סיקור מקיף

קיוריוסיטי קיבל "השתלת מוח"

אנשי JPL התקינו במחשב, שעליו מערכת ההפעלה לזמן אמת של וינד ריבר, את התוכנות שמפעילות את הזרוע הרובוטית והמחפרים, ואיפשר את מעבר קיוריוסיטי ממוד של נחיתה למוד של עבודה בשטח

הר שארפ במאדים כפי שצולם ע"י קיוריוסיטי ביום השני לאחר נחיתתה. עיבוד - קן קריימר, יוניברס טודיי
הר שארפ במאדים כפי שצולם ע"י קיוריוסיטי ביום השני לאחר נחיתתה. עיבוד – קן קריימר, יוניברס טודיי

ביום שני, 13 באוגוסט, השלימו אנשי התכנון של משימת קיוריוסיטי עדכנו ביום שלישי את תוכנת ההפעלה של הרכב, כדי שזה יוכל להתחיל לחקור את אתר הנחיתה במכתש גייל באמצעות הזרוע הרובוטית והמחפרים.

במעבדת JPL של נאס"א מוסרים כי ניתוח המוח התבצע על מחשב הגיבוי של הרכב כדי לאפשר למעבדה המדעית הניידת לעבור ממצב טיסה ונחיתה לשלב הפעילות הקרקעית.
התוכנה החדשה הוטענה לזכרון המחשב בעת מסעו בחללית MSL בעודו בדרך למאדים, ורק הופעל השבוע.

ב-JPL מוסרים כי התוכנה החדשה תאפשר לקיוריוסיטי להשתמש בכל התכונות של הזרוע הרובוטית והמחפרים כמו גם בעזרי ניווט כגון מערכת מתקדמת לזיהוי תמנות שתאפשר לו אוטונומיה גדולה יותר מאשר לרכבים הקודמים ותסיעי לו לזהות מכשולים ומסלולים בטוחים ליעדים שייקבעו לו.

לאחר שיסתיימו הבדיקות הראשוניות של מצב הרכב ואתר הנחיתה בשבועות הקרובים, יחליט צות ה-JPL לאילו תוואים מעניינים על פני השטח ינהג קיוריוסיטי.

בינתיים החל קיוריוסיטי לשדר תמונות צבע ברזולוציה גבוהה של מכתש גייל, איזור המזכיר מדבריות בכדור הארץ וכן תמונה פנורמית.

ההערכה היא שקיוריוסיטי נחת כ-6.5 קילומטרים צפון מערבית לאאוליס מונס (Aeolis Mons) שזכה גם לכינוי הר שארפ , הר שגובהו 5.5 קילומטרים והמשמש כפסגה המרכזית של מכתש גייל. ככל הנראה איזור הנחיתה הוא חלק ממניפת סחף ומשמעות הדבר – שבעבר זרמו במקום מים במצב נוזלי.

מערכת ההפעלה זמן-אמת של ווינד ריבר – VxWorks, שכבר שימשה בעבר את כל הרכבים הרובוטיים שסיירו במאדים, מילאה תפקיד חשוב בנחיתה המוצלחת של חללית המחקר Curiosity על המאדים, ה- VxWorks שיחקה תפקיד מרכזי במשימה ההיסטורית הזו, באמצעות הפעלת מערכת השליטה המרכזית של החללית – החל מהרגע בו היא עזבה את אדמת כדור הארץ, ב- 26 בנובמבר 2011 ועד הסיום המוצלח של המשימה – הנחיתה על המאדים ב- 5 באוגוסט 2012.

כך לדוגמה, אחד התפקידים המרכזיים, שביצעה בהצלחה מערכת ההפעלה זמן-אמת של ווינד ריבר היה במהלך תהליך הנחיתה המסובך, המתואר ע"י מומחי NASA כ"שבע דקות של אימה", בשל רמת הדיוק המושלמת, הנדרשת מהחללית כדי לשרוד בהצלחה את הנחיתה. בנוסף, בעת שהותה על אדמת מאדים, החללית תהיה תלויה ב- VxWorks, כדי לבצע משימות קריטיות, דוגמת בקרת שליטה קרקעית, איסוף מידע ותקשרות בין מאדים לכדור הארץ.

לידיעה בנושא ביוניברס טודיי

מסימנס ישראל נמסר כי תאגיד סימנס העולמי סייע לנאסא לבצע את נסיעות המבחן הוירטואליות למאדים. למרות שנחיתה על מאדים נראית לנו כדבר שבשגרה לאור כל החלליות שמסתובבות לנו בחלל. הסיכויים להצלחה היו רק 40%. במשך תקופה ארוכה ביצעה סימנס המחשות לנחיתה וטיסות וירטואליות של רכב החלל שכן אי אפשר לבצע נסיעת מבחן בשטח.

צבי פויר, מנכ"ל סימנס תוכנה לתעשייה בישראל, מסר כי הצוות הישראלי של סימנס PLM (תוכנה לתעשייה), לקח חלק בפיתוח התוכנה שאחראית לביצוע הסימולציות להדמיית הטיסה והנחיתה והיה שותף פעיל של נאסא לאורך כל הדרך.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

19 תגובות

  1. ניצן
    שום מצנח לא יעבוד אם לחץ האוויר הוא פחות ממאית מאשר בכדור הארץ,,,,,

    אם תעשה חישוב אתה תגיע למצנח בגודל של מספר ק"מ מרובעים

    חוץ מזה מצנח לא יכול להפתח בשלב שבו המהירות מאוד גבוהה (זו הסיבה שהמצנח במאדים נפתח מאוחר)

    לגבי עצמים אוטונומיים
    זה נכון אבל עדיין לא הגענו לעצמים אוטונומים עם בינה מלאכותית שיכולים להחליט החלטה של שימפזה ממוצעת
    הבעיה הגדולה היא יכולת עיבוד תמונה וקבלת החלטות
    היכן לנחות ועוד

    לסיכום
    אם הסיכוי לנחות על מאדים בהצלחה היה 40 אחוז
    אז על ארופה הוא בערץ0.0004 אחוז

  2. לעמנואל:
    לנאס"א ולסוכנויות חלל אחרות יש את הטכנולוגיה לשגר עצמים אוטונומים , כלומר שיכולים למצוא מסלולים בעצמם, ללא עזרה אנושית, ובנוגע לנחיתה, נאס"א השתמשה פה בשיטה דיי חדשה, לעומת זאת במקרה של הנחתת גשושית על ירח אירופה, היא עשויה להשתמש בשיטה הקלסית של מצנחים מסיבים חזקים מאוד

  3. תמונת פנורמה שצולמה מהרכב:
    http://www.nasa.gov/images/content/676001main_pia16051-43_946-710.jpg
    נאסא, כרגיל, מציגה רק תמונות ספורות של המשימה באתר, ומציגה בעיקר תמונות סימולציה (עדיין?!). ו-כמה מפתיע – בתמונות לא מופיע סרגל תיקון הצבעים וכך הם יכולים לצבוע את מאדים באדום (כי זה מה שהציבור מצפה, נכון?)
    ומעבר לכל זה, למה להשתמש בטכנולוגית רקטה יקרה ומסוכנת, במקום באפקט ביפילד בראון??
    http://www.youtube.com/watch?v=uF8otSSPgdA

  4. ליקום ירח ארופה הוא ירח עם מיים אבל גם המון התפרצויות קיטור

    כוח המשיכה של צדק משפיע עליו כל כך הרבה שאם תשלח לשם רכב יהיה קשה מאוד לראות איך הוא מסתדר שם

    בעיה נוספת המרחק
    ממרחק כזה קשה מאוד לשלוט ברדיו על הרכב האות יהיה חלש מאוד
    האטמוספירה של ארופה היא מאוד דלילה והדרך היחידה לבלום את מהירות החללית בלי להתרסק היא בעזרת רקטות ולזה צריך המון המון דלק

    לכן מדובר במשימה יקרה בהרבה ומסובכת בהרבה מהמשימה על מאדים

  5. בפעם המיליון למה אי אפשר לפתוח את התמונות????
    או שאתם קמצנים מידי להביא לפה איזה מתכנת שיעשה את זה בדיוק ב2 דקות או שאתם פשוט לא רוצים לתת לקוראים שלכם לראות את התמונות בגדול, מה שלא נראה לי הגיוני בכלל.

    תשקיעו פה אנשים יכנסו בחיית תשקיעו.

  6. לא מבין מדוע עד היום לא שלחו גשושית כלשהי שתוכל גם להחזיר דגימות ממאדים (והרבה יותר טוב אם היו שולחים גשושית לירח אירופה,שזאת משימה חשובה בהרבה כי שם מים נוזליים כמעט בוודאות. שהיה חוקר את האוקיינוסים הנוזליים שיש סיכוי טוב למציאת חיים בהם, ומחזיר דגימות) לכדור הארץ…. זה בטוח אפשרי מבחינה טכנולוגית השאלה היא האם זה רק עניין המחיר? הרי כל הגשושיות ששלחו עד עכשיו עלו מיליארדים רבים…

  7. לעריד, הוא כן שווה וגם הטמפרטורה ושאר המדדים. את המדדים האדם קובע, מה זה משנה איפה מודדים אותם?

    מה שלא שווה זה נגיד שנה מאדימית, ויממה מאדימית, וחורף מאדימי,לחץ אטמוספירי….
    כי זה כמובן תלוי כבר בכוכב הלכת.

  8. למה זו רק "ההערכה היא שקיוריוסיטי נחת כ-6.5 קילומטרים צפון מערבית לאאוליס מונס", אם שעתיים אחרי הנחיתה כבר היו צילומים מפורטים של הקיוריאוסיטי על המאדים?

    או שאולי זו רק הערכה, רק כי הקיוריאוסיטי באמת נמצאת 6724 מטרים מנק' הטריג של האאוליס מונס באזימוט של 39.7 מעלות?

  9. למה אין שידור LIVE (וידאו) מהרכב לארץ? ואם יש – למה אנחנו לא יכולים לצפות בו באינטרנט?

  10. יותם זה לא הותקן בארץ מהסיבה הפשוטה
    המחשב שמנהל את הרכב מאוד מוגבל במשאבים וזה לא מחשב רגיל
    המחיר שלו הוא חצי מליון דולר למרות שהביצועים שלו הם פחות מטלפון חכם
    המחשב הזה אמור לעמוד בקרינה קוסמית רבת עוצמה
    אמור לא להתקלקל במשך 15 שנים
    המעבד שלו עובד במהירות של מאתיים מגה וכל הזכרון של המחשב בערך 2 גיגה

    לכן אחרי שהרכב נחת נמחקה התוכנה שאמורה לנהל את הנחיתה ובמקומה הותקנה התוכנה השניה של התנהלות על הקרקע

    פ

  11. פשוט מדהים!!!
    כמה שהאנושות התקדמה ב100 השנים האחרונות!!
    לחשוב שרק לפני 100 שנים התחילו רכבים לנוע על כדור הארץ ועכשיו נעים רכבים על כוכב אחר

    מה יהיה בעוד מאה שנים?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן