דאסו סיסטמס קובעת יעד נטו־אפס חדש ל־2050, לאחר שעמדה מוקדם ביעדי הפחתת הפליטות

היעד החדש, שאושר במסגרת Science Based Targets initiative, כולל הפחתה של 65% בפליטות הישירות ובפליטות מצריכת אנרגיה עד 2035. החברה תידרש גם לצמצם באופן ניכר את פליטות שרשרת האספקה והשימוש במוצריה

חברת דאסו סיסטמס (Dassault Systèmes) קבעה יעד חדש להגיע לנטו־אפס של פליטות גזי חממה לאורך שרשרת הערך שלה עד שנת 2050. היעד אושר על ידי יוזמת Science Based Targets initiative – SBTi, והוא כולל יעדי ביניים לשנת 2035 להפחתת הפליטות הישירות, הפליטות הקשורות לצריכת אנרגיה ופליטות עקיפות לאורך שרשרת הערך. ([Dassault Systèmes][2])

ההכרזה אינה רק דחייה של יעד קודם. בשנת 2021 הודיעה דאסו סיסטמס כי בכוונתה להגיע לנטו־אפס כבר ב־2040. ואולם, אותו יעד ארוך טווח לא היה יעד נטו־אפס שאומת לפי תקן Corporate Net-Zero של SBTi, שפורסם לאחר מכן. החברה מסבירה כי היעדים החדשים מתרגמים את השאיפה הקודמת למסלול הפחתת פליטות התואם את הקריטריונים העדכניים של SBTi, ובפרט מעניקים משקל רב יותר לפליטות מכלול 3 – כלומר הפליטות הנוצרות לאורך שרשרת הערך. ([Dassault Systèmes][1])

הפחתה של 65% בפליטות התפעוליות

לפי היעדים החדשים, עד 2035 מתכננת דאסו סיסטמס להפחית ב־65% את הפליטות המוחלטות במכלולים 1 ו־2 ביחס לשנת הבסיס 2024.

מכלול 1 כולל פליטות ישירות ממקורות שבשליטת החברה, כגון מערכות חימום או כלי רכב בבעלותה. מכלול 2 מתייחס לפליטות הקשורות לייצור החשמל והאנרגיה שהחברה רוכשת.

היעד לגבי מכלול 3 מורכב יותר. החברה התחייבה להפחית עד 2035 ב־66.33% את עצימות פליטות גזי החממה לכל אירו של ערך מוסף, לעומת 2024. אותו שיעור הפחתה חל גם על עצימות הפליטות הנובעות מהשימוש במוצרים שנמכרו, בחלק שנכלל ביעד החברה. ([Dassault Systèmes][2])

בטווח הארוך מחייב המסלול החדש הפחתה מוחלטת של 90% בפליטות מכלולים 1 ו־2 עד 2050, הפחתה של 90% בפליטות מכלול 3, וכן הפחתה של 90% בפליטות הנובעות מהשימוש במוצרים שנמכרו. בכך מובהר כי יעד הנטו־אפס אינו אמור להתבסס בעיקר על קיזוז פליטות אלא על הפחתה עמוקה שלהן. ([Dassault Systèmes][3])

היעדים הקודמים הושגו שנתיים לפני המועד

דאסו סיסטמס כבר עמדה ב־2025 ביעדים קודמים שנקבעו לשנת 2027. החברה מדווחת כי הפחיתה ב־35% את הפליטות התפעוליות שלה במכלולים 1 ו־2, וכן הפחיתה ב־20% את הפליטות מנסיעות עסקיות ומנסיעות העובדים אל מקום העבודה וממנו.

בנוסף, ספקים האחראים ליותר ממחצית מפליטות החברה הקשורות לרכישת מוצרים, שירותים ונכסי הון כבר קבעו בעצמם יעדי הפחתת פליטות מבוססי מדע. ([Dassault Systèmes][2])

לדברי החברה, בין הצעדים שסייעו להשגת היעדים היו הסמכת ISO 50001 למערכות ניהול אנרגיה באתרים שבהם עובדים 91.4% מעובדיה והגדלת חלקו של החשמל ממקורות מתחדשים ל־93.9% בשנת 2025. כן חוזקו הדרישות הסביבתיות בתהליכי הרכש. ([Dassault Systèmes][2])

האתגר הגדול עובר לשרשרת הערך

עבור חברת תוכנה כמו דאסו סיסטמס, הקושי המרכזי אינו בהכרח הפליטות הישירות ממשרדים ומתקנים. חלק משמעותי מהאתגר נמצא במכלול 3 – ספקים, נסיעות, מרכזי מחשוב והפליטות הקשורות לשימוש בפתרונות החברה.

לדוגמה, דאסו סיסטמס עצמה מדווחת כי הפליטות שהיא מייחסת לשימוש בפתרונות שנמכרו הסתכמו ב־118,231 טונות שווה־ערך פחמן דו־חמצני בשנת 2025, לעומת 114,078 טונות בשנת 2024. נתון זה ממחיש מדוע המסלול החדש מתייחס במפורש גם לשימוש במוצרים ולא רק לפעילותה הישירה של החברה. ([Dassault Systèmes][3])

תאומים וירטואליים כחלק מהפתרון שהחברה מציעה ללקוחות

דאסו סיסטמס מבקשת לחבר את הפחתת טביעת הרגל שלה עצמה לפעילותה העסקית בתחום התאומים הווירטואליים. תאום וירטואלי הוא מודל דיגיטלי המאפשר לדמות מוצר, מפעל או מערכת מורכבת ולבחון שינויים עוד לפני שמבצעים אותם בעולם הפיזי.

ביישומים תעשייתיים ניתן, למשל, להשוות חומרי גלם, תהליכי ייצור, צריכת אנרגיה או תכנון קווי ייצור בלי לבנות בכל פעם אב־טיפוס פיזי. החברה טוענת כי בדרך זו ניתן להפחית שימוש בחומרים ובאנרגיה ולתכנן מוצרים בעלי מחזור חיים יעיל יותר. ([Dassault Systèmes][4])

פיליפין דה ט'סרקלאס, סמנכ"לית הקיימות של דאסו סיסטמס, אמרה כי יעד הנטו־אפס החדש מחזק את הבסיס המדעי של תוכנית הפחתת הפליטות של החברה, ובמקביל החברה מבקשת לאפשר ללקוחות להשתמש בתאומים וירטואליים כדי לבחון את השפעת החלטותיהם לפני יישומן.

מהו SBTi?

Science Based Targets initiative היא מסגרת שנועדה לבחון אם יעדי הפחתת הפליטות שחברות קובעות תואמים את הידע המדעי ואת המסלולים הנדרשים להגבלת ההתחממות הגלובלית.

האישור אינו מעיד שחברה כבר הגיעה לנטו־אפס, אלא שהיעדים שהציבה והמסלול להפחתת הפליטות עומדים בדרישות המסגרת. במקרה של דאסו סיסטמס, מדובר כעת ביעדי ביניים ל־2035 וביעדי הפחתה ארוכי טווח עד 2050.

ההבדל חשוב במיוחד לנוכח ריבוי הכרזות "ניטרליות פחמנית" במגזר העסקי. יעד נטו־אפס לפי מסגרת SBTi דורש הפחתה ניכרת של הפליטות עצמן, ורק לאחר מכן טיפול בפליטות שיוריות שלא ניתן היה למנוע.

שאלות ותשובות

מהו יעד הנטו־אפס החדש של דאסו סיסטמס? החברה התחייבה להגיע לנטו־אפס של פליטות גזי חממה לאורך שרשרת הערך עד שנת 2050, במסגרת יעד שאושר על ידי SBTi.

מה מתוכנן עד שנת 2035? דאסו סיסטמס מתכננת להפחית ב־65% את הפליטות המוחלטות ממכלולים 1 ו־2 לעומת 2024, ולהפחית ב־66.33% את עצימות פליטות מכלול 3 לכל אירו של ערך מוסף.

מדוע יעד 2050 אינו בהכרח נסיגה מההכרזה הקודמת על 2040? היעד מ־2040 היה שאיפה שהחברה קבעה לפני פרסום מסגרת Corporate Net-Zero של SBTi. היעד החדש ל־2050 הוא מסלול מאומת המחייב יעדי הפחתה מפורטים, ובהם הפחתה של 90% מהפליטות המוחלטות עד אמצע המאה.

כיצד קשורים התאומים הווירטואליים להפחתת פליטות? הם מאפשרים לחברות לדמות מוצרים ותהליכי ייצור ולבחון צריכת אנרגיה, חומרים ותכנון עוד לפני ביצוע שינויים פיזיים, וכך עשויים לצמצם פסולת וצריכת משאבים.

עוד בנושא באתר הידען

• דאסו סיסטמס ו־OMRON יחברו תאומים וירטואליים לאוטומציה תעשייתית
• אמה טווין, דמות וירטואלית של דאסו סיסטמס, מדגימה כיצד תאומים וירטואליים מקדמים פיתוח רפואי

לפרסום המקורי: פתיחת הפרסום המקורי