סיקור מקיף

קושיה: האם הביטוי "אינו מתאר את עצמו" מתאר את עצמו?

האם הביטוי "אינו מתאר את עצמו" מתאר את עצמו או לא? בין שנשיב על שאלה זו בחיוב ובין שבשלילה, נקבל סתירה

מריוס כהן, מגזין "גליליאו"

רבים מהמושגים שאנו עושים בהם שימוש מתארים בעצמם מושגים (או, אם תרצו, חלים על מושגים). למשל, המושג "מוגדר היטב" הנו מושג החל על כל מושג שהגדרתו מאפשרת לנו לקבוע באופן חד-משמעי את תחום החלות שלו (כלומר, את קבוצת הפריטים שעליהם הוא חל).
המושג "גדול", למשל, איננו מושג מוגדר היטב, כי לא על כל דבר ניתן לקבוע חד-משמעית אם הוא גדול או לא. לעומת זאת המושג "תלת-הברתי" הוא מושג מוגדר היטב, שכן תחום החלות שלו הוא קבוצת כל המילים שהן בנות שלוש הברות בדיוק. דוגמה נוספת למושג שחל על מושגים הוא המושג "שכיח בשפה" (שהוא עצמו אינו מוגדר היטב). המושג "מעניין", למשל, הוא מושג שכיח בשפה, והמושג "אפלולי" איננו כזה.
נגדיר להלן שני מושגים, "אוטולוגי" ו"הטרולוגי", אשר בעצמם משמשים לתיאור מושגים: אנו נכנה כל מושג אשר מתאר את עצמו (או, אם תרצו, אשר חל על עצמו) אוֹטוֹלוֹגִי. למשל, המושגים הבאים הם אוטולוגיים:

* "רב-הברתי" – אם נגדיר ביטוי רב-הברתי כביטוי בן 3 הברות לפחות, הרי שגם "רב-ה-ב-ר-תי" הוא כזה.
* "בעברית" – מושג זה חל על כל ביטוי בשפה העברית, ובכלל זה על עצמו.
* "מילה" – מושג זה חל גם על עצמו, שהרי גם "מילה" היא "מילה".

לעומת זאת, כל מושג אשר אינו מתאר את עצמו מכונה הֶטרוֹלוֹגִי. למשל, המושגים שלהלן הם הטרולוגיים:

* "חד-הברתי" – מכיוון ש"חד-ה-ב-ר-תי" איננו חד-הברתי, מושג זה אינו חל על עצמו.
* "באנגלית" – מושג זה חל על ביטויים בשפה האנגלית בלבד, ועל כן, בשל היותו בעברית,
* הוא אינו מתאר את עצמו.
* "חסר מובן" – מושג זה מובן לנו, ועל כן הוא אינו מתאר את עצמו.

לאור הגדרות אלה, ניתן לשאול אם המושג "הטרולוגי" הוא עצמו הטרולוגי, כלומר, כזה שאינו מתאר את עצמו, אם לאו. ובכן, אם נניח שהמושג "הטרולוגי" הוא אכן הטרולוגי, הרי שהוא מתאר את עצמו (באותו אופן שהמושג "בעברית" מתאר את עצמו כי הוא בעצמו בעברית). אבל אם הוא מתאר את עצמו, הרי שעל פי הגדרת המושג הוא איננו הטרולוגי (אלא אוטולוגי).
לעומת זאת, אם נניח שהמושג "הטרולוגי" איננו הטרולוגי, אז על פי הגדרה הוא אינו בעל התכונה "אינו מתאר את עצמו", כלומר הוא כן מתאר את עצמו. אבל אם הוא מתאר את עצמו עליו להיות הטרולוגי, כי הטרולוגיוּת היא בדיוק התכונה שמושג זה מייחס לַמושגים שהוא מתאר. יוצא מכאן שהמושג "הטרולוגי" הוא בעצמו הטרולוגי אם ורק אם הוא איננו הטרולוגי!
את הפרדוקס הזה הציגו ב-1908 הלוגיקן קורט גְרֶלִינְג (Grelling) והמתמטיקאי לאונרד נֶלְסוֹן (Nelson), שהיו גם פילוסופים ידועים, ובין השאר עסקו רבות גם בפרדוקס ראסל (ראו "גליליאו" 105).

נקודות למחשבה
לפרדוקס גרלינג-נלסון מאפיינים המזכירים את פרדוקס בֶּרי ("גליליאו" 103), הדן במושג "המספר הטבעי הראשון שאי אפשר לתארו בפחות מעשר מילים", ואת פרדוקס ראסל ("גליליאו" 105), הדן במושג "קבוצת כל הקבוצות שאינן מכילות את עצמן כאיבר". זיהוי הדמיון בין הפרדוקסים השונים עשוי לכוון לפתרונות אפשריים.
שימו לב לכך שהנחה מובלעת (כלומר, שלא צוינה במפורש) שהנחנו בהצגת הפרדוקס היא, שכל מושג הוא או אוטולוגי, כלומר, כזה שמתאר את עצמו, או הטרולוגי, כלומר, כזה שאינו מתאר את עצמו. האם הנחה זו סבירה בעיניכם, או שייתכנו מושגים אשר אינם משתייכים אף לאחת משתי קטגוריות אלו?
ועוד נקודה למחשבה: האם גם הניסיון לקבוע אם המושג "אוטולוגי" הוא אוטולוגי או לא אוטולוגי (כלומר, הטרולוגי) מביא לסתירה? אם לא – האם "אוטולוגי" הוא אוטולוגי או לא?

פתרון הפרדוקס
להלן שתי הצעות שהועלו לפתרון הפרדוקס. כפי שנכון גם בנוגע לפרדוקסים רבים אחרים, כולל כאלו שדנו בהם בעבר במדור זה, גם פתרונות אלו שנויים במחלוקת, אך הם בוודאי מספקים תובנות מעניינות לגבי השימוש בשפה בכלל, ולגבי פרדוקס גרלינג-נלסון בפרט.
הגבלת הקטגוריה המושגית של "הטרולוגי" – הצעה זו דוחה את ההנחה המובלעת שכל מושג הוא או אוטולוגי או הטרולוגי. הטעם לכך הוא שלכל מושג יש קבוצה של פריטים (שתיקָרא להלן הקטגוריה המושגית שלו), אשר הקביעה אם המושג חל עליהם או לא היא משמעותית, בעוד שכל ניסיון של קביעה כזו לגבי פריטים שאינם בקטגוריה זו הנו חסר משמעות.
למשל, המושג "ראשוני" (מספר המתחלק בעצמו וב-1 בלבד) הוא מושג שאפשר לקבוע אם הוא חל או לא על מספרים טבעיים בלבד, ועל כן מספרים אלו מהווים את הקטגוריה המושגית שלו. כך, למשל, אפשר לקבוע (על פי הגדרת המושג) שהמספרים 2, 7 ו-13 הם ראשוניים, ואילו המספרים 12, 35 ו-100 אינם ראשוניים.
למעשה, אפשר לחלק את כל המספרים הטבעיים לשתי קבוצות: האחת של מספרים ראשוניים והאחרת של מספרים שאינם ראשוניים (וכולם שייכים לקטגוריה המושגית של "ראשוני"). ואולם, יהיה זה חסר משמעות לקבוע לגבי כל דבר אחר, כמו אדם, ספר או רעיון, אם הוא ראשוני אם לאו, ועל כן דברים אלו אינם שייכים לקטגוריה המושגית של "ראשוני" (כלומר, אנו לא נאמר על הטענה "דניאל הוא ראשוני" שהיא שקרית, אלא שהיא חסרת משמעות).
אם כן, יש דברים שהם ראשוניים, יש דברים שאינם ראשוניים, ויש דברים שיהיה זה חסר משמעות לומר עליהם שהם ראשוניים או שאינם ראשוניים. כך גם המושג "כחול": יש דברים שהם כחולים, יש דברים שאינם כחולים ויש דברים שיהיה זה חסר משמעות לומר עליהם שהם כחולים או שאינם כחולים (כמו רעיון, אהבה, מספר, מושג), כי הם כלל אינם שייכים לקטגוריה המושגית של "כחול".
אי לכך, הטענה "השמיים כחולים" היא אמיתית, הטענה "הדשא כחול" היא שקרית, ואילו הטענה "המספר 7 איננו כחול" היא טענה חסרת משמעות (ועל כן לא אמיתית ולא שקרית). נוכל ליישם תובנה זו בפרדוקס גרלינג-נלסון אם נאמר שלא כל מושג שייך לקטגוריה המושגית של "הטרולוגי".
בניגוד למושגים כמו "חסר מובן" או "בעברית", הנמצאים בקבוצה זו (הראשון הטרולוגי והשני לא), הרי שיש מושגים, וביניהם המושג "הטרולוגי" עצמו, אשר אינם שייכים לקטגוריה מושגית זו, ועל כן יהיה זה חסר משמעות לקבוע לגביהם אם הם הטרולוגיים או לא. הבעיה שמעורר פתרון זה היא, שבניגוד למושגים כמו "ראשוני" ו"כחול", שקל יחסית לנמק מדוע דבר-מה שייך או אינו שייך לקטגוריה המושגית שלהם, הרי שאין זה פשוט לנמק מדוע הקטגוריה המושגית של "הטרולוגי" אינה כוללת מושג זה עצמו.
תלות הדדית המביאה לסתירה – גם הצעת הפתרון השנייה דוחה את ההנחה המובלעת שכל מושג הוא או אוטולוגי או הטרולוגי. למעשה, אפשר להראות שהבעיה נובעת מהגדרת המושג "הטרולוגי".
נניח שאפשר לחלק את כל המושגים לשתי קבוצות: קבוצה א', שהיא קבוצת המושגים האוטולוגיים, וקבוצה ב', שהיא קבוצת המושגים ההטרולוגיים (חלוקה כזו אמורה להיות אפשרית על סמך ההנחה המובלעת דלעיל).
ברור שאופן שיוכו של כל מושג לאחת משתי הקבוצות מותנה בתשובה לשאלה: "האם הוא מתאר את עצמו, אם לאו?". ואולם, המושג "הטרולוגי" שקול לביטוי "שייך לקבוצה ב'", ואז התשובה לשאלה "האם המושג מתאר את עצמו או לא" תלויה באופן שבו הוא שויך לאחת הקבוצות, כך שמתקבלת במקרה זה תלות הדדית בין התשובה לשאלה "האם הוא מתאר את עצמו" לבין שיוך המושג לקבוצה המתאימה.
תלות הדדית לא תמיד מביאה לסתירה, אולם היא כן מביאה לסתירה במקרה הנדון, שכן שיוך המושג "הטרולוגי" לקבוצה א' מחייב את שיוכו לקבוצה ב' ולהפך, ועל כן אי-אפשר לשייך אותו אף לאחת מן הקבוצות. במילים אחרות: אי-אפשר לחלק את כל המושגים לשתי קבוצות כנדרש במקרה זה, והמושג "הטרולוגי" אינו לא אוטולוגי ולא הטרולוגי.

לקינוח 1
יחס הוא קשר שיכול להתקיים בין שני דברים או יותר. למשל: "אוהב את" או "גבוה מ-", שהם שניהם יחסים, מבטאים קשר בין, למשל, שני אנשים: "יונתן אוהב את רות" ו"נעמי גבוהה מרונן".
קשרים אלו יכולים כמובן להתקיים או שלא להתקיים, כלומר, ייתכן שיונתן אכן אוהב את רות, וייתכן שאין זה כך (ואף אפשר להשתמש ביחס המביע שלילה, כגון "אינו אוהב את", או "אינו גבוה מ-"). באופן דומה ניתן להגדיר גם יחסים שמבטאים קשרים דווקא בין שני יחסים.
למשל: "מתאר טוב יותר מ-" הנו יחס שעשוי להיות שימושי במשפט מהסוג: "'אוהב את' מתאר טוב יותר מ'מחבב את'" (את מה שיונתן מרגיש כלפי רות, למשל). נתבונן עכשיו ביחס "יותר שכיח בשפה מ-", שניתן להחילו על שני יחסים (למשל: "אוהב את" יותר שכיח בשפה מ"שונא את").
אם ננסה להחיל יחס זה על עצמו ועל יחס נוסף נקבל משפט מהסוג: "'יותר שכיח בשפה מ-' יותר שכיח בשפה מ'אוהב את'." מן הסתם זוהי טענה שקרית, ועל כן נאמר שהיחס "יותר שכיח בשפה מ-" אינו מתקיים בין עצמו לבין היחס "אוהב את". אבל "אינו מתקיים בין עצמו לבין יחס" הנו בעצמו יחס, ועל כן אפשר להחילו גם על עצמו ולקבל טענה מהסוג: "'אינו מתקיים בין עצמו לבין יחס' אינו מתקיים בין עצמו ליחס R כלשהו". האם טענה זו היא אמיתית או שקרית?

מריוס כהן מסיים בימים אלה את לימודי הדוקטורט בפילוסופיה באוניברסיטת בן-גוריון. פורסם במקור במגזין "גלילאו"

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

15 תגובות

  1. הביטוי "אינו מתאר את עצמו" לא לא מתאר את עצמו, ולא מתאר את עצמו באותו הזמן. נשמע לכם גוש אחד של שטויות? ובכן, השאלה עצמה מנוסחת בצורה לא פחות מקושקשת. אי-אפשר להגיע למסקנה חד משמעית במקרים כאלה, להגיד את הביטוי "אינו מתאר את עצמו" זה בדיוק כמו להגיד "המספר המוגדר במשפט זה+1"- שניהם פרדוקסים, חסרי משמעות, ומביך להגיד אותם בפומבי! מדוע? כי הכול ערמה אחת של שטויות! מבלי קשר לפרדוקס הערמה! ועכשיו ברצינות, האם הביטוי "5" מתאר את עצמו? האם הביטוי " " מתאר את עצמו? התשובה- זה בכלל לא ביטוי! ולגבי משהו שלא ביטוי אי-אפשר לשאול את זה!

  2. למשה. יפה שהבנת שהנפש אינה חלק מהעולם הפיזיקלי. חוקי הפיזיקה לא רלוונטיים לגביה..

  3. לנקודה
    כעת אני חייב להודות בצדקתך. מתוך הערותיך הצודקות בעניין הגדרת פרדוקסים הקיימים בשפה בלבד אוכל להסיק שהינך אכן פילוסוף. אולם כדבריך השפה אינה קיימת בעולם ע"כ כפי הנראה גם אתה אינך יכול להתקיים כאן בעולם וכמובן כפי שאתה מציין גם אינך יכול להתפתח.
    על כן בא עתה הכל על מקומו בשלום.

  4. לפרץ. אם היית חושב קצת יותר ופחות מדבר על הדברים שהתעסקת בהם באופן אישי, היית צריך לדרוש שהפילוסופיה תפתור את בעיית המוות בכלל. תאונת דרכים או סרטן…
    כל משפט שני שכתבת מגלה שכדאי לך בדחיפות להתחיל ללמוד קצת פילוסופיה. דוגמאות:
    "אם יתעסקו רק במה שמעניין ולא במה שחשוב וחיוני כמו תאונות דרכים" ומי מחליט מה חשוב?
    "אשם זה אחד שמודה באשמה"…לך תבין.

  5. לטירון
    הרכב שרציתי לשרוף חנה בצורה גסה על המדרכה בדרך חיפה (או נמיר) ואילץ את ההולכים לדרת לכביש הסואן ובכך לסכן אותם ..וכל זאת כדי שלא יעשה מאמץ קטן למצא חניה במקום בו אין שום מחסור במקומות חניה !!
    שריפת הרכב היית מעבירה לממשלה מסר כי לאזרחים מאד אבל מאד מפריע המצב אחרת זה לא יזיז כלום !
    דווקא ניסיתי לרומם את חשיבות הפילוסופיה..מעניין שזה נראה לך הפוך ! אולי בגלל המכונית השרופה !
    אין טעם שאקח נשימות כי זה רק יחמיר את תגובותיי מצד שני את התגובה ההיא ניסחתי כמה פעמים , שים לב שאין שגי(ע)ות כתב מה שאומר שעבר הגהה וכו
    ואני מקווה שלא פיספסת את העוקצנות בסוף תגובתי !

  6. לנקודה
    אם זאת הגישה בפילוסופיה ואני מאמין שאתה אכן ייצגת אותה בתגובתך..אזיי לפילוסופיה אין מה לחפש בעולם הזה ! אם יתעסקו רק במה שמעניין ולא במה שחשוב וחיוני כמו תאונות דרכים (זאת כמובן רק דוגמא קטנה מתוך מאות בעיות איתם מתמודד האדם ביום יום לבדו) !
    הפילוסופיה שהצגת (כנראה המקובלת ) מרחפת מעל המציאות ונזהרת מלא לגעת בעולם החומרי..וזה מגוחך או שפוחדים שיגלו כי המלך עירום! , מה זה אשם?..מה לא עסקו בזה עדיין?
    אשם זה אחד שמודה באשמה או מאשים את עצמו בכל דבר (זה לא אולמרט..זה בטוח) אשם זה שמכר לו את הרכב ..אשם הכביש..אשם נהג הזבל שהעיר אותו..אשם השכן שאנס את אישתו ..זה שזרק את בנו זה שנתן רשיון..(לפי השיר של זאק ברל אמסטרדם) ו…פילוסוף בינוני ימלא בקלות כמה כרכים שאף אחד לא יקרא
    מה זו תאונה?..באמת מה? היה יכול להיות מצויין אם היית רשימה של שאלות ותשובות שלא יעלו על יותר מדף (לכל שאלה כמובן) בהם אפשר היה להיעזר !
    תאונת דרכים היא : מצב בו מעורבים כלי רכב מכל סוג בתאונה על הכביש או קרוב אליו עם נפגעים או בלי והנהג היה שיכור או דיבר בטלפון (דומה) או סתם נרדם ..אלה בעצם שייכים לגורמי התאונה !

    לא הבנתי מה זה משמעות פילוסופית ולמה היא חשובה? בשבילי פילוסופיה היא כלי חקירה ובדיקה של המציאות כמו כל מעבדה וככל שתהיה יותר משוכללת (צורות חשיבה מורכבות הכוללות כמה שיותר מציאות על מגוון פניה) כך יכולת הפילוסוף לנתח ולהציע פתרונות מהירה ומעמיקה יותר !
    אחד היתרונות הייחודיים לפילוסופיה הוא יכולתה לנתח כל מצב ודבר וללמוד מכל דבר על כל דבר אחר מהמהות שלו..פעם חשבתי שחברה הרוצה להתקדם עוד שלב חייבת תשתית פילוסופית הכוללת מירב הניתוחים שישמשו כרשת מקשרת להצגת פתרונות ובחינת פתרונות שונים האם הם מתאימים למציאות או מתנגשים בה ואיפה ! אבל התעסקתי בזה שלוש שנים עד 96 ועזבתי את זה לחלוטין !
    לא קראתי הרבה פילוסופיה ורק לאחרונה קראתי את אפלטון המספר על סוקרטס (המשתה) ואת קסנופון המספר על אותו משתה באופן שונה ועוד דברים..הספרים מאד מעניינים ומובנים (דורשים ריכוז), אבל את הפרדוקס של אכילס והצב מעולם לא הבנתי (אולי אני מוגבל).לא הבנתי למה אכילס או כל אדם בריא לא ישיג את הצב בצעד השני או השלישי !

  7. תפסת מרובה – לא תפסת.
    התחלת במשימת תקיפה בעורף הפילוסופיה בכלותה(שעליה,כמובן, אני חולק עליך) והמשכת ברסיסי אמת לביסוס תיאוריה של גורמי תאונות דרכים וגמרת בדיקטטורה דורסנית : מצטער שלא שרפתי… לא יעיז !..אני אראה להם !!!
    מציע לך לעשות הפסקה לאחר כל עשר מילים מוקלדות – לקרוא – ורק לאחר מכן להמשיך.
    ואגב – אני שמח שלא היתה זו אשמתי כאשר עצרתי סופית בטמבון של הרכב שנסע לפני לפני שבועיים …
    איפה הרשויות ???

  8. ליובל:
    האם שפת המתימטיקה היא לא חלק מהשפה? כל מושגי היסוד במתימטיקה הם מושגי יסוד, אין להם שום מובן למי שאינו מבין את השפה.
    כך למשל את המושג "קבוצה", אוסף של פרטים ינסו להסביר לנו. ומה זה "אוסף"? ומה זה "פרטים"? האם לא מדובר בפרטי אוסף ההזיות שהמוח שלנו פולט? התשובה האי שכן, ולכן זהו מושג יסוד.

    לפרץ:
    כל דבר הניתן להיחשב, קשור לפילוסופיה.
    ולגבי תאונות הדרכים אפשר לנתח את כל ההשתלשלות של העניין. למשל: אפשר להתחיל בשאלה מה זה "אשם", ומה זה "תאונה", ומה זה בכלל "תנועה"…ורק לאחר שנלבן את כל המושגים האלו יהיה אפשר לנסות להבין האם בכלל השאלה ששאלת היא בעלת משמעות פילוסופית(הכוונה, האם היא מענינת. למשל: לספור כמה קיסמים יש בקופסא זה עניין פילוסופי לא מעניין), כי אם אין לה משמעות פילוסופית אין טעם להתעסק בה.

    משה:
    הפרדוקסים הם בשפה ורק בשפה. ודברים שבשפה אינם בעולם. ולכן הם לא יכולים להוות מנוע לשום התפתחות בעולם. רק בשפה.

  9. ללא פרדוקסים לא היה קיום לעולם. כי הם מנוע לכל תהליכי ההתפתחות. חלות או יחס או אינטראקציה של גורם על עצמו מופיע בטבע ובמחשבה באין סוף אופנים. חלקם בצורה המידית הנדונה ורובם כאינטראקציות בין האלמנטים לבין תולדותיהם. עכ"פ אלו הם המניעים את תהליכי ההתפתחות וגורמים ליצירת הסדרים הרבים המתהווים כתוצאה מהאינטראקציות החוזרות ונישנות הללו.
    כדוגמה ראויה הנדון כאן: אשר ללא הפרדוקס לא היה בעל המאמר מנסה לחדד את מוחו ומוחם של הקוראים. וכמובן שכך מתהווה התפתחות החשיבה. כדאי לזכור שעד לא מזמן במשך מאות ואלפי שנים הפילסופיה היתה המקור כמעט היחיד להתפתחות החשיבה. בשנים האחרונות היא ירדה מגדולתה מסיבה אחת פשוטה. שהתהליכים הנדונים בחשיבה הפילוסופית עברו מהפסים המטאפיסיים לפסים פיסיים טכנולוגיים. וכיום אנו רואים העתקים של פרדוקסים ןכו' בתורת הקוונטים וכדומה ובתורות חישוביות במדעי המחשב וכדומה.

  10. מה השאלה ?
    מנסים בכוח לדחוף את הפילוסופיה לתוך עולם המדע ומה שיוצא זה קשקוש אחד גדול הרודף אחר הזנב של עצמו !!
    מה זה קשור למציאות? לאיזושהיא מציאות כולל מדעית?
    השמים כחולים היא טענה אמיתית? באמת ! והם רק כחולים? ולא אדומים ,אפורים, תכולים, לבנים, ועוד ? זה לא משנה מתי המשפט נאמר? גם בלילה השמיים כחולים?
    והדשא לא יכול להיות כחול? כנ"ל "המספר 7 איננו כחול" יכולה להיות אמיתית ושיקרית תלוי במה מדובר !
    כל עוד המשפטים אינם קשורים למציאות מסויימת הם חסרי משמעות כולל השמיים כחולים והמים רבים !
    אני נזכר עכשיו בזלזול ובבוז שחשו מדענים בעבר ל"פילוסופים" (ואולי גם כיום) בספרי זכרונותיהם כולל הסיפור על בוהר שכתב על דלתו "אין כניסה לפילוסופים כאן עובדים" ..מעניין שהפילוסופיה שאמורה להיות המנוע של המדע ושאר תחומי החברה הולכת לאיבוד בבליל של הגדרות ומספרים ..איפה הם ואיפה הפילוסופיה היוונית !!
    למה למשל הפילוסופים לא משתמשים בכלים שלהם כדי לטפל בנושא מהותי ועכשווי כמו תאונות דרכים? או שלפילוסופים יש עניין רק בדברים מעורפלים שלא ניתן לבחון אותם במציאות !
    אני למשל ניתחתי את נושא התאונות לפני כעשר שנים והגעתי למסקנה חד משמעית "הנהג הישראלי לא אשם" או אשם רק ב5% ! וזאת בזמן שכל הפרשנים והמומחים לא הפסיקו לקשקש על אשמתו של הנהג הישראלי ולא מיקדו את הטענות באשם העיקרי שהוא ..הממשלה !!
    ואיך הגעתי למסקנה הזאת ? פשוט בדקתי מה מצב התמרורים ליד הבית (בת"א)..מצב הצמתים (זוויות ראיה ,שמש מסנוורת רמזור לא ברור ועוד) ..שלטים מבלבלים בכבישים ראשיים ,שלטים מעוקמים ..חשבתי אם כך רק באיזור עירוני? והכפלתי ב6 לגבי כל הארץ וכך מגיעים מהר מאד לאשם הראשי "הממשלה" בתאונות כולל של ההפקרות ברכבות וכו ..האם זאת לא "עבודה" של פילוסופיה? כחיל חלוץ ההולך לפני המחנה במקרה זה לפני הפקק !
    לפחות בכל מה שקשור לתאונות מספרים מכל הצבעים (בעיקר אדום) לא חסרים וגם לא מעט פרדוקסים כמו…למה לרכב לעמוד על מעבר חציה ברמזור אדום כאשר הוא מרוויח מטר בלבד?? כאשר אם יעמוד כמסומן הרווח שלו יהיה גדול (אם כולם ינהגו כמו שצריך הכבישים יהיו יותר פנויים ) פי כמה !!
    ומי אשם שהנהגים עומדים על מעבר החציה? הנהגים? לחלוטין לא..זאת הממשלה שלא מוצאית דרך (כי לא חיפשה ) להבהיר את הנקודה הזאת בדיוק כמו רכבים החונים במוקומות קריטיים כאילו כלום ואין פוצה פה ומצפצף ..אני מצטער שלא שרפתי אחד מהם !
    שיתנו לי את איזור ת"א ותוך חצי שנה שום רכב לא יעיז לעמוד במעבר חציה כנ"ל לא יעיז לחנות במקומות חוסמים תוך הבעת זלזול באחרים בלי תגובה "מוחצת" !! ואם זה יקרה (רכב יחנה יותר משעה) כל האשמה תהיה עליי כנציג הממשלה !
    יש פילוסופים שיכולים להסביר למה במקרה כזה האשמה תהיה שלי??

  11. אנטי-נקודה
    פרדוקס ראסל ניתן לתיאור בשפה מתמטית, בתורת הקבוצות.
    למעשה הפרדוקס של ראסל כל כך מתמטי שלמשך כמה זמן עצר את התפתחות תורת הקבוצות.

  12. כל הפרדוקסים והלא פרדוקסים נובעים מהנחה בסיסית שגויה אחת, והיא, שהשפה היא בעלת משמעות לוגית מעבר לגיבובי המילים.
    כאשר האמת היא, שבשפה יש רק טענות עניניות וטענות לא עניניות. ומה זה עניני? זה עניין של טעם אישי שמשתנה עם הזמן ועם מצב הרוח ועם עוד הרבה גורמים אחרים ידועים ולא ידועים, למשל, במצב פסיכוטי (בחלום) טענות כמו "ל7 יש צבע כחול" יכולות להיות עניניות ובעלות משמעות עמוקה, ובו בזמן יכול להיות גיבוב מילים שטותי אצל אחרים. וכך בדיוק לגבי כל משפט בשפה (ואפשר להכליל, במחשבה).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן