סיקור מקיף

גרמניה עומדת לשגר את הלווין ההיפרספקטרלי EnMAP שיאפשר לראשונה להעריך כמות מחצבים ולא רק קיומם

כך אמר אנדיראס מולר, האחראי על בניית הלווין והמכשירים המדעיים שבו בהרצאה שנתן בפני תלמידי ומרצי החוג לגיאוגרפיה ומדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב

אנדריאס מולר, סוכנות החלל הגרמנית צילום: אבי בליזובסקי
אנדריאס מולר, סוכנות החלל הגרמנית צילום: אבי בליזובסקי
ביום חמישי האחרון התקיים בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב, מפגש של קבוצת ההיפרסקטרוסקופיה הממומנת על ידי משרד המדע. אנדריאס מולר, מנהל תחום החישה מרחוק ההיפרספקטראלית ב-DLR, סוכנות החלל הגרמנית.

מולר הציג בכנס שלושה פרויקטים: לווין חדש, מצלמה אווירית ומערכת עיבוד תמונות שמטרתה לסייע למשתמשים למצות כמה שיותר מידע מהצילומים, תוך שהתוכנה מתקנת זוויות, הפרעות אטמוספריות ועוד.

אבל כאמור, הנושא החשוב הוא הלווין שמולר אחראי על הצד הטכנולוגי של בנייתו – EnMAP – (Environmental Mapping and Analysis Program) . הפרויקט נמצא כעת לאחר שלב ההיתכנות הן הטכנולוגית והן הכלכלית, אך לפני שלב הבניה שלו. אם הכל יילך כמתוכנן מקווים בסוכנות החלל הגרמנית לשגר את הלווין בשנת 2011.

מטרת המשימה לפי מולר היא לספק נתוני הדמיה היפרספקטרליים (כלומר צילומים בטווח ספקטרום רחב ביותר) על בסיס קבוע ותדיר. "המטרות העיקריות של הפרויקט הם לחקור טווח רחב ככל האפשר של פרמטרים סביבתיים המעידים על מצב החקלאות, היערות, הקרקע והסביבה הגיאולוגית, איזורי חוף ומאגרי מים פנים יבשתיים. המצלמה החדשה המפותחת עבור הלווין תגדיל באורח ניכר את ההבנה שלנו על תהליכים משולבים ביוספריים וגיאוספריים, וכך יתאפשר לנו לנהל ולהבטיח שימור של המשאבים החיוניים.

עיקרי המשימה

• שימוש בחיישנים היפרספקטרליים המבוססים על טכנולוגיה קיימת או הנמצאת בפיתוח מתקדם.
• טווח ספטקרלי רחב – החל מ-420 ננו מטר ועד 1030 ננומטר (VNIR – האינפרה אדום הקרוב) ומכשיר שני בתחום הרחוק יותר – SWIR, מ-950 עד 2450 ננומטר, ברזולוציה רדיומטרית גבוהה ויציבות בשני טווחי הספקטרום. אגב החפיפה נועדה לקבל תמונה רציפה של אותו עצם בכל רוחבי הפס האפשריים, בניגוד למכשירים הנמצאים כיום על לווינים ואשר דוגמים כמה אורכי גל, ובדרך נוצרים פערים.
• רוחב האלומה, ברזולוציה מרחבית גדולה הוא 30 קילומטר, עם אפשרות לסובב את הלווין עם המצלמה שבתוכו ב-30 מעלות כדי לצלם, אם כי מזווית שונה את אותו איזור כעבור 4 ימים (באופן רגיל, הלווין יחזור תמיד לאותה נקודה ומאותה זוית כל 26 יום).
• הזכרון של המצלמה בתוך הלווין יספיק לסקירת רצועה באורך אלף קילומטרים בכל מסלול – בסך הכל 5,000 קילומטרים ליום (בהנחה שייעשה שימוש רק בתחנת קרקע אחת).

פרופ' אייל בן דור, ראש החוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב אומר כי "המסרים העיקריים של מולר הן שהיפרסקפטרוסקופיה, כשיטה לחישה מרחוק היא טכנולוגיה חדשנית, מבטיחה בתחומים רבים כגון ניטור איכות הסביבה, חקלאות, זיהו משאבים וגם לצרכים בטחוניים. הטכנולוגיה מתפתחת מאוד בעולם. גרמניה היא אחת מהמובילות את התחום ואחד הגופים שמובילים את התחום הוא DLR – סוכנות החלל והאווירונאוטיקה הגרמנית ו-GFC הוא הגוף שמנהל מדעית את הפרויקט. גם מנהל התחום המדעי הרמן קאופמן, יגיע בקרוב (11 במרץ) לארץ ויתן את ההרצאה המדעית."

"היות וכך הגרמנים השקיעו הרבה כסף ומפתחים שני כלים – האחד חיישן היפרספקטרלי שיוצב בחלל, ויהיה הלווין ההיפר ספקטרלי הראשון ברמת דיוק גבוהה מאוד ספקטרלית ומרחבית. הוא יהיה זמין מדעית. הם שוקלים שהוא יהיה זמין גם מסחרית באיזורים מסוימים בעולם, לפי הצעות מחקר. הלווין ישוגר ב-2011. התחום השני הוא התחום האווירי. יש להם חיישן שדומה מאוד לחיישן שיוצב בלווין, אך בעל רמת דיוק גבוהה בהרבה ויתווסף גם התחום התרמי (אינפרה אדום) שאין בחיישן החללי. בתחום התרמי כמעט לא נגעו בו, למעט ראיית לילה. צפיה בתחום זה תוכל להוסיף מידע ובכך להרחיב את מגוון מטרות הצפיה הן באטמוספירה והן על פני הקרקע. ב-DLR יש פעילות רבה של מדע, טכנולוגיה, יש להם צי של מטוסים ותקציבים ממשלתיים רבים."

האם ניתן להשוות את הלווין הגרמני ללווין הישראלי ונוס הנמצא בשלבי בניה?

פרופ' בן דור: "אין מה להשוות. זו תהיה קפיצת מדרגה לעומת ונוס. בונוס ניתן יהיה לצפות בו זמנית ב-12 ערוצים. ב-12 ערוצים אתה לא יכול לעשות הרבה. אין מה להשוות בכלל. ונוס זה לאנד-סאט משודרג, וזו ירייה בכמה ספירות למעלה. ונוס הוא יוזמה טכנולוגית על רעיון עתיק של אל אופ. הוא מעניין מבחינת הקהילה הישראלית אבל לא עבור הקהילה ההיפרספקטרלית שצריכה רוחב ערוצים צר, הרבה ערוצים, וגם ערוצים בתחום התרמי, טכנולוגיות עיבוד אחרות, מחפשים דברים אחרים, מוצאים דברים אחרים, יכולות אחרות."

תגובה אחת

  1. נחמד לדעת שהגרמנים מובילים את התחום זה. לדעתי תחום "הערכת כמות מחצבים ולא רק קיומם" יהיו יותר שימושים אזרחיים. שימוש אזרחי יכול לבוא לידי ביטוי אצל חברות כרייה, אולי חברות נפט, חקלאות, מים מתוקים, ותחומים רבים נוספים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן