סיקור מקיף

פאלקון 9 – המשגר הכבד הפרטי שוגר בהצלחה

השיגור נדחה מספר פעמים בשל תקלות ופעם אחת גם בשל כניסת סירה לאיזור שאמור להיות סטרילי במהלך השיגור

שיגור הטיל הפרטי פלקום 9 של חברת SpaceX, ב-4 ביוני 2010
שיגור הטיל הפרטי פלקום 9 של חברת SpaceX, ב-4 ביוני 2010

ביום שישי שוגר הטיל פלאקון 9, טיל מסחרי חדש ממרכז החלל קנדי בפלורידה. מדובר בטיסת הניסיון הראשונה בעידן של חלליות פרטיות שיוכלו לשגר מטען ואולי אף אסטרונאוטים לחלל.

הטיל פאלקון 9 של חברת SpaceX שוגר אתמול בערב (21:45 שעון ישראל) מכן השיגור בבסיס חיל האוויר ליד מרכז החלל קנדי בפלורידה. "היה זה יום טוב עבור SpaceX" אמר פרשן השיגורים של החברה, רובין ריגולט.

הטיל שגובהו 54 מטרים והמונע בדלק נוזלי, נשא אב טיפוס של קפסולת דראגון של החברה ואשר מתוכננת להסיע מטענים ואף נוסעים לחלל.

ניסיון קודם לשיגור הטיל, כשעה קודם לכן בוטל ברגע האחרון בשל תקלה מיד לאחר הצתת מנועי הטיל. קודם לכן בוטל ניסיון שיגור לאחר שאותות הטלמטריה, המאפשרים לעקוב אחר הטיל מרחוק, נחסמו.

לאחר שנושא זה טופל, נמסר מחיל האוויר כי סירה נכנסה לאיזור הבטוח באוקיאנוס האטלנטי, ממש בקרבת אתר השיגור ובהמשך מסלולו הצפוי של הטיל. השיגור התעכב עד שהסירה הוצאה מהאיזור.

לבסוף, השיגור היה חלק. "זו אבן דרך משמעותית עבור SpaceX, כחברה, משום שהם השקיעו המון זמן, כסף, הנדסה ועוד. ההגעה לטיסת הניסוי היא הישג מרשים" אמר ברט אלכסנדר, נשיא פדרציית טיסות החלל המסחריות – קבוצת תעשיות פרטיות."

לפאלקון 9 יש כבר חוזה של 1.6 מיליארד דולר עם נאס"א לשיגור מטענים לתחנת ה חלל, ויום אחד גם אסטרונאוטים. השיגור המוצלח מוסיף דלק לתקוות שהמשגר יהיה המשגר הפרטי הראשון שיישא בני אדם למסלול.

14 תגובות

  1. אנחנו חייבים להשתחרר מהקונפספטים הישנים של רקטה למאדים או הנעת קליע ללא הנעה למאדים.
    עד למחוץ לאטמוספירה כרגע רקטה. מחוץ לאטמוספירה בתור התחלה מנוע גרעיני רק עם אפקט סילון.
    אנחנו בפירוש נתקענו בשנות השישים. בכלל איננו מדברים על הנעת מפרש או הנעת כבידה.
    בסה"כ מנוע גרעיני שמסוגל לחולל סילון. גם זה סליחה "חרא". סילון פירושו שאת המסה של הסילון אתה לוקח איתך או אוסף עם מפרש 4 ק"מ בחלל הדליל.

  2. וזה רע ? בשנת 67 אב הטיפוס שפותח בפרוייקט NERVA (שזה מערכת הנעה מסוג NUCLEAR THEMAL ROCKET) הגיע לISP של 850 שניות שזה פי שניים מהטילים הכימים המתקדמים ביותר הקיימים כיום, כמו כן זאת טכנולוגיה בת 40 שנה ויותר. בעזרת טכנולוגיה עכשווית אפשר להגיע לISP של 1000 שניות ויותר (ללא ויתור מכוח הדחף ) ראו כן http://en.wikipedia.org/wiki/Nuclear_thermal_rocket , http://en.wikipedia.org/wiki/Project_Timberwind , והצע של נאסא למשימה מאויישת למאדים תוך שימוש בטכנולוגיה הזאת http://ntrs.nasa.gov/archive/nasa/casi.ntrs.nasa.gov/20040182399_2004178448.pdf .

  3. תודה על הלינק. מאוד מעניין. ממה שהבנתי אבל סופו של דבר התוצאה היא יעילות פי 2 לעומת טיל רגיל, בשורה התחתונה זה עדיין טיל, שבמקום פיצוץ מבוקר יש לנו הרתחה של חומר בעזרת כור גרעיני קטן.

  4. טיל לא יביא אותנו למאדים מייד, בהתחלה הוא יגביר את הפעילות שלנו בחלל, אחר כך יביא אתנו לירח ובסוף למאדים…
    בקשר למי שמצפה לראות מימון מדינתי לחקר החלל, שכח מזה, הוצאה עצומה של כסף, פחות מדי ROI,
    וכן, הדרך היחדה לכבוש את החלל, היא להוכיח את הכדאיות הכלכלית של זה, אחרת נישאר לנצח על כדור הארץ, וזה מה שרואות החברות הפרטיות, כשיהיה כלכלי לגרור אסטרואידים למסלול קרוב ארץ ולבנות מעלית חלל שתוריד את המחצבים לארץ, יהיה מי שייבנה את זה.

  5. נכון, אבל שום טכנולוגיית טילים לא לבד תביא אותנו לשם, ולפני שנוסעים כל הדרך למאדים, רצוי לנסות טכנולוגיה כזאתי במרחקים יותר קצרים, ראה ערך הירח. מה שאומר שצריך להתחיל לתכנן ולהשתמש בטכנולוגיה הזאת כמה שנים טובות לפני הנסיעה עצמה, ועכשיו לא רק שלא הולכים לכיוון של פיתוח הטכנולוגיה הזאתי, אלא משקיעים במבוי סתום. כמובן שאני לא מאשים חברה פרטית, היא פואלת לאינטרסים כלכליים, משימה כמו מאדים צריך להיות במימון מדינתי רצוי כלל עולמי שמסתכל מעבר למטבע, אז כמה שברוך השוק הפרטי המתהווה בתחום, הוא לא מסוגל להביא את פריצות הדרך שצריך בשביל להגיע לשם

  6. אפשר יהיה להגיע למאדים אחרי שנתחיל בהקמת תחנת חלל על הירח

    יהיה הרבה יותר נוח לשגר משלחות מהירח ולא מכדוה"א

  7. אני בספק אם טיל מסוגל להביא אותנו למאדים וחזרה.. לירח זה אולי הספיק אבל כמות הדלק שצריך בשביל זה לא פרקטית להעלה ליציאה ממסלול..

  8. אנחנו לא חוזרים אחורה, אנחנו נצמדים לטכנולוגיות מוכרות וזולות שיכולות להביא אותנו בקלות ומהר לחלל.
    פרוייקט מעברות החלל עלה לאמריקאים 500 מיליארד דולר במשך 40 שנה,
    וכל זה למטוס שאפ פעם לא התרחק מכדור הארץ יותר מ 300 קילומטר, ברבע הסכום בטכנולוגיית אפולו, היינו היום כבר על המאדים.

  9. בסופו של דבר, הבסיס הוא אותה הטכנולוגיה שהשתמשו בשנות ה-60. טיל עצום וקפסולה בקצה שלו, מה קרה לכל המחשבות על כלים רב פעמיים, שמסוגלים להמריא ולנחות, שלא לדבר על יכולת שיוט כלשהיא.. זה כאילו אנחנו חוזרים אחורה.. (אז כן אני בטוח שהחיווט התקדם והדבר עמוס מחשבים שמחוברים בסיבים אופטיים אבל הבסיס אותו הדבר)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן