סיקור מקיף

קיוריוסיטי ערך נסיעת מבחן על מאדים

בהזדמנות זו הודיעה נאס"א איזור הנחיתה ייקרא על שמו של סופר המדע הבדיוני ריי ברדבורי

טביעות הגלגלים של קיוריוסיטי בנסיעת המבחן הראשונה שלו על מאדים. צילום: נאס"א
טביעות הגלגלים של קיוריוסיטי בנסיעת המבחן הראשונה שלו על מאדים. צילום: נאס"א

רכב השטח הרובוטי קיוריוסיטי ערך אתמול את נסיעת הבכורה שלו על אדמת מישור המכונה על שמו של סופר המדע הבדיוני ריי ברדבורי, מחבר "רשימות מן המאדים" שנפטר לאחרונה.

בתמונה ניתן לראות את טביעות הגלגלים של קיוריוסיטי בנסיעת המבחן הראשונה שהתקיימה ביום ה-16 לאחר הנחיתה. התמונה צולמה בידי מצלמת הניווט הימנית של הרכב.

 

סוף סוף: קיוריוסיטי משדר תמונה פנורמית של מכתש גייל והר שארפ

בצילום: תצלום פנורמי של הר שארפ (מימין) ומכתש גייל מתוך רכב המאדים קיוריוסיטי. בסופו של דבר יטפס הרכב על ההר שגובהו כ-5 קילומטרים בחיפוש אחר מינרלים המכילים או שנוצרו בעזרת מים. התמונה צולמה בהדרגה בידי מצלמת הניווט של קיוריוסיטי בימי המאדים (סול) 5-12 למשימה

סוף סוף שידר הרכב הרובוטי המדאימאי קיוריוסיטי את התמונות הפנורמיות ברזולוציה הגבוהה ביותר – מראה כללי של הפסקה המתמרת של הר שארפ. ההר מוקף בידי הסחף של קיר מכתש גייל, המקום שבו נחת קיוריוסיטי לפני שבעיים.

הזרוע הרובוטית וצל זרוע המצלמה נראים בקדמת התמונה.

הצילום נעשה בעזרת מצלמת הניווט של קיוריוסיטי ורואים בו את פסגות ההרים עד לאופק. הרכב נמצא במרחק של כ-7 קילמטרים מבסיס הר שארפ שגובהו 5.5 קילומטרים – גבוה ממרבית פסגות האלפים.

בסופו של דבר אמור קיוריוסיטי לטפס על הר שארפ ולחקור אותו שכבה אחר שכבה.

קיוריוסיטי על רקע מכתש גייל והר שארפ ביום ה-14 למשימה
קיוריוסיטי על רקע מכתש גייל והר שארפ ביום ה-14 למשימה
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. משה, בוא אני יספר לך סוד…אפילו המחשב בפלאפון שלך יותר חזק מהמחשב של הרובוט..אבל מה לעשות? אם היינו שולחים את המצלמה והפלאפון שלך, אז הם לא היו שורדים את המסע, והרובוט לא היה יכול לצלם, ואי.טי. לא היה יכול להתקשר הביתה…
    המכשירים על הרובוט אולי לא מתקדמים, אבל הם מאוד אמינים. הם צריכים לעמוד בטפרטורות נמוכות, בטמפרטורות גבוהות בנחיתה, בקרינה קוסמית וקרינה סולארית חזקה, וברוחות ואבק של מאדים…

  2. עוד תמונה "איכותית" ה"מגלה המון" מבית היוצר של נאסא. מזל שהם שולחים תמונות של רמות אפור ולא שחור לבן של פקס. (המצלמה שהזמנתי באי-ביי ב 4 דולר מצלמת יותר טוב)

  3. המטרה היא לא לחפש שם מים. האזור שבו קיריוסיטי נחת נקרא מכתש גייל ואזור זה נבחר מראש
    מכיוון שידוע שיש בו והיה בו בעבר ריכוז גדול של מים. אגב, הטמפ' שם ביום היא כ-3 מעלות ובלילה כ-
    מינוס 100 מעלות צלסיוס, כך שהמים הם בעקרון במצב של קפאון.
    בכל אופן, האזור שאליו קריוסיטי צריך להגיע בעוד כשלושה חודשים, נמצא למרגלות הר שארפ
    שנמצא בסוף מכתש גייל – כרגע במרחק של בין 6 ל- 7 ק"מ. אזור זה מאוד מיוחד גיאולוגית מכיוון שככל
    שעולים על ההר ניתן לראות שכבות ומשקעים שהתרחשו בעבר הרחוק של מאדים. כלומר, ניתן יהיה לראות ולבחון את ההיסטוריה של מאדים מקרוב, ואולי אפילו למצוא עדות לחיים בהתפתחו במאדים
    בתקופה בה עוד הייתה אטמוספירה וטמפ' שאיפשרה קיום אגמים ונהרות.
    אגב, רק כדי לקבל פרופורציה על מהירות הנסיעה, ע"פ מה שאמרו אתמול בכנס של JPL, הנסיעה
    שהייתה אתמול כפי שניתן לראות בתמונה לקחה בערך 5 דקות…

  4. "בסופו של דבר יטפס הרכב על ההר שגובהו כ-5 קילומטרים בחיפוש אחר מינרלים המכילים או שנוצרו בעזרת מים"

    האם לא הגיוני יותר לחפש מים במקומות נמוכים כמו מדרונות ועמקים ?

    איזה הגיון יש בחיפוש עיקבות של מים דווקא בפסגות הגבוהות ?

    חשבתי שמים נוטים להתרכז במקומות נמוכים ולא גבוהים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן