סיקור מקיף

גוף חדש במערכת השמש זכה לשם: כוכב הלכת הננסי הַאוּמֶיָה

כוכב הלכת ננסי 2003 EL61 נקרא מעתה על שמה של אלת הפריון הוואית * להאומיאה שני ירחים ושמותיהם הם שמות הילדים שנולדו להאומיאה במיתולוגיה ההוואית – מתוך חלקים בגופה * הירחים הם סלעים שהועפו מכוכב הלכת הננסי בעת התנגשות עם גוף אחר

הדמיה של כוכב הלכת הננסי הומיאה שצורתו אליפטית. איור: נאס
הדמיה של כוכב הלכת הננסי הומיאה שצורתו אליפטית. איור: נאס

איגוד האסטרונומיה העולמי הכריז על שם לכוכב לכת ננסי חדש המצטרף לארבעת כוכבי הלכת הננסיים המוכרים במערכת השמש: קרס, פלוטו, אריס ומאקי-מאקי. כזכור פלוטו איבד את מעמדו ככוכב לכת וסווג מחדש ככוכב לכת ננסי ב-2006 בעקבות גילויו של אריס הגדול ממנו, דבר שהוביל למאבק עצום בקרב האסטרונומים שסברו כי גם לאריס ולשאר העצמים בגודל דומה מגיע מעמד של כוכב לכת, כפי שפלוטו זכה לו לאחר גילויו ב-1930.

העצם נודע קודם לכן בכינויו 2003 EL61, וכעת הוא מכונה הַאוּמֶיָה (Haumea) על שמה של אלת הלידה והפריון במיתולוגיה של ילידי הוואי. על השם החליטו חברי וועדה של איגוד האסטרונומיה העולמי האחראית על מתן שמות לגופים קטנים במערכת השמש, וקבוצת העבודה למינוח גופים במערכת השמש.

הגילוי של הגוף שצורתו כצורת כדורגל (אמריקאי) הוכרז לראשונה בשנת 2005. הוא התגלה בידי קבוצת חוקרים בראשותו של חוזה-לואיז אורטיז ממצפה סיירה נוואדה בספרד, וע"י צוותו של מייק בראון מקאלטק, העומד גם מאחורי גילוי כוכב הלכת הננסי אריס. בראון ועמיתיו צפו לראשונה בכוכב הלכת הננסי החדש בדצמבר 2004, מעט לאחר חג המולד, דבר שהוביל אותם לקרוא לו סנטה, כתבו מגלי העצם בבלוג שלהם השבוע. השם החדש הוצע בידי שותף לתגלית, דייויד רבינוביץ' מאוניברסיטת ייל, שטען כי הוא מתאים במיוחד מכיוון שהאלה האומיה גם מייצגת את סלע היסוד ותצפיות של הגוף השמימי הראו כי הוא מורכב כמעט כולו מסלע ומכוסה בקרום של שלג כמעט טהור. הוסיף בראון.

האומיה דומה בקוטרו לפלוטו, אך הוא דליל בהרבה ומכיל רק כשליש ממסתו של פלוטו. המדענים סבורים כי צורתו הארוכה והצרה של האומיה נובעת מהסחרור המהיר שלו – הוא מסתובב סביב צירו כל ארבע שעות. הומאה נמצא כעת במרחק 50 יחידות אסטרונומיות מהשמש, והוא יכול להתקרב עד לכדי 35 י"א, כמו מרבית העצמים הסלעיים הטרנס-נפטוניים.

בקרבת האומיה גם התגלו שני עצמים מלווים, ככל הנראה סלעים שנקרעו ממנו בעת פגיעה של גוף גדול בכוכב הלכת הנננסי. שני הירחים הללו זכו גם הם לשמות – הייאקה (Hi'iaka) ונאמאקה (Namaka), בעקבות שמות שני ילדיה של האומיה במיתולוגיה ההוואית. בסיפור, ילדיה נוצרו מתוך חלקים בגופה, בדיוק כמו שנולדו ירחיו של הומיאה מתוכו.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

10 תגובות

  1. אני בשנת 2011 ובעוד כמה שבועות תהיה שנת 2012 ורק אכשיו קראתי
    תודה לך אינטרנט וכמובן אבי בוליזובסקי תודה אים אתה עו חיי
    אבל תודההההההההההההההההההההההההההה רבההההההההההההההההההההההההההההה.

  2. משהו פה לא ברור.
    מחד נכתב שדייויד רבינוביץ (הבן של רבינוביץ)
    אומר כי ע"פ תצפיות האומיה ,עשוי רובו מסלע
    ומכוסה בכרום של קרח טהור". השימוש במילה "כרום", יוצר את הרושם כי שכבת הקרח הינה דקה ביחס לרדיוס ולפיכך, משקלו הסגולי אמור להיות קרוב לזה של הסלע ממנו הוא מורכב ברובו. מאידך נטען כי ביחס לפלוטו משקלו הסגולי הינו כשליש בלבד (כיוון שמימדיו דומים למימדי פלוטו).

  3. הוגין ומונין..של אודין.. WTF??? ואוו את תותחית א ראיתי חפירות כאלה מאז מלחמת העולם הראשונה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן