תצפיות של החללית “קאסיני” על הירח אנסלאדוס של כוכב הלכת שבתאי גילו שהקוטב הדרומי שלו חם יותר משאר אזוריו והוא יורה סילונים של אדי מים לחלל
מפת הטמפרטורות של הירח אנסלאדוס
הירח אנסלאדוס, המקיף את כוכב הלכת שבתאי, הוא גוש קרח בקוטר 500 ק”מ. יש לו אטמוספירה ו”נקודה חמה” בקוטב הדרומי שלו, והוא יורה אדי מים לחלל בקצב של כחצי טונה בשנייה.
הגילוי של מאפיינים כאלה בגרם שמים שלכאורה קטן מכדי שהליבה שלו תהיה חמה, מאוד הפליא קבוצת מדענים אירופים ואמריקאים. אלה הודו בכך כאשר פירסמו בשבוע שעבר את הנתונים האחרונים שנאספו על ידי החללית “קאסיני” במסגרת משימתה לחקור את שבתאי וירחיו.
קאסיני, חללית שמידותיה כשל אוטובוס קטן, שוגרה ב-1997. היא הגיעה לשבתאי ביולי 2004, לאחר טיסה של שלושה מיליארד ק”מ. בינואר קאסיני הנחיתה רכב נחיתה אירופי על טיטאן, ירחו המסתורי של שבתאי (שיש לו אטמוספירה, הצפופה מזו של כדור הארץ).
לאחר מכן חלפה קאסיני על פני ירחים אחרים של שבתאי. היא עברה ליד אנסלאדוס בחודשים פברואר ומארס, ובכל פעם קלטו מכשיריה התנהגות מוזרה של השדה המגנטי של הירח הקטן.
ביולי עברה קאסיני במרחק של כ-175 ק”מ מאנסלאדוס וקלטה ראיות ברורות לקיומה של אטמוספירה, המכילה אדי מים, פחמן דו-חמצני וכימיקלים אורגניים, מעל לקוטב הדרומי של הירח. כמו כן היא גילתה סימנים לכך שפני הירח בקוטב הדרומי שלו חמים וצעירים יותר מאשר באזורי קו המשווה וחצי הכדור הצפוני שלו.
האזור המשווני התגלה כמצולק במכתשים עתיקים – ראיה לכך שהוא לא השתנה זה מיליארדי שנים – ואילו באזור הקוטב הדרומי יש בקעים מקבילים, הדומים לאלה שעל פני קרחוני כדור הארץ, ופזורים עליו גושי קרח בגודל בית.
“יש לזכור שאנסלאדוס קטן למדי ולכן כוח הכבידה שלו אינו גדול”, אמרה מישל דוהרטי מהאימפריאל קולג' בלונדון. “אם יש שם אטמוספירה, היית מצפה שהיא תיעלם די בקלות מפני הירח”.
לחוקרים אין מושג למה באנסלאדוס, שהטמפרטורה ברובו היא מינוס 200 מעלות צלסיוס, התפתח אזור חמים יותר (אבל עדיין קר מאוד) בקוטב הדרומי. זו עשויה להיות ראיה לכך שכוחות גאות לוחצים את הירח בעודו נע במסלולו האליפטי מסביב לשבתאי. ייתכן גם שמדובר בחום שיורי מהדעיכה של אלמנטים רדיואקטיוויים בליבת הירח. הגזים עשויים להיפלט לאטמוספירה בהתפרצויות מפני הקוטב הדרומי.
החוקרים סבורים שכמות המים ששוחררה מהירח אף הספיקה ליצירת אחת הטבעות הדלילות יותר של שבתאי.
“הקטע הקשה לעיכול הוא קיומו של מקור חום באנסלאדוס שמסוגל לפעול במשך ארבעה מיליארד שנים”, אמר ג'ון ספנסר ממכון המחקר סאותווסט בבולדר, קולורדו. קרוליין פורקו מהמכון למדעי החלל בבולדר, העומדת בראש צוות ההדמיה של משימת קאסיני, אמרה כי “זה פשוט אחד מהירחים המסתוריים של שבתאי, ויש לנו כעת מבט עליו ממעוף הציפור”.
