בעוד מרבית העצמים בחגורת האסטרואידים הם לא יותר מאשר גושי סלע, אוסף של חומרים מגופים שונים, וסטה וצרס נשארו כמעט ללא שינוי מהתקופה שבה נוצרו לפני כ-4.6 מיליארד שנים. פרקים מההסטוריה המוקדמת של מערכת השמש יכולים להיכתב על פני השטח שלהם.
אבי בליזובסקי
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/dawn100305.html
היא מכונה Dawn, שחר, ובעוד מעט יותר משנה, חללית זו תמריא מפלורידה לעבר שני אסטרואידים גדולים – וסטה וצרס. מדובר בשני האסטרואידים הגדולים ביותר במערכת השמש במסע שאפתני, אולי אחד המורכבים והמסוכנים שבוצעו אי פעם. כך מדווח אתר האינטרנט יוניברס טודיי, המקביל האמריקני לאתר הידען, המסתמך בעיקר על הודעות לעיתונות של מוסדות המחקר השונים.
Dawn תביא עימה חבילת מכשירים מדעיים לשני האסטרואידים ותשמש כמכונת זמן כדי לסייע למדענים להבין כיצד נראתה מערכת השמש שלנו לפני 4.6 מיליארד שניםץ
שני האסטרואידים נמצאים בחגורת האסטרואידים הראשית ואולם כאן מסתיים הדמיון שלהם. וסטה נוצר קרוב יותר לשמש, וקרוב לודאי חולק תכונות רבות עם כוכבי הלכת הפנימיים. המדענים מאמינים כי הוא נוצר בסביבה חמה ויבשה ויש עליו כנראה שכבות של אפר וולקני וגלעין מתכתי מוצק. ואולם גם התמונות הטובות ביותר מטלסקופ החלל האבל הראו עולם אפור מטושטש, והוסיפו יתר שאלות מאשר סיפקו תשובות. וסטה הוא האסטרואיד הבהיר ביותר במערכת השמש וקוטרו כ-530 ק”מ. ניתן לעיתים לראות אותו בעין בלתי מזוינת. למעשה זהו האסטרואיד היחיד מחגורת האסטרואידים הראשית שניתן לראות. “מסע לוסטה עשוי להיות מעט מסוכן. אנחנו יודעים מעט מאוד אודות המבנה הפנימי של וסטה”, מסביר המהנדס הראשי במבצע, ד”ר מרק ריימן. “הוא בלתי צפוי וקרוב לודאי שיש לו שדה משיכה לא סדיר.
מעט רחוק ממנו, לרוחב פס בלתי נראה בין כוכבי הלכת הסלעיים הפנימיים וענקי הגז החיצוניים שוכן צרס, האסטרואיד הגדול ביותר במערכת השמש, שקוטרו 957 ק”מ. שלא כמו וסטה, צרס נוצר בסביבה קרה ורטובה, ובנוכחות מים. מים אלה נמצאים כנראה עדיין שם, בצורת כיפות קרח, אטמוספירה דקה המורכבת בעיקר מאדי מים או אפילו מים נוזלים תת קרקעיים.
בעוד מרבית העצמים בחגורת האסטרואידים הם לא יותר מאשר גושי סלע, אוסף של חומרים מגופים שונים, וסטה וצרס נשארו כמעט ללא שינוי מהתקופה שבה נוצרו לפני כ-4.6 מיליארד שנים. פרקים מההסטוריה המוקדמת של מערכת השמש יכולים להיכתב על פני השטח שלהם.
החללית Dawn, שעלותה 370 מיליון דולרים מתוכננת לשיגור ביוני 2006, ולאחר מסע בן 4-5 שנים (תלוי אם תבצע טיסת התקרבות למאדים או לא) תגיע לוסטה ב-2010 או 2011, תחקור אותו במשך כמעט שנה לפני שתמריא משם למפגש עם צרס שלוש שנים לאחר מכן. החללית תכיל חבילת מכשירים מדעיים המיועדים לחקר שני האסטרואידים הללו לפרטי פרטים: מסותיהם, נפחם, קצב הסיבוב העצמי שלהם, מרכיבים כימיים ותפוצת היסודות שבהם וכוח המשיכה שלהם וכמובן – החללית גם תצלם תמונות מרהיבות.
Dawn תהיה החללית הראשונה מאז ומעולם שתקיף שני גופים שונים במערכת השמש (לא כולל כמובן הקפת כדור הארץ). צעד זה לא היה אפשרי ללא מנוע יונים, דומה לזה שסייע לחללית חלל עמוק 1 שקבע שיאי מרחק ומהירות ושימש כמודל לפיתוח Dawn. החללית משתמשת בחשמל המופק מהשמש כדי לאיין אטומי קסנון ולהאיץ אותם דרך החלק האחורי של החללית. הדחף זעיר אבל חסכני בדלק, והמנוע יכול לפעול במשך חודשים ואף שנים ולספק מהירויות עצומות.
מנוע יונים גם מספק גמישות: “הוא נותן לנו חלון שיגור ארוך מאוד. אנחנו נשגר ב-2006 כי זה הזמן שבו החללית תהיה מוכנה, אך עדיין נוכל לבצע את המשימה גם אם תהיה דחיה עד נובמבר ואף מעבר לכך, “אמר ד”ר ריימן. עד כה, הבניה נמשכת כסדרה. החללית השלמה תשלח השבוע מהעבדה להינע סילוני של נאס”א לחברת אורביטל סיינסס לשלב ההרכבה הבא.
ד”ר ריימן ידאג לעדכן אותנו בזמן אמת, כפי שעשה כשניהל את מבצע החללית חלל עמוק 1, בבלוג שפתח. “המשימות הללו לא שייכות רק לנאס”א או לארה”ב, הם השליחים שלנו ליקום, ואנחנו רוצים שכולם יסעו איתנו למסע.” הסביר ריימן שהודיע גם כי הבלוג יחל עוד בזמן הפיתוח.
.
