הגנת סייבר של נכסי חלל הוא תחום צומח. יותר ויותר מפעילי לוויינים התחילו להיות מודעים לסיכונים

כך אמר עופר דורון, מנכ"ל מפעל מבת חלל של התעשיה האווירית במסגרת שבוע הסייבר הלאומי שהתקיים השבוע באוניברסיטת תל אביב.

עופר דורון, מנכ"ל מבת-חלל בכנס הסייבר החמישי, יוני 2015 באוניברסיטת תל אביב. צילום: אבי בליזובסקי
עופר דורון, מנכ"ל מבת-חלל בכנס הסייבר החמישי, יוני 2015 באוניברסיטת תל אביב. צילום: אבי בליזובסקי

הגנת סייבר של נכסי חלל הוא תחום צומח. יותר ויותר מפעילי לוויינים התחילו להיות מודעים לו. לוויינים במיוחד פגיעים למתקפות סייבר, אפשר לפגוע הן ישירות במחשב הלוויין ולהחדיר אליו פקודות שגויות, הן באמצעות השתלטות על תחנות קרקע והן באמצעים רגילים של סייבר למערכות המיחשוב של מפעילי הלווויין.
דורון אמר את הדברים כנס הסייבר הבין-לאומי בראשות פרופ' יצחק בן ישראל שנערך זו השנה החמישית באוניברסיטת תל אביב. את הכנס מובילים המרכז הרב-תחומי לחקר הסייבר ע"ש בלווטניק וסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל-אביב, ובשיתוף עם מטה הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה ומשרד החוץ.

"אנו תלויים באורח הדוק בחלל בחיי היום יום שלנו. לכל אחד יש בטלפון שלו GPS והוא מאפשר ניווט בתוכנת ווייז, המפות עצמן המשמשות לניווט נוצרו בזכות צילומים מהחלל, אנחנו יכולים לחזות את מזג האוויר משום שיש לנו בחלל לוויינים ייעודיים לכך. שידורי הטלוויזיה מועברים בעיקר באמצעות לוייינים וכמה סיבים אופטיים שלא נשים, לא יעזרו לנו לספק את האיטנרנט בפרט באיזורים מרוחקים אפילו במדינות המערב כגון ארה"ב, רוסיה או סין, שלא לדבר על אפריקה."
"ואולם החלל הוא מקום לא נעים. בטיסה טיפוסית עובר הלוויין מחום קיצוני לקור קיצוני, סובל מקרינה העלולה לפגוע במערכות האלקטרוניות שלו. המרחקים עצומים, מהירות ההקפה עצומה. אחרי שאתה משקיע מאות מיליוני דולרים בבניית הלוויין וכן עבודה של מאות אנשים על המערכת המורכבת אתה מתקין אותה על מכשיר עמוס בחומרי נפץ בכמות עצומה המכונה משגר, משגר את הלוויין ומקווה שהוא לא יתפוצץ בדרך לחלל."

"לוויינים הם מתוחכמים מאוד אך גם שמרנים בו בזמן. רבים מכם מעדכנים תוכנה במכשירים שלכם וחלקכם מחזיקים אצבעות שהמחשב יתעורר לאחר העדכון. עכשיו נסו לדמיין מה קורה בלוויין הנמצא בחלל?"
"ישראל החליטה לפתח את תחום החלל בתחילת שנות השמונים. זו היתה החלטה יוצאת דופן. רק מעט מדינות מסוגלות לבנות לויינים ומשגרים בעצמן ולבצע את השיגור משטחן והמדינה הקטנה ביותר מבין חברות מועדון זה. המדינות האחרות היו רוסיה, ארה"ב, יפן, האיחוד האירופי וכמובן סין. מדובר בפרויקט גדול למדינה קטנה, ואולי אחד הסטארטאפים המוצלחים ביותר. תחום החלל כבר הפך מזמן לעסק גדול עתיר מיליארדים, המעסיק אלפי עובדים. כעת אנו סוגרים את המעגל כאשר אנו פותחים בתעשיה האווירית חממה לסטארטאפים המפתחים טכנולוגיות לתחום החלל כדי לקבל תנופה בזכות רוח היזמות הישראלית."

"עבור ישראל, החלל הוא נכס אסטרטגי משום שהוא מאפשר לראות מה עושים האנשים הרעים במקומות המעניינים אותנו. מאז כניסתה של ישראל לתחום החלל שיגרנו 15 לוויינים והם מתפקדים מצויין."

לאחר שתיאר את הישגי ישראל בפיתוח לווייני צילום, מכ"ם ותקשורת דיווח דורון כי הלוויין עמוס 6 ישוגר בעוד פחות משנה. דול ביותר שבנינו עד כה – משקלו 5.5 טון והוא ישוגר בעוד פחות משנה. אבל מה שחשוב להרצאה הנוכחית הוא שעמוס 6 יהיה לוויין חכם.

"קשה להגיד על לוויין תקשורת שהוא לוויין חכם משום שלווייני תקשורת משתדלים להיות שקופים למשתמש. בילינו כמה שנים בתכנון הלוויין, ועוד כמה שנים בבנייתו ואז הוא משוגר ואמור לשרת במשך 20-15 שנה. המפעילים שקונים לוויין בכמה מאות מיליוני דולרים ל-20 שנה, רוצים שהלוויין יעשה את תפקידו על הצד הטוב ביותר ואולם האם אתם יודעים כיצד תיראה התקשורת בעוד 20 שנה? אני בספק. לפיכך לוויינים הם די טפשים. הם קולטים אות ומשדרים אותו בחזרה לקרקע בלי להבין את תוכנו, ומבלי לערוך עליו עיבוד כלשהו. למעשה אנחנו מתחילים בעיבוד כאשר הצבנו מעבדים המותאמים לתנאי החלל בלווייני התקשורת שלנו. מעבדים אלו יוכלו לאפשר לנו להעלות יישומים ללוויין. קצת מסוכן להתקין אפליקציה על לוויין שנמצא בחלל בגובה שאי אפשר להגיע אליו. "

אמצעים שונים לפגיעה בלוויינים
"לפיכך אם הלוויינים כל כך חשובים ומתוחכמים מישהו ירצה להשבית אותם. כדי לעשות זאת, הרעיון הראשון העולה במוחם של אנשים הוא למה לא לירות בהם. התשובה היא כן – ניתן אך התהליך קשה ואיננו פופולארי. הוא איננו פופולארי משום שכאשר לוויין נפגע הוא מתפרק לאלפי רסיסים שטסים במהירות של 7.5 קילומטרים לשניה וכשלוויין אחר נפגע מרסיס כזה זה הסוף ואנחנו מקבלים אלפי רסיסים קטנים חדשים. מכיוון שפסולת חלל היא בעיה קשה, אף אחד לא אוהב את הרעיון של פגיעה פיזית בלוויניים."
"סין יירטה לוויין שלה עצמה בדצמבר 2007 רק כדי להוכיח יכולת. גם לארה"ב היה לוויין תקול בחלל שהיא יירטה בטיל מספינה ב-2008. כנראה שאלה לא המדינות היחידות שיכולות לעשות זאת. באופן תיאורטי ניתן לשגר לוויין קטן שיקשר ללוויין שאנו רוצים להשבית ובמקום לתדלקו (המטרה העיקרית של פיתוח טכנולוגיה זו. א.ב.), יסיט אותו ממסלולו. אבל הפעולות הללו קשות ויקרות מאוד."

"מצד שני קל מאוד להפריע לשידורים היוצאים מהלוויינים. הפרעה ללווייני תקשורת פופולארית מאוד באיזורינו. כמעט כולם עושים זאת. האירנים חוסמים כל סוג של תעמולה שמגיעה מארה"ב, ואפילו את שידורי ה-BBC. וגם במקומות אחרים – סין משבשת באופן סדיר שידורים של גורמים שונים, ויש הטוענים שבמלחמת לבנון השנייה בשנת 2006, ישראל החדירה שידורי תעמולה לתדר של הטלוויזיה של חיזבאללה. ולא רק מטעמים פוליטיים, יש גורמים נוצרים המשבשים את קליטתו של ערוץ פלייבוי או ערוצים אחרים הנוגדים את אמונתם. כדי לשבש שידורי טלוויזיה בלוויין צריך מומחים ואנטנות גדולות ואם תופסים אותך, זה לא נעים. "

למה להתאמץ פיזית אם אפשר לחדור ללוויין באמצעות מתקפת סייבר?

"יש עוד דרך לחדור ללוויין והדרך היא באמצעות סייבר. בלוויין יש מערכות מתוחכמות ביותר שעושות המון פעולות. הן שולטות באותות הרדיו המשמשים לבקרת הלוויין, קידוד ופיענוח פקודות ועוד. וגם מערכות קרקעיות למשל מערכות איחסון והפצת נתונים ואפילו מערכת CRM של החברה המפעילה את הלוויין. אם מישהו משתלט על חדר הבקרה הוא יכול לעשות המון דברים בלוויין."

עד כה נרשמו מתקפות סייבר רבות במערכות חלל, אנשי תעשיית החלל הם אנשים סגורים ולא מדברים בדרך כלל על הפגיעויות שלהם, אבל יש דיווחים מארה"ב לפיהן בשנים 2008-2007 נעשו חדירות ללוויין של נאס"א באמצעות השתלטות על תחנת קרקע בנורווגיה. החקירה העלתה שמקור החדירה בסין. ורק לפני כחודשיים אמר גנרל ג'ון הייטן מפקד פיקוד החלל בחיל האוויר האמריקני, שהיה לפיקוד החלל והסייבר, כי גופים רבים ברחבי העולם תוקפים ללא הפסקה את הלוויינים של חיל האוויר האמריקני. כדי להתמודד עם האיום מעסיק הייקן קבוצה של 4,600 אנשי סייבר ועוד עשרת אלפים אנשי מילואים (לפחות לפי האתר שלהם)."

"הגנת סייבר של נכסי חלל הוא נושא שכדאי להכניס אותו יותר ויותר לשימוש כאשר הנזקים מתחילים להתבהר. זהו אתגר חדש שלא מספיק עבורו להיעזר באנשי IT שגרתיים. צריך להשתמש בציוד מתוחכם ומערכות משובצות, וכל אלה מפוזרים בכל העולם ומגינים על לוויינים שונים. במיוחד זה יהיה חשוב כאשר נשתמש יורת בעושה בתוכנה בלוויינים. לא נראצה שהמחשב של הלוויין יושבת ולכן הדבר גורר אחריו צורך בבדיקות מקיפות ומסובכות וכמובן צריך לבנות את המערכות כך שתגנה על עצמן ותפעלנה ללא תקלות."

"לפיכך, יש צורך לקשר בין המומחים לתחום החלל והמומחים לתחום הסייבר ולעבוד עם משתמשים אחרים של הלוויינים כך שגם הם יגנו על עצמם, וכן הגנה על שכבות ה-IT והתקשורת, וכן יש צורך להקשיח כל רכיב וכן להתקין מערכות התראה מפני פריצה על הלוויניים."

לסיכום אומר דורון: "מתקפות סייבר של נכסי חלל הוא תחום צומח. יותר ויותר מפעילי לוויינים התחילו להיות מודעים לו. זה אתגר גדול, במיוחד במערכות ארוכות חיים הרגישות מאוד לפעילויות עוינות."

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן