הנשיא בוש וחמישים מושלי המדינות מקדמים יוזמה של ארגון נוצרי לקיים בכל יום חמישי הראשון בחודש מאי את יום התפילה הלאומי * הקרן לחופש מדת טוענת כי מדובר בהפרה של התיקון הראשון לחוקה המבקש להפריד בין הדת והמדינה * התביעה מפלה בני דתות שאינן יודיאו-נוצריות וכמובן אתאיסטים
הנשיא ג'ורג' בוש, שהגדיר עצמו נוצרי שנולד מחדש, פגע במהלך הקריירה שלו בהתפתחות המדע בארה”ב באיסור מימון מחקרים בתאי גזע עובריים, בתמיכתו בלימוד תורת התכנון התבוני בשיעורי מדע וסתם באמצעות הקפאה נומינאלית (ונסיגה ריאלית) של תקציבי הקרן הלאומית למדע (NSF). כעת מסתבר שהוא מבקש להותיר מורשת דתית ישירה יותר לדורות הבאים – חג לאומי חדש – יום התפילה.
קבוצת אתאיסטים ואגנוסטים ממדינת ויסקונסין תובעת את הנשיא בוש, את מושל המדינה ופקידים אחרים במטרה למנוע החלתו של חוק פדראלי שבמסגרתו יחגגו תושבי ארה”ב את יום התפילה הלאומי.
רוב בקרב הנוצרים בארה”ב: מלאכים שומרים עלינו
“הקרן לחופש מדת” הגישה את התביעה לבית משפט מחוזי בויסקונסין בטענה שנסיונו של הנשיא לקרוא לאמריקנים להתפלל מפירה את האיסור החוקתי על פקידים ממשלתיים לקדם דת. “החוק 100-307 קובע את יום חמישי הראשון בחודש מאי כיום התפילה הלאומי. הקרן מבקשת מבית המשפט להצהיר כי החוק נוגד את ההלכה המבוססת בתיקון הראשון לחוקת ארה”ב. “ההכרזה בדבר יום התפילה של הנשיא, מטיפה לכל אזרח להתפלל טומנת בחובה קידום לא מאוזן של הדת”, נאמר בתביעה. התובעים מצבהירים כי קבוצת משימה הפועלת למען ההתמקדות במשפחה (קבוצה נוצרית שמרנית) “עבדה יד ביד עם המימשל כדי לארגן את יום התפילה הלאומי.”
הקרן טוענת כי הממשל עשה יד אחת עם כוח המשימה הנוצרי ליום התפילה הלאומי (NDP) כדי לארגן את יום התפילה הלאומי. כוח המשימה NDP מגדיר את האתר שלו כאתר הרשמי באינטרנט של יום התפילה הלאומי. לכוח המשימה קשרים הדוקים עם ארגון “מיקוד במשפחה”. היו”ר שלו, שירלי דובסון, נשואה למייסד מיקוד במשפחה, ג'יימס דובסון, וכוח המשימה ממוקים במטה 'מיקוד במשפחה'.
כוח המשימה מציע להשתמש כסיסמת ההכרזה על היום השנתי בציטוט מהתנך – תהילים, פרק כח' פסוק ז: “יְהוָה, עֻזִּי וּמָגִנִּי – בּוֹ בָטַח לִבִּי, וְנֶעֱזָרְתִּי: וַיַּעֲלֹז לִבִּי; וּמִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ”. פסוק זה נבחר בידי ה-NDP כמקור ההתייחסות התנכי הרשמי והוא צוטט בהצהרתו של בוש ובהצהרה משלימה של 15 מושלים. מושלים אחרים בחרו גרסאות אחרות של טיוטת הצעת ההחלטה של כוח המשימה.
תביעת הקרן לחופש מדת טוענת עוד כי הנחת היסוד המשפטית מונעת מפקידי מימשל ואנשים אחרים לחבור ולבצע פעולות משותפות עם פעילים מהציבור, שבמסגרתם פקידי הציבור נוטלים חלק פעיל בעידוד פעילות דתית, ביחוד כשמדובר בהתייחסות דתית ספציפית כלפי אחרים, ובעיקר כאשר הם מעדיפים דת על פני חוסר-דת.”
תוכחה להתפלל בהצהרה נשיאותית רשמית איננה כוללת קיום טקסים דאיסטיים חמורי סבר בהזדמנויות אחרות” אומר, אך משום מה היא מסמיכה את עצמה כאשר מדובר בקידום ובעידוד הדת.”
התובעים גם מעירים על כך שהקריאה לתפילה יוצרת קשר בין הכנסיה והמדינה, וגורמת בכך להפרה של התיקון הראשון לחוקה, כפי שאירע באירוע התפילה וארוחת הבוקר הרשמית שערך ב-1 במאי 2008 השריף דין רונאלד מבארנט ויסקונסין. השריף ארגן ארוחת בוקר רשמית לצורך תפילה ושלח הזמנות שהודפסו על נייר המכתבים הרשמי של משרד השריף. הנואם שלו בארוחת הבוקר היה שופט בית המשפט העליון של ויסקונסין (נבחר) מייקל גבלמן, שאמר כי הצהרה רשמית על תמיכה בהשגחה העליונה חיונית להצלחת האומה שלנו ולרווחתה.
מסתבר שהמורשת של בוש חוצה מפלגות משום שכל חמישים מושלי המדינות של ארה”ב הכריזו כי בדעתם למלא את החג בתוכן, אך התביעה הוגשה נגד מושל ויסקונסין משום שמרכז הקבוצה נמצא במדיסון. המושל, ג'ים דוליל, השתמש בניסוח של ה-NDP, ובכך נתן בגלוי עידוד של המדינה לדת. בתביעה נאמר כי ,כוח המשימה ליום התפילה הלאומי לחץ על כל חמישים מושלי המדינות להצהיר בו זמנית ולהתיישר עם העקרונות היודיאו-נוצרים שעליהם מבוסס כוח המשימה.”
לדבריו, ההחלטה לבחור בנושא ליום התפילה מתוך התנ”ך איננו מקרי אלא תוצאה של דרישת ה-NDP. ההצהרה של המושל מבקשת להבהיר לבלתי מאמינים כי מצפים מהם להאמין באלוהים ושולחים להם מסר לפיה הדתיים מועדפים על הלא דתיים.
יום התפילה, המתוכנן להתקיים ביום חמישי הראשון של חודש מאי בכל שנה יוצר לטענת התובעים סביבה עוינת לבלתי מאמינים, שמחייבים אותם להרגיש שהם אאוטסיידרים פוליטיים” נכתב בתביעה.
הצהרות תמיכה רשמיות בתפילה בידי הנשיא והמושלים פוגעת ביכולתה של הקרן למען חופש מדת לבצע את משימתה הארגונית.” נאמר בתביעה שבה מוגדרת התפילה כאקט דתי תמציתי.
סוכנויות הידיעות הוסיפו כי הקרן כבר הגישה תביעה בבית המשפט העליון בארה”ב כנגד יוזמת האמונה של הנשיא בוש אך זו נדחתה. כידוע, בוש מינה מספר שופטים שמרנים לבית המשפט העליון ולמעשה היום כל דרישה שמרנית זוכה אוטומטית לרוב של 5 מול 4.
אחד הנושאים שבהם קיים ויכוח בין המועמדים לנשיאות ארה”ב הוא האם להפגש עם ראשי אירן או לא. לנשיא הבא של ארה”ב כנראה כבר לא תהיה התלבטות, כי ארה”ב עצמה תהפוך למהדורה נוצרית של אירן.
14 תגובות
ישעיה:
אינני מקבל כלל את זה שלמדינה מותר להגביל מישהו על סמך אמונות של מישהו אחר.
למיכאל – באמת טוקבק אחרון מצידי ואתם נפטרים ממני. אינני רוצה להגביל אותך בגלל שאני דתי. אבל, אני מקבל עלי שלמדינה יש זכות להגביל אותי כדי להתחשב בציבור מסויים שאתה נמנה עמו ואתה צריך לקבל עליך שלמדינה יש זכות להגביל אותך כדי להתחשב בציבור שלי. ככה חיים יחד בקבוצה. זהו.
אני סולח לך על כל דבר שאמרת או התכוונת ומקווה שאם עלבתי בך אתה תסלח לי. צום קל וגמר חתימה טובה. השם יסלח לך, אמן.
ישעיה:
אין לך שום זכות להגביל אותי באופן כלשהו בגלל דתך.
למר בליזובסקי – אני מקווה שאינך מייחס לי מיסיונריות. אני יהודי. זה ממש מתחיל להטריד אותי שהטוקבקים שלכם מייחסים לי קשר כלשהו לנצרות. מה כבר כתבתי שנשמע נוצרי? להסיר ספק, אני מגדיר עצמי כיהודי דתי וליבראל. איך אתה מגדיר אותי – נו, בעיה שלך.
לגופו של ענין – לא תמיד כל הוצאה ציבורית משרתת את כל הציבור. מדינות מתקצבות גם אופרה, וקולנוע ומחול – למרות שיש אנשים דתיים שסובלים ממש מן התכנים שמועלים לפעמים במסגרות כאלה. בסופו של דבר, זה מאבק כוחות במסגרת המשחק הדמוקרטי, שקובע את סדרי העדיפויות. אני מסב את תשומת לבך לכך שלציבורים הדתיים ברחבי העולם וגם בארץ יש משקל לא קטן בכלל ולעתים האתיאיסטים הם במיעוט. מה שמחייב לדעתי לגרוס גישה המגנה על זכויות המיעוט. לא הייתי רוצה לחשוב על סיטואציה שבה רוב שלכם (חס וחלילה!) ינסה לכפות אתאיזם על היתר (ר’ מקרה הדקטטורה הסובייטית) וגם לא על הסיטואציה ההפוכה (ר’ מקרה האינקויזיציה הספרדית). מה השורה התחתונה – צריך לסבול אלה את אלה. להתחשב, להבין, לכבד. דתיים מן הסוג שלי ממילא לא מאמינים שיש ערך כלשהו לקיום מצוות שנעשה בכפייה, מתוך אונס וללא כוונה. לכן הדרך היחידה הפתוחה בפנינו היא לגרום לשכמותך לחזור הביתה מרצון ובאהבה.
אני מאחל לך שתחזור בתשובה ותזכה למצוות רבות. אני מאמין שאיש אינטליגנטי כמוך, עוד יחזה ביום מן הימים באור הנכון ויזכה ליהנות מיתרונות האמונה מבלי לוותר על הישגי המדע והחופש האקדמי. מניסיון – זה אפשרי.
גמר חתימה טובה לך ולכל בני ביתך. אתפלל בעדך ביום הכיפורים.
ישעיה.
לישעיה – יפה שיש לך ציפיות מהליברלים, שכבר נמאס להם להיות שק החבטות של כל מסיונר (שלא סתם נקרא גם מחב"ת), שמעצמו הוא אינו דורש שום סובלנות לדעה הליברלית אבל מהם, בגלל שהם ליברלים דורש סובלנות לשטויות שלו.
אין להם בעיה עם תפילות, כל עוד זה נעשה על חשבון הזמן הפרטי של המפתלל ובכספו הוא. להכריז על עוד יום חופש בעלות של טריליונים למשק רק בשביל שטות כזו? מי שרוצה שיתפלל באחד מימי החופשה הקיימים כבר בארה"ב כדוגמת ליל כל הקדושים.
למה לכעוס? אני חושב שגישה ליבראלית נכונה היתה גורסת שעל אפיקורס לשאת באורך רוח קיומו של יום תפילה לאומי כשם שעל אדם ירא שמים לשאת באורך רוח את האתר הזה ודומיו.
לאודין, אכן מזימה של זקני ציון להרגיז את הדתיים כל פעם עם מאמר חדש, אבל מה לעשות, זה אתר חדשות ולא הכל הולך לפי הזמנה. הידיעה פשוט פורסמה ביום שישי בכל כלי התקשורת המרכזיים בעולם. נתקלתי בה במבזק קצר של 20 מילה ב-YNET והלכתי לחפש את המקור. הגעתי לאתר הקרן ומשם תרגמתי את ההודעה לעיתונות שהוציאה הקרן ומסבירה במה מדובר. אכן בגללל שאני יותר חרוץ, הכתבה אצלי היא הכי ארוכה. שאר האתרים הסתפקו בתקציר של סוכנויות הידיעות.
באשר לחיוך – התמונה לקוחה מבר-המצווה של בני שהתקיימה לפני כמה חודשים. הצלמת ביקשה מאיתנו לצאת לגדות הירקון, מעבר לכביש מול בית דניאל.
אני לא מתפלל לאף אחד.
כלב=הנפש הנאמנה:מהווה מתווך בין רוח -הנשמה> והעצם.(כ-לב).
הוגין, למי קראת כלב?
להוגין :
התשובה לשאלתך – "למי ולמען מה מתפללים כאשר מצויים במרום האולימפוס הנשגב?"
היא – מתפללים שזה לא ייגמר לעולם…
אבי
הדינמיקה של נושאי הכתבות מעניינת.
המקום שלך כראש האתר מזכיר את זאוס וכל פמלייתו זורקים "עצם" לעבר הכלבים בזירה וצופים על הקרבות בין כל הניצים על "עצם הענין"והאישו הבוער ביצרייהם.
במיוחד נחמד לראות את תמונתך המחייכת ממרומי האולימפוס כשאתה זורק עצם נוספת מידי פעם
..ומחייך………………:)
ואני ויהודה נמשיך מידי פעם במחול הגלקסיות מחול השדים והמחזות. ו-מיכאל ישמור שלא נאבד את השכל הישר.ו-רועי ימשיך לתת לנו מנה יומית של שיעור ולמידה.ו-עמי יאמר וישתוק..ונקודה
יתחפש מידי פעם לדמות אחרת באגדה..והיגס יצא מדעתו..וישנם עוד ,ויכנסו עוד רציניים..וגם יצאו..
בקיצור:לא משעמם בארץ הידען לעוץ לי גוץ…
לא משעמם כלל וכלל -בחזונות העצמות היבשות..ובמיוחד כאשר "יהודה" שלך מוסיף מפעם
לפעם לחלוחית עסיסית להחיותו…
ואתה אבי(בליזובסקי) אמור לי: למי ולמען מה מתפללים כאשר מצויים במרום האולימפוס הנשגב?
פה כבר קיבלנו את זה מזמן.
אצלנו אין חוקה המגינה על השפיות ולכן אין כרגע הרבה מה לעשות במישור המשפטי והעשייה צריכה להיות פוליטית.
בארה"ב יש רוב דתי והשפיות בכל זאת שולטת בזכות החוק והחוקה.
כאן החילוניים עדיין רוב אבל זה רוב מדוכא הנתון לחסדי הכפייה הדתית.
לפחות שם יש מי שיתבע וילחם
פה היינו מקבלים את זה ונותנים גם את הלחי השניה.