אסטרונומים שצפו בירח בטלסקופ בקוטר 3 מטרים, זיהו התפרצות קטנה צפונית מזרחית למארה אימבריום
בתמונה: הדמיית אמן של נאס”א המראה התנגשות של מטאור קטן אך חזק על הירח
אסטרונומים שצפו בירח בטלסקופ בקוטר 3 מטרים, זיהו התפרצות קטנה צפונית מזרחית למארה אימבריום – “ים הממטרים” על הירח. התפרצות כזו היא תופעה שאינה נדירה אך היא נלכדה במכשירים עד כה רק פעם אחת, ב-1999.
“אנשים לא מסתכלים כל הזמן בכל מקום על הירח”, אומר ד”ר רוברט סאגס (Suggs), מנהל הצוות הסביבתי של מרכז איכות הסביבה במרכז מארשל להנדסה. אנחנו נוטים לחשוב שאנחנו יודעים הכל על הירח אך יש עוד הרבה מידע שאפשר לאסוף שם.”
כשנאס”א מתכוונת לחזור לירח, היא חייבת להבין מה מתרחש לאחר פגיעות כאלה במטרה להגן על האנשים שישהו על הירח. בכדור הארץ, האטמוספירה מאדה את מרבית המטאוריטים הקטנים ואינה משאירה סימן מלבד הבהק אור קצר. סביבת הריק על הירח, משמעותה שאין מה שיאט את המטאוריטים לפני שהם פוגעים.
“הסיכוי להפגע ממטאוריט על הירח הוא בכל זאת קטן ביותר” אומר ביל קוק, אסטרונום בכיר במרכז מארשל. האתגר הוא ללמוד מה יקרה כאשר מטאוריטים פוגעים בלי שיואטו בחיכוך האטמוספירי של כדור הארץ ואיזה איום השברים הללו עלולים לגרום לבני אדם או לציוד.”
סאגס, המנהל את מחקר הפגיעות משתמש בכלי תוכנה מסחריים כדי לחקור את הוידאו פריים אחרי פריים, ואז הוא צפה בהבהק בהיר. הבהק האור נמוג בהדרגה על פני חמישה פריימים, כל אחד מייצג הפרש זמן של 1 חלקי שלושים של שניה. סאגס קרא לקוק ושניהם הסכימו כי מדובר בפגיעת מטאוריט.
הצוות ניסה גם לשלול סיבות אחרות אך שתי סיבות העידו לטובת פגיעת המטאוריט – האחת – ההפסקה ההדרגתית, וסיבה השניה – חוסר התנועה. לו היתה תנועה הם היו סוברים שמדובר במעבר ונצנוץ של לווין קרוב שחלף במקרה בשדה הראיה. תנועה זו היתה ניכרת גם במסגרת חמשת הפריימים.
השניים גם בחנו את מפת השמים ואת תוכנת ההדמיה הירחית וקבעו כי המטאוריט היה קרוב לודאי טאוריד חלק ממטר מטאוריטים שנתי שהיה פעיל בעת הפגיעה. בהתבסס על כמות האור שיצר העצם נראה שקוטרו היה כ-12 ס”מ והוא טס במהירות של 100 אלף קמ”ש ויתכן גם שיצר מכתש בקוטר של כ-3 מטרים על קרקע הירח.
הטאורידים, המגיעים לכדור הארץ מהכיוון הכללי של קבוצת שור, הם ככל הנראה השרידים העתיקים מזנבו של השביט אנקה, המקיף את השמש כל 3.3 שנים.
מדעני נאס”א חקרו בעבר את תופעת פגיעת המטאוריטים על הירח בעת תוכנית אפולו, אך מחסור במצלמות וידאו חזקות ומערכות עיבוד תמונה הם לא הצליחו לקלוט את ההבזקים הזעירים והקצרים הללו. כעת בכל אופן, נאס”א מחדשת את פיתוח הרכב החדש שישא חוקרים בחזרה לירח ולשהיה ארוכה. סאגס וקוק אומרים כי מחקרי פגיעה על הירח יהיו כעת חיוניים יותר מאי פעם. “יהיה צורך להגן על מתקנים גדולים על הירח ויהיה צורך להשתמש בטכנולוגיות להקלה על הפגיעה, כמו זו המשמשת להגנה על האסטרונאוטים במעבורת החלל ובתחנת החלל הבינלאומית. אמר סאגס.
“אנו רוצים לתמוך במדידות נוספות כדי שאנשי הבטחון שיוצבו אל הירח יוכלו להיעזר במערכות התראה מוקדמת, מכשירי מדידה למצב חרום וטכנולוגיות חדשות שיקטינו את הסיכון מפגיעת רסיסים מעופפים.
