האם מקקים באמת יכולים לשרוד שואה גרעינית?

לאף יצור אין סיכוי לשרוד במוקד הפצצה, אך למקקים יש סיכוי לא רע לשרוד את הנשורת

מקק - חיה עמידה
מקק - חיה עמידה

בראש ובראשונה, דבר אינו יכול לשרוד בחום העז ששורר באזור הפגיעה. כך לדוגמה, הפצצה בעוצמה של 15 קילו-טון שהושלכה על הירושימה הציתה סופת אש בטמפרטורה של כאלף מעלות צלסיוס, אשר השמידה כל דבר ברדיוס של כשני קילומטרים. עם זאת, למקק יש סיכוי לא רע לשרוד את הנשורת שמגיעה לאחר מכן.

המקק הממוצע מסוגל לעמוד בקרינה של 6,400 ראד [יחידת מדידה רשמית לחשיפה לקרינה]. המינון הקטלני לבני אדם, לעומת זאת, הוא 500 ראד בלבד – שווה ערך, פחות או יותר, ל-42 סריקות CT מלאות בו-זמנית.

אחת התיאוריות מייחסת את העמידות של המקקים לנשירה השבועית של הזחל, שבמהלכה קצב ההתחלקות של התאים הוא כמחצית מהרגיל. בפרטים בוגרים קצב ההתחלקות אף נמוך עוד יותר. מאחר והקרינה גורמת למרבית המוטציות ב-DNA שמשוכפל – תופעה שמתרחשת בעיקר בתאים מתחלקים – הרי שההאטה של קצב השכפול מגינה על המקקים מפני קרינה.

אולם, אפילו המקקים אינם יכולים להשתוות לחיידק דינוקוקוס רדיודיורנס, שכמעט ואינו נפגע כלל מקרינה. בשנת 1956 גילו מדענים שהאורגניזם משגשג בפחית של בשר מקולקל, אשר ספגה מנה של קרני גמה. במחקרים שנערכו לאחר מכן התגלה שהחיידק מסוגל לשרוד אפילו מנה של 1.5 מיליון ראד. סביר להניח שדי בכך כדי לשרוד פצצה של 1.2 מגה-טון – אשר מומחים מעריכים שהיא הגדולה ביותר במאגר התחמושת של ארה"ב.

למדענים עדיין לא ברור איזה מנגנון לתיקון DNA מאפשר לחיידק דינוקוקוס רדיודיורנס לעמוד ברמות כה גבוהות של קרינה. אחת האפשרויות היא שברגע שבו מתפרקות שרשראות ה-DNA של החיידק, מגינים חלבונים על קצוות השרשרת די זמן עד שהיא שבה ומתחברת (בדומה לקצוות של חבל קרוע שמאוחים מיד, עוד לפני שהם מספיקים להיפרד ולהתרחק זה מזה). אם יתברר שכך אכן הדבר, יתכן שיצליחו המדענים להציע חלבון דומה לתאים של בני אדם – שיוכלו לשרוד אף יותר מהמקקים.

מאת אבי סייף, פורסם בגיליון אפריל 2008 של כתב העת פופיולר סיינס

באותו נושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

17 תגובות

  1. סך הכל הבן אדם הוא החיה המגעילה ביותר שיש והמעצבנת ביותר עדיף כבר מקקים..

  2. תחושת הגועל נועדה להרתיע אותנו מדברים שיש בהם פוטנציאל זיהומי
    חפש על זה באינטרנט

  3. ברור שה' ברא גם את המקק (תיקן למי שמתקעש). הרי ידוע שגועל הוא רגש בסיסי.וצריך לעורר אותו לעיתים קרובות גם בסביבה כ"כ מודרנית. בלי להרגיש גועל, איך נהיה מאוזנים? לדעתי, שאלה יותר מעניינת תהיה למה בכלל נברא הגועל, אבל זה כבר מחוץ ל scope.

  4. יפה מאוד. שני הדברים הכי דוחים שיש בשרשור אחד. ג'וק ואלוהים. תודה רבה. ונעבור למשהו שונה לחלוטין…

  5. עמי אולי תסביר אז למה אלוהים ברא את בכלל החייה הזאת ???

    כדי לעצבן אותנו ??

  6. למעשה אפילו לא אמרתי שלא צריך לחקור אותם. שיחקרו, שיעשו מה שהם רוצים לעשות. החיה הזו דוחה בטרוף. התמונה שלה כאן בידען מעוררת בי תחושות גועל קשות. יש לי חבר שעושה ד"ר בב"ש על התנהגות של ג'וקים לאחר כל מני פולסים חשמליים שהוא נותן להם ישירות לגנגליונים. הוא טוען שזה מדהים אותו כל פעם מחדש איך התגובות וההתנהגות של הג'וק ניתנות לשליטה, ממש כאילו לתכנת אותו, על ידי אותם פולסים חשמליים. הוא מאמין שברמה זו או אחרת הדבר נכון לכל בעלי החיים. שעם הפולס הנכון במקום הנכון היית יכול לגרום לעם כובש, למשל, לאהוב עם נכבש ולהפך. הכל שאלה שחשמלאי מוסמך יכול לתת לה מענה.

    כל זה עדיין לא אומר שהרגליים הזריזות והשעירות של הג'וק עם הראש המשולש והחום בהיר שלו לא מבחילים ת'מעיים.

    בעעע חברים,
    עמי בכר

  7. חנן ועמי:
    זה אחד המקרים שבהם עצם העלאת הטענה מוכיחה אותה.
    הרי עמי לא טען שמקקים מגעילים מקקות.
    הוא טען שמקקים מגעילים אותו ואין סיבה לחשוד בו ששיקר.
    דבריך – שהם רציונליים במקרה זה – יכולים לשכנע את עמי במה שאני מאמין שהוא משוכנע גם כך (למרות שאמר ההיפך – אבל זה נראה לי כהתבדחות) וזה שיש סיבות רבות לחקור את המקקים גם אם הם מגעילים אותו.

  8. אכן אתה צודק אבי. מרבית הפרסומות מתייחסות לתיקנים כאל "מקקים" או "ג'וקים"…

    למען האמת, המונח "ג'וק" מתאים יותר מאחר והוא מתייחס ישירות לחרק זה ומבדיקה שערכתי, יתכן והגיעה דרך האידיש דווקא…

    וכדי שבשעת לילה הדיון יהיה מדעי יותר ומעניין לא פחות, מאחר וכבר הועלה עניין המקוק, הרי שלמיטב ידיעתי, מיני קופי המקוק, הם סוג של קופי המקק.

    את הג'וקים נשאיר כאן (ומן הסתם הם יישארו הרבה אחרינו) ואת הדיון האידיאולוגי נשאיר למאמרים אודות עב"מים, לכשיתפרסמו…

    העיקר – שבוע טוב 🙂

  9. יש אתר מאד נחמד ללימוד שפות שונות.
    הנה מה שהוא מציג בפרק "חרקים" בעברית:
    http://www.languageguide.org/im/insects/he/
    ידידנו נמצא בשורה השניה.
    מקק אינו מילת סלנג (סלנגת כשמשתמשים בה בעברית, היא דווקא כן מילת סלנג).
    מקק היא מילה תקנית הנרדפת למילה תיקן.

  10. שתי תגובות לחנן.
    ראשית תודה על ההערה. אני לוקח ללב כל הערה ומנסה ליישם אותה.
    עם זאת, הכתבה היא ממקור חיצוני ואני צריך לעשות פעולות כדי לתקן.
    במקרה הספציפי הזה אתייעץ עם עוד גורמים כי אני לא בטוח שהטענה מדויקת, כי אחרת צריך לשנות את כל הפרסומות של סנו כמו גם את הכיתוב על כל קוטלי החרקים.

    נב. יתכן שלקוף קוראים מקוק ולא מקק?
    בכל אופן אני שמח שלא כל הויכוחים בטוקבקים הם אידאולוגיים.

  11. במקרה זה כן מיכאל. לדעתי, תרגום חייב להיות בצורה תקנית ולא בלשון סלנג, מה גם שהיא לא נכונה.

    מה רע בעברית תקנית בכל זאת????

  12. חנן:
    אז שוב כולם טועים? גם כותב הכתבה, גם מחברי במילון של בבילון וגם מחברי המילון האנגלי עברי של אוקספורד?
    בכל המקומות הללו "מקק" ו"תיקן" הן מיללים נרדפות. זה שיש קוף ששמו "מקק" אינו משנה זאת. השם "מקק" במקרה זה כלל אינו מילה עברית.
    ניתן אמנם לטעון שהחלפת מילה כלשהי במילה "תיקן" יכולה להקרא "לתקן" את הכתבה אבל אני מניח שלא לכך התכוונת.

  13. לעמי בכר: אולי ויזואלית הם לא נראים מושכים במיוחד, אבל מדובר בחרקים הרצים המהירים ביותר המוכרים לנו ובחרק עמיד ביותר מכל הבחינות. לכן החשיבות המרובה במחקר הנעשה עליהם.

    ולכותב הכתבה נא לתקן: "מקק" הוא קוף, החרק המוכר לנו כ"ג'וק" (שהיא מילה רוסית במקורה) נקרא בעברית "תיקן אמריקני"…

    בברכה,

    חנן סבט
    http://WWW.EURA.ORG.IL

  14. בע"ח מבחיל! רגליים שעירות, ראש משולש, מתרוצץ ומתעופף בצורה מגעילה עד מאוד… פוי. איך אפשר לחקור ג'וק? יצור מטונף! בעע

    בברכת אנשי מדע רציניים,
    עמי בכר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן