לווין ראשון מתוך שניים שוגר למסלול
סין והאיחוד האירופי שיגרו משימת חלל כדי לחקור את השדה המגנטי של כדור הארץ. המשימה – דאבל סטאר – שבה יהיו מעורבים שני לווינים היא המשימה המשותפת הראשונה בין סין וסוכנות החלל האירופית.
הלווין הראשון שוגר בשעות המוקדמות של יום ג' (30/12/03) על גבי טיל מדגם מסע ארוך 2C/SM מבסיס שיגורים ליד העיר זיצ'אנג Xichang בדרום מערב סין. הלווין השני ישוגר בעוד כחצי שנה.
משימה סינית אירופאית לחקר המגנטוספירה מתוכננת לשיגור ביום שני
27/12/03
ב-29 בדצמבר, ב-20:06 שעון ישראל, תשגר סוכנות החלל הלאומית הסינית (CNSA) את הראשון מתוך שני לווינים מדעיים בפרויקט “כוכב כפול”. סוכנות החל האירופית (ESA) מחויבת לפרוייקט כוכב כפול באמצעות אספקת שמונה מכשירים מדעיים המוצבים על סיפון החלליות.
כוכב כפול באה בעקבות משימת הצביר (Cluster) של סוכנות החלל האירופית והיא תחקור מקרוב את קשרי הגומלין בין “רוח השמש” לבין השדה המגנטי של כדור הארץ. בשנת 1997 הזמינה הסוכנות הסינית את סוכנות החלל האירופית להשתתף בפרויקט כוכב כפול – משימה שבמסגרתה יוקדשו שני לווינים לחקר השדה המגנטי מנקודת מבט שונה מזו של הצביר, אך משלימה לה.
קלאסטר ודאבל סטאר יתאמו ביניהם את המחקרים ויסייעו לצבור הבנה טובה יותר של התהליכים המתרחשים ממש מעל כדור הארץ. כמה מהתופעות הללו מרהיבות ביופין כמו למשל זוהר הקטבים, ואולם אחרים כמו סערות מגנטיות, יש להן השפעות רציניות על פעילויות האדם – החל מהפסקות חשמל ועד לנזקים ללויינים ולמערכת התקשורת.
המיקום והמסלולים של שני לוויני דאבל סטאר נבחרו בקפידה כדי לאפשר מחקר של המגנטוספירה של כדור הארץ בקנה מידה גדול יותר מאשר לווייני קלאסטר יכול היה לעשות לבדו. דוגמה טיפוסית כיצד יכולים שתי המשימות לפעול במשותף היא לחקור את תת הסערות המגנטיות היוצרים את זוהר הקטבים. דאבל סטאר וקלאסטר יוכלו לענות ביחד על שאלות בסיסיות שתת סערות אלה יוצרות.
לווייני קלאסטר נמצאים במסלול גבוה – כשליש מהמרחק לירח, מקום שבו המנגנונים הגורמים לתת סערות אלה אמורים להתחיל בפעולתם. הלווינים קרובים מאוד זה לזה – רק כמה מאות קילומטרים מפרידים ביניהם והדבר מאפשר לנו לצפות באיזורים קטנים בפירוט רב. ואולם כמה מהדענים טוענים כי המנגנגונים הללו עשויים להתחיל קרוב יותר לכדור הארץ, ולפיכך יוצבו לוויני דאבל סטאר במסלול נמוך יותר.
ארבעת לוויני קלאסטר חוצים לתוך המגנטוספירה וממנה וצופים באזורים שבהם קשרי הגולמין עם רוח השמש חשובים במיוחד, כמו למשל בגביעי הקטבים וב”זנב” המגנטי (magnetotail). גביעי הקטבים הם משפכים הנפתחים במגנטוספירה בקטבים, והם ה”דלתות” שדרכם החלקיקים הטעונים חשמלית מרוח השמש נכנסים לאטמוספירה העליונה של כדור הארץ. הזנב המגנטי הוא החלק של המגנטוספירה הנדחף לכיוון רוח השמש – צורתו כזרם והוא נמתך לפחות למרחק 2 מיליון קילומטרים לתוך החל בצד הלילה של כדור הארץ. איזורים אלה קשים למחקר ויש בהם עדיין מסתורין רב, ואולם דאבל סטאר וקלאסטר יסייעו לנו בסופו של דבר להבין יותר אודות תופעות אלו.
