סיקור מקיף

חיסכון אדיר לחברות התרופות הגדולות באמצעות שיטה חדשה לניקיון גבישים

השיטה, שפותחה ע”י מהנדסים באוניברסיטת לידס, הינה כלי יקר-ערך אפשרי בייצור תרופות, במקרים בהם שליטה על צורות הגבישים הינה מכרעת הן למחיר והן לבטיחות המוצר

גידול גבישים. צילום: אוניברסיטת לידס
גידול גבישים. צילום: אוניברסיטת לידס

חברות התרופות יוכלו לחסוך מיליונים הודות לשיטה חדשה לבקרה בהיווצרות של גבישים. השיטה, שפותחה ע”י מהנדסים באוניברסיטת לידס, הינה כלי יקר-ערך אפשרי בייצור תרופות, במקרים בהם שליטה על צורות הגבישים הינה מכרעת הן למחיר והן לבטיחות המוצר.

רוב התרופות הינן גבישיים והמבנה המדויק שלהן יכול להשפיע על תכונותיהן הפיסיקליות ועל פעילותן. הבדלים אלו במבנים נוצרים, בד”כ, ע”י שינויים קלים, בלתי-נראים בתהליך. “אם תנסה להשתמש בעיפרון לכתיבה על זכוכית, לא תגיע רחוק, אך אם תשתמש ביהלום תוכל לרשום גם את שימך. זאת למרות ששניהם הן צורות טהורות של פחמן. הדבר דומה עבור צורות מוצקות שונות של אותה התרופה; הן יכולות להיות בעלות תכונות שונות לחלוטין,” טוען ד”ר רוברט המונד (Hammond), החוקר הראשי ממחלקת ההנדסה באוניברסיטה.

“תרכובות תרופות הופכות להיות מורכבות יותר ויותר והאתגרים המעורבים בתהליך הכנתן מובילים לקושי רב בקבלה מוצלחת ואחידה של הצורה המבנית המדויקת הנדרשת. משום כך יש למערכת שלנו אפשרויות עתידיות רבות. אנו מסוגלים כעת להביט בגבישים בזמן היווצרותם ישירות בתוך המגוב (reactor), דבר שלא נעשה בעבר.”הטכנולוגיה החדשה מזהה ומנטרת שינויים במבנה הגביש באופן מְקֻוָּן, ומספקת בכך שיטה אמינה המבטיחה את ייצור התרופה הרצויה. שינויים במבנה הגביש במהלך עיבודו, המכונים רַב-צוּרָתִיּוּת (polymorphism) יכולים לגרום לעיכובים משמעותיים בהכנסת המוצר לשוק, דבר העולה לחברות התרופות מיליוני דולרים.

הסוגיה מובילה גם לאתגרים בהגנה על הקניין הרוחני של חברות אלו. כבר היו מספר מקרים מפורסמים בהם תקפותם של פטנטים הועמדו למבחן משפטי ע”י חברות תרופות אשר השתמשו בצורה מבנית אחרת של אותו החומר הפעיל בתרופה. “הדבר מהווה בעיה קשה ביותר לחברות התרופות,” מסביר החוקר הראשי. “הפטנטים שלהם חשובים ביותר – הם אומנם ניתנים לתקופה של עשרים שנים, אך תקופת המחקר והפיתוח עצמה יכולה להימשך עד עשר שנים שלמות, כך שנותר עשור בלבד להחזיר את ההשקעה הכספית מהפיתוח ולהרוויח מהפטנט.” הטכנולוגיה שפותחה בלידס מבוססת על שיטה ידועה לניטור מבנה גבישים – עֲקִיפַת קַרְנֵי-רֵנְטְגֵּן באבקה (powder X-ray diffraction), הכלי המרכזי בבחינת רַב-צוּרָתִיּוּת. “לטכנולוגיה המשודרגת הזו יש פוטנציאל כלכלי עצום, בכך שניתן לפתח אותה לעבודה בקנה-מידה מפעלי ולהיות מיושמת גם בתחומי כימיה מסוימים,” אומר החוקר הראשי.

להודעה של החוקרים

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.