סיקור מקיף

כתב היד המקורי השלם של תורת היחסות הכללית יוצג בבית האקדמיה למדעים

תערוכה נדירה וייחודית תציג לראשונה את כתב היד המקורי השלם של יצירת המופת של איינשטיין – תורת היחסות הכללית. התערוכה, לציון שנת היובל לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תפתח לקהל שוחרי המדע ב-7 במרס בבית האקדמיה בירושלים

אלברט איינשטיין. צילום באדיבות האקדמיה הלאומית למדעים
אלברט איינשטיין. צילום באדיבות האקדמיה הלאומית למדעים

לראשונה בישראל ובעולם תוצג מה-7 במרס תערוכה נדירה וייחודית הכוללת את 46 דפי כתב היד המקורי של יצירת המופת, יסודות תורת היחסות הכללית, שכתב אלברט איינשטיין בשנת 1916 בביתו ברלין. התערוכה מתקיימת לכבוד שנת היובל לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. את כתב היד המקורי, שנכתב בשפה הגרמנית, העניק אלברט איינשטיין לאוניברסיטה העברית בירושלים עם הקמתה בשנת , 1925.

דפי כתב היד המקוריים של תורת היחסות הכללית, המוצגים בתערוכה, מייצגים את המהפכה החשובה ביותר בתפיסת היקום בעת החדשה – מהפכה בדרך שבה אנו תופסים את המרחב, את הזמן ואת כוח הכבידה. תורת היחסות הכללית הביאה להבנה חדשה של מבנה היקום והתפתחותו וניבאה את קיומם של החורים השחורים. אך חשיבותה לא רק תיאורטית, אלא גם מעשית: היא חוללה התפתחויות טכנולוגיות בעלות חשיבות עצומה כגון קביעת מיקום מדויק על פני כדור הארץ בעזרת מכשיר GPS ומעקב אחר חלליות רחוקות.

את התערוכה,המתקיימת באדיבות האוניברסיטה העברית בירושלים, יחנכו נשיא האקדמיה, פרופ' מנחם יערי ונשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' מנחם בן ששון. אוצר התערוכה, פרופ' חנוך גוטפרוינד, מסר כי בהצבת התערוכה הייחודית באולמות בית האקדמיה הובאו בחשבון מרכיבי שימור הכתבים כגון תנאי טמפרטורה, לחות, תאורה ומהם נגזרו גם כמות מבקרים. כתבי היד המקוריים רוכזו באולם אחד ובאולם נוסף ניתן לצפות בהעתקים מוגדלים ומוערים, הכוללים ביאורים בעברית ובאנגלית, ובמוצגי רקע נוספים. מעצב התערוכה הוא עידו ברונו.

אחד מכתבי היד המוצגים בתערוכת איינשטיין באקדמיה הלאומית למדעים, מרס 2010
אחד מכתבי היד המוצגים בתערוכת איינשטיין באקדמיה הלאומית למדעים, מרס 2010
פרופ' גוטפרוינד: "ההעתקים המוערים של גיליונות כתב היד הם תוספת למקור המוצג והם מסייעים להעריך את כתב היד ואת תוכנו. בחינתם, מאפשרת כמעט לצפות באיינשטיין בעבודתו – כתב היד הנאה, תיקוני המילים והמשוואות, המחיקות וההוספות. ההערות הנלוות לרבים מהדפים שופכות אור על רעיונות היסוד של איינשטיין, על האתגרים שניצבו בפניו ועל הקשיים שנתקל בהם, וגם על המשמעויות והמסקנות של מה שאפשר לראות בו את ההישג האינטלקטואלי המתוחכם ביותר שנוצר במוחו של אדם אחד".

התערוכה תוצג בבית האקדמיה למדעים ברח' ז'בוטינסקי 43 בירושלים בין התאריכים 7-25 במרס 2010. התערוכה פותחת את אירועי שבוע המדע הלאומי, החל סביב יום הולדתו של אלברט איינשטיין ב- 14 במרס ולציון 50 שנה לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. האקדמיה נוסדה לפי חוק בשנת 1961 וחברים בה כיום תשעים ושמונה מדענים ומלומדים ישראלים מן המעלה הראשונה ובהם ארבעת חתני פרס נובל הישראלים. בין מטרות האקדמיה לטפח ולקדם פעילות מדעית, לייעץ לממשלה בענייני מחקר ותכנון מדעי ולייצג את המדע הישראלי בעולם.

7 תגובות

  1. הצגת כתביו של איינשטיין זהים לחלוטין להצגת מגילת העצמאות, כדים מהתקופה הבבלית וכו', זהו מסמך בעל חשיבות הסטורית אדירה, תורת היחסות הכללית הקפיצה את המדע בכמה דרגות ובהחלט היא צעד חשוב מאוד של האנושות.

    אינני חושב כלל שזהו מהלך של הפיכתו לקדוש בשום אופן, זהו מסמך היסטורי חשוב, כמובן גם אקט של כבוד והערכה לאור תרומתו למדע.
    כל הסופרלטיבים אכן מגיעים לו, אבל בין זה לקדוש יש הבדל גדול.

  2. א. בן-נר לא עדיף. כמו הסדרות המוערות של ספרים שונים – ההעתקים מלווים בהערות שבחלק מהמקרים גם מאירות את הנושא

  3. ל-עמי בכר
    דבריך נגעו בליבי.
    אתה ההוגה ההומאניסטי-הטוטאלי-האולטימטיבי.
    ערך האדם האביון הינו כערך האדם הגאון.
    צדק שווה לעשיר ולעני.
    אתה לא לבד.
    אני איתך.
    שנינו ביחד.
    האין שנינו לבד ?

  4. האמנם : "ניתן לצפות בהעתקים מוגדלים ומוערים" ?
    לא עדיף : "ניתן לצפות בהעתקים מוגדלים ומוארים" ?

  5. עמי,

    לא דרווין לא אינשטין ולא אף מדען אחר עברו תהליך של הפיכה לקדוש.

    מאין נובע הצורך הזה להמציא שטויות חסרות כל שחר כאלו?

    המסמך מעניין, כמו עוד הרבה מסמכים הסטוריים – לא יותר ולא פחות.

    ההתיחסות לרמה האנושית היא בכלל מוזרה. האם מישהו ניסה לטעון שאינשטיין הוא אדם טוב יותר ברמה האנושית? מה זה בכלל קשור?

    כל התגובה הזו משונה ביותר – בין המשונות שהופיעו באתר.

  6. כמו את דארווין גם איינשטיין עובר תהליך של הפיכתו לקדוש. כתב היד המקורי מוצג. אני רואה פסול בדברים כאלה. החשוב הוא המשמעות ולא הצד האנושי שלה. כמובן שאי אפשר להפריד, אבל ברמה הזו, הרמה האנושית, כל אחד הוא עולם ומלואו ואין בין גאון כאיינשטיין או בין סמרטוטר עני הבדל.

    נדמה לי, ייתכן ואני טועה, שגם ישו התחיל את הקריירה בתור מי שאמרה א.ב.ג. ועם השנים אחרי מותו (400 שנה למעשה) הפך ללא פחות מאשר ישו שאנחנו מכירים היום. זה לא האיש – זה התוכן.

    בברכת חברים,
    עמי בכר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן