סיקור מקיף

הרצאה על הגן שקובע את מידת המונוגמיות – זיכתה את מציגתה, עדי יניב, בתחרות פיימלאב

סטודנטית לתואר שני בביו-רפואה סיפרה כיצד ההורמון ואזופריסין משפיע על מידת תכונות התפקוד המשפחתיות של נברני הערבות לעומת נברני השדה הפוליגמים וזכתה בתחרות פיימלאב ובפרס הכולל נסיעה לפסטיבל המדע בצ'טהאם, ומחשב נייד

עדי יניב. צילום: סיון שחור, באדיבות המועצה הבריטית
עדי יניב. צילום: סיון שחור, באדיבות המועצה הבריטית

עדי יניב, סטודנטית לתואר שני במכון לרפואת שיניים בהדסה עין כרם באוניברסיטה העברית, היא הזוכה בתחרות "פיים לאב" (famelab), תחרות שבמסגרתה מבקשים מדענים צעירים להסביר נושאים מדעיים מורכבים בשלוש דקות לציבור הרחב בלא אמצעי עזר. התחרות, שמאורגנת על ידי המועצה הבריטית זו השנה השניה בשיתוף עם חמד"ע – המרכז לחינוך מדעי בת"א, משכה אליה גם השנה חוקרים צעירים טובים ובהם כאלה שמחקריהם התפרסמו בכתבי עת חשובים.

בגמר שהתקיים אתמול (ב') התמודדו תשעה חוקרים שזכו בשלושת המקומות הראשונים בתחרויות מקדימות בטכניון, בחמד"ע בת"א ובמוזיאון המדע בירושלים, ושפטו בו פרופ' אהוד גזית מאוניברסיטת ת"א, ד"ר ליאת הירדני, חוקרת בכירה לתחום הטרשת הנפוצה בחברת טבע, וד"ר עדי מתן, הנספחת המדעית הבריטית.

יניב, זוכת הפרס הראשון בתחרות חוקרת במסגרת התפקיד האקדמי שלה את נושא שחזור בלוטות רוק במעבדה של פרופ' אהרון פלמון ובנוסף בשעות הפנאי מדריכה ילדים ונוער במסגרת נוער שוחר מדע.

"מי מאיתנו לא ררצה למצוא את בן הזוג המושלם אחד שיסתכל רק עלייך ולא על אחרות, יטפל בילדים וידע להחליף גלגל. כדי לדעת כיצד עושים זאת אנו יכולים ללמוד הרבה מנברני הערבות. במין מכרסמים זה, הזכרים מונוגאמיים, נשארים עם אותה נקבה, מטפלים ביחד בצאצאים ומגרשים פולשים. לעומת זאת אצל נברני השדות, מין קרוב לנברני הערבות, הזכרים מתפרפרים ולא משגיחים על הגורים. מסתבר שהכל מתחיל ונגמר בכימיה. ואזופריסין, הורמון המיוצר במוח ומופץ לאזורים שונים בגוף. כשבדקו מוח של נברן הערבות מול נברן השדות ראו שיש הבדל בשיעור ההורמון. טפטפו למוחם של זכרים רווקים של נברני הערבות ואזופרסין, ונתנו להם לגור עם נקבה רווקה, והם רצו להישאר איתה ולא עזר לחוקרים שניסו לשדך להם את מיטב הנברניות. בנוסף, החוקרים לקחו נברנים רווקים אחרים, שלא טיפלו בגורים ואף סלדו מגורים, והוסיפו להם את ההורמון, הם החלו לטפל בגורים שהובאו אליהם. כך

שבפעם הבאה שאת בוחרת גבר, שימי לב לרמות הואזופריסין, זו טבעת הנישואים הקטנה והיעילה ביותר בעולם."

בתשובה לשאלת השופטים האם ניתן להסיק מכך משהו על בני אדם, אמרה יניב כי ההורמון פעיל אצל בני אדם, אך הוא משמש לויסות משטר המים בגוף. "קשה מאוד לבודד את ההשפעה שלו בקרב גברים אנושיים. אצל נשים נחקר הורמון האוקסיטוצין, שהוא הורמון המופרש בעת הנקה, וגורם לאם להיקשר לתינוק ואשר הוא גם קרוב, אך לא ראיתי מחקרים המבקשים לברר את השפעת הורמון הואזופריסין על בני אדם.

בתשובה לשאלת אתר הידען כיצד הגיעה למחקרים הללו אמרה יניב: "הנושא העיקרי שחשבתי לדבר עליו הוא על חילופי מין בדגים, אז נתקלתי בואזופריסין, חיפשתי עוד חומרים על הורמון זה וכך הגעתי למחקר בנברנים. זה פשוט נראה לי נושא מאוד מעניין. אני הכרתי את ואזופריסין בתור הורמון שמווסת את מאזן המים והיה לי מאוד מעניין לראות שיש לו גם תפקיד התנהגותי. כמובן שבתור אישה התנהגות של זכרים זה דבר מאוד מעניין."

כזוכת פרס בתחום הסברת המדע מה את יכולה לומר על מצב המדע בישראל?

"אני חושבת שהמדע סובל משתי בעיות, בעיה אחת היא בעיה של יחסי ציבור, והבעיה השנייה שנגזרת ממנה היא בעיה כלכלית. כחוקרת צעירה אני מרגישה מאוד את העדר המשאבים ואיך שמצופה מאיתנו לעשות מחקר שיתחרה ברמה בינלאומית באוניברסיטאות הכי טובות בעולם, ועדיין עורכים אצלנו מחקרים כאלה אבל עם משאבים הרבה יותר קטנים. אני רוצה לקוות שהתחרות הזאת תעזור לשפר את המודעות והיחס למחקר ושאנשים יבינו שזה לא משהו גבוה במגדל השן. תוצאות של מחקר זה משהו שנוגע לכל אחד בחיי היום יום."

יש ויכוחים בין המרצים לסטודנטים בעניין זה, מה הפתרון?

"המאבק היה צריך להיות אחר, כי האינטרס הוא משותף גם למרצים וגם לסטודנטים שיהיו המרצים של מחר, והיום נפגעים מהעדר המשאבים. אולי אם היה מאבק משותף של כל הגורמים בהשכלה הגבוהה, משהו היה זז."

מימין: ירון פוקס, עדי יניב, אנה זמנסקי ומנהל המועצה הבריטית בישראל, ג'ים באטרי. צילום: סיון שחור, באדיבות המועצה הבריטית
מימין: ירון פוקס, עדי יניב, אנה זמנסקי ומנהל המועצה הבריטית בישראל, ג'ים באטרי. צילום: סיון שחור, באדיבות המועצה הבריטית

במקומות השני והשלישי זכו במשותף ירון פוקס ואנה זמנסקי. זמנסקי היא בעלת תואר שני במדעי המחשב בטכניון וכיום דוקוטרנטית בתחום באוני' ת"א, עוסקת בלוגיקה ובינה מלאכותית. היא הסבירה על קורט גדל ועל הרקע למתמטיקה שלו, כאשר הסביר כי לעולם לא נוכל לבנות מערכת לוגית שתוכיח את כל האמיתות המתמטיות. תחום זה נמצא בתפר שבין הפילוסופים לבין המתמטיקאים וזמנסקי קבלה על כך ששני הצדדים לא מכירים האחד את התחום של השני מספיק טוב כדי לדבר באותה שפה. היא גם סיפרה אנקדוטה על גדל, שמרוב שפחד שירעילו אותו הוא כמעט לא נגע במזון ומת מתת תזונה. "הוא מת כי פחד למות, הפרדוקס הגדול מכולם."

ירון פוקס, 29 דוקורנט בפקולטה לביולוגיה בטכניון ,מדריך צניחה ואופנוען, עוסק בחקר העור וריפוי פצעים באמצעות חלבונים וריפוי תאים סרטניים. את הרצאתו הקצרה הוא הקדיש לריפו גנטי של ילדי הבועה. "לפני 22 שנה נולדה אשנטי דה סילבה בארה"ב, אבל היא נולדה עם מחלה גנטית חריפה שהסיכויים לשרוד ממנה קלושים. גן פגום בשם ADA, שאחראי להשרדות של תאים במערכת החיסון ובלעדיו התאים פשוט מתים לא בה מספיק טוב לידי ביטוי וכל זיהום הכי קטן היה יכול לגרום לה למות. היא היתה ילדת בועה. אשנטי לקחה תרופות על מנת להלחם במחלה והמצב הלך והתדרדר. ד"ר פראנס אנדרסון, הציע לנסות טיפול חדשני שלא נוסה בעבר. הוא לקח מגופה של אשנטי תאי דם לבנים – התאים של מערכת החיסון והביא למעבדה, הרבה אותם והכניס לתוכם גן ADA בריא, הזריק חזרה את התאים אל אשנטי והפלא ופלא מערכת החיסון שלה התאוששה והיא יכלה לפרוץ את הבועה. זה הניסוי הראשון של תרפיה גנטית. הם השתמשו במתנה שנתן לנו הטבע – וירוסים. הם פיתחו מיומנות לחדור את תוך התאים וצריך רק להכניס לתוכם את מה שהם רוצים להכניס לתוך התא. הוא השתמש ברטרו-וירוסים מהמשפחה של האיידס. יש לו עוד סגולה הוא יודע גם להכניס פנימה אל תוך ה-DNA את החומר התורשתי שלו ונשאר איתנו לנצח."

את אותו הנושא – ריפוי גנטי הציגה נועה בכנר חיננזון, דוקטורנטית בפקולטה להנדסה ביורפואית בטכניון, חוקרת שימוש באולטרה סאונד בחקר הלב: "קיימת שיטת ריפוי חדשה שנקראת ריפוי גני – לוקחים גנים תקינים ומחדירים אותם לתאים שיש בהם גנים פגומים. אחת התוצאות של גנים פגומים היא שחלבון מסוים בגוף פגום או חסר, ואז נוצר מצב של מחלה תורשתית. לחולי סכרת מחדירים את חלבון האינסולין. ההצעה היתה להחדיר את הגן התקין לתאים ושהגוף שלנו ייצר את החלבון. הדבר הזה כבר נעשה, באמצעות וירוסים מתאימים, הוירוסים הם גופיפים קטנים שלוקחים את המידע הגנטי שלהם, מחדירים אותו לתאים שלו ומשלבים אותו בגנים. "

"השאלה האם לקחת ולהעביר וירוסים לגוף, זה לא מסוכן? צריך להחדיר שינויים כדי שהוירוסים לא יהיו הרסניים, לא יזיקו ולא יתרבו לנו בגוף. עדיין אין פתרון עבור חולי הסכרת אבל הם נותנים תקווה למיליוני עיוורים ברחבי העולם. נעשה ניסוי מוצלח בבריטניה שבו הצליחו להחזיר ראיה לארבעה עיוורים באמצעות החדרת גנים תקינים לעין. "

שאר המשתתפים הציגו גם הם נושאים מעניינים. אלכסיי אמונטס בן 30 דוקטורנט בביוכימיה באוניברסיטת תל אביב, החוקר בין היתר את מנגנון קליטת והטמעת האור בצמחים ואשר פרסם לאחרונה מאמר מדעי חשוב דיבר על יחס הזהב, אותו יחס שגורם לכל הפרחים בעולם להוציא עלי כותרת לא במספר אקראי אלא באחד מהמספרים הבאים: 3,5,8,13,21 (למעט במקרים של מוטצאיות) הסיבה – סידור יעיל של התאים הראשוניים מתפתחים עלי הכותרת בצורה שיותר מהם יכנסו לנפח נתון ביחס זוויות ביניהם של 0.62 – יחס הזהב. המסר הוא שהטבע מסתיר בתוכו יופי רב אבל יופי הרבה יותר רב נמצא בחשיבה המדעית שניתן לפענח מהמספרים שבטבע."

עידן עפרוני, 33, דוקטרנט במדעי הצמח במכון ויצמן, ניסה להסביר את התורשה מהאם – מסתבר שצמחים שחוו עקה כדוגמת קרינה מעבירים תכונת הגנה מפני קרינה לצאצאיהם שגם לאחר 4 דורות מפעילים אותה כאשר הם חווים קרינה. זאת בניגוד לבעלי חיים ובניגוד גם למה שחשבנו שאנו יודעים על גנטיקה.

בבעלי חיים ובבני אדם יש גם לתקופה שבה הילד שוהה ברחם האם השפעה ארוכת טווח וכך למשל חסך תזונתי של האם גורם לילדים למחלות כמו סוכרת, מחלות לב והשמנה. המסקנה אורח חיים של האם יכול לעבור לצאצא, גם אם אמא תמיד מתכוונת לטוב.

ניר להב, 30 סטודנט לביופיסיקה בבר אילן ביקש להסביר את מושג האנטרופיה באמצעות התזת מטהר אוויר, שבתחילה כל הריח נמצא בתוך המטהר, במצב של סדר ואחר כך הוא מתפשט בחדר, ומתערבב עם אטומים של האוויר. עם זאת, יתכן מצב שבו האטומים של מטהר האוויר חוזרים לקופסה ונדחסים בה, וששברי כוס יכולים להפוך לכוס שלמה אבל הסיכויים לכך קטנים מאוד.

תמונה קבוצתית של הזוכים צילום: סיון שחור, באדיבות המועצה הבריטית
תמונה קבוצתית של הזוכים צילום: סיון שחור, באדיבות המועצה הבריטית

ויקטור צ'רנוב, 29, מדען טילים בפקולטה להנדסת אווירונאוטית בטכניון דיבר על הקשר בין גידול ירקות בחלל לטיפול בסרטן.

"כשמדברים על טיסה למאדים חושבים על טילים גדולים, אסטרונאוטים, חושבים שזה לא משפיע על חיינו. הדוגמה להשפעה כזו היא טיפול פוטודינמי – טיפול חדש לסרטן שמבוסס על חומר שיש לו שתי תכונות: הראשונה – כשהוא נחשף לצבע אור מסוים מגיב בצורה אלימה, והשניה היא שהוא גם משתכן בגידולים סרטניים יותר זמן אם נחדיר את החומר לגוף נחכה 72 שעות, הוא יצטבר רק ברקמות הסרטניות, ואז נוכל לחשוף אותם לאור. הבעיה היתה בנורה ובאור שמקרינים. היינו רוצים אור קר, בצבע מדויק, בעל אלומה רחבה ולא היה בנמצא, וכאן הגיעה נאס"א שרצו לגדל חסה ועגבניות בחלל ולא התכוונו לרפא סרטן. מסתבר ירקות משתמשים ב-5-6% מהאור, בצבעים מסוימים. נאס"א רצתה לחסוך אנרגיה והחליטה לספק לצמחים אור רק בצבעים הרלוונטיים עבורם. נאס"א לקחו את המכשיר ונתנו לרופאים ואמרו להם לשנות את צורה המנורה או להחליף את הנורות לאורכי הגל המתאימים להם. היום זה טיפול שמטפלים בעזרתו בסרטן העור, סרטן המוח ועוד. ללא נאס"א זה היה לוקח שנים רבות."

לסיכום, אומר צ'רנוב "מי שייהנה מהטיסה למאדים יהיו לא רק אסטרונאוטים שיפגשו את מארווין איש המאדים אלא כולם, מי שמשחק טניס, אוכל מנות חמות וגם מי שזקוק לריפוי הסרטן."

יפעת אופיר סטודנטית לתואר שני בגנטיקה באוני' העברית דיברה על נושא הפחד. "אני מאמינה שלכל אחד מכם יש פחד ממשהו – ממרחבים, עכבישים, מקומות סגורים. הייתם מוכנים לשלם כדי להשתחרר מהפחד. קבוצת חוקרים יפנית עשתה צעד ראשון לעולם ללא פחדים. מסתבר שרוב הפחדים הם נרכשים כמו מאש. אבל יש פחדים מולדים, למשל ממזון מקולקל. חקרו עכברים – פחד של עכברים מחתולים. הם רצו לבדוק באיזה חוש נבדק הפחד. לקחו עכברים שלא ראו חתול ואפילו הוריהם וסביהם לא ראו חתול. הם הראו להם תמונה של חתול והעכבר לא הגיב בחרדה, וכך גם לא לקולות של חתול. אבל כשחשפו אותם לריח של חתול הם הגיבו בחרדה. הם הסיקו שהפחד מחתולים נקלט באמצעות חוש הריח. הם חיפשו היכן נמצא המקום במוח שקולט ריח של חתול. הצליחו להשתיק את הגנים וכששמו באותו חדר ריח של חתול העכברים לא הגיבו בחרדה. גם כאשר הכניסו חתול העכברים התקרבו אליו והריחו אותו ומסתבר שגם החתול לא הציק להם כי כנראה המניע למרדף של חתולים את העכברים הוא נסיון הבריחה שלהם ולא המראה או הריח. "

"רוב הפחדים באים להגן עלינו על העכבר מהחתול, על התינוק ממזון מקולקל. אבל הרבה מהריגושים בחיים שלנו מקורם בפחד. הרגשת הריגוש שפגשתם את אהוב ליבכם, פעם ראשונה שראיתם את הילד שלכם, אולי זה לא כל כך מפחיד לפחד."

ד"ר איתן קריין, מנחה הערב הודה בתחילת האירוע למועצה הבריטית על היוזמה, וכן למארגני התחרויות המוקדמות – רועי צזנה שארגן את שלב המוקדמות הטכניון (שזכה במקום השני בשנה שעברה), ורוני צדר ודעה ברוקמן ממוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים. אני רוצה להודות למועצה הבריטית ולעומד בראשה, על התמיכה המתמשכת והעקבית בתוכנית תרבות-מדע בחמדע התוכנית שואבת השראה ממה שנעשה בבריטניה. רוצה להודות לחברת טבע השותפה לפרויקט זו השנה השניה, לנותני הפרסים, חברת סמארט בייט המעניקה פרס ראשון, חברת LPS מעניקה את הפרסים למקומות האחרים, סיינטיפיק אמריקן ישראל שמעניק פרס לכל המשתתפים ולכתב העת גלילאו שתמך בתחרות.

ג'ים באטרי, מנהל המועצה הבריטית בישראל: איינשטיין אמר שיש לו אמונה בכך שהעקרונות של היקום הם גם יפים וגם פשוטים. הערב אנו רואים כאן מדע פשוט, יפה, ומבדר. חישבו על הערב כלילה מעניין וכערב בתיאטרון.

מנהלת חמד"ע ד"ר תהילה בן גיא: "אנחנו עוסקים בלימוד לפי תוכנית הלימודים של פיסיקה, כימיה ומדע חישובי. לרשות התלמידים עומדים 27 מורים ו-10 אנשי צוות. חשוב לנו הקשר עם הקהילה. את הקונספט של תרבות המדע בקהילה הבאנו לכאן מבריטניה. הערב הזה הוא השיא של החלק הכיפי"

עוד דיברה כלת פיימלאב 2007, מיכל דקל: "עברה שנה ואני עדיין מתרגשת. באמת שנה מדהימה שפתחה בפני ובפני כל המתחרים עולם מקצועי חדש שמאפשר לי לעשות את מה שבאמת הכי רציתי – לקחת את המדע ואת הדברים שנאי נחשפת אליהם ולהעביר את הדברים הללו הלאה לכל מי שאינו נחשף אליהם ישירות. "

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. עכשיו רק נשאר שישלבו את התרפיה הגנטית עם תובנות בנוגע להשפעות הורמונליות על מונוגמיות ויהיו לנו גברים שאפשר לבטוח בהם. 🙂

  2. אולי אפשר לראות את ההרצאות בוידאו?
    להעלות ליוטיוב למשל.

  3. כל הכבוד לכל הפיינליסטים. ההרצאות היו מעניינות אחת-אחת, וכקהל מאד נהניתי מהדרך בה המתחרים העבירו את הנושאים השונים.

    וכמובן, מזל טוב לעדי יניב, אנה זמנסקי וירון פוקס!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן