מי שלא ניצוד, מת מנגיף האבולה * אוכלוסיות הגורילות והשימפנזים נכחדות בקצב גדול יותר משחשבו עד כה
שימפנזים. האוכלוסייה קטנה ביותר מ-50 אחוזים בשנים 2000-1983l
גורילות ושימפנזים, קופי העל הנפוצים ביותר והמקורבים ביותר למין האנושי, נתונים בסכנה בגלל ציד וכעת גם בגלל נגיף האבולה. המצב כל כך חמור עד שחוקרים קוראים להכריז כי הם מצויים ב”סכנת הכחדה חמורה”.
המדענים, הבאים מקשת רחבה של מכונים וארגוני שימור, פירסמו שלשום דו”ח שבו קבעו כי אוכלוסיית קופי העל בגבון ובקונגו, ביתם של %80 מאוכלוסיית הגורילות ורוב השימפנזים – קטנה ביותר מ-%50 בשנים .2000-1983 לטענתם, בקצב כזה יקטנו אוכלוסיות הגורילות והשימפנזים בעוד %80 בתוך 33 שנים (כדור וחצי) – ולפי הקריטריונים של ארגון שימור הטבע העולמי יש בכך כדי להצדיק שינוי בהגדרת הסכנה שבה הם נתונים.
לדברי ד”ר פיטר וולש מאוניברסיטת פרינסטון, המחבר הראשי של הדו”ח, המצב עלול להיות חמור עוד יותר כי קצב ההצטמקות של אוכלוסיות קופי העל הולך וגדל.
הדו”ח פורסם במהדורה המקוונת של המגזין “.”Nature מתמצית הממצאים, שפורסמה יחד עם הדו”ח, אפשר להסיק שבתוך עשור יישארו רק כיסים מבודדים של אוכלוסיות קופי העל הללו.
וולש שלח את ממצאי הדו”ח בדואר אלקטרוני לאנשים המעורבים בשימור חיות בר ובחקר קופי על באפריקה. בהודעותיו, שנשלחו גם לעיתונאים, הוא ביקר את המאבקים העקרים ואת חוסר הפתיחות לנושא בקרב מדענים: “נכשלנו בניסיוננו להגן על קופי אפריקה”, כתב, “לא הצלחנו להגן עליהם מפני האבולה ומפני ציד בלתי חוקי. בסופו של דבר הם ייכחדו והדבר יקרה הרבה לפני שרבים מכם מצפים. אם לא ננקוט צעדים קיצוניים הגורילות והשימפנזים ייכחדו מאפריקה המשוונית בתוך 10 שנים”. בראיון טלפוני הוסיף וולש: “בעוד 20-10 שנה יאמרו – מה עשו החוקרים הללו? הם ידעו כי זה עומד להתרחש ולא עשו דבר. אני לא מתכוון להיות אחד מאותם חוקרים”.
ד”ר ראסל מיטרמייר, נשיא “הארגון הבינלאומי לשימור הטבע” ויו”ר קבוצת קופי העל בתוך “האיגוד העולמי לשימור הטבע”, האחראי לרישום חיות בסכנת הכחדה, אמר, “אין ספק שאנו עומדים בפני משבר חמור”. מיטרמייר, שאינו נמנה עם מחברי הדו”ח, סבור שהאיגוד יפעל לפי המלצות הדו”ח וישנה את מעמד הגורילות והשימפנזים בהתאם. “אני לא חושב שהם ייכחדו ב-%.100 נוכל אולי להציל שרידים מהאוכלוסייה. אך במקום שיהיו מרכיב משמעותי בנוף של מרכז אפריקה, הם יהיו בו רק מקטעים מפוזרים”, אמר.
ד”ר ויליאם קארש, וטרינר מהאגודה לשימור חיות בר שחקר את האבולה במרכז אפריקה, כינה את מצב קופי העל “עגום”. לדבריו, נגיף האבולה מציב בעיה גדולה יותר מהציד, בעיקר כי חוקרים לא יודעים אילו בעלי חיים הם נשאים שלו. “זו מחלה שתמיד נמצאת ביער, אבל אנחנו לא יודעים איפה”, אמר.
לא כולם מסכימים עם מסקנות הדו”ח. ד”ר ג'ון אוטס, אנתרופולוג ממכללת האנטר בניו יורק, שחקר את קופי העל באפריקה, טוען כי הוא מאוד מוטרד מאפשרות הכחדתם של גורילות ושימפנזים במרכז אפריקה, אבל אינו משוכנע כי נתוני הדו”ח מדויקים. לדבריו, הוא חש שלא בנוח מהעיסוק בגורילות ושימפנזים כאילו היו מקשה אחת, כי “שימפנזים אפשר למצוא כל הדרך מסנגל ועד טנזניה”.
מומחי שימור מסכימים כי אחת הדרכים הטובות ביותר להצלת קופי העל היא הגברה של אכיפת החוקים האוסרים ציד, במקביל להפעלת לחצים על חברות בינלאומיות העוסקות בכריתת עצים באזורי המחיה של הקופים. וולש קרא לנקוט פעולות אחרות. בין השאר הוא הציע להקים פאנל שיאפיין את מגיפת האבולה ויציע דרכי פעולה להתמודדות עמה. לדבריו, הוא היה רוצה לראות עבודות מחקר שיתמקדו בפיתוח חיסון לבעלי חיים.
לידיעה בנושא בבי.בי.סי
