סיקור מקיף

עדכונים סביבתיים

הצמחיה בעולם קטנה למרות עליית רמות דו תחמוצת הפחמן, מה קורה לפלסטיק שנאגר במרכז האוקיאנוס השקט? והאם נפטרנו כבר מכתם הנפט במפרץ מקסיקו

יערות גשם בטנה - אקואדור
יערות גשם בטנה - אקואדור

מאז תחילת המעקב אחרי ההתחממות העולמית מנוהלים סקרים שוטפים שבודקים את השפעות ההתחממות. ההנחה המקובלת על-סמך המעקבים היתה כי "ההתחממות גורמת לצמיחה מואצת של צמחי חקלאות וצמחי בר כאחד, צמיחה שמואצת ע"י ההתחממות כמו גם בגלל עלית ריכוז הדת"פ הזמין לצמחים.

המעקב הראה האצה בצמיחה בין השנים 1982 ל 1999, אלא שמאז 1999 נרשמת נסיגה שהורידה את קצב הצמיחה מתחת לרמות של שנות השמונים, החוקרים מסבירים כי "הטמפרטורות עברו את הסף המועיל והגיעו לרמה בה החום גורם לנזקים, נזקים שמדמים תנאי בצורת. הירידה בקצב הצמיחה מפחיתה את רמות הדת"פ שהצמחים קולטים, כלומר יותר דת"פ שמעלה את הטמפרטורות וכך נוצר משוב שלילי.

אם עד לפרסום התוצאות היתה הנחה כי באזורים רבים ההתחממות תאפשר גידול רב יותר של צמחי מזון וצמחים לייצור דלק (ביולוגי), הרי שעכשיוו מתגבר החשש כי ההתחממות תפגע בכושר הייצור ותביא לתנאי בצורת באזורים נרחבים הרבה יותר מאשר האזורים בהם יווצרו תנאי גידול משופרים, כלומר בסך הכל תוכל האנושות לייצר פחות מזון.

לאן נעלם הפלסטיק?

אחד המפגעים היותר מוכרים ובולטים באוקינוסים הוא פלסטיק, כולנו ראינו את כתם הפלסטיק הענק שנוצר בלב האוקינוס האטלנטי, צלמים וחוקרים מתארים את הכתם כ"מגרש גרוטאות צף", "מגרש" ששטחו גדול כפליים ממדינת ישראל. כתם פחות גדול זוהה גם באוקינוס השקט.

הכתם זוהה לפני כ-22 שנים ומאז הוא גדל והולך …. עד לסקר האחרון, על נזקי הפלסטיק בימים כבר נכתב רבות והדברים ברורים, לכן, כאשר הסתבר לחוקרים כי "בשנים אחרונות כתמי הפלסטיק אינם גדלים" התעוררה דאגה, שכן ברור כי כמויות הפלסטיק שמיוצרות ובסוף דרכן מגיעות לאוקינוסים הולכות וגדלות, מהלך הרוחות והזרמים נשאר כשהיה, אז לאן נעלם הפלסטיק?

הסקר נעשה ע"י איסוף הפלסטיק ברשתות גרירה, לכן יתכן שפיסות הפלסטיק קטנות מחורי הרשת אינן נאספות, אפשרויות אחרות הן כי הפלסטיק ש"מתפרק" לפיסות (רעל) זעירות נאכל ע"י דגים כמו כן יתכן ופיסות הפלסטיק מהוות בסיס לגידול ביולוגי ‫(‬צמחים ואלמוגים) גידול שגורם להכבדה ולשקיעת הפלסטיק לעומקים בהם קשה לזהותו?
יתכן שאנחנו עדים לאופן בו הטבע פותר בעיה שהאדם יצר?

מפרץ מקסיקו חוזר לפעילות?

על פי הודעות השלטונות (הנשיא) והחברה (בי.פי) "מפרץ מקסיקו נקי מנפט" בהתאם חידשו דייגי החסילונים את פעילותם ו"כולם חוזרים לים" … אלא שלא הכל כחול, צוות מחקר Woods Hole Oceanographic Institute in Massachusetts, US זיהה "שובל" נפט באורך של כ-40 ק"מ, ברוחב של כ-2 ק"מ ובעומק של 200 מטר מתחת (1 ק"מ) לפני המים, נפט נוסף מכסה את קרקעית המפרץ.

על כך נוסף תרחיף רעיל שנוצר כתוצעה מפיזור חומרים משטחים וממיסים. כך שהנזקים מזרימת הנפט ממשיכים ומצטברים. לנשיא ולחברה נוח להציג מצב של "הכל כשורה", מעשית הנזקים ממשיכים כתוצאה מ… "מפרץ רעיל".

החטא ועונשו

בעוד אצלנו מתגלים יותר ויותר מקרי כלבת, אולי בגלל ההגבלות שהוטלו על השמדת כלבים שהתפראו? בדרום אמריקה מפיצים את הכלבת ערפדים (עטלפי וומפיר) Desmodontinae ש"שומרים" על מאגר הכלבת.

הערפד הוא עטלף קטן ששוכן ביעורות העד וניזון מדם יונקים, בעזרת ניבים חדים מנקב הערפד את כלי הדם של קרבנו, הניבים כה דקים עד שהקרבן אינו מוטרד מהנשיכה, רוק העטלף מכיל נוגדי קרישה שמאפשרים לו לללקק דם לשובעה.

בגלל השמדת יערות באגן האמזונס והתישבות בשטחים מבוערים, מאבדים העטלפים את מקורות מזונם הטבעיים ומוצאים עצמם בקירבה למקורות מזון חדשים – עדרי בקר ורועיהים האנושיים. חיות בית: פרות, חמורים, חזירים, עיזים וכבשים מהווים "טרף קל" עבור הערפדים ולכן הם נמשכים לישובים.

ערפדים נגועים בכלבת חוששים פחות ומתנהגים ביותר "חוצפה", התוצאה …. כל חדש ננשכים מאות אנשים, אלה שזיהו את הנשיכה בזמן מואצים למרכזים רפואיים ומקבלים טיפול, אלא שמאחר וברוב המקרים העטלף נושך כאשר קרבנו ישן, לא תמיד מזוהה הפגיעה,
כאשר מופיעים סימני המחלה … אין תרופה, וכך עשרות מתישבים חדשים בשטחי האמזונס מתים כל שנה מכלבת.

בנק זרעים

בנק הזרעים הראשון הוקם ע"י בוטנאים רוסים לפני מלחמת העולם השניה. בזמן המלחמה התפרסם הבנק כאשר הבוטנאים שטיפחו אותו סבלו חרפת רעב ולא נגעו בזרעים שנאספו ונשמרו, בניגוד למאגרים ביולוגיים חדשים בהם נשמרים המינים בצורת זרעים או פיסות ד.נ.א, הרוסים גידלו את הצמחים בגן ליד סינט פטרסבורג.

לימים נודע המיזם כ:Vavilov Institute of Plant Industry's seed כיום, בגלל קרבתו לעיר נתון הגן בסכנה הריסה, השטח נחשב ל"נדלן יקר" וככזה נתן בית משפט מקומי אישור להרוס את המגוון הגנטי של צמחים כדי לפנות מקום לבנית בתי מגורים יוקרתיים לעשירי העיר,
מסתבר שלא רק לנו יש צרות מ"נדלניסטים".

שלג באילת?

אורח שהיה באילת שאל "מדוע רוב גגות הבתים הפרטיים מכוסים ברעפים אדומים בשיפוע קבוע?" שהרי ידוע כי גג רעפים אדום מעלה את טמפ' הבית ב 8 מעלות (ואכן תחת כל גג יש שכבה עבה ויקרה של חומר בידוד).

תשובתי היתה כי התקנה העירונית מחייבת כי אחוז מסוים משטח כל גג חייב להיות בשיפוע ומכוסה ברעפים אדומים. זו כמובן אינה תשובה הגיונית לשאלה, שכן מדרום ספרד צפון אפריקה דרך יוון ועד עירק בתים פרטיים מכוסים בגג לבן ושטוח שמשמש גם כמרפסת בערבי הקיץ. אז מדוע מחויבים תושבי אילת לבנות גגות רעפים אדומים בשיפוע?

נשארת רק תשובה ‪"‬הגיונית‪"‬ אחת: יש צורך בגג רעפים שיפועי כדי ששלגי החורף לא יערמו ויגרמו לקריסה.

8 תגובות

  1. ל"בן אדם"
    ראוי ונכון לכתוב בשפה נכונה : " י ק פ ו ץ " ? התכוונת ל אקפוץ ?
    " א ני א י ש י ת " ? אתה יודע על מצב בו אתה לא אצמך ? אישית ?

  2. אוקי טוב לדעת כבר נשכך אותי כלב בעבר אולי אפילו פעמיים וקיבלתי חיסון ככה שחשבתי שיש תרופה (:

    בקשר לעטלף לא יודע אולי זה תלוי בבן אדם או תלוי באיזה חלק של השינה הוא נמצא, אני אישית נמלה תעלה עלי אני יקפוץ מההרגשה…

    והמעלית לירח, אולי לא עכשיו אבל אם תהיה כזו הייתי מעדיף שהיא תעביר זבל ודברים מזיקים לכדור הארץ, מאשר לנסות להשתמש בה כמעבר ל"מלון יוקרתי" על הירח, זה נחמד להיות תייר בחלל, אבל להשאיר את הזבל כאן בכדור הארץ נראה פחות הגיוני…

  3. בן אדם.
    אכן אין תרופה לכלבת!
    יש רק חיסון וזה אינו יעיל כשסימני המחלה כבר מופיעים.
    עטלף נושך אדם בשנתו. בנוסף לכך, הרוק שלו מכיל חומר מאלחש.
    לכן אין האדם מרגיש שנושך.

    ביחס ל"רכבל לירח" – אמנם אינני מסכים עם רעיון המזבלה אבל כדאי שתדע שהטכנולוגיה של היום אינה מאפשרת ייצור כבלים שימתחו למרחק כזה מבלי שייקרעו תחת משקלם העצמי.
    עיין ערך מעלית חלל

  4. *לפי דעתי צריך לעשות רכבת לירח (רכבל/מעלית), ולהעביר לשם את כל הזבל והפסולת שלנו, זה גם ככה כוכב ללא חמצן, ובזבוז זמן לדעתי לנסות להקים שם מושבות (עדיף באוקינוסים שלנו מתחת למיים), אפשר לעשות מהירח פח אשפה כוכבי, אולי זה יזיק לירח אבל יעזור לכוכב שלנו יותר, ומה יותר חשוב מבין השניים?, אני חושב שאם זה או לזרוק זבל בכוכב שלנו באוקינוסים בנחלים ובאדמות שלנו ולא אכפת כל כך למדינות, למה לא הירח? אפשר למלא כל מכתש בים של זבל… זה לא שבירח נמצאים המיי שתיה שלנו או אנשים או בעלי חיים כל שהם, אם אנחנו פוגעים בכוכב שלנו בצורה כזו בלי התחשבות אז הירח צריך להיות פיתרון קל יותר..

  5. "כאשר מופיעים סימני המחלה … אין תרופה, וכך עשרות מתישבים חדשים בשטחי האמזונס מתים כל שנה מכלבת."
    אין תרופה לכלבת?!, ועוד דבר כשעטלף נושך אדם איך האדם לא מרגיש? לעטלף יש משקל זה לא בדיוק יתוש..

    ובקשר לפלסטיק אולי הים אוסף אותו לנקודה אחת ובסוף עוד כמה מליוני שנים ימצאו סלע ענק ודחוס של פלסטיק?!

  6. אתם צוחקים. חכו לשלג הראשון באילת ותראו כי מי שאין לו גג אדום משופע ביתו מתמוטט.
    לא נראה לכם? חכו ותראו.

  7. יסלח לי עמי בכר,

    אבל קבירה היא התעלמות מהבעייה.
    מיחזור פותר את הבעייה בחלקה.

    לגבי השאר צריך פתרון טוב יותר.

  8. מעניינת דווקא דעתו של הדוקטור בעניין הפלסטיק: האם נראית בעיניך בעיית הפלסטיק בקרקעית האוקינוס (עומק ממוצע של 4 ק"מ וחצי) בעיה אקולוגית? ואם לא, האם היית ממליץ להקדים תרופה למכה ולקבור באופן יזום את הפלסטיק בקרקעית הים? הפלסטיק הוא מאגר פחמן גדול שיצא משימוש ומפאת אופיו המלאכותי אין הרבה בע"ח שמסוגלים להנפיק אנזימים שיפרקו אותו. כך יוצא שקבורת פלסטיק בקרקעית האוקיינוס היא הרחקה של פחמן מהאטמוספרה – הלא כן? והאקוסיסטמה שבתחתית האוקיינוס אין בה כל ייחוד, על פניו – שהרי תחתית אוקיינוס היא תחתית אוקיינוס בכל מקום אחר וממילא החיים שם הם בעיקר מיקרוביאלים ואין דאגה של מגוון במקרה זה.

    אולי כדאי לקדם מיזם של איסוף פלסטיק והסעתו לקבורה בלב ים? היות ופלסטיק צף ניתן ודאי לעשות זאת בגרירה ועם טכנולוגיות נכונות אף להשקיע אותו בקלות (מתחת לעומק מסויים הוא ישקע בלי עזרה כלל). זו גם הזדמנות למחקר אבולוציוני של סביבה אוקיאנית חדשה ומלאכותית בה ודאי יתישבו בע"ח ייחודיים לסביבה החדשה.

    שנה טובה,
    עמי בכר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן