סיקור מקיף

פורום – גֵן הבחירות

בכל הנוגע להתנהגויות מורכבות, שונות גנטית אינה חשובה במיוחד

ברק אובמה מול מיט רומני - המועמדים לנשיאות ארה"ב בבחירות 2012
ברק אובמה מול מיט רומני – המועמדים לנשיאות ארה"ב בבחירות 2012

עשרות מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מלמדים על קשרים בין גנים מסוימים ובין מידת הליברליות או השמרנות של אדם, מידת ההזדהות שלו עם מפלגה מסוימת והסבירות שיקפיד להצביע בכל פעם. בעקבות כך, עלה תחום "הגנטיקה הפוליטית" לכותרות, אבל האם אפשר לטעון שכמה גנים משפיעים על דעותיו ועל מעשיו הפוליטיים של אדם?

אנחנו סבורים שלא. רבים מן הממצאים שאנו חולקים עליהם התקבלו ממחקרים שבהם חיפשו זיקה בין התנהגויות ובין גרסאות גנטיות הנפוצות באוכלוסייה. רבים מ- 20 אלף או 25 אלף הגנים האנושיים מופיעים במאות גרסאות שכיחות. ההבדלים בין הגרסאות הם בדרך כלל הבדלים קטנים ברצפי אותיות הדנ"א בגן או בחזרות של קטע מסוים בו. על פי רוב, אין המדענים יודעים איזו השפעה, אם בכלל, יש להבדלים הגנטיים הנפוצים האלה, המכונים פולימורפיזמים או רַב-צוּרָנִיּוּת בעברית, על תפקוד החלבונים שהם מקודדים. גנים מנבאים כמה מחלות פיזיולוגיות מוגדרות היטב, כדוגמת סרטן השד התורשתי, והסיכון לחלות באלצהיימר. אבל כשמדובר בהתנהגות אנושית מורכבת, כמו הצבעה בבחירות, הזיקה הגנטית רופפת מאוד לכל היותר.

את אחד הבולטים שבמחקרים המראים קשר בין כמה פולימורפיזמים ובין התנהגות פוליטית פרסמו ב-2008 ג'יימס פאולר וכריסטופר דווס בכתב העת לפוליטיקה. הם הגיעו למסקנה שבעלי גרסאות מסוימות של הגן MAOA נוטים להצביע בסבירות גבוהה יותר מאחרים, ושבעלי גרסה מסוימת של הגן 5-HTT המשתתפים תדיר בטקסים דתיים נוטים גם הם להצביע בסבירות גבוהה יחסית. אנחנו סבורים שהמסקנות האלה שגויות.

כמו רוב הטענות שגן מסוים מנבא התנהגות מסוימת, ממצאי המחקר מבוססים על מחקרים הבודקים זיקה לגנים מסוימים. מחקרים הנוקטים בשיטה זו אינם סוקרים את כל הגנים בגנום האנושי כדי לבדוק אם יש להם זיקה לתכונה מסוימת, אלא מחפשים קשר אפשרי בין פולימורפיזמים של גן או שניים אפשריים ובין התכונה. מחקר כזה עלותו נמוכה יחסית, שכן בדרך כלל הוא תלוי בבסיסי נתונים גדולים שכבר קיימים, אך הוא יכול להוליך את החוקרים שולל.

זיהינו שתי בעיות מרכזיות במחקר של פאולר ודווס. ראשית, הם טעו בסיווג הגנים שאותם חקרו באופן שחיזק את המובהקות הסטטיסטית של הממצאים. שנית, השיטות שהשתמשו בהן לקויות מפני שאינן מביאות בחשבון בדרך נכונה את פילוח האוכלוסייה, הכוללת קבוצות אתניות שונות שבהן שכיחות יותר גרסאות מסוימות בגלל שושלות הגירה ודפוסי זיווג הייחודים לכל קבוצה. (זו בעיה נפוצה בתחום המחקר הזה.) כשניתחנו בפרוטרוט את הנתונים מן הקבוצות האתניות השונות, מצאנו סתירות. למשל, בקרב האסיאתים, האינדיאנים וההיספנים הלא לבנים גילינו מגמה הפוכה – הם הצביעו פחות.

אבל יש לנו הסתייגויות עמוקות יותר ממחקרים כאלה. לפולימורפיזמים של אותם שני גנים שקושרו להצבעה, נקשרו עוד התנהגויות ותכונות פיזיות: תסמונת המעי הרגיז, סכיזופרניה ושפיכה מוקדמת. המגוון הרחב הזה תמוה מאוד. המחשבה ששני גנים יכולים להיות אחראים על כל כך הרבה התנהגויות נבדלות ובלתי קשורות אינה סבירה מבחינה ביולוגית.

מחקרים חדשים מספקים עוד ועוד ראיות לכך שההשפעה הגנטית על התנהגות האדם כרוכה באלפי גנים שונים, המשפיעים זה על זה ועל סביבתם באופן סבוך. דוגמה אחת היא ההבדלים במידת התוקפנות של זבוב הפירות, המושפעת מפעולתם של יותר מ-4,000 גנים. הסיכוי למצוא התנהגות אנושית מורכבת, כדוגמת הרגלי הצבעה בבחירות, המושפעת מגן אחד או שניים שואף לאפס.
__________________________________________________________________________________________
על המחברים
אוואן צ'רני (Charney) הוא פרופסור-חבר למדיניות ציבורית ולמדעי המדינה בבית הספר על שם סנפורד למדיניות ציבורית של אוניברסיטת דיוק.
ויליאם אינגליש (English) הוא עמית מחקר ב"מרכז אדמונד ג' ספרא לאתיקה" של אוניברסיטת הארווארד.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. מעניין אם ישנם גנים שיגרמו לי להשתכנע מהכתבה או לא.
    ואם ישנם כאלו, מדוע שאחשוב שהכתבה נכונה/שגוייה.
    חירות האדם היא תשתית אקסיומטית לכל חקירה מדעית.

    For if my mental processes are determined wholly by the motions of atoms in my brain I have no reason to suppose that my beliefs are true. They may be sound chemically, but that does not make them sound logically. And hence I have no reason for supposing my brain to be composed of atoms. – J. B. S. Haldane

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן