האם יש אוקיאנוס על אנסלדוס? המדענים חלוקים

שני מאמרים שהופיעו השבוע בכתב העת נייצ'ר הביעו דעות מנוגדות באשר לשאלה האם הירח השבתאי אנסלדוס מכיל אוקיאנוס נוזלי ומלוח?

שני מאמרים שהופיעו השבוע בכתב העת נייצ'ר הביעו דעות מנוגדות באשר לשאלה האם הירח השבתאי אנסלדוס מכיל אוקיאנוס נוזלי ומלוח?

צוות מחקר מאירופה אמרו כי פלומה גדולה של מים המתפרצת בסילוני ענק מהקוטב הדרומי של הירח אנסלדוס מוזנים מתוך אוקיאנוס מלוח. ואילו קבוצה אחרת, בראשות חוקרים מאוניברסיטת קולרדו בבולדר, הגיעה למסקנה כי הגייזרים המתפרצים לא מכילים מספיק נתרן כדי שמקורם יהיה אוקיאנוס. התשובה הנכונה לחידה יכולה לאפשר לנו לאתר חיים חוץ ארציים, כמו גם לשפר את הבנתנו אודות הדרך שבה נוצרים ירחים.

החללית קאסיני צפתה לראשונה בפלומה כאשר החלה במשימתה בסביבותיו של ענק הטבעות ב-2005. אנסלדוס פולט אדי מים, גז וגלעינים קטנים של קרח לגובה של מאות קילומטרים מעל פני השטח של הירח. הירח, המקיף את שבתאי מעבר לטבעת החיצונית – טבעת E, הוא אחד מתוך שלושה גופים במערכת החיצונית המייצר התפרצויות של אבק ואדי מים. יתרה מכך, פרט לכדור הארץ, מאדים, והירח הצדקי אירופה, אנסלדוס נמנה על הגופים המעטים במערכת השמש שבו האסטרונומים צפו בעדות ישירה לנוכחות מים.

הצוות האירופי בראשותו פרנק פוסטברג מאוניברסיטת היידלברג בגרמניה, מדווח כי גילו מלחי הנתרן בתוך האבק שנפלט בפלומת האבק שנפלטה מאנסלדוס. פוסטברג ועמיתיו ניתחו נתונים מתוך מכשיר ניתוח הגז הקוסמי Cosmic Dust Analyzer (CDA) שעל סיפון החללית קאסיני, ושילבו אותם עם נתונים מניסויי מעבדה.
הם אומרים כי גלעיני הקרח בפלומת אנסלדוס מכילים כמויות ניכרות של מלחי נתרן, ומוצאם לדבריהם מאוקיאנוס מלוח הנמצא עמוק מתחת לפני האדמה.
תוצאת המחקר מראה כי ריכוז הנתרן הכלורי באוקיאנוס עשוי להיות גבוה כמו אלו של כדור הארץ – 0.1-0.3 מול מלח לק”ג מים.

ואולם המחקר מקולורדו מציע הסבר אחר. ניקולס שניידר מהמעבדה לפיסיקת חלל ואטמוספירה באוניברסיטת קולרדו בבולדר ועמיתיו אומרים כי כמויות גדולות של נתרן בפלומה צריכים לספק את אותה כמות אור צהוב המגיע מאורות הרחוב, וכי הטלסקופים הטובים ביותר על כדור הארץ יכולים לזהות אפילו כמויות זעירות של אטומי נתרן המקיפים את שבתאי.

הצוות של שניידר השתמש בטלסקופ בקוטר של 10 מטרים קק והטלסקופ האנגלו-אמריקני בקוטר 4 מטר, אף הוא באותו מצפה ומצאו כי מעט מאוד אטומי נתרן קיימים באדי המים הנפלטים מאנסלדוס. “היה מאוד מרגש לתמוך בהיפותיזת הגייזר. ואולם זה לא מה שאמא טבע מספרת לנו” אמר שניידר.

אחד ההסברים המוצעים לתוצאות המנוגדות, אומר שניידר, הוא שמערות גדולות עשויות להכיל מים המתאדים מהם. כאשר תהליך ההתאדות מואט, האדים כוללים מעט נתרן, בדיוק כמו המים המתאדים מהאוקיאנוס. האדים הופכים לסילון בגלל שהם דולפים החוצה מחרכים קטנים בקרום ישר לתוך הריק של החלל.

“רק אם ההתאדות היא חזקה, היא תכיל יותר מלח” אומר שניידר. “הרעיון של התאדות איטית מתוך אוקיאנוס עמוק אינו רעיון דרמטי, אך הוא אפשרי בהינתן שתי התוצאות עד כה.” ואולם שניידר גם מגלה זהירות לאפשרויות אחרות למקור הסילונים. “עדיין יתכן שישנו קרח חם המתחמם ומתאדה לחלל. יתכן שיש גם מקומות שבהם הקרום מתחכך כנגד עצמו בשל תנועות גיאון והחיכוך יוצר מים נוזליים המתאדים לחלל.” אמר.

“כל אלה היפותיזות אך אינני יכול לאשר אף אחת מהתוצאות עד כה” אמר שניידר. “אנו חייבים לקחת את כל הנתונים הללו עם גרגר מלח.”

עוד בנושא באתר הידען

• אנסלדוס – סקירת ממצאי קאסיני חלק א'
• אנסלדוס – סקירת ממצאי קאסיני – חלק ב'
• קאסיני תעבור בתוך הפלומות של אנסלדוס

לידיעה באתר יוניברס טודיי