ערכה לזיהוי אשליות – 10 תמרורי אזהרה

להלן מאפיינים משותפים להרבה לטענות, תגליות, שיטות וטיפולים שלא עמדו במבחן המציאות.
כל טענה שמתאפיינת באחד או יותר מהסממנים הבאים – כדאי לבדוק בזהירות רבה לפני שמשקיעים בה זמן, כסף או אנרגיה נוספים.

אם לא זיהיתם את העצם הזה - זה עצם בלתי מזוהה
אם לא זיהיתם את העצם הזה - זה עצם בלתי מזוהה

מאז שחר ההיסטוריה, צצים להם אנשים שטוענים לכוחות מיוחדים, "על טבעיים", לשיטות אבחון וריפוי מהפכניות, להמצאות שמבוססות על חוקי פיזיקה חדשים. לעיתים קרובות הטענות עטופות במסווה "מדעי" או "פילוסופי" כזה או אחר, המקשה עלינו לזהות את האשליה שמנסים למכור לנו: הסיפור נשמע מסקרן, מרגש, מפתה, מגרה את הדמיון, מפיח תקווה. לעיתים קרובות אנחנו מאוד רוצים להאמין שזה נכון.

אבל העדפות ותקוות בתוך מוחנו זה דבר אחד, והמציאות שם בחוץ זה דבר אחר.
שוב ושוב מסתבר כי כאשר מעמידים את אותם אנשים / שיטות / טיפולים במבחן פשוט אך מתוכנן בקפידה, הקסם נעלם ומתפוגג כלא היה.

להלן מאפיינים משותפים להרבה לטענות, תגליות, שיטות וטיפולים שלא עמדו במבחן המציאות.
כל טענה שמתאפיינת באחד או יותר מהסממנים הבאים – כדאי לבדוק בזהירות רבה לפני שמשקיעים בה זמן, כסף או אנרגיה נוספים.

  • תמרורי האזהרה אינם מבטיחים/מוכיחים כמובן כי טענה מסוימת אינה נכונה, אלא רק מפחיתים את הסבירות להיותה נכונה באופן משמעותי (כך מלמדת ההיסטוריה). כל טענה יש לבדוק באופן ספציפי.

תמרורי האזהרה:

1)     בסתירה לכל הידע המדעי הקיים / חוקי הטבע הידועים.
הידע המדעי שהאנושות מחזיקה בו כיום, הוא פרי מפעל משותף בן מאות שנים, של עשרות אלפי מדענים מכל רחבי העולם. כל תגלית משמעותית חדשה נבדקת ע"י מדענים אחרים (שותפים או מתחרים).
חוקי הפיזיקה עומדים ביסוד כל הטכנולוגיות המתקדמות שאנו מוקפים בהן. סטייה מנכונותו של אחד החוקים הללו, ולו הקלה ביותר, היתה גורמת לכל המכשירים שסביבנו להפסיק לעבוד מיד.
גם כשמדברים על מהפיכות במדע (דבר שקורה אחת לכמה עשרות שנים), יש להבחין בין הרחבה או תיקונים, לבין השלכת התאוריות לפח וחזרה לנקודת ההתחלה. שהרי כל תיאוריה חדשה צריכה להתיישב עם כל מה שנמצא כנכון עד היום (העובדות לא משתנות, רק ה"סיפור" שעומד מאחוריהן).
הסיכוי שחוקי הטבע אותם אנו מכירים שגויים מיסודם, פשוט אפסי. לפיכך כל טענה בדבר קיום תופעה שסותרת את החוקים המוכרים – חשודה מלכתחילה.
דוגמאות: מעופפי יוגה שטוענים להתגברות על כוח המשיכה, מכונות תנועה-נצחית שסותרות את עיקרון שימור האנרגיה, השפעת המחשבה על ארועים פיזיקליים בעולם החיצון (כישוף, זימון ארועים, הזזת חפצים, וכד').

2)     חוסר תמיכה ע"י מחקרים מקצועיים, ושימוש במונחים פסאודו-מדעיים.
האם הטענות נחקרו? אם כן באיזו רמה? האם המחקרים פורסמו בכתבי עת מקצועיים (אחרי שעברו ביקורת של מדענים אחרים בתחום)? האם אפשר לקבל קישור למאמר בבקשה? או שאולי פורסם רק במדיה? רק בחומר פרסומי מסחרי?
דוגמאות למונחים פסאודו-מדעיים בכל הקשור לטיפולים אלטרנטיביים: "אנרגיות חיים", "תדרים נפשיים", "ניקוי מרעלים", "איזון כימי", "שחרור אנרגיות חוסמות", "הבאה להרמוניה עם הטבע" וכד'. על מה בדיוק מדובר? שימוש במושגים שלא ניתן למדוד מאפשר חופש תמרון אינסופי בפרשנות התוצאות, לא משנה מה יקרה בפועל.

3)     הסתמכות על אנקדוטות ועדויות אישיות כהוכחה עיקרית לנכונות הטענה. 
כנראה אין נתונים יותר מוצקים עליהם ניתן לבסס את הטענות. במקרים רבים האנקדוטות הן היוצאות מן הכלל ולא הכלל, ו/או שיש להן הסברים טבעיים.
דוגמאות: במקרים של אנקדוטות רפואיות – יתכן ומדובר במקרים של החלמה טבעית, טעות באבחון המקורי של המחלה, התעלמות מטיפול אחר שניתן במקביל או רמאות.

4)     שימוש במניפולציות רגשיות.
דוגמאות: פניה לפחד וחרדה – הפחדות, סנסציות, כותרות זועקות עם סימני קריאה מרובים.
פניה לתקווה ויאוש – הבטחות מרחיקות לכת, "הגשמה עצמית בשבועיים", "שיטת ההרזיה שבאמת עובדת, ובקלות", "פתרון לכל בעיות הזוגיות במפגש אחד מרוכז", וכו'.
פניה ליוהרה – משפטים כגון "אתה יודע מה טוב לך יותר מאשר הרופא", או "זה שהתרופה לא עבדה על אחרים לא אומר שלא תעבוד במקרה שלך – אתה הרי יחיד ומיוחד", "רצונך ישפיע על הקוסמוס", "אין גבול למה שאתה יכול להשיג – אם רק תרצה מספיק".

5)     ריח של קונספירציה ופרנויה באויר.
המטפל / ממציא / בעל-הכוחות טוען כי הממסד המדעי מנסה לדחוק את עבודתו, או כי מדובר בחלק מקונספירציה גדולה אף יותר שמערבת גורמים בתעשיה ו/או הממשלה.
דוגמאות: "הממשלה/חברות התרופות/הממסד הרפואי מנסים לדחוק את השיטה, למנוע את הפצתה, משיקולים מסחריים או אחרים".
זה פשוט לא הגיוני. אם זה עובד, תהיה מוטיבציה מסחרית לכל אותם גורמים לחקור ולקדם את הנושא. זה גם עשוי להציל אותם או את הקרובים להם מאותן מחלות קשות ממש.

6)     חוסר קונצנזוס. הטענה תלוית תרבות / תקופה / אסכולה.
אם טענה נכונה באופן אוניברסלי, ללא גבולות גזע דת ולאום, לא הגיוני שכל קבוצה תגיע לאמת אחרת בנושא. או שכולם טועים, או שרק קבוצה אחת צודקת, ואם כך, מי היא?
דוגמאות: מצבים בהם מומחים שונים באותו התחום אינם מסכימים ביניהם: לגבי העתיד, אבחון רפואי, אבחון אישיות, וכד'.
תופעות שרווחות בעיקר בארצות מסוימות: רוחות רפאים באנגליה, חטיפות ע"י חוצנים באמריקה.

7)     סודיות.
הפתרון נשמר "בסוד" במשך אלפי שנים ונחשף לציבור הרחב רק לאחרונה. או שעדיין מוחזק כסוד פרטי של אדם כזה או אחר, שמוכר אותו לציבור. המגלה/מפתח הגיע להמצאה/שיטה לחלוטין לבדו.
אנשי מדע אמיתיים משתפים את הידע שלהם עם אחרים כחלק מההתפתחות המדעית. שרלטנים שומרים את השיטות שלהן בסודיות, כדי למנוע מאחרים להדגים שהן לא עובדות. בימינו אין כמעט דוגמאות לפריצות דרך שנעשות לבד. בד"כ מדובר בשיתוף פעולה של מדענים רבים.
דוגמאות: תרופות וטיפולים "סודיים" – אם הטיפול המדובר באמת עובד ומרפא מחלות חשוכות מרפא, המגלה יזכה בפרסום אדיר, כסף רב וסיפוק עצום אם ישתף את שאר האנושות בסודו. למה שלא יעשה זאת?

8)     נשמע טוב מכדי להיות אמיתי.
מה שנשמע טוב מכדי להיות אמיתי, כמעט תמיד אינו אמיתי (אלא הונאה עצמית או הונאת אחרים).
דוגמאות: פיתרון פשוט לכל בעיות התחבורה/אנרגיה (נורה שתאיר את כל רמת-גן). פתרון רפואי/נפשי קל בצורה מפתיעה שאינו דורש מאמץ מיוחד מצד המטפל / מטופל (למשל טיפולי רייקי בהם המטופל לא מודע שהוא מטופל והמטפל צופה בטלויזיה בזמן הטיפול). "מפגש אחד וגמרנו". "כלל בסיסי אחד לחיים בריאים ומאושרים". "תרופה לכל" – יעיל כנגד מגוון רחב של מחלות קשות לא קשורות. "ללא תופעות לואי", "בטוח לכולם".

9)     מאות שנים באזור, ועדיין לא הגיע למעמד של אמת מוצקה עם שימושים יומיומיים מוכחים.
מבוסס על המיתוס לפיו לפני מאות או אלפי שנים אנשים החזיקו בידע שהמדע המודרני לא מסוגל עדיין להבין (אותם אנשים שלא ידעו על מחזור הדם ועל כך שחיידקים גורמים מחלות למשל).
אם הפתרון כל כך מוצלח, מדוע הוא עדיין בשוליים? הנה תשובות אפשריות מצד הטוענים:

א.   "נשמר עד היום בסוד" – ראה סודיות.

ב.   "קונספירציה" – ראה קונספירציות.

ג.    "לא חד משמעי" – הממצאים נשארים תמיד על גבול ה"לא ניתנים לגילוי": ויכוחים שנמשכים עשרות שנים בין חוקרים בתחום האם התופעה כלל קיימת או לא. אם הדברים עד כדי כך לא חד משמעיים מה השימושים הפרקטיים שלהם? עד כמה ניתן לסמוך עליהם שיביאו איזושהי תועלת בחיים?
דוגמאות: עדויות של ביקורי חוצנים, צילומי רוחות רפאים, מפלצות שונות ותופעות של תפישה על-חושית. למרות עשרות שנים של עיסוק אינטנסיבי, ובמקרים מסוימים אף מחקר מסודר, אין עד היום אף לא עדות חד משמעית אחת לקיומה של אף אחת מהתופעות הנ"ל.

ד.   "נכון שהמון שיטות נכשלו עד היום בתחום, אבל השיטה הזו שונה. הפעם זה עובד!"
רוב הסיכויים שגם טענה זו לא שונה מקודמותיה.
דוגמאותמאות סוגי דיאטה כושלים / נבואות סוף-עולם שלא התגשמו / שיטות איבחון וריפוי שלא נתנו תוצאות פלאיות / שיטות להגיע לאושר והגשמה ואנשים עדיין מיואשים ומחפשים…

10) לא ניתן להפרכה ע"י ניסוי כלשהו.
מאפיין מובהק של טענות פסאודו-מדעיות. "אי אפשר לבדוק דברים כאלה", "אסור לבדוק דברים כאלה", "עצם הבדיקה של דברים כאלה גורמת להם לא לעבוד", וכו' – מבחר תירוצים כיד הדמיון מדוע לא ניתן לחשוב על מבחן פשוט בו הטענה תסתבר כלא נכונהאם אכן אינה נכונה.
אם מישהו טוען כי הוא יכול לאבחן מחלות מסוימות, לגלות מים מתחת לאדמה, להזיז חפצים, לנבא עתיד – קל מאוד לבדוק זאת. אך ההיסטוריה מלמדת, שבכל פעם שמבחן כזה מתבצע, הנבחן נכשל בהוכחת מרכולתו, ואז צצים התירוצים השונים, שמעבירים את הטענה למחלקת ה"לא ניתנות להפרכה".
ואם הטענה כן ניתנת להפרכה (כמו כל טענה מדעית), האם הטוען ניסה להפריך אותה? כיצד? מה היו התוצאות? האם מישהו אחר ניסה להפריך אותה? מה היו התוצאות?

ועכשיו תורכם!

1.  האם אתם מכירים משהו שאתם מאמינים שהוא נכון, אך היה נכשל באחד מהמבחנים לעיל?

2.  האם אתם מכירים משהו שאתם מאמינים שאינו נכון, אך היה עובר את כל המבחנים לעיל בהצלחה?

3.  האם יש לכם דוגמה למשהו שהאמנתם בו, התגלה כלא נכון, וערכה כזו, אם היתה תלויה על המקרר, היתה חוסכת לכם עוגמת נפש רבה?

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

37 תגובות

  1. אכן יש בינינו הדברות. אני חושב שאחד מסודות ההדברות הוא להתעלות מעל חשיבת "שחור-לבן". בנוסף – מציאת נקודת הסכמה משותפת ממנה מתחילים את הדיון. בנוסף – הסכמה של כל אחד מהצדדים להודות שהוא לא יודע הכל.
    הנה, לשנינו יש עכשיו חומר מעניין לקרוא על הפלצבו.

    אתה מוזמן לשלוח לי מייל (תמצא אותו בבלוג שלי).
    גלעד

  2. גלעד,

    אנחנו אכן מסכימים אפילו על 3 – ואולי זוהי תחילתה של הידברות 🙂

    לטעמי יש הרבה מאוד בולשיט באלטרנטיבה, ואולי אין לי זכות לשפוט כי יש אנשים שדווקא מה שנתפס אצלי כבולשיט, עובד אצלם. כרגע זה מאוד אנדיבידואלי משום שהביסוס המדעי אינו קיים – בגלל חוסר שיתוף פעולה והתנצחות בין שני המחנות – יש כרגע הרבה מאוד חוסר אמון ואמינות בשני הצדדים.

    בעניין מעצימי הפלצבו כפי שקראת להם – נראה שזה אכן חלק מהעניין והתאוריה שלי היא שכאשר אתה נמצא בקבוצת ביקורת ומקבל פלצבו ואתה מאמין – ללא ספקות – שזו התרופה האמיתית, נכנס כאן גורם מסתורי כלשהו (אפשר לנסות להגדיר אותו, כתודעה, אמונה או קבלה ללא ספקות, ודעתי היא שזוהי פעילות נוירולוגית כלשהיא) המאפשר ריפוי, לפעמים טוב יותר, ועם פחות תופעות לוואי מהתרופה האמיתית.
    אותו גורם מסתורי הוא זה שאנשי האלטרנטיבה מנסים לעורר כאשר הם באים "לרפא" – לכן לכל אדם תתאים שיטה אחרת בהתאם למערכת האמונות/תפיסות העולם שלו. אבל לדעתי בסופו של דבר, הריפוי הוא תמיד self induced. אולי זו הסיבה שלספקנים ואנשים בעלי חשיבה לוגית רציונאלית יהיו אחוזי ריפוי נמוכים יותר בשיטות הללו משום שתפיסת העולם שלהם לא מאפשרת לאותו גורם ליצור את הפעילות הנוירולוגית (?) המתאימה.

    אבל כאן יש בעיה, אם אנחנו מתחילים לדבר על תודעה, קבלה ללא ספקות או אמונה, זהו שדה מוקשים שמעט מאוד מדענים יהיו מוכנים להכנס אליו בעיניים פקוחות, וגם אם כן, יהיה צורך בעבודה מקדימה שתגדיר את המושגים – המעורפלים מאוד היום – בצורה מדעית. נראה לי שאנחנו רחוקים מאוד מכך.
    אלא אם כן, ישנה אכן תבנית נוירולוגית מובהקת פחות או יותר הבאה לידי ביטוי במקרי הריפוי של הפלצבו שתחסוך את כאב הראש הזה.

    ועוד מילה על האלטרנטיבית-מדעית – הרבה תרופות פותחו בעקבות תרופות סבתא אלטרנטיביות שרבים זלזלו בהם עד שנמצאו הכלים לחקור אותם ולאפיין מרכיב פעיל.
    אמא שלי סיפרה שאמא שלה תמיד אמרה לה לא להכניס פול הביתה כאשר יש תינוק בבית (עיראקים כן…) ואמא שלי תמיד צחקה וזילזלה עד שגילו את תסמונת החסר ב-G6PD שקטלה תינוקות בעלי הגן הפגום, עיראקים לוקים בכך באחוזים גבוהים יותר מאשר באוכלוסיה האשכנזית. היום זו בדיקת חובה לכל ילוד (בעלי התסמונת רגישים לפול שהחומר המזיק שבו עשוי לגרום להם להמוליזה).

    אז האם הקרדיט שייך למדע? לאלטרנטיבה? אולי לסבתא שלי? זה לא ממש משנה – הידע היה קיים, בא המדע וביסס אותו ופיתח את הכלים להתמודדות. זה מה שחשוב וטוב שיש למדע מאגר ידע לשאוב ממנו רעיונות אבל אין ספק ששיטת המחקר המדעית היא זו שמסוגלת לאפיין ולכמת ולפתח את הכלים הדרושים – כמובן במגבלות הכלים המדעיים הקיימים באותו זמן. וגם אתה חייב להודות שהשיטות המדעיות מוגבלות לעיתים – ודי אם נזכיר כאן את זמלוויס והחיות הקטנטנות הגורמות מחלות שהובנו רק כאשר הומצא המקרוסקופ. עד אז זמלוויס נחשב אלטרנטיבי מאוד…

    וסליחה על החפירה, יהיה נחמד לנהל איתך דיון פנים אל פנים, אתה בין היחידים מצד "המדע" שמוכן להתייחס נקודתית (אחרי ריכוך :-)). אולי יצאו מזה דברים טובים.

  3. האני האחר, אני אמנסה להסביר לך למה אני חושב שגלעד התכוון.

    שורה תחתונה, ריפוי "אלטרנטיבי" מציע אחוזים טובים מהפלצבו ולכן אין טעם לחקור אותו אלא את הפלצבו שזו התופעה האמיתית.

    אני די בטוח (לא קראתי מחקרים בשנים האחרונות) שהפלצבו עובד רק בתנאי שיש משהו להאמין בו (גלולה של סוכר, רייקי או חוט אדום). תאמין או לא אבל המערכת החיסונית בגוף (שאפשר למדוד פרמטרים שונים שה בצורה אובייקטיבית) יכולה לרפא דברים די מדהימים סרטן ואיידס. לדעתי, הבעיה של גלעד (וזו גם הבעיה שלי) עם מלחשי לחשים היא שהם טוענים לאפקטים גדולים מהפלסבו שעה ששום מבחן אובייקטיבי לא הראה זאת. יש המון צרות עם השיטה המדעית שאני לא רואה טעם להעלות כאן (כי זה לא הדיון) אבל הבסיס הוא חשוב ונכון. כל תאוריה, מופרכת ככל שתהיה או אמינה ככל שתהיה צריכה להבחן במבחן אובייקטיבי שיכול להפריך אותה. ריפוי "אלטרנטיבי" לא מוכן להציע מבחן אובייקיטי לעמוד בו ובמבחן הסטנדרטי של הרפואה (האם הריפוי יעיל יותר מהפלצבו) זה נכשל.

  4. אמרת בעצמך: "יש לי תאוריה אבל ללא מחקר מדעי רציני קשה יהיה להגיע לחקר העניין."
    איך לי הרבה מה להוסיף.
    שלחתי לך לינקים של אנשים רציניים שחוקרים את אפקט הפלצבו.
    אין כזה דבר "אלטרנטיבית-מדעית". יש מדע, ויש לא מדע.
    ואסביר: אני לא מדבר על התכנים. אני בדעתך שאת אפקט הפלצבו ראוי לחקור לעומק. זה ברמת התכנים.
    השאלה היא – מה הטכניקה לדעת. מה שיטת החקירה.
    יש את שיטת "זה מרגיש לי עובד". לפעמים זה באמת נכון, פעמים רבות לא. אז זו לא שיטה טובה.
    ויש שיטות מבוקרות יותר שמנקות את ההטיות השונות. אלה שיטות יותר טובות. אולי לא מושלמות, אבל הכי טובות שהאדם פיתח עד היום (כולל כלים סטטיסטיים מתקדמים).
    עובדה – אין רבים שמתווכחים על קיומו של אפקט הפלצבו, כלומר, השפעת האמונה של האדם שמצבו יוטב, על תחושות כאב ואף מצב פיזי אובייקטיבי.

    כמעט כל האנשים מ"האגף האלטרנטיבי" נקרא לזה, שדיברתי איתם עד היום (והצטברו לא מעט דיוני אינטרנט בחודשים האחרונים), אינם פועלים בשיטה מדעית, אינם מבינים בכלל את השיטה המדעית, מתכחשים לאפשרות שהם טועים, מתרשמים אך ורק מחוויות אישיות אנקדוטליות, טוענים כי המדע בכלל לא יכול לבדוק דברים כאלה, או לחילופין מנפנפים בממצאים מדעיים שלדעתם (אך לא לדעתי) קשורים ומאששים במשהו את טענותיהם, וכד'. בקיצור, מדובר בבורות לשמה. אין לי שם אחר לזה.
    מהם לא תצמח הישועה. ידע לא יגיע משם. הידע שלהם מגיע מרעיונות הזויים כאלה ואחרים שאנשים מתעוררים איתם, או מתיקשור ישיר עם יישויות (כל אחד והיישויות הפרטיות שלו). מקורות אחרים הם שמועות שעברו מדור לדור במשך אלפי שנים. משום מה, אין לי מושג למה, יש את המיתוס הזה שככל שדבר עתיק יותר, הוא נכון יותר. או ככל שיותר אנשים מאמינים במשהו, זה סימן שהוא גם נכון. נעצור לרגע לחשוב כמה אנשים מאמינים באל שאינו מקובל עלינו, כדי להבין שהטיעון הזה חלש מאוד.

    אמשיל משל (ואני מאוד לארג' כאן, כלומר, מניח שאנחנו מדברים על מקרים בהם יש אפקט של שיפור כלשהו נניח במצב רפואי. בתחומים רבים אין דבר כזה – ראה אסטרולוגיה, או כל פרקטיקות ה"קריאה הקרה" האחרות): הם עסוקים בלעזוב אבנים, לראות איך הן נופלות (פלצבו) ולהסביר שחוטי גומי בלתי נראים מושכים אותן מטה, שמגנטים בלתי נראים דוחפים אותם מלמעלה, שרצונות האנשים מפילים אותן, שפיות קטנות מובילות את האבנים ליעדן, שחוצנים שחיים כאן במימדים אחרים מטיסים את האבנים בחלליות הבלתי נראות שלהם, או כל הסבר אחר, בלתי מבוסס, בלתי מדיד.
    אז יכול להיות שאבנים באמת נופלות (אפקט הפלצבו) אבל כל אחד שקוע במערכת אשליות משלו סביב הנושא, ומסרב (או לא מסוגל כנראה) לבצע מחקר בסיסי בנושא.
    גם כשאני מציע להם לבדוק דבר כזה או אחר באופן פשוט – כולם מתאדים פתאום בכל מיני תירוצים, כנראה מתוך חשש (גם אם לא ממש מודע) שמערכת האשליות שלהם תתנפץ. פתאום זה לא מעניין אותם לבדוק את זה בכלל, הם לא צריכים הוכחות – הם יודעים שזה עובד, אי אפשר לבדוק דברים כאלה (לא נכון!) וכו'.
    אז אנחנו מסכימים על כמה דברים חשובים, כך נראה לי:
    1) יש תופעות מעניינות שדורשות מחקר נוסף – פלצבו למשל
    2) הכלים המדעיים הם המתאימים למחקר, באשר הוא.
    3) סביר מאוד כי תופעות כמו פלצבו מסבירות שלל טיפולים "אלטרנטיביים" באופן פשוט (הסבר יחיד, גם אם בלתי מובן עדיין), מבלי להידרש לכל אותם מערכות מושגים ("אנרגיות" / "יישויות" וכו'). כל הטקסים מסביב הם רק "מעצימי פלצבו".

    אולי על 3 לא תסכים, אבל על 1 ו-2 אני חושב שכן.

  5. רציתי גם להוסיף שהשכנוע העמוק שלי באלטרנטיבי נובע מנסיון אישי. ריפאתי את עצמי ממחלה כרונית שנאמר לי שאסבול ממנה כל החיים ועשיתי את זה בשלושה שבועות של עבודת מיקוד – הכל מתועד בבדיקות דם. מאז פטרתי את עצמי מדברים רבים אחרים, בשימוש באותן שיטות התמקדות.
    יש בחוג חברי הקרובים, אנשים שנרפאו מגידולים בשלבים שונים של התפתחות, אנשים שריפאו את עצמם ממצבי כאב כרוניים, אנשים ששינו את חייהם וגמלו את עצמם מסבל נפשי – הכל בשיטות של התבוננות והתמקדות (וללא עזרה חיצונית של מרפאים או רבנים במקרים האלה).

    מכיוון שעשיתי את זה בעצמי ובצורה עקבית בכמה וכמה מקרים וראיתי את התוצאות על עצמי, אף אחד לא יוכל לשכנע אותי שזה בולשיט. עבורי זה עובד. נקודה.
    אבל זה לא מושלם, כי יש מקרים בהם התוצאות לא מושלמות או שזה לוקח זמן רב, ויש בי צורך עז להבין את המנגננונים והמגבלות של השיטה, מדוע זה עובד במקרים מסויימים ואחרים לא? מתי כן ומתי לא? איך אפשר לשפר? יש לי תאוריה אבל ללא מחקר מדעי רציני קשה יהיה להגיע לחקר העניין.
    לא נראה לי שמי שבדק את האלטרנטיבי מהצד המדעי עשה זאת ללא פניות – כולם ניסו להוכיח נקודה (אבל כמובן לא יודו בכך). די לראות את הצדדים שמשחקים כאן בתגובות בשביל להבין שהאמת לא באמת מעניינת אף אחד – יאוש.

  6. גלעד,

    שוב, ההתנצחות הזאת… מעולם לא כתבתי "טוב יותר מפלצבו" מה שניסיתי לומר הוא שאותו אפקט מסתורי של ריפוי על ידי "משהו" שאינו כימי ייתכן ועובד גם בפלצבו וגם באלטרנטיבי – משיאצו ועד קמעות רבנים.

    בעצמך כתבת "עדיין לא יודעים למשל על מי פלצבו יעבוד במצב מסוים ועל מי לא" אתה לא חושב שזו שאלה שצריך לפתור? ואולי אם היא תיפתר נקבל לא רק הבנה מעמיקה על מנגננוני הריפוי באדם אלא גם הבנה טובה הרבה יותר של מדוע האלטרנטיבי עובד על אנשים מסויימים ואחרים לא, ואיך ומתי ומדוע ולמה שיטה כזו טובה יותר לאדם הזה ואחרת להוא. – ואולי מתוך כל זה תצוץ שיטה "אלטרנטיבית-מדעית" לכימיה תרופתית שגם אתה צריך להודות שהיא רחוקה מלהיות מושלמת.

    והנה הזיקוק שכל-כך חיפשת באלטרנטיבי – הבנה אמיתית של התהליכים וזיקוק של שיטה או שיטות טובות ואפקטיביות הרבה יותר, בגלל הגיבוי המדעי. תקרא לה איך שתרצה אלטרנטיבית או רפואית, זה לא באמת משנה מי יקח את הקרדיט מבחינתי.

    ותודה על הקישורים, אעיין בתושמת לב.

  7. חיפוש של 10 דקות בגוגל העלה את קצה הקרחון (שמרתי לי לקריאה עתידית):
    http://www.placebo.ucla.edu/publications/
    http://cumc.columbia.edu/dept/cme/neuroscience/neuro/topics/placebo-effect/
    13 דקות מעניינות של שיחה מוקלטת: http://www.npr.org/templates/story/story.php?storyId=1248703513
    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15630827

    עכשיו תורך. האם תוכל להפנות למחקר רציני שמראה שאיזושהי שיטה אלטרנטיבית עובדת יותר טוב מפלצבו? מחקר שזכה לאישושים גם במעבדות אחרות (בנוגע לאותו אפקט בדיוק שנבדק בראשון)?

  8. אתה יודע גלעד, הבעיה היא הראייה החד-צדדית שכל-כך רבים לוקים בה (גם בצד ה"מדענים" ובצד ה"חרטטנים"). אתה טוען שהכאוס ברפואה האלטרנטיבית רק גדל וחסר שם את אותו אלמנט של זיקוק שיש במדע אבל אתה רוצה לראות רק את מה שמתאים לתפיסתך. אתה לא יוצא דופן, כמעט כל בני האדם לוקים בכך, גם מדענים.
    אז יש הרבה שיטות אלטרנטיביות שונות, יש גם הרבה תרופות של חברות שונות המטפלות באותה מחלה – אז מה? לכל אדם מתאימה תרופה קצת אחרת, פחות תופעות לוואי כאן, אפקט יעיל יותר שם. באספקט הזה אין הבדל בין שתי הדוגמאות חוץ מהעובדה שאלטרנטיבי זו מילת גנאי בעיניך.

    נכון, יש הרבה בולשיט בתחומים האלטרנטיביים, יש גם הרבה בולשיט מדעי (ולראיה פרסי האיג-נובל). האם זה מבטל את היתרונות בכל אחד מהתחומים? לא. כי יש גם הרבה זיקוק וידע פרקטי בשני הצדדים. פרקטי במובן שזה עובד, שיטות שונות ותרופות שונות עבור אנשים שונים – אחרת לא היה לאף אחד מהתחומים קיום בשטח.
    כפי שכתבתי – ראייה חד-צדדית (וזה מה שקורה כשמכלילים, בכל נושא) מעידה רק על קטנות מוחין וצרות אופקים.
    תקרא את הספר "היקום ההולוגרפי" ואולי גם את הספר "השדה" ותגלה שיש מקום בו אנשי האלטרנטיבה פוגשים את אנשי המדע. יוצא מזה רק טוב – לכל הצדדים.

    אתה יודע מה? בוא נתחיל עם מחקר רציני על אפקט הפלצבו – מחקר שיגיע לשורשים ולהסבר של התופעה ומשם נמשיך. מכיר משהו כזה?

  9. נקודה
    חייב לציין שהנקודה שהעלאת מענינת…..
    פחמן… במאות אלפי דולרים!
    (:))
    סבדרמיש יהודה

  10. הטיות תפישתיות הן הטיות שגורמות לנו להתרשם שדבר מסוים מתרחש, בזמן שדבר אחר מתרחש (או שלא מתרחש כלום).
    מתודולוגיות המחקר התפתחו כדי לעקוף את אותן הטיות תפישתיות: קבוצת ביקורת – כדי שנשווה למשהו דומה, בחירה אקראית של אנשים לקבוצת הניסוי והביקורת – כדי לנקות עד כמה שאפשר את כל הגורמים האחרים שמבדילים בין האנשים, סמיות כפולה ושימוש בטיפול דמי – כדי לנקות את השפעת הציפייה, הן של המטפל והן של החולה – על מצב העניינים, וכו'.
    בנוסף כמובן – בחינה ביקורתית שלא מדובר בהונאה מסוג כלשהו. חזרה במעבדות אחרות ע"י חוקרים אחרים, כדי לנטרל טעויות שיטתיות של ציוד מעבדה מסוים, או מניעים אישיים של חוקרים.
    בקיצור "השיטה המדעית".

    אחרי שהפעלנו את כל המנגנונים הללו, בודקים – האם התופעה עדיין קיימת?
    לעיתים כן => כנראה תופעה אמיתית שקיימת במציאות.
    לעיתים לא => כנראה זה היה ארטיפקט ניסויי או תפישתי, או הונאה מכוונת.
    הדוגמאות רבות מספור לאורך ההיסטוריה, לתופעות שהתגלו כלא קיימות באמת. אתה מוזמן לשוטט בבלוג שלי, שי שם כבר כמה וכמה.

    תופעה ששרדה את הפילטרים הללו, לעיתים קרובות אינה מובנת. זה המקום בו מתחילים לפתח תיאוריות שונות בנסיון להסביר אותה.
    אם למשל היה מתגלה שיש איזשהו קשר בין מצב הכוכבים לחיי האדם, היה מקום להתעמק בשאלה – איך הם משפיעים בדיוק. מה המנגנון. מכיוון שלא נמצא קשר כזה, אין צורך בהסברים. התופעה פשוט לא קיימת (מחוץ למוחו המפרש של המאמין).

    לגבי הפלצבו, אני משוכנע שהוא אחד המרכיבים העיקריים באפקטיביות הנתפשת של טיפולים אלטרנטיביים רבים. פרשנות בדיעבד היא מרכיב חשוב נוסף ויש עוד כמה.
    ההבדל בין האלטרנטיבית לבין "נסמכת הראיות" הוא, שטיפולים נסמכי ראיות נותנים אפקט גדול יותר מפלצבו, לא שווה לו: תרופה שאין הבדל ביעילות שלה לעומת פלצבו לא נכנסת לשימוש.

    אם יש 1000 שיטות ריפוי אלטרנטיביות שונות, כל אחת עם התיאוריה שלה, הטקסים שלה, ספרי הלימוד שלה, הקורסים שלה, ההכשרות שלה, העיתונים שלה, הכנסים שלה, ובסופו של דבר מסתבר שכל אותן 1000 השיטות הן אותו דבר, כלומר אפקט פלצבו + פרשנות בדיעבד + עוד כמה הטיות ידועות, אז הייתי רוצה לדעת את זה, ולהשליך לפח את כל אותן תאוריות לא יעילות שממציאות מושגים מיותרים, ומתמקד בעיקר – באותו אפקט פלצבו. עדיין לא יודעים למשל על מי פלצבו יעבוד במצב מסוים ועל מי לא – הרי לך תחום מחקר ראוי!
    ואם נמצא דרך מוסרית להשתמש בפלצבו בתור טיפול – בבקשה! הבה נדון בהשלכות המוסריות.

    אבל להמשיך לטעון טענות הזויות שאינן נתמכות במציאות, נראה לי כל כך מיותר.
    המדע וויתר לא פעם ולא פעמיים על מושגים שהתגלו כחסרי כל שימוש, ראה "האתר" למשל.
    היופי שבמדע הוא תהליך הזיקוק שבו. דבר שלא רואים בכל תחומי הניו-אייג'. להיפך. שם היצורים רק מתרבים, וכאוס גדול חוגג. הכל מקובל, הכל "הולך", כולם צודקים, גם אם אומרים דברים סותרים, הכל אפשרי. בקיצור – כאוס. ההיפך מידע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן