כוכב הלכת הננסי אריס מאסיבי יותר מפלוטו, כך עולה ממחקר חדש שפרסם מגלה אריס

כבר במחקרים קודמים נראה שהוא גדול יותר. המחקר שפורסם השבוע חיזק זאת כמו גם מצדיק את ההחלטה להוריד את פלוטו בדרגה

אריס וירחו דיסנומיה

מעריציו של פלוטו, המבכים את הורדתו בדרגה מתאכזבים שוב. נתונים חדשים מראים כי אריס מאסיבי יותר ב-27 אחוזים מפלוטו ולפיכך הדבר מחזק את דעתם של התומכים בשנה שעברה בקביעה כי מערכת השמש ישנם רק שמונה כוכבי לכת ורשימה הולכת וגדלה של כוכבי לכת ננסיים.

לדברי מייק בראון, מגלהו של אריס ודוקטורנטית שלו אמילי שאלר הנתונים מראים כי כוכב הלכת הננסי אריס שוקל 16.6 מיליארד טריליון קילוגרם. הם יודעים זאת בשל הזמן שלוקח לירחו של אריס, דיסנומיה להשלים הקפה. היתה זו ההזדמנות האחרונה של פלוטו להוכיח כי הוא הגוף הגדול ביותר שהתגלה בחגורת קויפר, אמר בראון, פרופסור לאסטרונומיה פלנטרית במכון הטכנולוגי של קליפורניה. “ישנה אפשרות שפלוטו ואריס הם בעלי גודל דומה, אך התוצאות החדשות מראות שפלוטו יהיה במקום השני.

אריס התגלה ב-2005 בסיוע טלסקופ 48 האינטשים ע”ש סמואל אושין במצפה הר פלומר, מכשיר שהותאם במיוחד לבצע מחקרים מקיפים של עצמים שמימיים. כאשר התגלה שאריס דומה בגודלו, אם לא גדול יותר מפלוטו, ביקשו בראון ואחרים מאיגוד האסטרונומיה העולמי לדון במעמדו הפלנטרי. התוצאה היתה הורדתו של פלוטו בדרגה וסיווגו ביחד עם סיווגם של גופים אחרים מחגורת קויפר ככוכבי לכת ננסיים. שאלר אומרת כי התוצאות החדשות שהושגו בסיוע טלסקופ החולל האבל ומצפה הכוכבים קק, מעידות על כך שצפיפות החומרים המרכיבים את אריס היא כ-2 גרם לסמ”ק. פירוש הדבר היא שאריס מורכב קרוב לודאי מקרח וסלעים, ולפיכך דומה מאוד בהרכבו לפלוטו. תוצאות קודמות מטלסקופ החלל האבל כבר גרמו למדענים הפלנטריים לקבוע כי קוטרו הוא כ-2,400 קילומטרים, גדול מקוטרו של פלוטו. “פלוטו ואריס הם פחות או יותר תאומים – פרט לכך שאריס שמן במקצת” אומרת שאלר.

הסיבה לכך שפני השטח של אריס נפוחים היא ריחוקו מהשמש. נכון לעכשיו הוא נמצא במרחק 97 יחידות אסטרונומיות מהשמש. אריס מרחף באיזור שבו הטמפרטורה נמוכה מ-200 מעלות צלזיוס ובחושך כמעט מוחלט. ואולם לעיתים התנאים משתנים לטובה – מסלולו של אריס בן 560 השנים הוא אליפטי מאוד והוא מתקרב לשמש עד כדי 38 יחידות אסטרונומיות, אך כעת הוא נמצא כמעט במרחק הגדול ביותר האפשרי. מסלולו האליפטי של פלוטו לוקח עותו עד למרחק 50 יחידות אסטרונומיות מהשמש במהלך 250 שנה. משמעות הדבר היא שאריס קרוב לפעמים לשמש יותר מאשר פלוטו, אך הוא לעולם לא קרוב כמו נפטון, שלא כמו פלוטו החוצה את מסלולו של נפטון.

בהתבסס על הנתונים הספקטרליים, סבורים החוקרים כי אריס מכוסה בשכבת מתאן קפואה שיצאה מתתחת לפני הקרקע שלו וקפאה. כמו במקרה של פלוטו, המתאן עבר התמרות כימיות, קרוב לודאי בשל קרינת השמש החיוורת, שגרמה לשכבת המתאן להאדים. ואולם תכסית המתאן על אריס צהובה יותר מאשר פני השטח הצהובים-אדמדמים של פלוטו, יתכן בשל העובדה שאריס רחוק יותר מהשמש.

“באשר לדיסנומיה, הירח הזעיר היחיד שהתגלה כמקיף את אריס עד כה קוטרו 150 קילומטרים והוא מקיף את אריס במרחק של 37 אלף ק”מ במשך 16 יום. כמו מערכת ארץ-ירח, מערכת אריס-דיסנומיה נוצרה קרוב לודאי ביחד לפני 4.5 מיליארד שנים בעקבות הקריסה המאסיבית של הענן המקורי שממנו נוצרה מערכת השמש.”

בראון ושאלר פרסמו את ממצאיהם במאמר שכותרתו: “מסתו של כוכב הלכת הננסי אריס, שהופיע ב-15 ביוני בכתב העת סיינס. המחקר של כוכבי הלכת החדשים ושאר הגופים בחגורת קויפר מומן בידי קאלטק ונאס”א.

לידיעה באתר אוניברסיטת קאלטק