דו חיים / מתים

דו-חיים מהווים מעין חוליית ביניים בין הדגים במים והזוחלים ביבשה משתייכים למחלקת בעלי חוליות, כ250 סוגים מתחלקים ל כ 5800 מינים ועוד רבים שאינם ידועים למדע ומחכים לגילוי והגדרה

דו-חיים מהווים מעין חוליית ביניים בין הדגים במים והזוחלים ביבשה משתייכים למחלקת בעלי חוליות כ250 סוגים מתחלקים ל כ 5800 מינים ועוד רבים שאינם ידועים למדע ומחכים לגילוי והגדרה קרפדות, צפרדעים, סלמנדרות, טריטונים: הם , על פי הידוע , בעלי החוליות הראשונים שהצליחו לעלות ולחיות ביבשה , לפני כ 350 מליון שנים, מהיותם מותאמים לבתי גידול רבים ושונים (בגלל גלגולים) המאפשרים חיים במדבריות יבשים מחד ובביצות וגופי מים מאידך, במערות חשוכות ובשפכי נחלים ונהרות סתגלתנות שהביאה לתפוצה רחבה , על כל היבשות למעט אנטארקטיקה.

הדו-חיים הם בעלי החוליות היחידים שעוברים שינוי צורה (מטמורפוזיס) ברור וקיצוני מצורת צעיר (ראשן) לבוגר. למרות הצלחתם האבולוציונית (אולי בגלל) רובם ככולם זקוקים ללחות חיצונית כדי להשלים את מחזור החיים – לעבור את שלבי הגלגול – ביצה, ראשן, בוגר ויתכן שצורך זה הוא בעוכריהם , שכן הצורך בלחות הוא כדי לקלוט אוויר (נשימה חלקית), כל ה דו-חיים בשלב אחד בחייהם, או בכל השלבים שומרים על לחות עורם, וכתוצאה מכך באים במגע רציף, מלא ואינטנסיבי עם סביבתם / אוויר או מים, מגע כזה משמעותו רגישות גבוהה לכל המרכיבים בסביבה, ולו גם בריכוזים מזעריים מרכיבים שבסביבתנו החדשה, בעיקר תודות לפעילות אנושית, רבים בה הם רעלים. ואכן הדו-חיים נחשבים ע'י אנשי שדה כמקור אזהרה ראשון לכל שינוי שלילי בסביבה – כמו צפורי הקנרי במכרות ששימשו לאזהרת הכורים מפני ריכוזי רעלים באוויר כך הדו-חיים משמשים עבור חוקרי הסביבה ”

להלן מספר עובדות :

בקמרון חיה הצפרדע הגדולה בעולם , חיה בקושי מאחר והיא ניצודה לצורך מאכל, בדרום אסיה ובמזרחה נפוץ צייד צפרדעים וקרפדות למאכל ( אצל הצרפתים מגדלים את הקרפדות למאכל ב”חוות”גידול ) , צפרדעים צבעוניות מדרום- אמריקה וממדגסקר, ניצודות ונמכרות בחנויות “חיות-מחמד” , עד היום משמשת הקרפדה כחיה “נוחה” לניתוחים וללימוד מערכות עצבים ושרירים באוניברסיטאות ומכוני מחקר רבים.

צייד פראי מביא את הסלמנדרה הענקית בסין לסף ההכחדה, הסינים צדים את הסלמנדרה שמשקלה יכול להגיע לחמישים ק'ג! כדי לאכלה, הסלמנדרה נחשבת כמאכל תאווה וכן כמעוררת “כוחו רדומים” , כך גם יותר משלושים מיני צפרדעים שנמכרים בשווקים הסינים מיובשים ומשמשים ברפואה עממית,בגלל גדלה וייחודה מנסים חוקרים “להניף” את הסלמנדרה הענקית כמעין דגל שישמש סמל למאבק להצלת הדו-חיים כמאכל “אקזוטי” , כמקור חשוב לחלבון מהחי, כמקור לתרופות ולרעל, או כחיות מחמד, דו-חיים ניצודים ונמכרים ברחבי העולם כולו , וכדי לשמור על המשך קיומם מחד ומאידך לא לפגוע בתושבים/ילידים שמוציאים פרנסתם ומתקימים מהציד והמסחר בדו-חיים יש להסדיר את הצייד והמסחר כך שלא יפגע בצייד וגם לא בניצוד. כלומר שימוש בר-קיימא שיאפשר אישוש והתחדשות של אוכלוסיות הדו-חיים.

בקשר עקיף להשפעתנו השלילית על הסביבה התגלתה לאחרונה פטריה קטלנית באיים הבריטים , קטלנית לדו-חיים , הפטריה היתה ידועה אצל חיות מעבדה והופצה בעולם בתקופה בה היתה דרישה לקרפדות לצורך בדיקות הריון, בדיקות שהיו מתבצעות ע'י הזרקת שתן (הנבדקת) לצפרדע, (אם הצפרדע היתה ניכנסת ליחום – האישה בהריון ! ). את הפטריה גילו בצפרדעים אמריקאיות שהובאו כ “חיות-מחמד” וברחו לטבע, באירופה השכנה גרמה הפטריה לפגיעה קשה בצפרדעים וקרפדות, ברחבי היבשת, כך גם באוסטרליה ובמערב אסיה חושבים כי מקור הפטריה באפריקה ממנה (בשנות ה 30) יובאו אלפי צפרדעים לצורך בדיקות הריון וכן כחיות נסיונות במעבדות.

כשליש מ ה דו-חיים נתונים לסכנת הכחדה בגלל: מחלות ווירליות הנגרמות כתוצאה מזהום סביבתי, הרעלה ישירה, אובדן מקומות חיות וצייד. כדי לעצור את התדרדרות מצבם של ה דו-חיים, התכנסו מדענים בוושינגטון לכנס (15,10) שבסיומו הוחלט על מיזם איסוף מינים וגידולם בשבי בעולם כולו, עלות המיזם תהיה כ 400 מליון דולר (בחמש השנים הבאות), כאשר התקציב יבוא מ”גופים ירוקים” ומהאו'ם. מה שעורר את ההכרה בדחיפות הוא סקר שנערך ע'י הארגון העולמי לשימור IUCNעל פי הסקר מתוך כ 5800 מינים ידועים, שלושים כבר אינם!

מאה מינים נוספים לא ניצפו זמן רב ולכן “חשודים” כאבודים!

הגורם ( הבודד) שנראה כמסוכן ביותר לקיומם של הדו-חיים הוא (פטריה) פונגוס Batrachochytrium dendrobatidisשאובחן לראשונה לפני כשש שנים ונמצא היום באירופה , אמריקה , ואוסטרליה, chytridiomycosis הפונגוס גורם למחלה שהורגת את הדו-חיים ע'י סתימת מעברי האוויר והלחות בעורם . כנראה שלחץ סביבתי – יובש, זהום וכד' מחליש את עמידותם הטבעית של החיות ומגביר את פגיעותם למחלה זו , כמו לפגעים אחרים.

לחץ סביבתי פרושו: אובדן אזורי מחיה, שינויים אקלימיים, הרעלות – זהום כימי דחיקה ע'י מינים פולשים וכמובן איסוף (צייד) פראי. בגלל רגישותם לסביבה נפגעים הדו-חיים בשלב מוקדם, שלב בו השינויים הסביבתיים אינם גלויים לעין כל , ולכן חשוב לבדוק את השפעתם של חמרים חדשים שהאדם פולט לסביבה, שכן פגיעה עכשווית בדו-חיים פרושה,הרעלה עתידית של בעלי חיים רבים כולל האדם!

כאשר דו-חיים מראים אותות מצוקה ולחץ סימן שסביבתם פגועה, סביבה פגועה – חולה, היא סביבה שבה גם האדם יהיה במצוקה לכן חשוב לשמור על סביבה בריאה ואחת הדרכים לכך היא להבטיח את המשך קיומם הבריא של הדו-חיים!