יש הטוענים כי נאס”א אכן מצאה חיים במאדים במהלך הטיסה ההסטורית של ויקינג בשנת 1977
העניין במאדים גובר החודש כאשר החללית האירופית מארס אקפסרס שוגרה ביום שני, ושתי חלליות אמריקניות עומדות להמריא בהמשך החודש. האם הם ימצאו סוף סוף סימני חיים?
יש הטוענים כי נאס”א אכן מצאה חיים במאדים במהלך הטיסה ההסטורית של ויקינג בשנת 1976. ד”ר גיל לוין, לשעבר מדען במשימה, אמר כי כעת הוא יכול להוכיח זאת, ומדובר ימים אחדים לפני שארה”ב ואירופה שולחות משלחות רובוטיות חדשות לכוכב הלכת האדום.
ארה”ב ורוסיה הוציאו עד כה מיליארדי דולרים מאז שנות השישים על ייצור ושיגור חלליות שנחתו על מאדים. רק שלושה הצליחו עד כה: שתי חלליות ויקינג בשנות השבעים ומארס פת'פיינדר ב-1997. בשנת 1976, עצר העולם את נשימתו בהתרגשות כאשר חלליות רובוטיות נחתו על מאדים לראשונה בהסטוריה. ניסויים ביולוגיים גילו סימנים מוזרים של פעילות על אדמת המאדים – שאפשר לפרשם כגז הנפלט מפעילות חיידקים.
לפני שתכריז רשמית על החדשות לפיהן נמצאו חיים במאדים מבקשת נאס”א לבצע ניסויים נוספים לאיתור חומרים אורגניים.
בכל אופן, ניסויי ויקינג לא הצליחו למצוא את ההוכחות לחיים והמסקנה מהם היתה שמאדים הוא כוכב לכת מת.
ד”ר לוין, אחד משלושה מדענים שהיו אחראים על ניסוי גילוי החיים לעולם לא ויתר על הרעיון שויקינג אכן מצאה מיקרו אורגניזמים חיים על פני השטח של מאדים.
הוא המשיך בחקר תוצאות הניסוי וחקר כל עדות חדשה ממאדים ומכדור הארץ ובשנת 1997 הוא הגיע למסקנה אותה גם פרסם כי הניסוי ששמו LR (labelled release) אכן גילה סימנים לחיים.
הוא אמר כי העדויות החדשות יכולות ליישב את הויכוח אחת ולתמיד. “”מכשירי הניתוח האורגניים הראו פעילות אינטסיבית הדורשת מיליוני מיקרו אורגניזם כדי לגלות חומרים אורגניים לעומת זאת, ה-LR מאפשר לגלות גם מספר נמוך של אפילו 50 מיקרו אורגניזמים.
`
ד”ר לוין כעת נשיא ומנכ”ל חברת הביוטכנולוגיה האמריקנית ביוספריקס, מציע ניסוי חדש שיכול לדברין ליישב את הויכוח ואולם הוא נדחה הן על ידי נאס”א והן על ידי סוכנות החלל האירופית ולא התאפשר לו לשלוח את הניסוי על אחת משלוש החלליות שיעשו החודש את דרכן למאדים.
החללית הבריטית ביגל 2, שתגיע למאדים כטרמפיסטית על גבי החללית האירופית מארס אקספרס אמורה להתמקד בחיפוש חיים. זוהי אסטרטגיה מסוכנת, טוען ד”ר לוין.
באורח מוזר, למרות המנדט שלה, ביגל 2 אינה נושאת שום ציוד לגילוי חיים, קובע לוין. לא הgcms – הגלאי האורגני שלטענת לוין הוא רגיש יותר מזה של ויקינג, וגם לא ציוד לניתוח איזוטופי שיכול לספק עדות על קיומים של יצורים חיים.
צמד רכבי השטח של נאס”א נוקטים בשיטה יותר זהירה לשאלת החיים. שני הרכבים ינדדו במישורים העתיקים של מאדים ויפעלו כגיאולוגים רובוטיים.
מארק אדלר, סגן מנהל הפרויקט, אומר כי המשימה המדעית העיקרית היא להבין את סביבת המים על מאדים ולא לחפש חיים. “מה שלמדנו מויקינג מראה שקשה למצוא ניסוי ספציפי שיחפש אחר משהו שאיננו יודעים בדיוק כיצד למצוא אותו.”
טענות לחיים במאדים הם נושא לויכוח ארוך. עשרים שנה לאחר ויקינג, נמצא מבנה דמוי מיקרובי בתוך מטאוריט שהגיע ממאדים ונחת באנרקטיקה ומאוחר יותר נדחתה טענה זו.
כפי שכבר אמר האסטרונום המנוח קארל סייגן, טענות יוצאות דופן דורשות עדויות יוצאוד דופן ואין שום סיבה להאמין שמשהו הפעם יהיה שונה.
“יהיה צורך במספר משימות אם אנחנו רוצים לדעת האם יש חיים על מאדים או לא”, אמר ד”ר צ'ארלס קוקל, ביולוג מאדימאי במשלחת החקר הבריטית לאנטרקטיקה בקיימברידג'. “אם לא נמצא כל עדות לחיים על מאדים יתכן שחיפשנו במקום הלא נכון”.
