בין המחקרים הזוכים: הדפסת גידולים סרטניים בטכנולוגיית תלת מימד, גידול שתלי רקמות מתאי גזע וחקר מוטציות מלנומה; למעלה ממחצית הזוכים ישראלים. התחומים בהם עוסקים הסטודנטים לתארים מתקדמים שזכו במלגה היוקרתית: רפואה מותאמת אישית, ביו-אתיקה והיסטוריה של המדעים. חלק מהמחקרים עוסקים בפיתוח שיטות טיפול וטכנולוגיות מתקדמות בתחומי הרפואה וכן בהשלכות האתיות והפוליטיות של שיטות טיפול שונות.
DAN-DAVID-STUDENTS-3D printed brain
מח מודפס בתלת מימד בפרוייקט של לנה ניופלד, זוכת מלגת דן דוד. צילום: קרן פרס דן דוד
20 חוקרים צעירים, סטודנטים בשלבי הדוקטורט והבתר-דוקטורט מהארץ ומהעולם, זכו במלגות דן דוד לשנת 2018. הזוכים מגיעים השנה משלושה תחומי מחקר: רפואה מותאמת אישית, ביו-אתיקה והיסטוריה של המדעים. מעל מחצית מהזוכים השנה הם ישראלים.
לנה ניופלד, מהמחלקה לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה באוניברסיטת תל אביב, עושה שימוש ברקע שלה בהנדסת חומרים ופולימרים על מנת להתאים אישית טיפול למטופלים בעלי גידולים סרטניים. מחקרה, בהנחיית פרופ׳ רונית סצ׳י-פאינרו, עושה שימוש בטכנולוגיית ההדפסה בתלת מימד על מנת לייצר מודל של הגידול מחומרים ביולוגיים המכילים את תאי המטופל. המודל נבנה באמצעות שימוש בסריקות MRI, מודפס במדפסת תלת מימד משרדית ועליו נבחנות תרופות שונות לטיפול בגידול על מנת לזהות את האפשרות האידיאלית עבור המטופל. בשיטות הקיימות כיום, נהוג לקחת דגימה של הגידול ולהשתילה בעכברי מעבדה, עליהם מנוסות התרופות השונות. זהו תהליך יקר וארוך שדורש לעיתים כחצי שנת המתנה עד למתן תשובה לחולה. השיטה החדשנית שמציעה ניופלד אינה חודרנית, היא זולה יותר ומקצרת את זמן מתן התשובה לחולה באופן משמעותי – לעתים עניין של חיים ומוות.
ראובן אדרי, מהמחלקה למיקרוביולוגיה וביוטכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב, חוקר שימוש בתאי גזע ויצירת שתלי רקמות המתאימים באופן מושלם לחולה. בשיטה זו נלקחים תאי גזע ורקמות שומן מהחולה ומשולבים ליצירת תאים שונים בהתאם לצרכו האישי של המטופל. החידוש ששיטה זו מציעה הוא ביצירת התאים בתוך רקמת השומן ולפיכך בהתאמה מושלמת לחולה והשתלה ללא חשש לדחיית השתל. מחקרו של אדרי עוסק במיוחד בגידול שתלים לטיפול בנזקי חוט שדרה ולב. עד כה נוסתה השיטה על עכברים בעלי פגיעה בחוט השדרה, כאשר כולם חזרו ללכת בצורה מלאה לאחר הטיפול.
ערן הודיס, מהמחלקה לביופיזיקה באוניברסיטת הרווארד, שנבחר על ידי מגזין פורבס לאחד מ-30 הצעירים המבטיחים מתחת לגיל 30 במדע ב-2015, חוקר את המלנומה, אחת הצורות הקטלניות ביותר של סרטן העור. במחקרו הוא חוקר את התנאים והמוטציות המובילים להיווצרות המלנומה, בדרך להבנה טובה יותר של המחלה ודרכי הטיפול בה.
ד”ר טל ארבל, ממכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים באוניברסיטת תל אביב, חוקרת את הנדידה של מידע בתחום מדעי החברה. מחקרה מתמקד במיוחד באיך הפכה הפרוצדורה של משאלים וסקרים לדרך העיקרית לאיסוף מידע בתחום מדעי החברה בעולם.
ליסה לרנר, מהמחלקה ללימודי מדע וטכנולוגיה באוניברסיטת קורנל, מתמודדת במחקרה, העוסק בביו-אתיקה, עם נושאים הקשורים לביו-רפואה והמימדים הפוליטיים, כלכליים ומוסריים של שוק התרופות העולמי וההשלכות המקומיות שלו.
רוזי לב-חלוץ, ממכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים באוניברסיטת תל אביב, חוקרת את ההתפתחות במאה ה-19 של הגיאומטריה הלא-אוקלידית, שמהווה בסיס לתורת היחסות ותורות פיסיקליות אחריה. למחקר זה השלכות רחבות על המחקר המדעי במתמטיקה ופיזיקה, והוא מנתץ תפיסות שהחזקנו בהן על טבע החלל ביקום שלנו.
פרס דן דוד, הניתן בישראל, נמנה כיום עם צמרת הפרסים הבינלאומיים. הוא נקרא של שמו של דן דוד, איש עסקים ונדבן בינלאומי, שהלך לעולמו לפני מספר שנים. במסגרת הפרס מוענקים מדי שנה שלושה פרסים בשווי מיליון דולר כל אחד, לאנשים אשר הוכיחו הצטיינות מיוחדת בתחומי המדע, הרוח, האמנות, השירות הציבורי ועולם העסקים. על פי מסורת הפרס, הזוכים תורמים 10% מכספי הפרס ל-20 מלגות המיועדות לחוקרים צעירים מתחומי פעילותם, כאשר כל חוקר צעיר יקבל 15 אלף דולר שיאפשרו לו להמשיך במחקר הנוכחי בו הוא עוסק ולפתח ולקדם פרויקטים אחרים.
הפרסים והמלגות יוענקו בטקס חגיגי בהשתתפות הזוכים, אישים מהארץ ומהעולם ב-7 במאי 2018, באוניברסיטת תל אביב.
עוד בנושא באתר הידען:
2 תגובות
הפרס מוענק מדי שנה על הישגים יוצאי דופן ותרומה ניכרת לאנושות במדעי הרוח, באמנות, במדעי הטבע ובעסקים. אני משער שהמלגות מוענקות גם באותם תחומים
הנדסה? בינה מלאכותית? אלקטרוניקה ואווירונאוטיקה? המלגות הנדונות כן והפרס שהקרן נותנת ממוקדים אך ורק במקצוע הרפואה, ביו-רפואה והיסטוריה
http://www.dandavidprize.org/
זכותו של מייסד הקרן ז”ל לבחור את תחום העניין.
גם ברפואה – תרומות מכריעות להבנת מנגנונים עד לרמה של DNA ואפילו יותר קטן מזה, מגיעות ממהנדסים שמתארים מערכות ביולוגיות באופן שבוגרי מדעי החיים לא לומדים איך: בקרה לא-ליניארית, רובסטית, אופטימלית, פיזיקה קוונטית, בינה מלאכותית. בקטע הזה, זו קצת החמצה. זכותו של מייסד הקרן ז”ל לבחור את תחום העניין.