סיקור מקיף

כדור הארץ תקף פעמיים – יום אחרי סמואה – רעידת אדמה של 7.6 באינדונזיה

קשיי גישה לאיזור הפגוע והרס בתי חולים, מלונות וחנויות מרמזים על כך שמספר הנספים יחצה את האלף

מוקד רעידת האדמה הבוקר (30 בספטמבר) בים ליד האי סומטרה. צילום: הסקר הגיאולוגי האמריקני
מוקד רעידת האדמה הבוקר (30 בספטמבר) בים ליד האי סומטרה. צילום: הסקר הגיאולוגי האמריקני

בקושי יממה חלפה מאז רעידת האדמה הקשה (8.3 בסולם ריכטר) באיי סמואה שבאוקיאנוס השקט וכבר עוד רעידת אדמה בעוצמה קשה בדרום מזרח אסיה, אם כי מדובר במרחק של אלפי קילומטרים ממוקד הרעש סמואה.

נכון לשעה 23:45 המספר הרשמי עדיין נמוך אך בשל התנאים, ההערכה היא שלפחות אלף איש נהרגו באסון שפגע באיזור העיר פאדאנג, וגרם גם להרס שני בתי חולים. הרעש, בעוצמה של 7.6 בסולם ריכטר כ-50 קילומטרים דרומית לאי סומטרה. רק שעות מעטות קודם לכן נהרגו למעלה ממאה בני אדם מגלי צונאמי שנוצרו בעקבות הרעש באיי סמואה. לאחר הרעש הופצה בכל רחבי האוקיאנוס השקט והאוקיאנוס ההודי אזהרת צונאמי.

הדרכים לעיר הגדולה נחסמו ולשלטונות לקח אתמול שעות ארוכות להגיע למוקד הרעש, ודווח כי גם בתי ספר ובתי מלון נחרבו ברעידת האדמה.
סגן נשיא אינדונזיה, יוסוף קאלה מסר כי מניין ההרוגים עלול לגדול מאוד ובמהירות בגלל שכל כך הרבה מבנים נהרסו. ברעש האדמה החזק הקודם באינדונזיה, ב-2006, נהרגו למעלה מ-3,000 בני אדם. ברעש אדמה חזק שאירע באינדונזיה בדצמבר 2004 ובצונאמי הגדול שהכה לאחריו נהרגו למעלה מרבע מיליון בני אדם.

35 תגובות

  1. כקורא ותיק באתר נועם, כדאי שתלמד לקרוא בעיון – לא אני הזדעזעתי, כי אם המפהק. ועכשיו האמת, גם אני כבר מתחילה לפהק מרוב שיעמום…

  2. פיהוק,

    כקורא ותיק באתר, אני מתפלא על הזדעזותך גיליאן.
    זו אחת התגובות המנומסות והעדינות ביותר שגברת זו יודעת להפיק.
    בדרך כלל, היא משתלחת בצורה הרבה יותר מכוערת בכל מי שמעז לחשוב אחרת ממנה, תוך זילזול יהיר בכל מי שנושא בתואר כלשהו.
    גיליאן היא מומחית עולמית בעיני עצמה בכל תחום ובכל דיון, היא לעלום איננה טועה, לעולם לא תחזור בה, גם כמתגלה שטיעוניה ריקים מתוכן ומרוחקים מכל אמת.
    בקיצור – אל לבני תמותה רגילים לנסות לחלוק עליה.

  3. בוודאי, גיליאן, עובדות לשמן!
    את לא השתמשת בשפה מעליבה כלפי אבי וכשאני התרעמתי על שפתך אז זו עובדה לשמה שרציתי לסכסך ולחרחר מריבות ועשיתי מעשה מכוער בלשון המעטה.

    אני מתפלא שהצלחת לכתוב כבר כמה תגובות מבלי לכתוב "ולא בפעם הראשונה"!

  4. מעניין מאד מיכאל והעו"ד המפהק של מיכאל: אבי לא נעלב, לא ראה בדברי עלבון – אבל אתם משום מה מוצאים לנכון להיעלב בשמו…

    וגם את מיכאל לא ניסיתי להעליב – ציינתי עובדות לשמן, לא פחות ולא יותר.

    ולמפהק היקר – אל תזדעזע יותר מדי, אנחנו עוד עלולים לחשוב שהאדמה רועדת רחמנא לצלן…

  5. כקורא באתר מזה שנים אני מזדעזע בכל פעם מחדש מהתנהגותה של גיליאן ומהדרך בה היא מטילה את האשמה על אחרים.

  6. אולי אבי כבר התרגל לפניות בסגנון "אני מציעה לך להתעורר" המציגות אותו ללא סיבה כמי שישן ואולי הוא בסך הכל יודע להבליג.
    לדעתי אין סיבה להתרגל לכאלו פניות או להבליג עליהן וצריך לשרש אותן.

  7. בהחלט מבינה את מוגבלות המשאבים אבי, אבל אולי כדאי בהזדמנות – כאשר יהיה פחות לחץ (אם בכלל ישנם מצבים כאלו), לכתוב גם משהו כללי בנושא. אני בכל אופן בעד וסבורה כי מדובר בנושא חשוב שלא רבים הם המודעים לו.

    שמחה לשמוע שלא נעלבת, משום שזו בודאי לא היתה כוונתי וגם אינני סבורה כאמור שכך השתמע מן הדברים, אך היות ומיכאל פירש את העניין כך, כבר התחלתי לחשוש.

  8. לא. בן-נר בתגובה 16:
    הנה אתר עם סטטיסטיקה לגבי 9 שנים. אני לא מפיקה ממנו הרבה. אולי אתה כן?
    http://neic.usgs.gov/neis/eqlists/eqstats.html
    ואם מחפשים קרוב לודאי שאפשר למצוא מידע סטטיסטי נוסף.

    מסכימה עם כל מה שענה לך מיכאל רוטשילד בתגובה 17.

    יש עוד הרבה מה ללמוד על רעידות אדמה.

  9. גיליאן, לא נעלבתי אבל בכל מקרה מיכאל צודק בדבר חשוב: המשאבים שלי מוגבלים, ולכן אני נאלץ להפעיל שיקול דעת, לפי העניין ולפי שאר הדברים שיש באותו יום.
    אין לי בעיה עם ביקורת, וגם לא עם אלו שמציעים לי מה לעשות, הלוואי ויכולתי להעלות 50 ידיעות ביום, ותאמינו לי שבנושאים שבהם עוסק האתר יש מה לכתוב. 🙂

  10. העלבתי את כותב המאמר? סליחה??? לא נסחפנו קצת?
    רק כדי לסבר לך את האוזן: אבי ואני מכירים אישית והוא אף הירצה אצלינו בעמותה כך שבודאי שאין לי שום אינטרס להעליבו חו"ח ואף לא עשיתי כך. פירושה של העברת ביקורת אינו העלבה ואני בטוחה שאבי אינו רואה זאת כעלבון, נהפוך הוא. ביקורת היא דבר חיובי בעולם המדע.

  11. במילים אחרות – אפשר לכתוב תגובה המשלימה את המידע מבלי לבוא בטענות ולהעליב את כותב המאמר.

  12. גיליאן:
    יכול להיות שאת צודקת אבל אבי לא יכול לעשות הכל.
    בשביל זה קיים מנגנון התגובות ונדמה לי שבמקרה זה, לפחות, הוא פעל את פעולתו.

  13. רבותי – אתם מפספסים את הפואנטה.
    בודאי שאין לידען צורך לעקוב אחר כל רעידה ורעידה ותמהתני על כך שזהו הדבר אותו הסקתם מדברי.

    לעומת זאת, כתבה כגון זו יוצרת את הרושם אצל הקורא הממוצע כי מדובר ברעידות אדמה Out of the blue ולא כך הדבר. ראוי ורצוי, כאשר כותבים כתבה מעין זו, לתת את הרקע הנכון, בפרט לטובת הקורא הממוצע במגזיני מדע פופולרי.

  14. לדעתי יש מספר סיבות להתייחס לרעידות אדמה מסוימות ופחות לאחרות.
    סיבה אחת היא – לא יעזור – מספר הנפגעים. זה פשוט מעניין אותנו כבני אדם.
    סיבה אחרת היא מה שאפשר להסיק מהן לגבי העתיד. למשל, רעידה חזקה בלב ים עלולה לגרום לצונאמי ופרסום האזהרה מראש עשוי להציל אנשים רבים.

    אינני חושב שאתר הידען שהוא בעיקרון, אתר של מדע פופולארי וחדשות מדע וטכנולוגיה אמור להחליף או לשכפל את המעקב הצמוד שעורכים הגיאולוגים אחרי קליפת כדור הארץ.
    אם כל רעידה תפורסם לא יעסוק האתר בשום דבר אחר ואיש לא יוכל להפיק ממנו תועלת.
    אינני טוען שהמעקב הצמוד אחרי הרעידות אינו נחוץ. להיפך – הוא נחוץ ביותר ותפקידו לאפשר לאנשי המקצוע לחלץ חוקים מתוך התבניות שהוא חושף – אבל מי שעוסק בזה לא יחפש נתונים אלה באתר הידען ולדעתי – טוב שכך.

    א.בן-נר:
    רעידות אדמה אכן באות פעמים רבות בצרורות.
    התופעה המאוד שכיחה היא של מה שנקרא After Shocks – כלומר – רעידות המשך לרעידה חזקה.
    עיין כאן:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Aftershock

    יש גם הבנה לא בלתי מבוטלת של המנגנונים העקרוניים שיוצרים רעידות אדמה וממנגנונים אלה ברור שיש קשר בין רעידות האדמה (כללית, רעידת אדמה "משחררת חלק מן הלחץ" שנוצר על ידי התנועה הטקטונית של הלוחות במקום אחד אבל לא תמיד הלחץ משתחרר לגמרי – ולפעמים גם חלק מן הלחץ שמשתחרר במקום אחד פשוט מצטבר במקום אחר ותורם להיווצרותה של רעידת אדמה עתידית באותו מקום).
    הסיבה לכך שאיננו יודעים עדיין לחזות הרבה על פי קשר זה נעוצה במספר גורמים שהחשוב ביניהם הוא שפשוט אין לנו מידע מדויק על המבנה הפנימי המדויק של קרום כדור הארץ בכל נקודה ונקודה.
    מדובר באוסף עצום של נתונים שקשה לי להאמין שיימצא בידינו גם בעתיד הנראה לעין.

  15. ל"כאן עדה"
    אינני יודע עד כמה הינך מומחית בתחום אבל, אני מניח, כי גם אם המכניזם הגאופיסיקאלי של רעידות האדמה אינו ידוע על בוריו, הרי שהסטטיסטיקה של מופעיהן, ידועה, לפחות מספר מאות שנים לאחור.
    גם הסטטיסטיקה עשויה להצביע על קשרים אפשריים בין רעידות אדמה סמוכות בזמן, אם כי נכון כי אלה קשרים נסיבתיים בלבד.
    לכן השאלה העולה כאן היא, האם ידוע, ברמת מובהקות סטטיסטית, האם רעידות אדמה מופיעות ב"צרורות" ?
    לתשובת יודעי דבר אודה.

  16. לתגובה 11 – לוק:
    אף אחד לא יכול להגיד בודאות שיש או שאין קשר בין 2 הרעידות החזקות הללו, קודם בחצי הכדור הדרומי ואח"כ באינדונזיה.
    הקשר עלול להיות מקרי – או לא.
    אולי בעתיד נהיה יותר חכמים.

  17. ל-Gillian
    האם ניתן להבין מתגובותיך שלהלן כי, לדעתך, התייחסות רצינית יותר, לנושא רעידות האדמה,בכל ימות השנה, באתר הידען, עשוי להקטין את מספר הנפגעים כתוצאה מהן ואף להקטין את כמות הרעידות ועצמתן, לעתיד לבוא ?
    אם התשובה היא- "כן", אז אני בעד.
    אם התשובה היא- "אולי", גם אז אני בעד, כדי למצות את הסיכוי.
    אם התשובה היא- "לא",אני עדיין בעד כי……אולי ה"לא" הוא טעות
    והתשובה האמיתית היא בכל זאת, "כן" או "אולי".
    לסיכום :
    מחד…את צודקת.
    מאידך גיסא…את לא חושבת כי דיווח תדיר יותר על רעידות אדמה, מן הראוי שיופיע בבטאוני האגודות והמכונים הסייסמולוגיים למיניהם ?
    גם להם מגיעה מעט פרנסה.

  18. אבי ידידי,

    האם עץ שנופל ביער ואין איש במקום כדי לשמוע את נפילתו, אינו משמיע קול?
    המשמעות היא אכן לעוצמת הרעש, ולא לכמות ההרס שגרם – ציינתי את איטליה רק כדי להדגים שגם רעש אדמה שעוצמתו נמוכה בהרבה מהעוצמות המעניינות אותך, הינו ארוע משמעותי שיש להתייחס אליו ברצינות, בין אם גרם להרס ולנפגעים ובין אם לאו. די בכך שבאירוע כזה טמון פוטנציאל הרסני ולא – לא רק צונאמי מסוכן.

    אגב, סתם קוריוז מעניין: עד לתחילת שנות ה-2000, איש בישראל, לבד ממעטים העוסקים ספציפית בתחום, כלל לא הכיר את המונח "צונאמי". כיום כל ילד משתמש בו. מעניין…

  19. יוסי,

    אני חושב שאתה מערבב שני נושאים לא לגמרי קשורים.
    מידת הנזק תלויה לא רק בעוצמה, אלא גם בשיטות הבנייה המקומיות, צפיפות האוכלוסיה וכו.
    מבחינה גיאולוגית, מה שמעניין זה עוצמת הרעש ולא מס' הנפגעים.
    נראה שצריך לסקר את רעידות האדמה בהתחשב בשני הגורמים, תוך הפרדה בין גורמים מקומיים התלויים בהתנהגות אנושית, לבין גורמים גיאולוגיים

  20. ההתייחסות היא בדרך כלל לעוצמה. אם האירוע מתרחש בלב ים, יש לו פוטנציאל להעיף צונאמי ולכן להגדיל את מספר ההרוגים, אירוע קטן יותר ביבשה הוא מקומי, וצריך להתייחס אליו רק אם הוא המוני כמו בסין או באיטליה. אותו רעש באמצע המדבר יפגע לכל היותר בכמה גמלים.

  21. לגיליאן, אני חושב שבתשובתך יש מפתח להתייחסות לגבי סיקור מן הסוג הזה וזה עולה דווקא מהתייחסותך לרעידת האדמה באיטליה. לא עוצמת הרעידה חשובה אלא ההרס, ולצערנו גם מספר ההרוגים. לכן לא נידרש לדווח על כל רעידת אדמה המתרחשת,( כי אחרת לא יוצאים מזה, כפי שאת יודעת וציינת את מספרם הרב של רעידות האדמה) אלא להתמקד בעיקר באלו אשר גרמו להרס ולהרג של בני אדם, בדיוק כמו זו המצויינת בסקירה לעיל.

  22. הצעתי? הצעתי מאד פשוטה: לא להתעורר רק כשיש פתאום רעידה בעוצמה שמעל ל-8 ולהתייחס לנושא בכובד ראש וברצינות הראויה (שלא לדבר על לפחות להזכירו בכתבה מעין זו).

    אגב אבי, הטיעון שלך לגבי רעידות בעוצמה מעל 7.5 קצת תמוה בלשון המעטה, שכן לא מעט רעידות אדמה בעוצמות נמוכות בהרבה מתבררות כהרסניות בהרבה – למשל רעידת האדמה שפקדה את איטליה לפני כחצי שנה (6.3) וגרמה למאות הרוגים ולעשרות אלפי חסרי קורת גג.

  23. המשך: הרעידה בעוצמת 8.1 בחצי-הכדור הדרומי, שקדמה לרעידת הצונאמי של 26 דצמבר 2004, קרתה ב-23 לדצמבר ועוצמתה היתה 8.1.
    להלן קישור עם עוד פרטים אודותיה:
    http://www.ga.gov.au/bin/earthquake.pl?title=North+of+Macquarie+Island&magnitude=8.1&depth=10&xy=160.130,-50.240&date=23,12,2004&time=14,59,04&bg1=eqrisk_lm&zoom=2500&station=MILA

  24. תזכורת: גם לפני רעידת האדמה של 2004 שגרמה לצונאמי הגדול – קדמה לה רעידת אדמה חזקה בחצי הכדור הדרומי.
    ראו הוזהרתם לעתיד.

  25. פשש גיליאן ממש פקחת את עיניי לא ידעתי שעד כדי כך יש רעידות אדמה… ואלה רעידות שאם היו בארץ כולם היו נלחצים מהם! גם מה- 4+

    תודה בכל מקרה…

  26. לגיליאן, לא הבנתי מהי הצעתך ומהי החלופה העניינית והרצינית שאת מציעה לסוג מעין זה של כתבה?

  27. אני מעדיף להתייחס לרעידות של 7.5 ומעלה, ואלה הרעידות המסוכנות במיוחד, שיש להן פוטנציאל דיווחי גם לאתר מדעי.
    לתשומת ליבך אני צופה המון ב-CNN.

  28. אבי, עם כל הכבוד – כעורך מגזין מדעי ורציני, אני באמת מציעה לך להתעורר ולהפסיק להתייחס רק לרעידות המדווחות ע"י התקשורת בישראל ולבדוק את הנושא באופן מקצועי וענייני.

    כדור הארץ "תוקף" כמעט כל יום ורעידות בעוצמות גבוהות מתחוללות במקומות שונים ע"ג הכדור וכלל אינן זוכות לאיזכור בישראל.

    למשל – היכן הרעידה בעוצמה 6.7 שארעה אתמול ברוסיה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן