מתיחת 1 באפריל – טורף כיס שנכחד התגלה מחדש באוסטרליה

טורף כיס נוסף שחי ביערות האקליפטוס של אוסטרליה הוא “דוב הכיס” (Thylacoarctos carnifex), המזכיר בצורתו קואלה גדולה בעלת זנב קצר, שעל פי המקובל נכחד יחד עם “אריה הכיס” וענקים אחרים לפני כ-46,000 שנים וכעת ככל הנראה נמצאה אוכלוסיה קטנה שלו

הערת העורך, 2/4/2010 שעה 00:00 תודה ליונת אשחר ונעם לויתן על הרעיון למתיחה ועל הביצוע. אכן מי שניחש כך צדק. אגב גם הידיעה השניה התמוהה שהופיעה אתמול – “אנרגיות חיוביות” היא מתיחה.

יבשת אוסטרליה, האי הגדול בעולם, היא ביתם של יונקי כיס רבים. היבשת ידועה במגוון בעלי החיים המשונים החיים בה, הכוללים את הקנגורו, הוומבט והקואלה וכן את יונקי הביב מטילי הביצים הקיפודן והברווזן. אך מגוון זה הוא כאין וכאפס לעומת עושר המינים שהסתובבו באוסטרליה לפני שנים: קואלות ענק שהתגוררו על עצים כמו קרוביהן החיים היום, הברווזן הענק, פּרוֹקוֹפּטוֹדוֹן – סוג של קנגורו ענקיים שהגדולים ביניהם התנשאו לגובה של שלושה מטרים, ו”אריה הכיס” – היונק הטורף הגדול ביותר שחי אי פעם באוסטרליה. טורף כיס נוסף שחי ביערות האקליפטוס של אוסטרליה הוא “דוב הכיס” (Thylacoarctos carnifex), המזכיר בצורתו קואלה גדולה בעלת זנב קצר, שעל פי המקובל נכחד יחד עם “אריה הכיס” וענקים אחרים לפני כ-46,000 שנים.

הקואלה היא חיית הכיס הקרובה ביותר ל”דוב הכיס” הנחשב כאב הקדמון של הקואלות המודרניות. “דוב הכיס”, הקרוי גם “דוב אורב” אף על פי שכמו הקואלה אינו שייך למשפחת הדוביים, התגלה מחדש באוסטרליה בשנת 2009. החוקרת אייפריל פריים (Pryme) מאוניברסיטת פלינדרס בויקטוריה, אוסטרליה ,שגילתה את האוכלוסייה בת ימינו של הטורף המסוכן מתארת את התגלית במחקר חדש העתיד להתפרסם החודש בכתב העת המדעי האוסטרלי Australian beasts and where to find them. ה”דוב האורב”, T. carnifex, התגלה באזור נידח במזרח אוסטרליה, שהיה מיושב בדלילות בשבטים נודדים של אבוריג’ינים, אך משלחות מחקר הגיעו אליו רק לאחרונה.

ממצאים מאובנים של כפות הרגליים של דובי הכיס הראו כי היו להם אצבעות וטפרים ארוכים שככל הנראה הותאמו הן ללפיתת טרף והן לטיפוס על עצים (ראו איור). תצפיותיהם של פריים ועמיתיה מאשרים כי בדומה לקואלות, דובי הכיס אכן מטפסים על עצים. החוקרים עקבו במשך 4 חודשים אחר קבוצה של כ-15 פרטים של דובי כיס בשטח המכונה בפי האבוריג’ינים אגאבול שיתרא (Agabul Shietra). בתקופה זו ארעו כ-2 או 3 טריפות בשבוע בממוצע. אך הפרט המעניין ביותר הוא הצורה בה דובי הכיס משיגים את טרפם: הם נוהגים להתחבא בצמרות האקליפטוסים עד אשר הם מבחינים בטרף מתאים העובר למטה, אז הם מרפים מהעץ ונופלים בפתאומיות על ראשו. מכה זו בדרך כלל מספיקה על מנת להמם את הטרף, והדוב גומר את המלאכה בעזרת ניביו וטפריו החדים. שיטה זו היא ככל הנראה יעילה מאוד: מתוך 17 נסיונות ציד שהחוקרים צפו בהם באופן ישיר, רק 4 נגמרו בכישלון. הדוב שצד את הטרף אוכל ראשון, ושאר חברי הקבוצה יורדים מעציהם ומחכים שיסיים, אז הם מתנפלים על השאריות. גם הזכרים וגם הנקבות צדים. בתקופה בה נערך המחקר היו בקבוצה 2 גורים, שנצמדו לגב אימותיהם כמנהג הקואלות, ונפלו יחד איתם, נצמדים בחוזקה לפרווה. בדיווחים בעיתונות המקומית על התגלית הדוב האורב מכונה בהומור, בעקבות שיטת ציד זו, “דוב צונח” (drop bear).

הטרף של הדוב האורב הם 3 מינים של קנגורו, ומין של חזיר יבלות שנפוץ באזור. שבטי האבוריג’ינים שחיים באזור סיפרו על מקרים בהם צדו הדובים בני אדם שהלכו לבדם ביער. על מנת להרתיע אותם, נוהגים בני המקום לשלב בשערותיהם מקלות מחודדים. החוקרים עצמם חבשו קסדות מהם בולטים קוצי מתכת ארוכים, כאמצעי הגנה.

על פי הסימנים, ישנן עוד לפחות 2 קבוצות של דובי כיס באזורים סמוכים, אך גודל האוכלוסיה עדיין אינו ידוע. החוקרים לא הצליחו עדיין להתקרב מספיק לדובי הכיס על מנת לקחת דגימת DNA, או לבחון מקרוב את הפיזיולוגיה הייחודית שלהם, המאפשרת להם לצנוח מגובה של עשרה מטרים ויותר ללא פגע. לקיחת הדגימות ומעקב אחר דובי הכיס יאפשר “ללמוד הרבה על האבולוציה של הקואלות, ובייחוד על הדיאטה היחודית שלהן. נראה כי גם דוב הכיס אינו שותה, אלא משיג את כל המים להם הוא זקוק ממזונו. אך במקרה של T. carnifex מדובר בטרף ולא רק בעלי אקליפטוס.” אומרת פריים. מקרים שבהם מתגלה אוכלוסיה חיה של מין שנחשב לנכחד הם נדירים מאוד, לדבריה: “תגלית זו נותנת הזדמנות יוצאת דופן לבחון את הגנום, את הרקמות הרכות ואת דרך החיים של בעל חיים שכל הכרותינו איתו עד היום היתה כמאובן”