונה לויכוחים כמה מדענים טענו כי מדובר באות נושא בלבד, שנועד לאשר את פעילותו של הלווין ולהקל על מעקב אחריו. אחרים טענו שהסובייטים קיבלו נתונים מוצפנים מהספוטניק. בעוד הויכוח התלהט, המשיכו ריכטר וקבוצתו להיות מרוכזים בעבודה. כשהם מתחבאים במרתף השריף, הם לא יכלו להעריך מיידית את השפעת ההישג הסוביטי על דעת הקהל העולמית. כשהם ניטרו ותיעדו את מסלול הלווין, המילה ספוטניק כשלעצמה, שמשמעותה "מלווה" ברוסית, הפכה להיות חלק מהלקסיקון האמריקני. ספוטניק כיכב בעמודים הראשוניים של כמעט כל עיתון מרכזי באמריקה. בתוך ימים מהתגלית, החלה סדרת אח"מים לפקוד את משרד השריף של טמפל סיטי כדי לשמוע בעצמם מה השיגו אויביהם במלחמה הקרה.
חברים מ-JPL וקאלטק קפצו לביקור כדי להאזין במו אוזינהם ומהר מאוד נהיה די צפוף במרתף" אמר ריכטר. "לאחר מכן, הגיעו אנשי התקשורת, ובהם נציגי שלוש הרשתות. "היו כל כך הרבה אנשים בחדר הצפוף, וזה כבר היה יותר מדי, כך שאמרתי לאדם הבא שירד במדרגות לצאת החוצה. הוא התעקש ולא ראיתי מי זה, בסתבר שהיה זה תת השריף פיצ'ס ממחוז לוס אנגל'ס. היתה זו התחנה שלו והוא יכול היה להעיף אותי, אך במקום זאת הוא הסתובב ועזב את המרתף שלו. יותר מפעם הוא התייחס בפומבי לתקרית. הוא היה אמריקני גאה, וידע שאנחנו עושים עבודה חשובה."
"העבודה החשובה של אנשי JPL היתה יכולה להימשך עוד ועוד אך הרבה לפני שהספוטניק שידר את האות האחרון, 22 ימים מאוחר יותר, נקראו ריכטר ואנשי צוותו לעבוד על פרויקט חשוב אחר. בשם JPL והבוס ד"ר ויליאם פיקרינג, חצה ריכטר את המדינה לאורך ולרוחב וייצג את הצוות שימצא את המכשיר המתאים שיוכנס ללווין שייוצר ב-JPL.
ההזדמנות הראשונה להגיע לחלל הגיעה חודשיים ויומיים מאוחר יותר. בבוקר ה-6 בדצמבר 1957,, צפו כל האמריקנים כשטיל הונגארד של הצי, הנסיון הראשון של ארה"ב להקיף את כדור הארץ, התפוצץ על כן השיגור. הנסיון הבא של אמריקה להמריא היה באמצעות JPL ותוכנית אקספלורר של צבא ארה"ב.
"אקספלורר היתה תוכנית מרוסקת" אומר ריכטר. "היינו נחושים להעלות את הלווין למעלה בדרך זו או אחרת והספוטניק רק גרם ללחיצה על הכפתור." ב-31 בינואר, 1958, טיפס טיל מסוג ג'ונו מזרחה אל שמי הלילה של קייפ קנוורל, פלורידה. בתוך דקות אחדות נעלמו הטיל ומטענו – לווין של JPL בשם אקספלורר 1. גורלו לא היה ידוע. "הייתי בקייפ קנוורל וחכייתי לתשובה ממוצב ההאזנה של JPL בחוף המזרחי כדי לאשר ששמעו אותות מן הלווין" אמר ריכטר. "הצבנו כמה וכמה תחנות רדיו מקצועיות, אך הראשון ששמע את האות שבישרה שעשינו זאת, שאמריקה עשתה זאת, היה אחד מחברי למועדון חובבי הרדיו.
ב-31 בינואר, תציין JPL את מלאת יובל למשימת אקספלורר-1.
לכתבה באתר נאס"א

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. כפי שנכתב במאמר, הראשונים בארה"ב שקלטו את אותות הספוטניק ואת אותות אקספלורר 1 היו חובבי רדיו!

  2. גם כיום חובבי הרדיו ממשיכים להיות חלוצי החלל
    ותקשורת החלל. מאז ספוטניק שוגרו עשרות לוויני חובבי רדיו בינהם ה TECHSAT הישראלי, מיקרו לווין שפותח בטכניון בשיתוף אגודת חובבי הרדיו בישראל ושוגר בהצלחה ב1998. בימים אלה הלווין עובר שידרוגי תוכנה להעברת נתוני GPS לתחנות ניידות ולאינטרנט. לפרטים נוספים היתן לפנות לאגודה.
    http://www.iarc.org

    AMSAT – AMateur SATtelites
    http://www.amsat.org

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן