מהי חשיבה ביקורתית?

קווים מנחים לחשיבה ביקורתית מאת מחברות ספר פסיכולוגיה (טראויס וויד)

לעיתים קרובות נתפס המושג “חשיבה ביקורתית” כמושג שלילי, מדוע? האם בגלל האסוציאציה הטבעית ל”ביקורת”, הנתפסת על-ידי אנשים רבים כסימן לכשלון? או אולי בגלל הזיהוי של תהליך החשיבה הביקורתית עם האסכולה הפילוספית של הציניקנים, ולהתנהגותם של מיסדי האסכולה, התנהגות הנחשבה כוולגרית ופולשנית או חסרת טאקט במקרה הטוב.

כך או כך, חשיבה ביקורתית היא אחד מהכלים החזקים ביותר והחיוניים ביותר המשמשים את החושבים המודרניים. חשיבה ביקורתית היא אולי הכלי החשוב ביותר במחסן הכלים של הספקן המדעי. מובן, לא כל דבר מתאים למדידה מדעית. כשילד אומר לאמו “אני אוהב אותך עד לירח”, האם הוא מתכוון שהוא אוהב אותה כל-עוד המרחק ביניהם לא עולה על 360 אלף קילומטר? (שאלה עוקבת, מכיוון שהמרחק בין נקודה על כדור-הארץ ובין הירח משתנה בהתאם למופע הירח, האם גם האהבה של הילד משתנה בהתאם למופע הירח?) מובן שלא! באמצעות יישום לא מתאים שכזה, של השיטה המדעית לכל תחומי החיים, קל מאוד לראות איך אנשים מזהים את האסכולה הציניקנית עם החשיבה המדעית, או מדוע אנשים מסוימים מחזיקים באי-אלו אמונות טפלות ואפילו חששות מפני המדע.

מצד שני, וודאי לא תרצה לחזור לתקופה (הלא כל-כך רחוקה) בה הידע העיקרי של הרופא שלך היה באסטרולוגיה, ואת התרופה היה ניתן לרקוח רק בליל ירח מלא עם גרגרים מקצה השמאלי של הוואדי, ביחס לזריחת החמה בחודשו של יופיטר. באותו האופן, לא תרצה שהרופא שלך יתייחס בחשדנות למחקר החדש על התרופה העשויה להציל את חייך, מכיוון ש”כל אחד יכול להראות כל דבר עם סטטיסטיקה” [1]. אם-כן, הספקנות המדעית היא חיונית לעבודה בתחומי המדע ולבחינת התחומים שאינם נמצאים בזרם המרכזי של המדע, דהינו הפסבדו-מדעים למיניהם. במובן הזה, חשיבה ביקורתית אינה רק חיונית, אלא מעוּדדת ורצויה, היא חיובית.

אכן, בספרן, טארויס ווויד מגדירות אותה כ-“not merely negative” וממשיכות לצטט את הפילוסוף ריצ'ארד פול, ולהקנות למושג אור חיובי:

הפילוסוף ריצ'ארד פול תיאר שלושה סוגים של אנשים: מאמינים וולגריים, המשתמשים בסלוגנים ואמירות נדושות כדי להפחיד את אלה המחזיקים בדעות שונות עד שיסכימו עימהם; מאמינים מתוחכמים, המיומנים בשימוש בטיעונים אינטלקטואלים, אך רק כדי להגן על אמונותיהם הקיימות; ומאמינים ביקורתיים, המנמקים את דרכם להסקת מסקנות באמצעות ההגיון, ונכונים להקשיב לאחרים.

מהי חשיבה ביקורתית, אפוא, וכיצד נוכל לחשוב באופן ביקורתי? טארויס ווֶויד מציעות הגדרה, אך חשוב מכל, ממשיכות להציג שמונה תנאים, להם הן קוראות “קווים מנחים” (Guidelines) המגדירים חשיבה ביקורתית. לאט לאט, ובעיקר בקרב תלמידי מדעי החברה [2], התנאים האלה מתחילים להיות מוכרים יותר ויותר. הייתי רוצה להציג את התנאים האלה כאן, אך לפני-כן, כמה מילים והצגה שטחית של ההוגות יהיו במקום: קרול טארויס וקרול וֶויד, הן שתי ד”ר לפסיכולוגיה מצליחות שכתבו ארבעה ספרים בשותפות עד-כה, ועשרות ספרים באופן עצמאי. ספר-הלימוד שלהן Psychology, הרואה אור בימים אלה במהדורתו התשיעית, נחשב לאחד מספרי הלימוד המוכרים ביותר בתחום הפסיכולוגיה. עוד על המחברות, ניתן לקרוא למשל באתר ההוצאה. בתחילת הספר, הנחשב כמבוא לענף הפסיכולוגיה, מציעות המחברות הגדרה לחשיבה ביקורתית:
חשיבה ביקורתית היא היכולת והנכונות לאמוד טענות ולבצע שיפוט באופן אויבייקטיבי על-בסיס נימוקים מבוססים היטב. זוהי היכולת לחפש פגמים וסדקים בטיעונים, ולהתנגד לטענות שלא נתמכות בידי ראיות כלשהן. אך חשיבה ביקורתית, היא לא חשיבה שלילית ותו-לא. חשיבה ביקורתית גם מפתחת ומטפחת את היכולת להיות יצירתי וקונסטרוקטיבי, לספק הסברים אפשריים לממצאים, לחשוב על השלכות, וליישם ידע חדש כדי להתמודד עם מגוון רחב של בעיות סוציאליות ואישיות. למעשה, אינך יכול להפריד חשיבה ביקורתית מחשיבה יצירתית, מכיוון שרק כאשר תתחיל להטיל ספק במה שיש, תוכל לדמיין את מה שיכול להיות.

1. שאל שאלות; היה נכון לתהות.
חפש תמיד את השאלות להן לא ניתנה תשובה בספר-הלימוד, על-ידי מומחים, או על-ידי התקשורת. זה ימנע את הלך הרוח המסוכן של 'סמכות עליונה' או אדם 'יודע-כל'; לאף אחד אין את כל התשובות לכל השאלות, אפילו המומחים הגדולים ביותר בתחום מסוים ממשיכים לחקור אותו ולשאול שאלות. הראה נכונות לשאול “מה לא נכון כאן?” או “מדוע זה כך, וכיצד הדברים הגיעו לידי כך?”. גם המומחים עושים טעויות, ובוודאי העיתונות והמדיה. לא תמיד הטענות הסטטיסטיות, או הלוגיות, שמציגים נובעות האחת מן השניה. לכן, רצוי להכיר כמה הטיות קוגנטיביות אפשריות (ראה למשל כאן, כאן או כאן). באופן יותר ממוקד: אל תספוג מידע באופן פסיבי. כפי שאמר המתמטיקאי המנוח פול האלמוס:

Don't just read it; fight it! Ask your own questions, look for your own examples, discover your own proofs. Is the hypothesis necessary? Is the converse true? What happens in the classical special case? What about the degenerate cases? Where does the proof use the hypothesis?

[אל תקרא ותו-לא, היאבק! שאל שאלות משלך, חפש דוגמאות מקוריות, הוכח הוכחות משלך. האם ההִיפּוֹתֶזָה חיונית? האם ההפך נכון? מה קורה במקרה המיוחד הלקאסי? מה לגבי המקרה המנון? היכן ההוכחה משתמשת בהִיפּוֹתֶזָה?]

2. הגדר את הבעיה.
ניסוח לא-הולם של השאלה יכול להוביל לתשובות לא מלאות או מטעות. באופן מעשי, ניסוח טוב של השאלה קשור בהגדרה מעשית ומדידה של המונחים בהם השאלה משתמשת, וניסוח ברור של השאלה. למשל, בשאלה “מה מרגיז בני-אדם?” אנחנו צריכים הגדרה מעשית ומדידה של “רוגז” (אולי עליה מסוימת בלחץ-דם, קצב הלב, לחות על האור – אך זו הגדרה גופנית מתאימה גם לפחד, או להתקף-לב). יותר מזה, אם נודה שלא כל דבר מרגיז את כל בני-האדם, אנו צריכים למקד את השאלה עבור קבוצת מוגדרת היטב של בני-אדם. אך אפילו עבור קבוצה כזו, אנו מניחים מכנה משותף, אחרת מדוע שיתרגזו מאותו הדבר? הקו המנחה הזה מבקש מאיתנו גם לנסח שאלות ניטרליות, לנסות ולבטל תשובות מונחות מראש (או הטיות נסיין באופן כללי יותר).

3. בחן את הראיות.
העניין המרכזי כאן הוא “מה נחשב כ'ראיה טובה'?”. שאל את עצמך “אילו ראיות תומכות או מפריכות טיעון כזה או אחר, ואת הטיעון ההפוך?”. רק מכיוון שאנשים רבים מאמינים שמשהו נכון, כולל 'מומחים' רבים, אין פירוש הדבר שזה אכן כך. נדרשות כאן מספר מומחיויות ותת-מומחיויות, וכפי ש-Bayne מציין, Ennis מצא 118 כאלה! [3]

4. נתח את ההנחות וההטיות.
כולנו נתונים להטיות, אמונות המונעות מאיתנו להיות ללא משוא-פנים. הערך את ההנחות וההטיות המסתתרות מאחורי הטיעונים. הטל ספק גם בטיעונים שלך עצמך. לרוב ההטיות וההנחות מוסתרות, אל תשכח שגם האקסיומות של הגאומטריה האאוקלידית נמצאו לא שלמות. חפש את ההטיות וההנחות הסמויות, אל תתבייש בהן. אחרי הכל זכור את דבריו של נילס בוהר:

An expert is a man who has made all the mistakes, which can be made, in a very narrow field.

[מומחה הוא אדם אשר עשה את כל הטעויות האפשריות בשדה צר מאוד.]

5. הימנע מנימוקים רגשיים: “אם אני מרגיש כך, זה חייב להיות נכון.”
המחברות טוענת שנימוקים רגשיים ונימוקים שכליים משלימים זה את זה, ושימוש באחד ללא השני יכול להיות מסוכן כמו החלפת האחד בשני. כפי שהן מציגות זאת, מחויבות להוטה להשקפה מסוימת יכולה לדרבן אדם לחשוב באופן נועז ללא חשש מדעותיהם של אחרים, אך כאשר “תחושות בטן” מחליפות חשיבה בהירה, והשקפות פרטיות מחליפות איסוף ראיות מסודרות, התוצאות עלולות להיות הרות-אסון.

6. אל תפשט יתר על המידה.
כלל זה מזהיר כנגד הכללות, כגון סטרואטיפים. דחה חשיבה במונחים של או/או. אל תיתן לאנקדוטה להיות הטענה היחידה שלך. Rowan מרחיק לכת ואף טוען שכל שאר הקווים המנחים יכולים להיראות כדרכים להימנע מהכללות יתר. או במילותיו של אלברט איינשטיין:

Everything should be made as simple as possible, but not simpler.

[כל דבר צריך להיות פשוט ככל הניתן, אך לא פשוט יותר.]

7. הבא בחשבון פירושים אפשריים אחרים.

8. סבול או התר קיום אי-ודאות.
לעיתים אין מספיק ראיות כדי לאפשר הסקת מסקנות. השלם עם המצב, או השתמש בו כדרבון לחקירה נוספת. אל תפחד להגיד “אני לא יודע”. הכלל לא מתכוון שעליך להטיל ספק בכל ולהאמין בלא-כלום; פירושו של הכלל הוא להאמין בזהירות ובתשומת-לב, ולהיות מוכן לשקול מחדש אפילו את האמונות היקרות לך ביותר. אל תדרוש את “ה”תשובה.

זה היה סיכום קצר העוסק בשאלות “מהי חשיבה ביקורתית” ו”מהם הקווים המנחים לחשיבה ביקורתית”, המסתמך על הפרק הראשון בספרים:

• Tavris, C., and C. Wade. 1993. Psychology. 3rd ed. London: HarperCollins.
• Bayne, Rowan “Ideas and Evidence – Critical Reflections on MBTI® Theory and Practice”.
  CAPT – Center for Applications of Psychological Type, Inc.(Florida, 2005).

הערות והפניות:[1] “You can prove anything with statistics” – Carl Gustav Jung, psychologists and Freud’s pupil. See, for example, here.

[2] For example: Bayne, Rowan “Ideas and Evidence – Critical Reflections on MBTI® Theory and Practice”.
CAPT – Center for Applications of Psychological Type, Inc. (Florida, 2005).

[3] Ennis, R.H. 1987. A taxonomy of critical thinking dispositions and abilities. In J.B. Baron and R.J.
Sternberg, eds., Teaching Thinking Skills: Theory and Practice. New-York: Freeman.
לקריאה נוספת ראה:
Presley, Sharon 1995. “Intellectual Self-Reliance, Independent and Critical Thinking are the Cornerstones”. Truth Seeker (The Journal of Independent Thought).