PLAC test – בדיקה חדשה לגילוי סיכון סמוי להתקף לב ושבץ

50% ממקרי התקפי לב ושבץ קורים לאנשים שערכי השומן והכולסטרול שלהם תקינים, איך אפשר לזהות מראש את אותם אנשים ולתת להם טיפול מניעתי?

פלאק לא יציב
פלאק לא יציב

זיהוי גורמי הסיכון הוא אחד האמצעים הבסיסיים והחשובים ביותר למניעת אירועי התקפי לב ושבץ מוחי, אך בפועל, פעמים רבות הסימן הראשון לאירוע לבבי או מוחי הוא האירוע עצמו, כי גורמי הסיכון המסורתיים אינם מצליחים לנבא ולזהות הרבה אנשים הנמצאים בסיכון גבוה. למעשה, כ- 50% ממקרי התקפי לב ושבץ מתרחשים אצל אנשים שערכי השומן והכולסטרול שלהם תקינים, וכ – 20% מתרחשים אצל אנשים שאין להם אף לא אחד מארבעת גורמי הסיכון המרכזיים (כולסטרול גבוה, לחץ דם גבוה, עישון או סוכרת). על כן, יש צורך חיוני בכלי חדש שיזהה הימצאותם של גורמי סיכון סמויים.

בדיקת PLAC test, המשווקת מעתה בישראל ע"י "אדבנטסט/אונקוטסט-טבע", מאושרת ע"י ה- FDA (מנהל התרופות והמזון האמריקאי) לאבחון רמת הסיכון להתקף לב ושבץ מוח הנגרמים כתוצאה מטרשת עורקים.

פיתוח ותיקוף הבדיקה
טרשת עורקים היא הסיבה השכיחה ביותר להתקפי לב ואירוע שבץ מוחי ומהווה את גורם התמותה הראשון בעולם המערבי. טרשת עורקים היא תהליך דלקתי כרוני במהלכו שומן (כולסטרול) שוקע בדופן העורקים ויוצר "רבדים שומניים" הנקראים פלאק טרשתי. בעבר סברו כי ההצרה ההדרגתית של כלי הדם בעקבות הצטברות הפלאק היא הגורם המרכזי לאירועי שבץ מוחי או התקפי לב, אך כיום ברור ומוכח כי ב- 68% מהמקרים ההצרות נמוכה מ- 50% והגורם האמיתי לחסימה המלאה של העורק ולעצירה של אספקת הדם הוא קריש דם שנוצר מקרע ברובד הטרשתי (הפלאק). קרע של הפלאק שכיח יותר מאשר התפתחות הדרגתית של חסימה מלאה. לעיתים קרובות תהליך זה לעיתים הוא בלתי מורגש ולכן במקרים רבים אנשים שהם לכאורה בריאים לחלוטין עוברים התקף לב או אירוע מוחי.

בדיקת PLAC test מודדת את רמות האנזים Lp-PLA2 בדם. זהו אנזים דלקתי ספציפי המעורב בתהליך ההיווצרות של פלאק טרשתי לא יציב. יותר מ- 60 מחקרים מצביעים על קשר משמעותי ומובהק בין רמות Lp-PLA2 להתרחשות אירועי התקפי לב ושבץ מוחי ראשונים או חוזרים. ע"פ אותם מחקרים Lp-PLA2 הוא גורם סיכון מוכח מבחינה קלינית למחלות לב וכלי דם, והוא מספק מידע חשוב מעבר להערכת גורמי הסיכון המסורתיים. בדיקת PLAC® test מעריכה על פי רמת האנזים שנמצאה בדם את מידת אי היציבות של הרובד הטרשתי, ובהתאם קובעת את רמת הסיכון להתקף לב ולשבץ מוח. תוצאה גבוהה בבדיקה (יותר מ- ng/mL 235) מצביעה על סיכון גבוה יותר לחסימת כלי הדם ולהתקף לב ואירוע מוחי.

פרופ' נתן בורנשטיין, מנהל יח' שבץ מוח, מח' נוירולוגית, מרכז רפואי תל אביב ע"ש סורסקי, יו"ר האיגוד הנוירולוגי הישראלי וסגן נשיא אירגון השבץ העולמי: " PLAC test יכולה לאתר בשלב מוקדם יותר ובאופן אמין אנשים שהסיכון הממשי שלהם ללקות בשבץ מוח או בהתקף לב גבוה מכפי שניתן להעריך על בסיס גורמי הסיכון המסורתיים תוצאות הבדיקה מסייעות לרופא להתאים לכל מטופל באופן אישי ואופטימלי את סוג הטיפול התרופתי ומינונו"

למי מתאימה הבדיקה?
בהתאם להנחיות האיגוד האמריקאי (ATP III guidelines) מומלץ להשתמש ב- PLAC test כתוספת להערכת גורמי הסיכון המסורתיים בכדי לגלות מי מהאנשים מצוי בפועל בסיכון גבוה יותר. הבדיקה מומלצת לכל מי שעבר התקף לב או אירוע מוחי בעבר ו/או לכל מי שיש לו לפחות שני גורמי סיכון מהרשימה הבאה:
• גברים מעל גיל 45
• נשים מעל גיל 55
• יתר לחץ דם
• סוכרת
• עישון
• הסטוריה משפחתית של התקף לב או אירוע מוחי
• כולסטרול (LDL-C) גבוה בבדיקות דם (הכולסטרול "הרע")
• כולסטרול (HDL) נמוך בבדיקות דם (הכולסטרול "הטוב")

ד"ר דב גביש, מנהל מח' פנימית מרכז רפואי וולפסון, מזכיר החוג לאפידמיולוגיה ומניעה קרדיווסקולרית, מזכיר החב' הישראלית לטרשת עורקים: " PLAC test חשובה עבור האוכלוסיה שלגביה הגדרת רמת הסיכון להתקפי לב ואירועי שבץ מוחי איננה חד משמעית או שהיא נמצאת בסיכון "בינוני", כמו אנשים עם יתר לחץ דם ויתר שומנים בדם או סובלים מסוכרת ועוד גורמי סיכון. הבדיקה יכולה לעזור גם למחלימים מאירועי לב שיש צורך להחליט על עצמת הטיפול שיקבלו".

נתונים על טרשת עורקים, התקפי לב ושבץ מוחי

טרשת עורקים:
• גורמי הסיכון לטרשת עורקים: כולסטרול רע (LDL-C) גבוה, כולסטרול טוב (HDL-C) נמוך, עישון, לחץ דם גבוה, סוכרת, תזונה עתירת שומנים, השמנה, חוסר פעילות גופנית, תורשה, אי ספיקת כליות.
• שילוב של מס' גורמי סיכון מכפיל ומשלש, על פי מס' הגורמים, את רמת הסיכון להתקדמות טרשת העורקים
• אנשים שכבר עברו התקף לב או שבץ מוחי נמצאים בסיכון גבוה לפתח ארוע נוסף אם לא יטפלו היטב בגורמי הסיכון שלהם

התקפי לב:
• 6,260,000 בני אדם בעולם מתים מדי שנה כתוצאה ממחלת לב כלילית
• בישראל כ- 30,000 התקפי לב מדי שנה
• מחלת לב כלילית היא הגורם תמותה מס' 1 בישראל, כ- 5000 מקרי מוות מדי שנה
• נשים נפגעות פחות מהתקפי לב: רק 27% מהנפגעים הם נשים
• הגיל הממוצע בו נפגעים גברים ישראלים מהתקפי לב הוא 60
• הגיל הממוצע בו נפגעות נשים ישראליות מהתקפי לב הוא 70

אירועי שבץ מוחי:
• 80% מאירועי שבץ מוח מתרחשים על רקע חסימה של כלי דם מוחי
• 4,381,000 בני אדם בעולם מתים מדי שנה כתוצאה מאירועים מוחיים
• בישראל כ- 15,000 מקרי שבץ מוח מדי שנה
• שבץ מוחי הוא גורם תמותה מס' 3 בישראל, כ- 3000 מקרי מוות מדי שנה
• ע"פ הערכה חיים כיום בישראל כ- 125,000 איש שעברו שבץ מוחי
• שבץ מוחי הוא הגורם מס' 1 לנכות
• הגיל הממוצע בו נפגעים ישראלים משבץ מוחי הוא 69 שנים. כ- 25% מהחולים נפגעים מתחת לגיל 60 וכ- 8% נפגעים מתחת לגיל 50
• נשים מהוות מחצית מהנפגעים וחומרת הפגיעה בהן קשה יותר מאשר בקרב גברים
• פרט לבדיקת פלאק טסט, אין בנמצא בדיקת דם אמינה לניבוי מידת הסיכון לאירוע מוחי

הנתונים לקוחים מתוך ACSIS 2008 ו- NASIS 2007

הבדיקה מתבצעת כיום בביה"ח שיבא ובביה"ח וולפסון באופן פרטי, על חשבון הנבדק.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

6 תגובות

  1. אני מציע שתריץ גוגל לשבץ מוחי ותקבל קצת נתונים.
    כי לא סתם שבץ מוחי מוגדר כגורם תמותה מס' 3 בישראל.
    הנה אתר שעוסק בשבץ מוחי שאולי יוכל להכניס אותך לפרופורציות:
    עמותת נאמן – http://www.neeman.org.il

  2. הנתונים על טרשת עורקים התקפי לב ושבץ מוחי נכונים?
    זה שהתקף לב הינו הגורם תמותה הראשון בישראל זה עוד איכשהו הגיוני אבל שבץ מוחי כגרום תמותה במקום שלישי? איפה סרטן ולחץ דם בכל הסיפור הזה?

  3. ל-2 (אלי) התרופות הממיסות את קרישי הדם מיוצרות ע"י כל חברות התרופות,
    הידועה בהן היא חומצה אצטילסליצילית (Acetylsalicylic acid) המוכרת
    בדרך כל כאספירין ובשמה זה מיוצרת ע"י חברת באייר, אך גם ע"י חברות
    אחרות בשמות אחרים כמו "מיקרופירין" של חברת דקסון, "טבעפירין" של
    חברת טבע ואחרים – לכן אין לחשוש שדווקא חברת "טבע" תרוויח
    מ"תוצאות מוטות"בתרופה.

  4. נראה לי חארטה , התוצאות בטח יהיו מוטות ויראו שצריך לקנות עוד תרופות של טבע

    לא מאמין

  5. אז כמה שיש יותר כולסטרול טוב (HDL) זה יותר טוב ?

    חשבתי שקוראים לו "טוב" פשוט כי הוא פחות נורא מה"רע".

    אז איך אפשר להוסיף כולסטרול טוב? מה צריך לאכול ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן