תקשורת נתמכת – המדע שלל את זה, הדת אימצה

פרופ' יורם בילו מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ומהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, סיפר בכנס "מדע ומדע לכאורה" שערכה האוניברסיטה הפתוחה לאחרונה כיצד פרקטיקה בפסיכולוגיה – הכוונת אוטיסטים לאותיות כדי להביע את עצמם – שהתגלתה כמופרכת הפכה לפני כעשור למסמר הערב בטקסים דתיים

פרופ' יורם בילו. האוניברסיטה העברית
פרופ' יורם בילו. האוניברסיטה העברית

בשנים האחרונות מתרבים האירועים, בין אם כוונתם להחזיר בתשובה, או סתם לחזק את האמונה אצל חרדים מהשורה, שבהם עולה על הבמה ילד או ילדה הסובלים מאוטיזם, ובעזרת מדריך הם מקלידים על מקלדת המחשב חוויות ממפגשיהם עם מלאכים ובדרך כלל הם מחזקים את הדוקטרינה הדתית של מפעיליהם (האורתודוקסית כמובן). מסתבר שלפרקטיקה הזו יש מקור מדעי לכאורה, אבל כפי שיתברר בהמשך רק לכאורה.

ב-17 בספטמבר התקיים בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברעננה מושב שעסק בנושא מדע ומדע לכאורה, לציון סיום תפקידו של פרופ' גרשון בן שחר כנשיא האוניברסיטה הפתוחה. פרופ' בן שחר נודע כמי שהעמיד בסימן שאלה את תרומתם הנחשבת משמעותית, של השימוש בפוליגרף לחשיפת שקרים ושל מבדקי הגרפולוגיה ככלי למיון תעסוקתי.

אחד המרצים בכנס היה פרופ' יורם בילו מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ומהמחלקה לפסיכולוגיה שנודע במחקריו על פולחן הקדושים בישראל, ואשר חקר את הנושא ביחד עם יהודה גודמן, אף הוא מהאוניברסיטה העברית.

"הקהילה החרדית עשתה שימוש בטכניקה שהתפתחה בתוך השיח המדעי הקליני והמכונה 'תקשורת נתמכת או תקשורת בתמיכה' (facilitated communication) והיישומים והשימושים בטכניקה הזו בקהילה החרדית בישראל. מדובר בטכניקה שנועדה לטיפול בילדים עם פגיעות בתקשורת, בעיקר אוטיסטיים. "

הטכניקה המכונה תקשורת נתמכת פותחה בשדה המקצועי הקליני בפסיכולוגיה רוזמרי קרוסלי, פסיכולוגית אוסטרלית פיתחה אותה בשנות השבעים בנסיון כן ליצור קשר עם האוטיסטים. השיטה הפכה פופולארית בארה"ב בשנות השמונים והתשעים, על ידי תלמיד שלה שאף פתח בשנת 1992 באוניברסיטת סירקוז את המכון לתקשורת נתמכת במסגרת בית הספר לחינוך. המכון ביצע מחקרים, סיפק הכשרה למטפלים, אירח סמינרים וכנסים, פרסם ניוזלטר רבעוני ופיתח חומרי לימוד המקדמים את התקשורת הנתמכת.

השימוש בטכניקה דרש הגדרה מחדש של תופעת האוטיזם לא כהפרעה שעיקרהבעיות קוגניטיביות חודרניות, אלא כהפרעה שעיקרה הפרעות וקשרים מוטוריים. טכניקת תקשורת בתמיכה מציעה דרכים להתגבר על הקשרים המוטוריים הללו ולאפשר לילדים אוטיסטיים להביע את העולם הפנימי שלהם, בעזרת הטכנולוגיה.

את העבודה עושים תומכים שמחזיקים את כף ידו של הילד או הילדה האוטיסטיים ומשתדלים לקרבו אל מול לוח של אותיות או מקלדת מחשב. האוטיסט יוצר בעזרת המקלדת מילים המתחברות למשפטים, והמשפטים יבטאו את רצונותיו ומאוויו של הילד. הטכניקה הביאה לתוצאות מפתיעות. במקרים לא מעטים גילו שהילדים "מדברים" ומגלים יכולות קוגניטיביות ועולם פנימי עשיר. ואולם הטכניקה גם עוררה ביקורת רבה ותוך זמן קצר הופיע גל של מאמרי ביקורת לפיהם את התנועות עושים התומכים ולא הילדים, ושאת התשובות נותנים התומכים. אם כי המסקנה הייתה שאין מדובר כאן במרמה או בשרלטנות. אלא ברצון האדיר של התומך להוציא משהו מתוך הילד האוטיסטי שגורם להם להפעיל כביכול את הילד ולייחס לו את התשובות . הטענה המקובלת היום בספרות המקצועית היא שהאפקטים המרכזיים של התקשורת הנתמכת דומים לדיבור לא מכוון מהבטן, כמו פיתום המדבר עבור הילד, כאשר התומך הוא המבצע זאת. המסקנה אושרה על ידי מבחנים מבוקרים, שבהם כאשר שאלו שאלה שהתומך לא יודע , גם הילד שנשאל באמצעות התקשורת הנתמכת לא ידע את התשובה. חיש קל טכניקה מדעית הפכה לפסוודו מדע או מדע לכאורה.

עשור לאחר שנשללה על ידי המדע הופיעה הפרקטיקה הזו מחדש, הפעם בקרב קהל צרכנים אחרים: הקהילה החרדית. הויכוח הגיע לידיעתם של פעילים חרדים והם החלו לעשות שימוש בטכניקה בתוך הקהילה. אבל השימוש היה שונה מאשר השימוש המקורי. המפגש בין ילדים אוטיסטיים מצד אחד והקהילה החרדית מצד שני הוא מפגש דרמטי בין טבע ותרבות.

אוטיזם זו אחת המחלות הבעיתיות ביותר שאינה מושפעת לכאורה על יד התרבות. לעומת הקהילה החרדית שאורח חייה וסדר יומה מוכתבים כל הזמן על ידי נורמות תרבותיות.

"התקשורת בתמיכה הקלינית הפכה להיות תקשורת בתמיכה מטאפיזית. סוג התקשור שהם עושים הוא תקשור עם עולמות עליונים, הילדים משמשים כמדיומים או כנביאים, מתקשרים עם ישויות מטאפיזיות. הפרקטיקה התבצעה בזירות שונות: בזירות פרטיות ובזירות פומביות מול קהל גדול, מול מסכים ענקיים, בליווי פרסום והפצה, פוסטרים, הרצאות, חוברות, קלטות, תקליטורים. כל אלה מפיצים את הסודות, הגילויים של הילדים האוטיסטיים המושגים באמצעות טכניקת התקשורת החדשה.

חשוב לומר שהפריחה של התקשורת בתמיכה בקרב הקהילה החרדית עוררה הרבה מאוד ביקורת פנימית. שתי כותרות מהמודיע – 'אוטיזם ושרלטניזם', 'אוטיזם ללא מיסטיציזם', אבל חלקים נרחבים בקהילה החרדית מאמינים כי זו אכן שיטה המאפשרת קשר אמיתי עם עולמות עליונים."

"מה יצר בעצם את הנגישות הזו, מה גרם לכך שהטכניקה שבאה מתוך העולם החילוני, המדעי, המקצועי, חילחלה אל תוך הקהילה החרדית. מהו הבסיס התיאסופי הדתי של תקשורת נתמכת בגלגול החדש שלה?

האקטיביסטים המקדמים את השימוש בטכניקה מכירים את הספרות המקצועית אבל מצטטים אותה בצורה מאוד ספקולטיבית וסלקטיבית. הם מתפעלים מהגילויים שהיו על היכולת של הילדים האוטיסטיים ומתעלמים לחלוטין מהביקורות. בכך הם מנצלים את היוקרה של השיח המדעי, בו כל אחד יכול להביע את דעתו. לדעתם, המדע חסר אונים לנוכח הממצאים "המופלאים" ומסרב לקבל את הנסיבות (אולי בכך הם מתרצים את הביקורת המדעית ששוללת את השיטה, א.ב.) . "אנו ניצבים בפני תופעות שאנשי המדע עומדים מולם חסרי תשובות" התשובות שנותנים החרדים לשיטה באות מאפיסטמולוגיה אחרת – המעוגנת בשני היגדים עיקריים – הראשון קובע כי 'משחרב המקדש ניתנה הנבואה לשוטים ולתינוקות' והשני, במסכת נידה, מדבר על העובר במעי אימו המתבונן מקצה העולם ועד סופו. המבט הכל-יודע הזה למרחוק נמצא במתאם עם מבט פנימה שמכיל כל. מלמדים אותו את כל התורה כולה. יש לו יכולות לימוד אינסופיות.

'מה ההסבר ליכולות האינסופיות הללו של העובר במעי אימו ? המפתח נמצא במשפט נוסף מאותה מסכת: 'ונר דולק מעל ראשו', כאשר נר הוא מטאפורה של נשמת האדם. הנשמה, ללא אילוץ גופני, מחוץ לגבולות של הגוף החומרי, היא ניצוץ אלוהי והיא יודעת כל ומסוגלת לכל. ברגע שהנשמה מוצאת את מקומה בתוך הגוף המצב האידיאלי הזה מסתיים. המלאך הסוטר על שפתו העליונה של התינוק משכיח את כל מה שלמד. כאשר הנשמה בגוף המוח האנושי יותר מגביל אותנו מאשר מאפשר לנו. ומכאן אנחנו יכולים להבין מדוע הילדים האוטיסטיים נמצאים במצב יותר טוב מבחינת גילוי סודות אלוהיים. הגוף שלהם שבור והפגיעה המוחית שלהם מאפשרת להם להגיע ללא חציצה אל הזיקה האלוהית. זה הרציונל הדתי הדיאלקטי שיושם לטכנולוגיה הזו.'

"במפגשים אלה הילדים, בשמה של הנשמה מהללים את נוכחות האל בעולם, השגחת האל, מציינים את רצונם למלא את רצונו, מציגים אתה העיקרים הדתיים כסוג של רצון טבעי. יש לנו פה עדות חד משמעית לנכונותה של הרוחניות הישנה. הקביעות הראשוניות של הילדים מאשרות את עיקרי האמונה, אבל גם מתייחסות לגורלם האישי של הילדים."

"אוטיזם זו הפרעה פחות או יותר של ראשית החיים. למה אפשר ליחס מבחינה דתית את העונש שניחת על הילדים הרכים? ה'הסברים' של הילדים הם חד משמעיים בעניין הזה. כל פגועי המוח יודעים שכבר חיו בעולם, יודעים את שמם הקודם, את שמות הוריהם, את החטא שחטאו שבגללו הם נולדו בצורה הזו. כל בריאתם בעולם היא לעבור את הסבל שנועד לתיקון החטא שבגללו באו לעולם. ההופעה המחודשת כאוטיסט באה לתקן את נשמתו. הרבה ילדים מספרים על החטא של לשון הרע, סוג של חטא חוזר ונשנה המותאם להפרעות שבהן מדובר בבעיות תקשורת. הילדים מצוידים ביכולות מופלאות של חיזוי וגילוי וחלק גדול מהדיונים הפומביים מתייחס אליהם כאל נביאים. חלק מהנבואות פוליטיות וחלקן אפוקליפטיות: בין היתר נאמר בחוברות שסיכמו מפגשים כאלה כי הילדים נתנו נאום ובו "המילים האחרונות לדור האחרון – קץ העולם מתקרב, מהרו ועשו תשובה". זהו טון מאוד דרמטי, ועל פי תגובות הקהל – מאוד אפקטיבי.

כדי לשים את המקרה האזוטרי הזה בהקשר יותר רחב. ניגע בשלוש נקודות הנוגעות בשאלות השוואתיות רחבות:

1. ההבדלים המעניינים בין תקשורת נתמכת קלינית ותקשורת נתמכת מטאפיזית: פעמים רבות אפשר לגלות דברים מרתקים שנראים לנו מובנים מאליהם ולכן לא בודקים אותם בתוך המילייה שלנו, אלא אם עושים זאת דרך המבט בעיניים של האחר. בשני המקרים הטכניקה דומה אבל יש אפיסטמולוגיה שונה מבחינת ההסבר. בשני המקרים יש תפיסה של סוג של טרנסצנדנטיות – הניב הטרנסצנדנטי של התקשורת הנתמכת הקלינית הוא ניב פסיכולוגיסטי, המדבר על אני חבוי, הניב של התקשורת הנתמכת המטאפיזית הוא ניב קוסמולוגי – הנשמה כניצוץ אלוהי והיכולת לתקשר עם עולמות אחרים; אבל מאז ומתמיד בהיסטוריה הקצרה של קיום הקטגוריה של אוטיזם ילדותי (מ- 1943) ייחסו לילדים אוטיסטיים תכונות על-טבעיות, וחיפשו את ההילה הרוחנית של הילדים היפים האלה, ילדי הפיות. הקליני עטוף בהילה מיסטית. קסם של העצמי האילם, העצמי היצירתי, הפואטי, האינטלקטואלי, הלכוד בגוף שבור ואילם. הדימויים הללו מהדהדים בניצוץ האלוהי המייצג את הנשמה בנוסח המטאפיזי. הפעילים בקהילה החרדים רואים את מה שהם עושים כניסיון להסיר סטיגמה מהילדים הללו. אחד הדברים שעוררו את הדיונים במישור הקליני – היו הדיווחים של הילדים בטיפולים על התעללות מינית. החשיפה של הסודות הללו הם האקוויוולנט המחולן של היסודות המיסטיים.

2. הקשר בין מדע ומיסטיקה. המדע נתפס על ידי הפעילים החרדים שמנכסים את הטכניקה הזו כסמל סטטוס, כנציג הקדמה, אבל הוא מותאם לצרכים של הקהילה החרדית. התחושה היא תחושה של העצמה – אנחנו יכולים להתמודד עם המדע – ולא של התבטלות. חשוב להציב את התופעה כחלק מתוך שדה רחב של התעניינות הולכת וגוברת של הקהילה החרדית על כל גווניה בתופעות מיוחדות בגבול החקירה המדעית ושנוח מאוד להסביר אותם באמצעים מטאפיזיים – חוויה של כמעט מוות, ריחוף מחוץ לגוף, טרנס, איחוז או דיבוק, טלפטיה, ריפוי נסי, היפנוזה עם דגש על גלגולים קודמים.

3. שידור חוזר של הדיבוק: "כאשר נוכחתי בפעמים הראשונים בזירות שבהם הילדים מדווחים על גלגוליהם הקודמים והעונשים שהוטלו על נשמותיהם החוטאות, היתה לי תחושה של דז'ה וו. בזמנו עסקתי בדיבוקים – תופעות ישנות שחזרו במקרה המתוקשר מ-1999 של אישה מדימונה שהוצא ממנה דיבוק, בטקס שצולם אפילו בסרט וידאו. בשני המקרים אנשים סובלים – הדיבוק נתפס כמחלה גם על ידי הקהילה – מתומרנים בדרך כלל באמצעות נציג של הממסד הרבני לחשוף סודות מטאפיזיים באמצעות דוקטרינת הגלגול כדי להצדיק סבל ועונש שהוטל עליהם. המסרים נמסרים באופן פומבי בצורה של מדע לכאורה, אך עבור הנוכחים אלו הודעות מהרוחות. יש לנו פה זירות דומות של תיאטרון מוסרי – שבו הסדר החברתי מנצח. יש פה עימות עם הסטייה ותיקון שלה באיזשהו מובן. במקרה של דיבוק אפשר לגרש את הרוח, ההיבט הטיפולי פחות ברור במקרה של הילד האוטיסטי שאותו אי אפשר לרפא אבל לפחות האנשים אמורים לצאת מהסיטואציה עם מבט אחר, חיובי יותר, על הילד האוטיסטי. יש לנו בשני המקרים שימוש עממי בקטגוריות פסיכיאטריות.

לדיבוק אין הגדרות ספציפית, אך הוא די דומה למה שנהגו פעם לקרוא תופעות הסטריות (היום המונח היסטריה נעלם מהרשימה של המחלות הפסיכיאטריות). מה שמעניין זו העובדה שימי הזוהר של הדיבוק – המאה ה-19 בתרבות השטעטל של מזרח אירופה – תואמים לתקופה שב ההיסטריה פירנסה פחות או יותר את הפסיכיאטריה של המחצית השניה של המאה ה-19. אי אפשר לתאר את פרויד בלי ההסטריה.

הדיבוק נעלם בראשית המאה ה-20 יחד עם ההיסטריה, ומדי פעם חוזר כאנקדוטה.

אוטיזם היא קטגוריה הפסיכיאטרית שנבחרה לשימוש בסוף המאה ה-20. זו קטגוריה חדשה. ב-1943 פסיכיאטר בשם ליאו קנר הגדיר כך לראשונה קבוצה של ילדים. קודם הם נתפסו כמפגרים או פסיכוטיים. יש פה סוג של התאמה בין הרגע ההיסטורי מבחינת הסיווג הפסיכיאטרי והשימוש של הקהילה החרדית. הדבר מעיד על קיומה של תנועה של מדיקליזציה. התנועה החרדית היום כבר אינה מסוגלת לייצר את ההפרעות התרבותיות שלה. וזה הבדל משמעותי. הדיבוק בנוי על תסריט תרבותי עשיר. על מה שפסיכיאטרים קוראים סינדרום תלוי תרבות שנותן ביטוי למיתוסים של הקהילה אבל התסריט מאפשר לרפא את האנשים – טקס הדיבוק כפסיכותרפיה מאוד יעיל מסיבה זו. אוטיזם היא הפרעה שמתנגדת לעיצוב תרבותי. הוא המבצר הריק – לפי ברונו בטלהיים. האוטיסט סובל מחוסר, מדפיציט בהתנהגות, לא מעודף התנהגותי, כמו ההיסטרי.

לסיכום הרצאתו אומר פרופ' בילו כי מערכות דתיות זקוקות לתחזוק, זקוקות לריענון, לסוג של ויטליציה, ואת זה הן יכולות לקבל באמצעות חוויות מסעירות מסוימות, שמחברות את המאמין לקדושה, חויות מיסטיות. איך מייצרים את החוויות המיסטיות? חלוקה פשטנית קשורה למושגים הסוציולוגיים של מרכז ופריפריה. הרבה פעמים המרכז יוצר את החוויות הללו כידע אליטיסטי אזוטרי. גם הפריפריה מייצרת חוויות כאלה ושתי הדוגמאות שהבאתי – תקשורת נתמכת ודיבוק הם מהפריפריה.

סיפור חסידי מספר על רבי מרדכי מנדבורנה במאה ה-18 שתיקן רוחות מגולגלות של חוטאים אבל במקרה שלו הרוחות לא התגלגלו לאוטיסטים או לאנשים שסובלים מדיבוק אלא בדובים שחורים. לפי האגדה הוא הניח פתק עם שמות קדושים בפיו של הדוב, הדוב אמר שמע ישראל ונפח את נשמתו. הרב הסביר שזה גלגול של יהודי שחטא והתגלגל בדוב שחור. בתקופות שונות "אחרים", סוטים, אנשי שוליים, יצורים שנמצאים בפריפריה מנוצלים על ידי המרכז: דובים שחורים וצוענים, נשים וילדים בדרך כלל ממעמד נמוך, מוכי הדיבוק, וילדים אוטיסטיים בתקופה שבה הפסיכיאטריה עברה מדיקליזציה רבה. . זה לא הכוח של החלש, זה הכוח של החזק, של המרכז שהולך לפריפריה ומייצג אותה כדי לייצר תופעות שמצדיקות את הסדר החברתי, שיש דין ויש דיין.

הסוטים – דמויות השולים – האחרים שימשו פעמים רבות אגני חימצון של האמונות הדתיות. הסבל שלהם קיבל משמעות מוסרית ונוצל לתקף את האמונות הדתיות.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

28 תגובות

  1. קשה להאמין וכולי תקווה שמה שתואר כבר לא קורה אבל שוב מתברר שלחלק מעסקני הדת, מתחת לכל ביוב, קיים ביוב נוסף

  2. ולעניין המדובר… ההופעות שאתם אוהבים לדוש בהם לא קיימות דיברתי אישית עם אבא של דניאל האוטיסט והוא אמר לי שהוא מעדיף בכלל לא לפרסם אותו מדי הרבה וזה מזיק לו אז תפסיקו עם החשכות ורדיפת הדת העיוורת חסרת הרגליים שלכם

  3. אני חסיד של האוטיסטים וכל דבריהם הם כאורים ותומים ומה לתבן את הבר מי שמילא
    מוחו וליבו עיקרי דת מדעית שמשתנה דעתה כל עשרים שנה לערך בסתירה מוחלטת לכת שקדמה לה
    להתעסק עם חכמה אלוקית מאת ה' יתברך שלא השתנתה לעולם העתיקה והאמיתית מכל חכמות הארץ
    כל דעתכם בדת ישראל מבוססת על שברי אותיות ושברי מילים מי שקרא דף אחד מהתלמוד ידע שכל חכמתכם כקליפת השום לעומת חכמי ישראל והתלמוד נכתב במשך 300 שנה על ידי חכמי ישראל הגדולים ביותר אז מלאו פיכם מים והתבוששו בעפר וביראת כבוד מפני ה' ועבדיו הנביאים החכמים והשוטים הצדיקים שבדורנו

  4. לא נכון, תמיד כשמעמידים מאמינים בפני האמת אז האסטרטגיה שלהם היא לומר שמדובר בקבוצות שוליים, ותמיד יש מישהו שהסתייג והופכים אותו לגדול הדור אד הוק. לפי החוקר מדובר בפעילויות שנעשו בגלוי. לו היתה בעיה הילכתית, הרי הרבנים היו אוסרים על קיום האירועים מראש.

  5. לידיעת המבקרים באתר. גדולי הרבנים של הדור מסתיגים מדיברי האוטיסטים ומכל הנעשה ונאמר סביב הנושא.
    לצערינו בגלל אבדן אמונה ואובדן הדרך רבים וטובים נופלים בידי רמאים ושרלטנים
    העוסקים בקלפים קריאה בקפה תיקשורים ותורות שונות ומשונות ויש גם רבים המנצלים את הקבלה ואת אמונת האנשים התמימה במכירת קמעות ולחשים למען בצע כסף.
    העוסקים בכך שייכים לכל המגזרים ורבים הם בין האנשים חסרי מורא עליון.

  6. מיכאל
    כלל ידוע בתלמוד חש"ו פסולים לעדות (חרש שוטה וקטן)
    מצד שני מיום שחרב ביהמ"ק ניתנה נבואה לשוטים.
    ועל זה הם מסתמכים.

  7. אבי:
    שאלת "למה נראה לי שיש לכם ראיה סלקטיבית?"
    התשובה לשאלה זו היא ברורה:
    יש להם ראיה סלקטיבית – בגלל זה זה נראה לך כך.

  8. השימוש שלי במילה התעללות באחד הטוקבקים היה בתשובה לאתר אליו הפנה טוקבקיסט קודם לכן, ולא בהכרח לכתבה הספציפית. ד"ר בילו אכן לא השתמש במילה הזו ואני לא כתבתי אותה.

  9. ננסה לענות אחד אחד.
    גם חרדים וגם חילונים הם בני אדם, ולפיכך יש להם את אותן מחלות ובעיות, ובהם אוטיזם, קרא לזה איך שתקרא.
    הארגון הזה מנצל את הילדים, מפני שמה שהם כביכול אומרים למעשה אלו דבריםה של המטפלים, ולדעתו של מטפל, אין ליחס חשיבות יותר מאשר לדעתו של כל אדם אחר. מן הסתם הם אומרים דברים בשבח האל.

    בנצרות יש תופעה דומה – אנשים שטענו שראו את מריה, ואיך הכנסיה קובעת שהם אכן ראו את מריה לאחר התחקור? אם מריה אמרה להם דברים שהם רוצים לשמוע, הם זוכים לאישור הכמרים, ואם היא מתחה ביקורת על הכנסיה, יטענו שזה סתם חלום. ככה הם אף פעם לא יכולים לטעות….. אבל האם באמת מישהו דיבר עם מריה הבר-מינן כבר אלפיים שנה?

    פרופ' בילו הוא סוציולוג ואינו מיצג לפיכך את חברות התרופות. אותן חברות שאתה כל כך מזלזל בהן, הצליחו במאה השנים האחרונות להכפיל את אורך החיים הממוצע מ-40 ל-80, אז קצת צניעות. יש לי המון ביקורת עליהן, אבל צריך גם לתת להם קרדיט.
    באשר למקרי הרצח של ילדים אני לא בטוח שבכל המקרים מדובר בנשים חילוניות, בכל מקרה, מדובר בנשים לא שפויות. ומה עם ההתעללות בילדים בבית שמש? גם האם המכה שם היא חילונית? ומה עם הרוצה מירושלים שהרג את בנו וכל הקהילה החרדית נעמדת מאחוריו וכשהוא נעצר הבעירו צמיגים ופחי אשפה? למה נדמה לי שיש לכם ראיה סלקטיבית?

  10. הכתב שאני מצטט אותו וכותב "אוטיזם זו אחת המחלות הבעיתיות ביותר שאינה מושפעת לכאורה על יד התרבות. לעומת הקהילה החרדית שאורח חייה וסדר יומה מוכתבים כל הזמן על ידי נורמות תרבותיות."

    אז לכל מי שחושב ככה שידע אוטיזם איננה מחלה! גם לא על פי אמות המידה המדעיות ככל הידוע לא מעורב בה כל דבר ויראלי ולא נגיף.

    ה"חולי" אם קיים, סביר שנמצא רק באנשים ובחברה שחושבת שישנן מעמדות בין בני האדם, מרגע ואף טרם לידתם וללא שום אפשרות להתקדם. חברה "ליברלית" שדוגלת בכל שלאדם מגיעות לכאורה כל זכויות החופש והפרט אבל למעשה קובעת בצורה דיי נחרצת שהאדם הזה מסכן, שאין לו מהות ודעה עצמאית משלו.

    והנה קם ארגון שכבר מלפני קרוב לשני עשורים שם את האוטיסטים בקדמת הבמה, קבל עם ועדה, ולא עמוק במעמקי המרתפים והכיתות הסגורות מעין האדם ברחוב. וטוען שלא רק שאין בהם פגם אלא שלמעשה מדובר באנשים בעלי סגולות מיוחדות ויתרות ושחותר בכל דרך לגרום לאותם אנשים להביע את דעתם. אותו ארגון (שאתה מכנה דת) מעוניין לקדם את צורת הביטוי של אותם אנשים ולהתייחס לדבריהם ברצינות לפחות כפי שמתיחס לאנשים בעלי ההשפעה הגדולים ביותר בתוכו (הרבנים).

    בקשר לרמזים או לטענות להתעללות בוא נראה מי בעולם המדעי/חילוני מי זה שבאמת מתעלל ועושה קופה על חשבון האוטיסטים ?

    האם אלו תאגידי סמים ו"תרופות" פסיכיאטריות שמגלגלות מיליארדי דולרים בשנה כגון מסם הרספרידל ושאר ה"אקמולים" שלמעשה אינם מרפאים דבר חוץ מאת קופותיהם של הרבה מאוד בעלי אינטרסים ואנשי מקצוע מלומדים.

    האם אולי אלו הם מאות מסגרות ואנשי מקצוע תומכים שעד לפני 100 שנה כלל לא היו קיימים ? וללא הנצחת האוטיסטים כמוגבלים וכמפגרים חסרי דעת למעשה אין להם שום זכות קיום ?

    האם אלו שלושת מקרי רצח שדווחו לנו רק בשנה האחרונה שבכולם אמהות חלוניות רצחו במעין המתות חסד את ילדיהם משום שלפי טענתם נחשדו על ידם לבעלי "הלקות האוטיסטית הכל כל נוראית" ?

  11. 1) החברה החרדית תעשה טוב לעצמה ולאוטיסטים אם לא תנכס לעצמה שוטים (אוטיסטים בשפה הלכתית) כדי להוכיח את צדקת דרכה. בתור אדם מאמין, לי זה מאוד צורם.

    2) אני מוחה מכל וכל על ה punchline:
    "אומר פרופ' בילו כי מערכות דתיות זקוקות לתחזוק… ואת זה הן יכולות לקבל באמצעות חוויות מסעירות מסוימות … חויות מיסטיות "

    שטויות במיץ עגבניות. שרלטנים שרוצים עדת מעריצים זקוקים לחוויות מיסטיות.

    היהדות, שמעולם לא הייתה מסיונרית לא צריכה עדת מעריצים.

    היהדות שרדה טוב מאוד 2000 שנה בגלות, ברדיפות במסעי צלב, אינקויזיציה ואפילו שואה נוראית ואיומה שאין ולא היה כדוגמתה בכל ההיסטוריה האנושית.

    ועדיין יש יהדות דתית פורחת בישראל וגם בעולם, ומעולם לא נזקקנו ל"חיזוקים מיסטיים".

    המסקנה הינה מופרכת לחלוטין. אף רב לא יפסוק שיהודים צריכים ללכת למופעים טרנסצנדנטיים כדי לחזק את אמונתם באופן קבע, וגם לא באופן ארעי.

    אף רב (אמיתי, לא אליאור חן ודומיו), גם לא יסכים לדבר כזה (כלומר, אפילו לא להופעה אחת ויחידה).

    היהודי הממוצע (כלומר רוב היהודים) לא שמע מעולם על רבי מרדכי מנדבורנה.
    היהודי הממוצע מעולם לא התעניין ולא מתעניין בשטויות האלו. כן, אפילו לא רוב החרדים שאתם כל כך מתעבים.

    3) כלל חשוב, שמלבד פעם אחת, לא עבור עליו בהלכה היהודית הוא הוא "המטרה לא מקדשת את האמצעים". מתי שעבור על כלל זה היה לכתוב את התורה שבע"פ, כי פחדו שהיא תשתכח עקב הרדיפות והפוגרומים וכו'.

    כך שלא משנה מה המסר, אסור להתעלל בילדים אוטיסטים. גם אם הוא מודיע על בואו של המשיח בכבודו ובעצמו.

    מי שאומר לך שהמסר חשוב לכן מותר לעבור על עבירה חמורה כל כך ביהדות, אינו מבין כלום וחצי כלום בהלכה היהודית ובאורחות החיים של יהודיים דתיים.

    4) עם זאת, איני מבין היכן בדיוק ההוכחה שיש כאן התעללות בילדים אוטיסטים. שימוש ציני ולא ראוי – כן. אבל איפה ההתעללות? השנאה מעבירה אותכם על דעתכם, המאמר הזה לא טען בשום מקום שיש התעללות בילדים אוטיסטים. זאת האשמה חסרת בסיס של אחד הטובקסטים פה.

  12. נכון, רוב האוטיסטים שמתבטאים לא עוסקים במסרים דתיים, אלא במסרים חברתיים.
    לדוגמא, הינה סרטון וידאו מאת האוטיסטית אמנדה באגס, שמשתמשת בתוכנת סינתוז קול כדי לבטא את ביקורתה כלפי יחס החברה אל האוטיסטים:
    http://www.youtube.com/watch?v=JnylM1hI2jc
    בחלקו הראשון של הסרטון היא מתבטאת באופנים אוטיסטיים בלבד.
    בחלקו השני של הסרטון היא מפרשת את אופני הביטוי האוטיסטיים שלה, כדי שיובנו על ידי הציבור הרחב.

    והינה ראיון עם מנהלת הסניף הבריטי של אגודת הנשים האספיות, שצולם במהלך הפגנה שקיימו אוטיסטים בריטים נגד הסגרתו של האספי הבריטי גארי מקינון לארה"ב:
    http://www.youtube.com/watch?v=JykjcYWdB9o
    ("אספי" הוא אדם עם תסמונת אספרגר, שהיא סוג של אוטיזם).

  13. רק אנשים בעלי אוטיזם חמור ביותר אינם מתבטאים כלל. (כ-5% עד 10% מציבור האוטיסטים).
    רוב האוטיסטים מסוגלים להתבטא (אם לא בדיבור, אז באמצעות כתיבה) ולנהל חיים עצמאיים.
    קיימים המון ארגונים שמופעלים על ידי אוטיסטים –
    לדוגמא:
    1) אס"י – קהילת אנשי הספקטרום האוטיסטי בישראל: http://aci.selfip.org
    (ניתן לתקשר איתנו באמצעות הפורומים שלנו: http://aci.selfip.org/forums/index.php )
    2) רשת היצוג העצמי האוטיסטית: http://www.autisticadvocacy.org
    3) רשת האוטיסטים הבינלאומית: http://ani.ac
    4) אספיז פור פרידום: http://www.aspiesforfreedom.com
    5) רונג פלאנט: http://www.wrongplanet.net
    וכו'

  14. יעקב:
    ואיך אתה "יודע" שהמסרים "חשובים"?
    רק בגלל שהצליחו לעבוד עליך בשיטות מטומטמות כאלו.
    מסרים שגויים אינם יכולים להיות חשובים.

  15. אבי בליזובסקי
    זו אכן התעללות ואשליה. אנשים מחפשים להאמין במשהו ולקבל חיזוק לאמונתם.
    מקור ההרס בעולם הוא באמונות שווא כאלו.

  16. ליעקב, האתר שהפנית אליו ממחיש עוד יותר את ההתעללות בחסרי הישע, המסרים אינם חשובים משום שהם ממילא מומצאים על ידי המתווכים, ששמים בפי האוטיסטים מסרים שהם רוצים להעביר ומשום מה המסרים הללו תמיד תומכים בעמדה הדתית השלטת. שים לב שהכנסיות בחנו אמינות של מפגשים עם מריה הבתולה שדווחו לה, לפי מבחן התוצאה. הם פסלו מסרים שקראו לרפורמה בכנסיה בטענה שמריה לא היתה יכולה להעביר מסרים כאלה.

    אם הבנת את דבריו של פרופ' בילו כל ההצגה נועדה לחזק את האמונה הדתית אצל השומעים, ובינה לבין אמיתות המסרים אין ולו חצי דבר.

  17. העניין מוכר לי ממזמן והוא די מעציב ומעורר חלחלה. למה עמותות למען ילדים עם צרכים מיוחדים לא עושות דבר בנידון?

    בכל אופן, העניין לא מפתיע במיוחד.

  18. 1. פרנקו, בחייך, תקרא את הכתבה שנית. תגובתך מזעזעת.
    2. ובפן הלא מדעי של הנושא : מדינת ישראל ובאי כוחה הפרקליטות
    והמשטרה, מפחדים לשים קץ להתעללות בילדים אוטיסטים חרדים,
    מתוך חשש להתעמת עם הקהילות החזקות שבה הם גדלים. התעללות
    שנמשכת ערב שלם בהשתתפות אלפי עבריינים…..
    זה דומה למופעי הפריקים שהיו מקובלים באניגליה ובארה"ב במאה
    התשע – עשרה, לפני שמונח כמו כבוד האדם וחרותו היו ברורים לאדם
    המערבי.

  19. פראנקו:
    1. אם תקרא את המאמר תראה שלא מתוארת בו שום פעולה המצדיקה את דבריך, בשום אוניברסיטה.
    2. האוניברסיטה בה נתנה ההרצאה המגנה את התופעה היא האוניברסיטה הפתוחה (בקמפוס שלה ברעננה)

  20. קמפוס אוניברסיטת רעננה – כמו הקמפוס של בר אילן, חממות לטיפוח הבערות והכפיה הדתית. בתי גידול לדור חדש של דתיים שטופי מוח.
    כל זאת תחת איצטלה של מדע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן