איך ייראה המפגש הראשון שלנו עם חוצנים?

כיצד ייראו מפגשים מהסוג השלישי ואיך הם ישפיעו עלינו? אוריאל בריזון עם הפתרונים, האפשרויות וההשלכות המרחיקות לכת

אוריאל בריזון, גלילאו

רגע המפגש עם חייזרים, מתוך הסרט מפגשים מהסוג השלישי
רגע המפגש עם חייזרים, מתוך הסרט מפגשים מהסוג השלישי

ספינת החלל יורדת אט אט מן השמים. צורתה כצלחת עבה, צבעה מתכתי. היא חולפת דרך שכבת עננים, נעלמת, ומופיעה שוב מעל גגות העיר. בתנועה שלווה ללא רעש מנועים היא מתמקמת מעל הרחבה שלפני בניין העירייה. לפתע בוקעת ממרכז צידה התחתון קרן אור לבנה.

הקרן נעה במהירות, פוגעת במרכז הרחבה ופוסקת מלהאיר. אז מבחין ההמון שהתקהל ברחובות הסמוכים כי לפניהם עומד נציגם של המבקרים שהגיעו אל כוכב הלכת שלנו. הוא אינו אדם אך צורתו דומה לאדם והוא דורש להיפגש עם מנהיג האנושות.

המפגש בין המין האנושי למבקרים מעולם אחר הוא מקור לסיפורי מדע בדיוני רבים. קיימות גרסאות שונות לסיפורים אלו ובהן מוצג אירוע המפגש בדרכים מגוונות. יש סיפורים המתארים מפגש בכיכר העיר ויש כאלו בהם הוא מתרחש הרחק מכדור הארץ.

לפעמים המפגש הראשון הוא תקיפה פתאומית שבעקבותיה באה מלחמה בין כוכבית, ולעיתים המפגש ידידותי ומוביל ליצירת ברית בין עולמות. ישנם תיאורים בהם צורתם של החוצנים אנושית, וכאלו בהם היא אינה מובנת או אינה נתפשת על ידי בני האדם כלל.

שינוי תמונת העולם
אבל בכל מקרה, ובכל התיאורים השונים, מלווה המפגש בתחושה של חשיבות עצומה. עצם הידיעה שמרחבי היקום מכילים יצורים אחרים, אחים במשפחת בני התבונה, בכוחה לשנות את תמונת העולם של האדם ואת צורת חייו. כדי להסיק שאנו איננו לבד אין צורך במפגש פנים אל פנים (או פנים אל המקבילה החוצנית) די בשידור רדיו, או אות אחר הנושא מידע תבוני.

אך בספרות המד"ב שכיחים דווקא המפגשים האישיים בשל היתרונות העלילתיים הטמונים בהם. מגע הראשון עם יצורים מעולם אחר, בין אם יתרחש לראשונה בשידור או במפגש, יחולל מהפכה. היום בו תדע האנושות שהיא לא לבדה יהיה, ללא ספק, היום החשוב ביותר בהיסטוריה האנושית.

עבור מי שאינו חובב מדע בדיוני מתקבלים דיבורים בעניין מפגש עם יצורים חוץ ארציים בחיוך נבוך או בזלזול גלוי. "מה פתאום חייזרים… חוצנים… שטויות" היא תגובה מקובלת ובמובן מסוים אף מוצדקת. הרי איש לא פגש חוצנים (לפחות לא באופן מתועד ומקובל) ואין שום אזכור היסטורי למפגש מסוג זה אי פעם (אלא אם מקבלים טיעונים מפוקפקים כמו אלו של אריך פון דניקֶן ודומיו – ע"ע "מרכבות האלים").
מדוע, אם כן, יש להתייחס ברצינות לאפשרות המפגש עם חוצנים כאשר אין שום אינדיקציה לקיומם או לביקור קרוב שלהם? מדוע מעניין לעסוק בשאלת המפגש עם חוצנים ולא, למשל, באפשרות של מפגש עם מלאכים ופיות? הסיבה היא שבניגוד לפיות ולמלאכים, ההשערה בדבר קיומם של חיים מחוץ לכדור הארץ אינה הולכת ונחלשת במקביל להתפתחות המדע, אלא הולכת ומקבלת סימוכין וחיזוקים.

החיים עמידים משחשבנו

בשנים האחרונות מתגלים עוד ועוד בעלי חיים המסוגלים להתמודד עם תנאי סביבה קשים ושונים מאלו השוררים על פני כדור הארץ – חום עז, קור קיצוני, לחץ עצום, היעדר אטמוספרה, היעדר מים, קרינה חזקה ועוד. החיים מתגלים כעמידים וסתגלניים הרבה יותר ממה שנחשב בעבר.

במקביל מתגלים עולמות עליהם עשויים חיים להתפתח. כוכבי לכת חדשים מתגלים סביב שמשות רחוקות כמעט מדי חודש. הגשושיות ששלחה סוכנות החלל האמריקאית נאס"א למאדים גילו כי בעבר זרמו על פני השטח של כוכב לכת זה מים – הרכיב הבסיסי המאפשר התפתחות חיים.

בקרוב יגיעו נתונים ראשונים מפני השטח של טיטאן (ירחו הגדול של שבתאי) וחוקרים מאמינים שהפתעות רבות ממתינות לנו על פניו בשל ההרכב הכימי המיוחד של האטמוספירה שלו. המדע, כך נדמה, נע לעבר המסקנה כי סבירות קיומם של חיים מחוץ לכדור הארץ גבוהה.
אין די בכך, כמובן, כדי לקבוע כי זהו רק עניין של זמן עד שנזכה לביקור מעולם אחר. קיימים שיקולים רבים ושונים שאין לנו כל מושג לגביהם: שכיחותם של חיים, אופיים, סבירות התפתחותה של תבונה וכו'. אך נדמה כי הסיפורים הקשורים במפגש עם חיים מעולם אחר מעוגנים בהנחה שהולכת ומתבססת: שחיים כאלה אכן קיימים.

שעשועי מחשבה
למרות הדימוי הבעייתי שאופף את רעיון המפגש עם חוצנים, דימוי שנוצר בגלל קבוצות של תימהונים הטוענים לעתים כי פגשו בחוצנים או נחטפו על ידיהם, לא ניתן לבטל את המחשבות בנושא כלאחר יד. התפישה כי ביום מן הימים יתרחש מפגש עם גזע מעולם אחר אינה סותרת שום חוק מדעי אלא דווקא עולה בקנה אחד עם האינטואיציה של מדענים רבים. יצירות המד"ב הרבות העוסקות במפגש מנסות להציץ אל העתיד ולדמיין כיצד הוא עשוי להיראות.

המפגש עם יצורים מעולם אחר הוא בסיס לסיפורים מעניינים בשל השתלשלות האירועים שהוא גורר. הקורא מוזמן להשתעשע בניסוי המחשבה הבא ולהפוך לסופר מדע בדיוני למשך כמה דקות: נסה/נסי לדמיין את יום המפגש עם מבקרים מעולם אחר, ולעשות זאת על רקע המציאות היומיומית שאנו מכירים. אפשר לדמיין את הכותרת של "הארץ", "ידיעות אחרונות" או "מעריב" בבוקר שלמחרת: "ספינת חלל מעל כיכר רבין". (מעניין באיזה גודל יודפסו אותיות הכותרת).

האם אנחנו לבד ביקום?
אפשר לנסות לחשוב מה יאמר ראש הממשלה במסיבת העיתונאים שייכנס: "אזרחי ישראל, היום הוא יום שייזכר בתולדות העמים… הוריתי לחיל האוויר לעמוד בכוננות על… יושב ראש הכנסת בליווי משלחת מיוחדת יצאו אל החללית אחרי הצהרים עם מתנה מאזרחי ישראל – ענף עץ זית ומגן דוד מוזהב…". מה יצעקו הרוכלים בשוק? "רק היום אבטיח נהדר לפני שיגיע החייזר".

האם בטלוויזיה יופיע חיים יבין ויבקש מהמומחים באולפן לפרש את השלכותיו של האירוע ההיסטורי – והאם הם יפרשו? מה יאמרו השכנים שייצאו לרחוב לצפות בחללית שמעל? הם יריבו ביניהם לגבי השפעת החוצנים על הסכסוך הישראלי-פלסטיני? האם נלך ביום המפגש לעבודה? האם יהיו פקקים באיילון?

האם האדם במרכז הבריאה?
מעבר לתגובה הראשונית למפגש, מעניין לחשוב על השלכותיו העמוקות יותר. נראה כי ההבנה שהאדם אינו היצור התבוני היחיד יכולה לחולל תמורה בלב ליבה של השקפת עולמם של אנשים רבים. שאלה מעניינת קשורה לתגובתה של הדת הממוסדת לאירוע המפגש; הרי מצד אחד יש כאן איום על כל תפישת העולם שבבסיסה האדם שנברא בצלם האל.
אם מגיעים לכאן יצורים שאינם בני אדם אולי האדם אינו במרכז הבריאה? הייתכן שהאדם, צלם האל, אינו המורכב שבבריות? האם כתוצאה ממפגש עם חוצנים תתנפץ הדת לרסיסים? ההיסטוריה מלמדת על יכולותיהן המדהימות של דתות להתאים את עצמן לתנאים משתנים ולעצב מחדש את האידיאולוגיה שבבסיסן בהתאם להתפתחויות.

סביר כי מהר מאוד יימצאו התיאולוגים שיתפרו הסברים שונים למצב החדש. הממסד הרבני עשוי להסביר שסוגיית החוצנים נידונה בתלמוד בהרחבה וכי יש לנהוג בהם לפי ההלכות הנהוגות בנוכרי ולחייבם בשבע מצוות בני נח. הכנסייה הקתולית עשויה להסביר כיצד פעלו החוצנים כזרוע של השילוש הקדוש וסייעו להמיר את הקיסר קונסטנטינוס לנצרות על ידי ציור צלבים ברקיע.

המוסלמים עשויים להודיע כי מעופו של מוחמד לשמיים התרחש בעצם על גבי חללית כמו זו של החוצנים, רק גדולה יותר. ניתן אפילו לחשוב על דרכים בהן ישתמשו אנשי דת במפגש עם חוצנים כבסיס להעמקת אמונת קהילותיהם. מצד שני, סופרי מד"ב רבים (ובראשם ארתור קלארק) תיארו את יום המפגש כנקודה בה החלה האנושות במסע ההתנערות מדת. בהיעדר הרגשת הייחודיות של האדם כבחיר האל ומרכז בריאתו, הם טוענים, נחלשת האמונה בו.

זרז לשינויים חיוביים, או שלא

האם ישפיע המפגש על הסדר העולמי? האם יהיה זה סופו של העידן הישן רווי המלחמה ותחילתו של דור חדש? נניח לרגע שהחוצנים אינם מתערבים בענייני היום-יום של החברה אלא רק נוכחים פה ושם. האם האבחנה כי מה שמאחד אותנו כבני אדם רב על מה שמפריד בינינו, אבחנה שתתחזק אל מול דמותו של גזע אחר ושונה, תסייע למגר את הסכסוכים שהובילו את בני האדם למלחמות?

בצילו של גזע חוצנים עוין קל לדמיין את בני האדם מתאחדים כנגד האיום הזר אך האם עצם נוכחותו של זר, גם כזה שאינו אויב, תהיה זרז שבכוחו יתחוללו שינויים חיוביים ביחסי העמים? האם חיילים מצבאות יריבים יכולים להמשיך לירות אחד בשני כשחלליות מעולם אחר נעות מעל ראשיהם?

סקירה לא רשמית של סיפורי מד"ב רלוונטיים מראה כי רוב הסופרים היו משיבים לשאלה זו ב"כן" מבויש. רובם מניחים כי יידרש שכנוע נוסף, מעבר למפגש עצמו, כדי להניא את האדם מדרכיו הלוחמניות. מצד שני, בסיפורים רבים אותו שכנוע נדרש לא מאחר לבוא.
כיצד יושפע המדע ממפגש עם גזע זר ועם מדע זר? אם נניח מפגש בו החוצנים באו אלינו ברכבי חלל וכי להם טכנולוגיה מתקדמת יותר, הרי שזהו מצב מוזר ביותר. במקרה זה קיימות שתי אפשרויות: הראשונה היא שהחוצנים יאפשרו למדענים האנושיים גישה בלתי מוגבלת למאגרי הידע שלהם (לאחר שיבוצע תרגום מתאים כמובן).

ללמוד את החייזר

במקרה זה עלול המדע להפוך מתחום פעילות אקטיבי וחוקר לתחום בו רוב הפעילות היא עיונית וכוללת שינון ולימוד של הידע שצברו החוצנים. אם הפער הוא משמעותי הרי יידרשו שנים או עשורים של פעילות מדעית לימודית באופיה. אחרי תקופה זו עלול המין האנושי לשכוח כיצד לבצע מדע ניסיוני פעיל. קיימים סיפורים בהם משתמשים חוצנים ביתרון המדעי שלהם כדי לשקע את האנושות במעין פאסיביות שמשרתת אותם בהמשך.

האפשרות השנייה היא שהחוצנים מגבילים את הגישה אל מאגרי הידע שלהם. במקרה זה עלולה האנושות לפתח חשדות באשר לכוונותיהם. בצל יכולת טכנולוגית המאפילה על היכולת האנושית אפשר לדמיין את החששות שיעלו מיד. החוצנים יוכלו לנהוג ככל העולה על רוחם ללא חשש מתגובת המין האנושי.

הרגשה של חוסר אונים יכולה להניע בני אדם לפעול בצורה קיצונית עוד לפני שנעשו מעשים עוינים כלשהם כלפיהם. בסיפורי מפגש רבים נשלח הגיבור להתגנב לספינתם של החוצנים על מנת ללמוד את סודותיהם. בסיפורים אחדים מתקבלת החדירה בהבנה מסוימת מצד החוצנים, שלמדו להכיר את אופיו של האדם ומגבלותיו, בסיפורים אחרים מסתיימת ההתגנבות באסון.

בכל מקרה קשה לדמיין את המדע האנושי יושב בחיבוק ידיים כשמולו עומד יריב המגלם בדמותו את מה שטרם התגלה ומה שעוד לא נלמד. הייתכן שדווקא הסקרנות המדעית היא שתהווה בסיס לחיכוך בין הגזע האנושי לגזעים זרים? בד בבד עם התפתחותו של המדע משתנה ראיית העולם המקובלת ומשתנה מקומו של האדם בסדר הדברים.

הכוכב שלנו לא מיוחד

בתפישת העולם האריסטוטלית מוקמו הארץ ובני האדם שעליה במרכז היקום. גם הדתות מיקמו את האדם במוקד הבריאה. המדע הראה לנו כי איננו נמצאים במרכז וכי אין שום דבר מיוחד בשמש שלנו, בגלקסיה שלנו וכנראה גם בכדור הארץ שלנו. ככל שאנו לומדים על העולם בו אנו חיים הולכת ומתחזקת ההבנה כי האדם אינו במרכז הדברים וככל הנראה אינו חשוב במיוחד בסדרי היקום.

אין למדע נתונים, בשלב זה, על חיים בעולמות אחרים, אך האינטואיציה המדעית, העולה בקנה אחד עם התגליות האחרונות, מצביעה על כך שהסבירות כי החיים התפתחו רק ודווקא כאן נמוכה ביותר. אין שום סיבה להניח כי מכל מיליארדי מיליארדי העולמות רק שלנו מיוחד.
אכן איננו יודעים דבר על חיים אחרים אך סביר כי הם שם וכי ביום מן הימים נפגוש בהם. אם יהיה לנו מזל, אולי יהיו ביניהם גם גזעים בעלי תבונה (וגישה ידידותית). ביום המפגש עם יצורים מעולם אחר תשתנה ההיסטוריה שלנו. אין לנו אלא לדמיין כיצד או להסתייע בדמיונם של סופרי מד"ב שמיטיבים לתאר מפגשים כאלה ואת השלכותיהם.

אפשר לקוות כי חלק מחלומותיהם של סופרי המד"ב יתגשמו וכי נזכה לחיות בתקופה המרתקת בה יתרחש מפגש. כדאי גם לקוות, באותה נשימה, כי סיוטיהם של הפסימיים מבין הכותבים יתבדו. אין ספק שהמחשבה על יום המפגש עם יצורים מעולם אחר מפחידה באותה מידה שהיא מרתקת. אישית, אם זה היה תלוי בי, הייתי לוקח את הסיכון.

המאמר פורסם בכתב העת גלילאו

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

7 תגובות

  1. האמת אבי – לפי הידוע לי, לא הפסדת הרבה. לפחות לפי אנשים שכבר ראו אותו, הסרט החדש נופל כנראה מהסרט המקורי מ- 1951 (שאותו אני בהחלט ממליץ לכולם לראות – אחד מסרטי המד"ב הקלאסיים הטובים ביותר).

  2. חנן, לפני שאני מרענן את ספרות המדע הבדיוני, אני עושה סדר באתר, עובר על כתבות ישנות ולא מתויגות ומקל על ארגון האתר ומציאת כתבות לפי נושאים.
    ואם מדי פעם אני נתקל בכתבה יוצאת דופן, אני שמח שאנשים שמים לב אליה וחושפים אותה. זה לא שייך לקצב העדכון החדש.
    לצערי לא יצא לי לראות את הסרט המדובר.

  3. אכן אכן, אבל גם שמתי לב שהכתבה מ- 2005… אין סיפורים חדשים של מד"ב מאז? הרי רק אתמול ראתה אור הגירסא החדשה של "היום בו עמדה האדמה מלכת" (The Day The Earth Stood Still)…

    הגיע הזמן לרענן את האורוות של "גליליאו"… מזמן לא קראתי שם כתבה חדשה בנושא הנ"ל…

    מה שאוריאל בריזון אינו מתייחס אליו (אולי זו הזדמנות שתפנה אליו את השאלה), היא העובדה שחלק מסרטי המד"ב וסדרות המד"ב, נוצרו בעקבות מחקרים ודיווחים בנושא העב"מים ולא להיפך (כפי שיש הטוענים).

    כך למשל הסרט "מפגשים מהסוג השלישי", הסדרה "תיקים באפילה", הסדרה "TAKEN" ועוד. חבל שלא ראיתי התייחסות לנקודה זו במאמר. כך שניתן לטעון, שבכל סיפור מד"ב יתכן ויש יותר משמץ של אמת (והייתי אומר – הרבה יותר משמץ).

  4. לא קיבלתי את המידע בתקשור. אני מניח שגם לא אוריאל בריזון ידידי שכתב את הכתבה עבור גלילאו.
    אולי לא שמת לב, אבל אם תבדוק בגלילאו, המאמר היה חלק מסדרת מאמרים שעסקו בנושאים העולים בסיפורי מדע בדיוני.

  5. אבי – האם קיבלת את המידע בתקשור ??? 🙂

    ישנן 2 אפשרויות:

    מאחר וחוקרים כמו סת שוסטק מתחילים לעסוק יותר ויותר בנבואות לאחרונה ומיני כנסים נערכים כדי לקבוע שלא ייתכן מסע ממושך בחלל, אני יכול להניח שאחד משניים:

    1 . התרומה האדירה של SETI לאנושות (בדמותו של שומר מסך) כבר לא מספיקה לפרנסת החוקרים….

    2. סת שוסטק וחלק מעמיתיו, יודעים משהו שהם לא מפרסמים אלא קיבלו הוראה לטפטף אותו באיטיות ולהכין את דעת הציבור.

    חנן סבט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן