ההרחבה המתוכננת של תעלת סואץ עלולה לפגוע בצורה עקיפה בבעלי חיים בים התיכון

הפולשים יסתננו ביתר קלות, המקומיים ייאלצו לרדת למקלטים

צפריר רינת

מתקפת חייזרים מאיימת על הים התיכון, והיא עלולה לחולל הרס במערכות אקולוגיות ולהשפיע על ענפי כלכלה כמו דיג ותיירות. אין מדובר בחייזרים מהחלל אלא בבעלי חיים מאזור ים סוף והאוקיינוס ההודי, שיפלשו לים התיכון דרך תעלת סואץ. פלישה זאת כבר מתרחשת דרך קבע בתעלה, אבל היא עלולה להתרחב במידה ניכרת בעקבות כוונתה של ממשלת מצרים להרחיבה ולהעמיקה.

השימוש במושג “חייזרים” בהקשר זה אינו המצאה של העיתונות אלא של מדענים שבחרו בו כדי להמחיש את הבעיה של פלישת מינים זרים. במקרה של תעלת סואץ, החוקרת הישראלית פרופ' בלה גליל, מהמכון לחקר ימים ואגמים בחיפה, היא זו שמנסה באחרונה להתריע מפני סכנת הפלישה הצפויה.

על פי המידע שהגיע לפרופ' גליל, בכוונת המצרים להרחיב את תעלת סואץ עד לכדי 400 מטרים. רוחבה המרבי של התעלה כיום הוא 365 מטרים. כמו כן בכוונת המצרים להעמיק את התעלה בעוד כמה מטרים; פעולות אלה יאפשרו מעבר של מכליות נפט ענקיות, שכיום אינן יכולות לחצותה. התשלום בעבור מעבר המכליות יגדיל מאוד את הכנסות המצרים.

לביצוע העבודות הזמינה רשות התעלה, הפועלת מטעם ממשלת מצרים, מכשיר חפירה מיוחד מחברת “מיצובישי” היפנית. על פי מיצובישי, זהו המכשיר הגדול ביותר מסוג זה שיוצר אי פעם: הכף שלו מסוגלת להעמיס בכל פעם עשרת אלפים טונות עפר.

כיום ידוע למדענים על 300 מיני בעלי חיים ימיים שעברו דרך תעלת סואץ לים התיכון, וההערכה היא כי ישנם מינים נוספים שעדיין לא התגלו. חלק מהפולשים שיגשגו בים התיכון והחלו להתפשט לאזורים נרחבים. כזה הוא המקרה של הסרטן מהמין שייט נודד, שנראה לראשונה בים התיכון לפני שמונים שנה ומאז התפשט ונהפך למאכל מבוקש. מין נוסף שהתפשט במזרח הים התיכון הוא החילזון ארגמון פורסקולי.

התוצאה של פלישה זו במקרים רבים היא הרס המבנה הקיים של חברת בעלי החיים המקומית, הייחודית לים התיכון. מינים מקומיים של צדפות, חלזונות ובעלי חיים אחרים לא עמדו בתחרות עם הפולשים ונדחקו או נעלמו ממקומות רבים. דוגמה בולטת לתהליך זה היא השתלטותו של הפנון היפני, חסילון שדייגים מכנים אותו קריסטל. הפנון הפך לפופולרי ביותר במזרח הים התיכון, וספינות דיג ישראליות מתמחות בלכידתו. מדענים מעריכים שהוא גרם להיעלמותו מהאזור של מין מקומי של חסילון. דוגמה אחרת היא צדפה מהמין בוצית פרעונית, שהגיעה דרך תעלת סואץ ודחקה את המין המקומי, בוצית קטנה. היו מקרים שבהם מינים מקומיים של בעלי חיים נאלצו לעבור לעומק רב יותר כדי לשרוד.

חלק מהפולשים, כמו המדוזות המוכרות מחופי ישראל, נהפכו למטרד. מדוזות אלה, מהמין חוטית נודדת, מופיעות בנחילים המשתרעים לעתים לאורך מאה קילומטרים. הן סותמות פתחים של תעלות קירור בתחנות כוח ומפריעות לפיזור רשתות דייגים.

פרופ' גליל מעריכה, שהרחבתה וההעמקתה של התעלה תאפשר למינים רבים לעבור את התעלה. כך למשל, מינים שלא יכלו לעבור עד עכשיו בתעלה מכיוון שהם חיים בעומק הגדול בכמה מטרים מהעומק שלה, יוכלו לעשות זאת לאחר ההעמקה. גליל אומרת שכך יגיעו לים התיכון בין השאר מינים נוספים של סרטנים ודגים.

גליל אינה מציעה שהמצרים יבטלו את תוכניות ההרחבה. לדבריה יש בתעלות שונות בעולם, כמו תעלת פנמה, דלתות גדולות החוסמות את פתחי התעלה ונפתחות רק כאשר כלי שיט מתקרב אליה. “אני לא מהנדסת, אבל אני סבורה שצריך לשקול הקמת דלתות כאלה ולהחדיר ביניהן מים בעלי דרגת מליחות גבוהה”, אמרה. בעלי החיים שיצליחו להסתנן לתעלה, למרות הדלתות, לא יוכלו להתקיים במים המלוחים. גליל העלתה את ההצעה במפגשים של ארגונים העוסקים בשימור הים התיכון, אבל עד עתה ללא תוצאות.

באדיבות חדשות וואלה