מוקד הרעש היה בעומק של כ-16 קילומטרים מתחת לקרקעית ים המלח
את ישראל פקד ראש אדמה בעוצמה של 5 בסולם ריכטר. סמוך לשעה 10:15 הורגשו זעזועים בתל-אביב, ירושלים, השרון ובאזורים נוספים. בקול ישראל נמסר כי מרכז הרעש היה בצפון ים המלח. שר התשתיות יוסי פריצקי מסר בשיחה לתוכנית “הכל דיבורים”, כי לא התקבלו דיווחים על נזקים לתשתיות החשמל והמים. זה רעש בעוצמה חזקה מאוד.
ומוסיף פריצקי ל-YNET: “עכשיו יתחיל פולקלור של ידעונים, מה היה ולא היה. אני מציע להתעלם. אם זו רעידת האדמה שממנה חששנו, וזה מה שקרה – דיינו. מזל שזה קרה בבוקר ולא בלילה, כי בגלל הקיצוצים בתקציב המכון, פיטרו את הכונן. דמיינו מה היה קורה אם זה היה קורה בלילה”.
דיווח אישי – בעת הרעש הייתי במעלית למשרדי אנשים ומחשבים בקומה ה-24 במגדלי בית הורד בגבעתיים, והרעידה נמהלה בתנועות המהירות של המעלית, תוך כדי הנסיעה קיבל אחד הנוסעים שיחת טלפון ובה הודעה על הרעידה. חברי לעבודה נאספו בחדר הכניסה לקומה, מתוך הנחה שבאיזור זה, הבטון עשוי לגונן מפני פגיעה אפשרית (אם כי לא מהתמוטות הבניין). ואולם פרט לבהלה הקצרה הזו לא אירע כל נזק, וכך גם לא ניתן לחוש בכל נזק באיזור תל אביב, לפחות מנקודת התצפית הגבוהה שבה אני נמצא.
עדכונים קצרים:
מבנה בשלבי בנייה ברחוב חטיבת גולני בעכו קרס בעקבות רעש האדמה. איש לא נפגע. תלמידים רבים שבו לבתיהם.
הרעידה גרמה לסדקים קלים במשכן הכנסת. אתר YNET מוסר כי ועדת הפנים של הכנסת תתכנס לדיון חירום בנושא רעידת האדמה. יו”ר הוועדה, ח”כ יורי שטרן: “התרענו אין סוף פעמים על-כך שהמדינה אינה ערוכה”. גם הפעם, למרות האזהרות החוזרות ונשנו, נראה כי המדינה נתפסה “עם המכנסים למטה”.
הרעש הורגש היטב גם במדינות השכנות לישראל: בירדן, לבנון ומדינות נוספות. בדצמבר אשתקד הורגשה רעידה בים-המלח, ללא נפגעים. לפני מספר שנים רעדה האדמה באילת, שם נגרם נזק רב לבתי-מלון בעיר.
מדריך מקוצר לרעידות אדמה בישראל
מאת: מערכת וואלה!
בים המלח התרחשה רעידה קלה רק לפני חודש. רעידה בעוצמה גבוהה צפויה להתרחש מדי 50 עד 100 שנה. ועדת היגוי בדקה ומצאה: ישראל לא מוכנה
ישראל נמצאת תחת איום של רעידות אדמה, שעלולות לגרום לנזקים בנפש בהיקף דומה לרעידות האדמה שהיו בשנים האחרונות בטורקיה, בצפון הודו ובאיראן. הקרבה של מרכזי האוכלוסיה במדינת ישראל למוקד רעידות האדמה – בקע הירדן וים המלח – היא הסיבה לכך.
הנזקים ברכוש עלולים להיות גדולים אף יותר, משום שכל אזורי התעשייה ומתקני התשתית בישראל נמצאים בקרבה למוקדי רעידת אדמה. על פי הסטטיסטיקה של מומחי רעידות אדמה, מתרחשת מדי 50 עד 100 שנה רעידה בעוצמה גבוהה בבקע הירדן. הרעידה האחרונה היתה בשנת 1995. מכיוון שהמוקד שלה היה בנואיבה, לא נגרמו נזקים כבדים, אבל היא הורגשה לאורך ערי החוף בישראל.
לפני כחודש, ב-31 בדצמבר, אירע רעש אדמה קל בעוצמה של 3.7 בסולם ריכטר באזור ים המלח. הרעש, שהורגש אז בקיבוץ עין גדי לא גרם נזק. רעש אדמה בעוצמה של 3 בסולם ריכטר הוא הנמוך ביותר שבני אדם מסוגלים להרגיש. רעש בעוצמה של 4 בסולם ריכטר עלול לגרום נזק קל.
באתר פיקוד העורף מצויין כי ב-22 בנובמבר 1995 התרחשה רעידת האדמה החזקה ביותר, בעוצמה של 6.2 בסולם ריכטר ( 7.1 על פי סולם מגניטודות חדש) במפרץ אילת, כ-100 ק”מ דרומית לעיר אילת. רעידת האדמה הקטלנית האחרונה שארעה באזורנו התרחשה ב-11 ביולי 1927. 300 בני אדם נהרגו ולמעלה מאלף מבנים קרסו ביריחו, שכם, ירושלים, נצרת, טבריה, לוד ורמלה. מוקד הרעש היה בצפון ים המלח ועוצמתו 6.2 בסולם ריכטר.
עוד מוסבר כי אחרי הרעידה הראשונית צפויות רעידות משניות נוספות, פחותות בעוצמתן. לאזרחים מומלץ לעמוד מתחת למשקוף או רהיט כבד, או לצאת החוצה, במידה וזה לוקח זמן קצר. גם הממ”דים נחשבים מקום בטוח לשהות בו בזמן רעידת אדמה.
דו”ח המבקר: אף מבנה לא חוזק
כתב “הארץ” צפריר רינת מוסיף:
פרסומתבעקבות רעידת האדמה שאירעה בטורקיה לפני חמש שנים, הקימה הממשלה ועדת היגוי בין-משרדית להיערכות לטיפול ברעידות אדמה. הוועדה פירסמה דו”ח ובו תרחיש ייחוס הקובע, שבמקרה של רעידת אדמה בעוצמה של 7.5 בסולם ריכטר שהמוקד שלה יהיה באזור בקע הירדן, יהיו 10,000-5,000 הרוגים ועד 20 אלף פצועים קשה. 220-130 אלף בני אדם יפונו מבתיהם ו-8,000-3,700 בתים יהרסו כליל. ניתוח התרחיש התבסס, בין השאר, על רעידות אדמה שאירעו במאה שעברה ובמאה ה-19, שבמהלכן נגרמו נזקים חמורים לערים באזור.
ועדת ההיגוי חשפה בעיות רבות, בהן עמידות לקויה של מבנים וחוסר מוכנות של גופי ההצלה להתמודד עם כמות כה גדולה של נפגעים. היא החלה לגבש שורת המלצות להיערכות לרעידות – ובכלל זה תוכנית מקיפה לחיזוק מבנים והכנת מערך חירום.
ואולם על פי דו”ח מבקר המדינה שפורסם לפני שנתיים, לא חוזק אפילו מבנה אחד ולא נעשו הפעולות הדרושות לחיזוק מבני תעשייה שבהם כמויות גדולות של חומרים מסוכנים. במקרה של רעידת אדמה עלולים מפעלים אלה לגרום לפגיעות המשמעותיות ביותר בתושבים.
הסבר גיאולוגי
קרום כדור הארץ איננו אחיד, הוא עבה מתחת ליבשות ודק מתחת לאוקיאנוסים. עם זאת שני סוגי הקרום נמצאים בשיווי משקל מבחינת צפיפויותיהם, וזאת מאחר והקרום הימי צפוף יותר (3.2 ג'סמ”ק) מהיבשתי (2.7 ג'סמ”ק). הקרום הוא צפיד ומתחתיו מצוייה שכבה רכה וצפופה (3.3 ג'סמ”ק) שעומקה מגיע לכ-100 ק”מ – גג המעטפת. מתחת לשכבה זו מצוייה שכבה רכה נוספת שצפיפותה כ- 3.4 ג'סמ”ק). שכבה זו נקראת אסתנוספרה, ומערך השכבות שמעליה – ליתוספרה. תנועת הלוחות מתרחשת בבסיס הליתוספרה.
הכוחות המסיעים את הלוחות מתחלקים לשני סוגים – כוח דוחף, שמקורו במגמה העולה מהמעטפת אל תוך הליתוספרה ברכס המרכז-אוקיאני. הכוח הדוחף מרים את הליתוספרה ומבקע אותה. כתוצאה נוצר תחילה רכס מוארך, שנבקע אחר כך ובפיסגתו מתפתח בקע. עם הזמן מתפתחים הרי געש בבקע ובשוליו. וכוח מושך, שמקורו בלוח ליתוספרי ימי שהתקרר והוא חודר אל מתחת ללוח היבשתי, משנה את הרכבו המינרלוגי ונוחת אל תוך האסתנוספרה. במהלך הנחיתה הלוח מושך אחריו גם את חלקו שנמצא בקרקעית הים, תוך הגברה משמעותית של קצב התפשטות קרקעית הים.
כדור הארץ בנוי מלוחות טקטוניים, היכולים לכלול גם אוקיאנוסים וגם יבשות. הלוחות נעים על הזמן, משנים את מיקומם ואת צורתם, בקצב של סנטימטרים אחדים בשנה.
רעידת האדמה – הגדולה ב-25 השנים האחרונות; איתם: תרגיל לא רע
מאת צפריר רינת וענת ג'ורג'י, הארץ, 12/2
אתמול בשעה 10:14 בבוקר, התרחשה למשך מספר שניות רעידת האדמה שמוקדה בצפון מזרח הים המלח. הרעידה שהיתה בעוצמה 5 ב”סולם ריכטר”, גרמה לתנודה חזקה של מבנים באזורים נרחבים בישראל, מהנגב ועד הגליל. רעידת האדמה של אתמול היא החזקה ביותר באזור ים המלח ב-25 השנים האחרונות.
מיד עם תחילת הרעידה צפצף פעמון האזעקה במכון הגיאופיסי שבלוד, שאחראי על המעקב אחר רעידות אדמה, ונרשמו תנודות חזקות בכ-30 תחנות מעקב שפרושות בארץ. למכון הגיאופיסי הגיעו אנשי פיקוד העורף כדי לקבל דיווחים ולבחון שימוש בצוותי חילוץ, ושר התשתיות, יוסף פריצקי. לאחר זמן קצר, ומשלא התקבלו דיווחים על קריסת מבנים או על נזקים אחרים, ירדה רמת הכוננות. לא נרשמו רעידות המשך בשעות שלאחר הרעידה.
מבדיקת הנתונים עולה שמוקד הרעש היה בעומק של כ-16 קילומטרים מתחת לקרקעית ים המלח, שמהווה חלק מהשבר הסורי-אפריקאי. באזור זה יש
פעילות ססמית תמידית שמתבטאת ברעידות אדמה קטנות במוקדים שונים.
בשנה שעברה נמדדו באזור ים המלח מספר רעידות בעוצמה 3-2 בסולם ריכטר. ב-1979 ו-1956 היו רעידות באזור בעוצמה 5.3-5, וב-1927 היתה רעידת אדמה חזקה בעוצמה 6.3, שמוקדה היה סמוך לעין גדי. ברעידה זו נהרסו מבנים רבים ונהרגו 400 אנשים. בנובמבר 1995 היתה רעידה בעוצמה 7 שמוקדה היה בנואיבה שבסיני.
פריצקי אמר שבשנים האחרונות חלה התקדמות בהכנת תקנים מחייבים לעמידות מבנים ברעידות, ולהערכתו חלק מגופי התשתית מוכנים לטיפול בתקלות שייגרמו כתוצאה מרעידת אדמה. “צריך לראות ברעידה זו מעין פסק זמן שניתן לנו ובו עלינו להתארגן ולשפר את ההיערכות”, אמר פריצקי, והוסיף שבכוונתו לפעול לפרסומו של עלון מטה ההסברה לרעידות אדמה, שבו מוסבר כיצד להתנהג ברעידת אדמה. העלון נגנז על ידי משרד ראש הממשלה בטענה שפרסומו ייצור בהלה בציבור.
רעידת האדמה אתמול עוררה שוב את שאלת עמידותם של מבנים בישראל לרעידות ואת שאלת המוכנות של מערכי החירום וההצלה. היום לא מתבצעת בישראל פעילות של חיזוק מבנים ישנים – גורם הסיכון העיקרי בעת רעידות אדמה. בנוסף יש אי בהירות בשאלה מיהו הגורם שאחראי על תיאום הטיפול בנפגעים כתוצאה מרעידת אדמה, ובנזקים שעלולים להיגרם לתשתיות.
שר הבינוי והשיכון, אפי איתם, אמר אתמול שהוא שוקל לרכז את כל מערך הפיקוד במקרה של רעידות אדמה תחת גורם ממונה אחד – פיקוד העורף. איתם, שעומד בראש ועדת שרים להיערכות לקראת רעידות אדמה, כינס אתמול אחר הצהריים את ועדת ההיגוי של ועדת השרים, כדי לתחקר את רעידת האדמה. איתם אמר בישיבה, שבשבועות הקרובים תיבדק עמידותם של מתקני ביטחון ותשתית לרעידת אדמה, בהתאם ההנדסיים הקיימים, ויזורז פינוי מבנים ישנים שאינם עומדים בתקנים.
“רעש האדמה שהתרחש אתמול”, אמר איתם, “היה תרגיל לא רע למערכות השונות וניתן ללמוד ממנו”. הוא הוסיף שהנזקים היו קלים והסתכמו בעיקר בסדקים במבנים. איתם הוסיף: “לו היתה מתרחשת רעידת אדמה בעוצמה גדולה יותר, התוצאות עלולות היו להיות שונות”.
איתם הורה לחברי ועדת ההיגוי לערוך מיפוי מדויק של מתקנים רגישים, שעלולים להעצים את הנזק במקרה של רעידת אדמה. “יש מתקנים שמהווים סכנה בזמן רעש, כגון מתקני אנרגיה ומתקנים ביטחוניים. לכן עלינו לערוך בדיקה מדוקדקת, ולקבוע אילו אתרים מסוגלים לעמוד ברעידות אדמה”, אמר איתם, “נטפל בצד הפיסי ובאכיפת תקני בנייה חדשים”.
איתם הוסיף שיש מאות אלפי מבנים שהוקמו משנות החמישים, שיחוזקו או שיהרסו. לדבריו, משרד השיכון מקדם פרויקטים להריסת מבנים קיימים ובניית מבנים חדשים במקומם.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~306945858~~~138&SiteName=hayadan
