סיקור מקיף

מהנדסים את העתיד של חקר החלל

מה מתכננות יצרניות החלל הפרטיות לעתיד חקר החלל?

 

ניסוי שיגור של משגר שישגר נוסעים לטיסה תת מסלולית, של חברת בלו אוריגי'ן בבעלותו של ג'ף בזוס. צילום יח"צ
ניסוי שיגור של משגר שישגר נוסעים לטיסה תת מסלולית, של חברת בלו אוריגי’ן בבעלותו של ג’ף בזוס. צילום יח”צ

[תרגום מאת ד”ר נחמני משה]

העידן של משגרים מתכלים הולך ומתקרב לסופו כאשר קבוצה חדשה של חברות חלל פרטיות מנסות ליישם את הידע האצור בעמק הסיליקון בשביל לקדם את חקר החלל האנושי של מערכת השמש. משגרים ורכיבים אחרים שיהיו ניתנים לשימוש חוזר, יחד עם טכנולוגיות הנעה חדשניות, מבטיחים לצמצם את עלות שיגורם של תשתיות חלל מהדור הבא למסלול מסביב לכדור הארץ. בינתיים, מספר אנשי חזון מציעים שמתקני חרושת נרחבים ופעילויות אנושיות אחרות המעורבות בשינויים אקלימיים יועברו אל מחוץ לכדור הארץ. בקיצור, חלק מאנשים אלו רואים בתשתיות החלל כדרך להציל את הכוכב שלנו. להלן מפורטות חלק מהצעות אלו.

בין תוכניות החזון המרתקות ביותר לעתיד חקר החלל נמצאת התכנית להציל את כדור הארץ בעזרת טכנולוגיות חלוציות. ג’ף בזוס, מייסד ומנכ”ל חברת אמאזון, מנהל גם חברת הזנק לחקר החלל ששמה בלו אוריג’ין (Blue Origin) שהצליחה כבר לשגר טיל (New Shepard) ולהנחיתו בחזרה לכדור הארץ ללא פגע. הדגמה זו הייתה חלק מהשלבים הראשוניים במגמה הברוכה של הפחתת עלות שיגורו של ציוד לחלל. החברה הפרטית הזו מקווה להרחיב את קנה המידה של הטכנולוגיה שלה במהלך השנים הקרובות במטרה להפחית משמעותית את תכיפות השיגורים לחלל. בזוס מקווה כי בעתיד ניתן יהיה לפתח תשתית יציבה ויעילה לשיגורי חלל המיועדת להעברתה של התעשייה הכבדה מחוץ לכדור הארץ. במסגרת חזון זה, בכדור ארץ יישארו רק התושבים עצמם והתעשיות הקלות. מוסיף ואומר בזוס: “אני חושב כי היציאה לחלל תציל את כדור הארץ”.

פנימה של החללית המאויישת DRAGON של חברת SPACEX של אילון מאסק. צילום יח"צ
פנימה של החללית המאויישת DRAGON של חברת SPACEX של אילון מאסק. צילום יח”צ

בזוס, בדומה למתחרה העיקרי שלו בתחום חקר החלל המסחרי; אילון מאסק, חושב בגדול. המצאות הנדסיות שמקורן ברעיונות גדולים ומאמצים מרובים תידרשנה בדיוק כפי שהיה בשנות השישים, זאת במטרה לפתח תשתיות שמטרתן הצלת כדור הארץ. בזוס ניסח את אחד מהפתרונות הללו. מוסק מתכנן להתקדם צעד אחד קדימה.

השלב הראשון בתכניתו של מוסק להגיע לכוכב הלכת מאדים יהיה בהדגמת היכולת להטיס אסטרונאוטים לתחנת החלל הבינלאומית, לראשונה אי-פעם על ידי חללית שנבנתה במגזר הפרטי, החללית דרגון (החללית). להלן מוצג התא המאויש של חללית הדרגון.

הטיסות המאוישות הראשונות של חללית הדרגון של חברת SpaceX לתחנת החלל הבינלאומית תוכלנה לצאת כבר בסוף שנת 2017.

RED DRAGON - חללית שחברת SPACEX מתכננת לשגר למאדים. צילום יח"צ
RED DRAGON – חללית שחברת SPACEX מתכננת לשגר למאדים. צילום יח”צ

בינתיים, מוסק הכריז על תכניותיו לשגר חללית בלתי-מאוישת בשם ‘דרקון אדום’ (“Red Dragon”) לפני השטח של מאדים כבר בשנת 2018. יחד עם זאת, כלל המערכות הנדרשות לשם ההגעה לכוכב הלכת האדום עדיין לא נבדקו.

5 תגובות

  1. אני, כמו הרבה אחרים רואה סרטים ובסרטים אני רואה שלחלליות יש מין אור כחול כזה שמעיף את הרכבים לאן שהטייסים רוצים ונראה לי שהפתרון הזה, כל עוד והוא לא מיושם ברכבים הנ״ל – כל הסיפור הזה של טיסות לחלל יהיה וימשיך להיות יקר ומסוכן.
    לי אישית יש מנורה כחולה כזאת אבל היא לא מעיפה אותי לשום מקום.
    לפעמים היא מעיפה לי את העצבים למקומות שרגל אדם טרם דרכה שם. אבל בשורה התחתונה – המנורה הכחולה שלי -> לא עובדת.

    בכלל, כל הסיפור הזה של הכבידה / ספייס טיים / כח משיכה כבר מזמן היה אמור להיות פּתוּר. אולי במקום להעביר כל-כך הרבה מיליארדים לפרוייקטים חשובים (וקצת נכים), שיפתרו קודם את הבעיה הזו.
    זה יכול להיות מדליק (משחק מילים [אהה…]) אם במקום גלגלים ברכב היה אור כחול כזה ששומר את הרכב 70 ס״מ מעל פני האדמה וכשיש פקק הוא עולה ל 250 ס״מ (ביחד עם עוד כל מיני חוכמוליגים) והיתרון של זה (חוץ מהאבייסט) זה: לא נשמע יותר חריקות. וכנראה שיש לזה עוד כמה יתרונות (כמו נסיעה לקפריסין עם הטיוטה שלך).

    לפעמים באה אצלי המחשבה שהטריק האנטי כּבִדתי הזה, בכלל מלווה באור צהוב או וורוד (או שחו״ח וחס – ללא אור בכלל) וזה כשלעצמו דופק למדענים היקרים שלנו (שכן מתעסקים עם האור הכחול) את הכיוון. אז, חברים יקרים => יכול להיות שזה בכלל אור בצבע ירוק בקבוק.

    ההצעה שלי, לסיכום עניין זה היא: שעדיף שהעוסקים בדבר יהיו עיוורי צבעים (מה שמזכיר לי שאני צריך להכניס אוויר בגלגלים).
    {ועכשיו אני נמצא מול השטות הדי מפגרת הזאת ומולי הכפתור [הוסף תגובה] ואני בכלל לא בטוח אם מהשתמש בו כן / לא}

  2. נראה לי שרוב מה שייכרה בחלל יישאר בחלל. בעיקר בחגורת האסטרואידים, מסביב לצדק ושבתאי. התעשייה הרובוטית (בעיקרה) שם תכרה ותייצר קונסטרוקציות ענק לתחנות חלל, מראות לטלסקופים, ציוד לרדיו טלסקופים ולמשלחות כרייה לאסטרואידים אחרים, ואנחנו נשלח לשם את קומץ הדברים שיהיה עדיין מסובך מדי לייצר שם, כמו מעבדי מחשבים וציוד מעבדה אחר. יהיה בזבזני בטירוף לקחת את כל החומר הזה שיש לו כבר המון אנרגיה פוטנציאלית כדי להיות במקום מועיל, ולשלוח אותו לכדור הארץ. יש לנו פה מספיק ברזל, אלומיניום, צורן, פחמן חמצן ומימן בשביל הצרכים שלנו. לא צריך להביא את כל זה מווסטה.

  3. ואל העיקר עדיין לא הגיעו. פיתוח חללית שתוכל להמריא מכול שדה תעופה כמו מטוס ותצא לדרכה להיכן שירצו במערכת השמש. אני נזכר שבשנות ה- 90 דיברו על מנועים היברידיים. עם ההמראה המנועים יפעלו כמו מטוסי סילון. את החמצן ישאבו מתוך האטמוספירה. מגובה מסוים המנועים ישתמשו בחמצן הנמצא במיכלים בתוך החללית.
    אולי ישנם מהנדסי חלל בארץ שמוכנים לפתוח במיזם בכיוון זה.

  4. ואל העיקר עדיין לא הגיעו. פיתוח חללית שתוכל להמריא מכול שדה תעופה כמו מטוס ותצא לדרכה להיכן שירצו במערכת השמש. אני נזכר שבשנות ה- 90 דיברו על מנועים היברידיים. עם ההמראה המנועים יפעלו כמו מטוסי סילון. את החמצן ישאבו מתוך האטמוספירה. מגובה מסוים המנועים ישתמשו בחמצן הנמצא במיכלים בתוך החללית.
    אולי ישנם מהנדסי חלל בארץ שמוכנים לפתוח במיזם בכיוון זה.

  5. כשמדינות נוספות יגיעו לירח כמוUSA ,אז באמת יתחיל עידן החלל.בדומה לכך שמיצרים מכוניות בהרבה מדינות ,או שיש מרכזי הייטק מחוץ לעמק הסיליקון.איילון מסק פעל להנגשת המכונית החשמלית כשפתח את הפטנטים שלו כקוד פתוח

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.