מעטות הראיות המדעיות המוכיחות שבעלי חיים אכן חוגגים בשתיית אלכוהול טבעי המצוי בפירות תוססים אבל מחקר חדש, שהתפרסם ברשומות האקדמיה הלאומית האמריקנית למדעים (PNAS) מראה שיש כמה יצורים בנבכי יערות הגשם של מלזיה שנהנים לשתות משקאות חריפים
מאת סינתיה גרייבר
יש סיפורים רבים על בעלי חיים שאינם בוחלים בטיפה המרה. ב-2004 דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס על דוב שחור שהתעלף באתר נופש במדינת וושינגטון לאחר שהגזים בשתיית בירה. באוקטובר 2007 דיווחה אסושייטד פרס על שישה פילים הודים שהשתוללו, עקרו עמוד חשמל והתחשמלו לאחר שסבאו שיכר ביתי שהופק מאורז. אפילו צ'רלס דרווין כתב ב”מוצא האדם” שלקופים יש “משיכה עזה למשקאות אלכוהוליים” ולבירה.
ואולם, מעטות הראיות המדעיות המוכיחות שבעלי חיים אכן חוגגים בשתיית אלכוהול טבעי המצוי בפירות תוססים. להפך: נראה היה שבעלי חיים אינם מתעניינים בכך ואפילו נרתעים. אבל מחקר חדש, שהתפרסם ברשומות האקדמיה הלאומית האמריקנית למדעים (PNAS) מראה שיש כמה יצורים בנבכי יערות הגשם של מלזיה שנהנים לשתות משקאות חריפים.
באמצע שנות ה-90, הבחינו פרנק וינס ואנט זיסטמן, פיזיולוגים של בעלי חיים מאוניברסיטת באיירוית שבגרמניה, שחדף עצים זעיר, מבקר בקביעות בין כפותיהם של דקלי ברטאם ולוגם את הצוף שהעצים מפרישים. וינס הבחין גם בריח תסיסה מוזר הנודף מן הצמחים האלה, ומשהו שנראה כמו קצף של ספל בירה.
“זה עורר את חשדי שאלכוהול קשור לעניין,” הוא נזכר. וינס בחן את הצוף וגילה שהוא מכיל 3.8% אלכוהול, בדומה לכמה סוגי בירה. נראה שניצני הפרחים של דקל ברטאם מארחים סוג של שמרים, שלא היה מוכר עד כה, הפועל כמבשלת שיכר ומתסיס את הצוף.
והמוזג הבוטני הזה יודע איך להשביע את רצון לקוחותיו: שבעה מיני יונקים של יער הגשם במערב מלזיה, ובהם חדף העצים והלוריס האִטי, שותים אלכוהול מדי ערב, ולעתים אף שבים למשקה שני ושלישי. במונחי אנוש, הם שותים כמות שקולה לתשעה משקאות אלכוהוליים בלילה. וינס אומר ששני הצדדים מרוויחים: בעלי החיים נהנים ממשקה והצמחים מהאבקה.
אבל השתיינים הפרוותיים הקטנים אינם נעשים מטושטשים ואין הם מפגינים התנהגות גלויה של שכרות. הם אינם מועדים, מתנודדים או מתעלפים. וינס משער שלצוף האלכוהולי יש בכל זאת השפעה עצבית כלשהי הגורמת לשוב לסיבוב משקה נוסף. הוא אומר שיש לכך היגיון אבולוציוני: בעלי החיים זוכים למזון והצמח קושר אליו את המאביקים שלו.
הביולוג רוברט דאדלי מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי אומר שהמחקר מדגים לראשונה את השערתו שהמשיכה שלנו לאלכוהול נובעת מן הימים שבהם אבות אבותינו שוטטו ביערות בחיפוש אחרי צמחים עתירי אנרגיה. ניחוח האלכוהול רמז אולי שהפרי הגיע לשיא הערך התזונתי. אבל כמו התאמות אבולוציוניות רבות שהיו מועילות בעבר, אומר דאדלי, החיבה שלנו לפירות תוססים הביאה להתמכרות לא בריאה לאלכוהול בעולם השפע של היום. חדפי העצים משמשים אפוא מודל חי לאבותינו הקדמונים המשותפים והנכחדים.
על אף שפרימטים בשבי אוהבים לשתות אתאנול שהפיקו בני אדם, הנושא כמעט לא נחקר בעבר. “זהו תחום פורה מאוד למחקר עתידי”, אומר דאדלי. אבל במעט המחקרים שכן נערכו, בעלי החיים לא הביעו עניין באלכוהול טבעי. האנתרופולוגית קתרין מילטון מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי פנתה לחוקרי פרימטים, שעובדים עם 22 מינים, אך איש מהם לא נתקל באכילת פירות מותססים. מדענים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב שחקרו עטלפים דווחו שהחיות נמנעו ממזונות שהכילו אחוזי אלכוהול גבוהים, על אף ריכוזי הסוכר הגבוהים בהם. ייתכן שהסיבה לכך, אומר ברי פינשאו, פיזיולוג בעלי חיים שהשתתף במחקר, היא ש”עטלף שיכור הוא עטלף מת.”
ומה לגבי הסיפורים הנפוצים על פילים בגילופין שאכלו פירות מארולה תוססים בשמורת קרוגר שבדרום-אפריקה? לא היה ולא נברא. הפיזיולוג סטיב מוריס מאוניברסיטת בריסטול באנגליה חישב על סמך גודל הפילים, חילוף החומרים בגופם ותכולת האלכוהול בפרי המארולה התוסס, ומצא שכדי שפיל ממוצע ישתכר הוא צריך לאכול לפחות 700 פירות.
אבל חדפי העצים קלילי המשקל מוכיחים שיש בעלי חיים שנהנים מקוקטייל לילי.
9 תגובות
http://new.ba-bamail.co.il/View.aspx?emailid=1932&memberid=742035
טעות!
מה שכתבת זה שהם לא אוהבים להשתכר לפני שהם מכירים את המשקה המשכר ואחר כך הם כן אוהבים זאת.
נחש מה? בדיוק כמו בני אדם!
טעות !
בעלי חיים ל א "אוהבים להשתכר" !
פילים שחודרים לכפרים ושותים שיכר וכל יתר הדוגמאות ,
מדגימים את "אהבת" החיות למשקה לצוף או לכל הרכב אחר של סוכרים ,
"אוהבים" את המשקה , ל א "אוהבים" להשתכר !
בשלב מאוחר יותר , בגלל התמכרות יתכן חיפוש אחרי האלכוהול ,
החיפוש הראשוני הוא אחרי המשקה או המזון ,
רק אנשים "אוהבים" להשתכר ,
לכן שוב , אין "הצדקה אבולוציונית" ל התמכרות לאלכוהול !
כפי שצויין כאן – בעלי חיים דווקא אוהבים להשתכר.
זה לא נחשף במחקר עצמו אלא בסיפורים מסביב.
בעלי חיים מסויימים אוהבים משקאות אלכוהולים מעשי ידי אדם והסיבה היחידה לכך שאינם משתכרים בטבע היא שאינם יודעים לייצר כאלה משקאות בעצמם.
זה גם חושף את אחת הסיבות לכך שבני אדם משתכרים: בניגוד לבעלי החיים – הם דווקא יודעים לייצר משקאות משכרים.
הסיבה לכך שבני אדם נהנים מאלכוהול אינה חברתית.
מדובר כאן בתוצר לוואי של מבנה ותפקוד המוח (שלנו ושל בעלי חיים אחרים) שלא עבר כל תהליך ברירה טבעית שהייתה עשוייה לנפות אותו כיוון שהגורם שמפעיל אותו אינו קיים בסביבתם הטבעית של בעלי החיים.
יש סיכוי שברבות השנים דווקא תפעל האבולוציה גם בנושא זה ותשאיר רק בני אדם שאינם מתמכרים לאלכוהול ובני אדם שאינם סובלים מן ההשפעות השליליות של צריכת אלכוהול.
נכונה הטענה שהמבנה של החברה האנושית מעכב תהליך זה של ברירה טבעית בספקו לשיכורים סביבה שבה הם שורדים יותר מאשר בעולם שאינו תרבותי.
כמו החדפים שנחקרו כך גם פילים , קופים וחית אחרות אוכלים או ממצים
פירות ופרחים בהם סוכרים שנמצאים ברמות משתנות של תסיסה,
לפעמים כתוצאה מהתסיסה נוצר כהל שגורם לשיכרון ,
הסוכרים ניצרכים כמזון – לא לצורך “בידורי”,
אין אף חיה שצורכת סוכרים תוססים או כהל כדי ל”שפר את מצב הרוח”,
היחידי שעושה זאת הוא האדם ,
בתנאים טבעיים היתה האבולוציה מנפה ומסלקת את התכונה / הצורך
להשתכר שכן זו תכונה שפוגעת בכושרו של השיכור לשרוד.
לכן צריכת אלכוהול ע’י האדם במטרה להשתכר …
היא התפתחות תרבותית חברתית ,
כמו תכונות שליליות אחרות כך גם השכרות מתקיימת רק בגלל
המבנה החברתי / תרבותי של האוכלוסיה האנושית.
מבנה שמאפשר : שרידותם של אלה שעושים שמוש בסמים גורמי הזיות ,
עישון טבק וכד’,
לכן הנסיון להסביר ולהצדיק שכרות כתכונה “אבולוציונית” ע’י השוואה
לחיות שצורכות סוכרים, או ע’י איזכור שבעבר צרכו “אבות קדומים”
של האדם סוכרים שתססו … אינו נכון .
אסף היקר. מדוע מבחינתך עדיין אין הצדקה להתנהגות אנושית חריגה.
ד"ש.
אסף,
אתה תולה את שתיית האלכוהול בנוהג תרבותי. אבל מדוע הנוהג התרבותי התפתח מלכתחילה? שתיית אלכוהול מסבה הנאה, וכן צריכת ניקוטין. כדי שאדם יתמכר לסם כלשהו, עליו לצרוך אותו לפחות פעם אחת. ההשערה בכתבה מנסה לענות על השאלה מדוע צרכו אותו בפעם הראשונה מלכתחילה.
התשובה האפשרית בטקסט היא, שאבותינו נמשכו לפירות תוססים כי הם בעלי ערך תזונתי גבוה.
אסף,
מדוע "ניסיונות ההצדקה" מדוע לא רצון למצוא התנהגויות מקבילות לבעלי חיים ולאדם?
לפילים ולפרימטים אינטלגנציה גבוהה ומכאן נובע רמת תודעה גבוהה. מדוע לשלול פעולות מכוונות שלהם לגרימת הנאה? שתיית שיכר מעשה אדם ע"י פילים נראית כפעולה שמצריכה תכנון מראש ולא התקלות אקראית במזון.
נסיונות הצדקה של פעילות אנושית מוקצנת שאינה נורמלית ע’י השוואה לפעילות של חיות או בנסיון להאניש התנהגות של חיות ,
פילים אינם משתכרים כי “רצונם להרגיש טוב” , אלא פשוט אוכלים פירות טעימים,
תסיסת הפירות ויצור אלכוהול אינה “בתכנית” ואינה מודעת לפילים ,
כך גם במקרה של קופים ואפילו קופי-אדם קרובינו ,
החדפים עליהם מסופר אינם משתכרים כלל , עבורם הצוף התוסס מהווה
מזון – לא סם,
לכן שוב, אין הצדקה “אבולוציונית” להתנהגות אנושית חריגה ,
מה שמשפיע וגורם ל התנהגות חריגה הם תנאים חברתיים חריגים ,
יש מי שמגדיר זאת ” ת ר ב ו ת ” .