הפרוייקטים הם בתחומי ביוטכנולוגיה; מכשור רפואי; חקלאות; תקשורת; ואלקטרוניקה * בין הפרוייקטים הבולטים: פיתוח תרופה לאלרגיה; שימור פוריות באמצעות תאים ממערכת הדם; גלולה רוטטת לטיפול בעצירות; מנער חדשני לקטיף פירות; דפדפן קולי
ועדת החממות הטכנולוגיות, בראשות המדען הראשי, ד"ר אלי אופר, אישרה בישיבתה האחרונה שמונה פרוייקטים חדשים בתחומי מדעי החיים, חקלאות, תקשורת ואלקטרוניקה.
להלן הפרוייקטים שאושרו:
ביוטכנולוגיה
• פיתוח תרופה לאלרגיה. חממת אשקלון.
הפרוייקט עוסק בפיתוח פפטיד ( חלק החלבון ) למניעה וטיפול של התפתחות של מחלת האלרגיה.
התרופה תטפל במנגנון הביוכימי הגורם לתופעות האלרגיה וימנע באופן יעיל את שחרור החומרים המזינים מתאי הפיתום ( MAST CELLS ). התרופה תינתן דרך הריריות באף .
• שימור פוריות באמצעות תאים ממערכת הדם. חממת יוזמות, חדרה.
שיקום פוריות של גברים ונשים, לאחר טיפולי הקרנות או כימותרפיה, באמצעות תאים ייחודים המבודדים מדם החולה. בידוד ושימוש בתאים בדם שמבטאים סמנ/ים האופייניים לתאי המין. בידוד פרקציית התאים המועשרת בתאים הרלבנטיים עשויה לשפר רבות את יכולת השיקום של השחלה ו/או האשך בהשוואה לאפליקציות המוצעות.
מכשור רפואי
• גלולת רוטטת לטיפול בעצירות. חממת יוזמות העמק, מגדל העמק.
עצירות הינה בעיה שכיחה מאוד בקרב אוכלוסיית העולם המערבי. לטיפולים התרופתיים הקיימים נלוות תופעות לוואי כגון :שלשולים עוויתות והפרת איזון כימי בדם.
חברת הפרוייקט מפתחת גלולת רטט לשימוש חד פעמי ובמחיר נמוך לצורך טיפול בבעיית העצירות. הגלולה מכילה מנגנון רטט מושהה המתחיל בפעילות הרטט עם הגעת הגלולה למעי הגס. הרטט גורם לעירור יעיל של פעילות שריר המעי. בגמר הפעילות הגלולה נפלטת בשלמותה.
חקלאות
• מנער חדשני לקטיף פירות. חממת יוזמות העמק, מגדל העמק.
החקלאות בארץ בפרט ובעולם בכלל סובלת מבעיית התייקרות ידיים עובדות. הדרישה לפתרונות מכאניים במגזר זה הולכת וגוברת. יעילות נמוכה של פתרונות מיכון הקטיף בענף הזית מחייבת גיבוי ידני היקר מבחינת כוח אדם. כתוצאה מכך עלות המסיק כיום מהווה כ – 60% משווי הפרי. שיפור משמעותי של אחוזי הקטיף הממוכן יבטל את הצורך בגיבוי ידני ויהווה פריצת דרך לענף. מלבד ענף הזית, גם ענף השקדים והאגוזים ירוויח באופן ישיר משיפור הקטיף הממוכן, וענפים נוספים כגון הדרים ומשמשים לתעשייה מהווים שווקים פוטנציאליים.
לצורך מימוש הרעיון ישולבו טכנולוגיות מתקדמות הזמינות בשוק. על הפלטפורמה המכאנית תשולב מערכת הידראולית ומערכת רובוטית ממוחשבת בעלת מממשק דיגיטאלי ידידותי לתפעול. שילוב המערכות הנ"ל יאפשר למנער זה באופן בלעדי לעבוד בו זמנית עם כמה אופייני ניעור וכתוצאה מכך לקבל שיפור משמעותי באחוזי ניתוק הפרי. כמו כן, ניתן יהיה לעדכן את תוכנת הניעור לאופטימיזציה של פעולת המנער בעתיד, על סמך נתונים מהשטח.
תקשורת
• שיפור הרזולוציה האפקטיבית והקונטראסט במצלמות דיגיטאליות. חממת עם-שב, שדה בוקר.
הפיתוח המוצע בפרויקט, פונה לשוק הרכיבים למצלמות דיגיטאליות ויספק מענה יעיל וכלכלי לבעיית ה- Crosstalk On-Line ועל ידי כך שיפור משמעותי ברזולוציה האפקטיבית של מצלמות. המוצר יוכל להיות ברמת ה- CIS (כאלגוריתם המבצע את החישוב כשכבה נוספת בשבב ה- CIS) או ברמת מעבד התמונה המצוי כיום כמעט בכל מצלמה דיגיטאלית. המוצר בפתוח הינו Add-On לכל CMOS Image Sensor.
• מודם דיגיטאלי לשוק ה- LTE. חממת עם-שב, שדה בוקר.
החברה מפתחת מודם דיגיטאלי לטלפונים סלולאריים בטכנולוגיית ה- LTE (Long Term Evolution), טכנולוגיה האמורה להיות משולבת במאות מיליוני טלפונים סלולאריים ולאפשר למשתמשים קצבי גישה גבוהים בסדר גודל בהשוואה לטכנולוגיות המתקדמות ביותר בהן משתמשים כיום.
• דפדפן קולי. חממת מופ"ת ביהודה, קרית ארבע.
חברת הפרוייקט מפתחת דפדפן קולי לגלישה באינטרנט. הגלישה מתבצעת ללא שימוש במסך ומקלדת, בעזרת קול בלבד. המערכת- הינה ניידת ומבוססת על מכשירים אלקטרוניים ניידים, כדוגמת טלפון סלולארי.
אלקטרוניקה
• מערכת דימות חדשה. חממת מעי"ן, פארק עומר.
המוצר הוא מערכת דימות חדשה המאפשרת לבחון דגמים הנמצאים בסביבת אוויר כנהוג במיקרוסקופ אור. המיקרוסקופ מדגים רזולוציה גבוהה של 20 ננומטרים ואפשרות לאנליזת חומר של הדגם.
ד"ר אלי אופר, המדען הראשי, ציין כי במחצית הראשונה של שנת 2007 אושרו ע"י וועדת החממות 39 פרוייקטים חדשים. דר' אופר מוסיף כי כ- 56% שאושרו הם בתחומי מדעי החיים, כ- 21% בתחומי התקשורת והתוכנה, 10% בתחומי איכות הסביבה, 8% בתחום האלקטרוניקה ו- 5% בתחום של תעשייה מסורתית (מכונות וחקלאות).
רנה פרידור, מנהלת תוכנית החממות, ציינה כי הסיבה שתחום מדעי החיים מהווה כמעט 60% מסך הפרוייקטים בחממות היא בשל העובדה שהמדינה משקיעה, באמצעות התוכנית, בפרוייקטים שאינם נמצאים בשלב שהוא אטרקטיבי לכסף פרטי, קרי שלב שהינו מוקדם מדי ומסוכן מדי למשקיעים פרטיים או קרנות הון סיכון.
פרידור מציינת כי לפרוייקטים רפואיים קשה מאוד להשיג השקעות פרטיות בתחילת דרכם.
פיתוח מוצרים רפואיים דורש זמן רב, אורך נשימה וסבלנות אין קץ מוסיפה פרידור ולכן הכסף הפרטי יחבור לפרוייקט רק לאחר הוכחת היתכנות, הסרת חלק גדול מהסיכון הטכנולוגי והוכחת פוטנציאל עסקי. כאן אנחנו נכנסים, אומרת פרידור, המדינה לוקחת על עצמה את מרבית הסיכון הטכנולוגי ובמסגרת החממה, הפרוייקט מוכיח היתכנות ומגבש אסטרטגיה עסקית.
תוכנית החממות מתניעה פרוייקטים רפואיים רבים מאוד שלולא התוכנית לא היו יוצאים אל הפועל ומראה נתונים לפיהם עולה כי מתוך 44 פרוייקטים רפואיים שיצאו מהחממות בשנת 2006, 30 פרוייקטים השיגו עד תום תקופת החממה השקעה ממשקיעים פרטיים או קרנות הון סיכון, כאשר מחצית מההשקעות האלה היו בסכומים של למעלה מ- 500 אלף דולר.
תגובה אחת
כיף לראות את הדברים היפיפ שמתכננים ועושים במדינה שלנו. כל הכבוד למדען הראשי!
סבדרמיש יהודה