את דיקן הפקולטה לרפואה – פרופ' רפאל ביאר תפסה הידיעה על זכיתם של שניים מחוקריו בפרס נובל בעת חופשה בגליל. ביקשנו ממנו את נקודת המבט שלו לזכיה של פרופ' הרשקו ופרופ' צחנובר
את דיקן הפקולטה לרפואה – פרופ' רפאל ביאר תפסה הידיעה על זכיתם של שניים מחוקריו בפרס נובל בעת חופשה בגליל. ביקשנו ממנו את נקודת המבט שלו לזכיה של פרופ' הרשקו ופרופ' צחנובר:
“ההשג הוא כבוד אדיר לפקולטה לרפואה על שם משפחת רפופורט ולטכניון ולאקדמיה הישראלית. הפקולטה לרפואה בטכניון חרתה על דגלה מאז שהיא נוסדה את המצוינות במחקר ואת ההוראה כמשימות העיקריות שלה ולכך אנחנו מחנכים את אנשי הסגל שלנו ואת הסטודנטים, ואני חושב שההשג האדיר שהשגנו בזכות הרשקו וצ'חנובר היא אות ומופת לעיקרון הזה.”
“זה מוכיח עד כמה האקדמיה חזקה בארץ מצד אחד ומצד שני גם מבליט את הצורך להמשיך ולהשקיע באקדמיה ובמחקר כי בזה חוסנה של מדינת ישראל.”
איך מסתדרת פקולטה לרפואה במוסד טכנולוגי?
אנחנו באמת פקולטה ייחודית שבה מלמדים רפואה בבית ספר הנדסי טכנולוגי – זה מלמד על כך שרפואה והנדסה הולכים יד ביד ומהעובדה שהתגליות הגדולות במדעי החיים בעתיד יבואו משילוב מוצלח בין רפואה וביוטכנולוגיה ועקרונות הנדסיים.
יש משמעות לזה שהפרס הוא דווקא בכימיה?
למעשה שני החוקרים הם חוקרים במחלקה לביוכימיה בפקולטה לרפואה. הביוכימיה עוסקת בתהליכים המולקולרים בתוך התא שיוצרים את החיים, שולטים בחיים והם הבסיס להבנת המחלות והטיפול בהם. למעשה זה הבסיס שעליו מבוססת כל תורת מדעי החיים ולכן הביוכימיה היא מקצוע מרכזי ברפואה. עצם העובדה שהפרס בכימיה למעשה ניתן השנה בתחום הביוכימיה ברפואה, זה אומר ברמה העולמית עד כמה האספקטים הקשורים למדעי החיים כל כך מרכזיים בנושא של המחקר בעולם.
האם גם הפקולטה לרפואה היא בעלת שם עולמי כמו הטכניון בכללו?
פרס נובל היה מעין שיא שהופיע בימים האלה. יש לנו סדרה של אירועים בפקולטה לרפואה שבהם אנחנו גאים – אחד הדברים הוא שיתוף פעולה הסטורי בין הטכניון ואוניברסיטת ג'ונס הופקינס – האוניברסיטה הטובה בעולם בתחום הרפואה שלמעשה מגיעים אלינו בעוד שבוע. השגים פורצי דרך בתחום ביוטכנולוגיה כמו פיתוח קוצבי לב ביולוגי מתאי גזע עובריים – מאמר שפורסם לפני שבוע בנייצ'ר ועוד השגים רבים בתחום מחלות המוח, מחלות הלב שזכו לתקשורת ותהודה לאחרונה. אני חושב שזו תוצאה של פוקוס והשקעה במשך שנים רבות במצוינות של אנשי הסגל ובמחקר.
המגבלות בארה”ב על חקר תאי הגזע עזרו לטכניון?
אני לא יודע אם הם עזרו. לא קיבלנו יותר כסף מארה”ב כדי לבצע מחקר. יתכן שהמגבלות האיטו קצת את המתחרים שלנו בחו”ל, אבל ללא השקעה כספית משמעותית בתשתיות מחקר ביוטכנולוגיות בארץ ובאוניברסיטאות יהיה קשה לשמור על המובילות שהצלחנו להשיג גם לטווח הארוך. תקציבי המחקר שעומדים לרשות חוקרים בארץ לעומת חוקרים בחו”ל הם פחות מעשרה אחוז מחוקר אמריקאי ממוצע ואין ספק שהמחקר במדעי החיים יקר ועולה כסף ודורש תשתיות וזאת צריכה להיות משימה לאומית של משרד המדע, משרד החינוך ומשרד הבריאות שצריכים להרתם אליו כי בזה חוסננו.
איך אתה מתאר את תרומתו של ברוך רפופורט?
משפחת רפופורט, רות וברוך רפופורט שהפקולטה לרפואה היא על שמם והמכון לרפואה הוא על שמם תמכו מאז הקמת הפקולטה במוסד מתוך הכרה בחשיבות של המדע והרפואה. אני חושב שהנדיבות שלהם לאורך השנים מביאה לתוצאות, אותם תוצאות שמר ברוך רפופורט היה אומר: “אתם תביאו את התורה ואני אתן את הקמח”. הוא אחד התורמים המסורים ביותר לפקולטה ולעשייתו. אני לא מכיר עוד תורם שכל שנה בא לטקס הבוגרים ובאופן אישי מברך את כל בוגרי הפקולטה לרפואה, פונה אליהם בעברית ופונה בערבית ואנחנו למעשה צריכים לזכור שלמעלה מ-20 אחוז מהבוגרים שלנו הם ערבים ישראלים ואנחנו גאים בכך. בזה ייחודו – בתרומה, בעשייה, במעורבות האישית, במעורבות של המשפחה ואנחנו מודים לו ולמשפחתו.
