חוקרים פענחו את הקוד הגנטי של פרות, הדבר יכול להוביל ליצירת חלב באיכות גבוהה יותר ואף לשפוך אור חדש על בריאותם של בני-אדם ומשפחת הבקר
לצורך פענוח הרצף הגנטי נדרשו 6 שנים ו-300 מדענים מ-25 מדינות שונות. עלותו הכוללת של המחקר הסתכמה ב-35 מיליון דולר, ותוצאותיו פורסמו במגזין “סיינס”.
הגנום של הפרה המבויתת מורכבת מ-22,00 גנים נפרדים מתוכם 20 אחוז זהים לגנים אנושיים. החוקרים מצאו גם שמבנה הכרומוזימים של בני אדם דומה יותר למבנה הכרומוזימים של מרות מאשר לכרומוזומים של עכברים ועכברושים – חיות עליהם עושים ניסויים במעבדות שונות כדי לבחון השפעה מחלות אנושיות.
הפרוייקט לפענוח הגנום של הפרות בוצע על פרות הרפורד (Hereford cows) שהגיעו במקורם מבריטניה אך כיום הן חיות בכל רחבי העולם. אלה פרות בגודל ביננוני בעלות גוון חום ומשמשות בדרך כלל לייצור בשר בקר. תעשיית הבקר חיונית לענף החקלאות העולמי כאשר בארצות הברית בלבד תעשייה זו מוערכת ב-94 מיליארד דולר.
הכרת המבנה הגנטי תאפשר לחוקרים להבין את המקור הבסיסי למחלות, דבר שיוביל לפרות בריאות יותר. השימוש באנטיביוטיקה יקטן וכפועל יוצא החלב שיופק מפרות אלה ואיכות הבשר שלהם תשתפר. מידע גנטי ישמש לבניית אסטרטגיות חדשות למלחמה במחלות הפוגעות בפרות וחלקן, כמו מחלת ספגת המוח של הבקר המכונה גם מחלת הפרה המשוגעת, מועברת לבני אדם. הבנת הגנום של הפרות אף תאפשר להבין טוב יותר את הגנום האנושי, השוואת גנים אנושיים עם גנים דומים במינים אחרים תוביל להבנות חדשות אודות אופן פעולתם.
כלים גנטיים משמשים כבר היום את ענף המחלבות, החוקרים חוזים כי שימוש במידע גנטי יכנס לשימוש נרחב גם בענף הבקר.
9 תגובות
למה אומרים "פיענוח רצף"? הרי לא מפענחים את הרצף או את הקוד כדי להבין איך הוא מייצר אורגניזם. רק ממפים את הקוד הקיים. או מגלים אותו. פיענוח זה יותר פיתרון יצירתי של בעיה.
כשיבינו למה רצף הגנום של הפרה גורם לה להיראות כמו שהיא ולמה יש לה את כל המאפיינים שלה אז זה פיענוח.
קיפוד אמיץ,
זה אומר שיתחילו יותר ניסויים על פרות.
רגע, זה אומר שיכלו הניסויים על פרות?
נראה לי שמחלת הפרה המשוגעת זה בכלל לא גנטי, מדובר במחלה פסיכולוגית.
הבנתי.
בעקבות תגובתי, כנראה, המאמר שונה ותוקן. במקור היה כתוב שהפה והטלפיים היא בעצם מחלת הפרה המשוגעת.
עמי:
גם לדעתי אין קשר בין מחלת הפה והטלפיים למחלת הפרה המשוגעת (מלבד העובדה שפרות עלולות לחלות בשתיהן) אבל המאמר אינו טוען לקשר כזה.
מצד שני אני אכן חושב שמחלת הפרה המשוגעת אינה דוגמה טובה כי בהיותה מחלה המועברת על ידי פריונים כלל לא ברור שיש לה קשר כלשהו למבנה הגנום (הרצף הגנטי אחראי על הרכב החלבון אבל לא על אופן קיפולו)
למיטב ידיעתי אין שום קשר בין מחלת הפרה המשוגעת לבין המחלת הפה והטלפיים
פיענוח רצף DNA, אינו מהווה בהכרח פיענוח רצף גנים או כמות גנים. הדבר תלוי בגורמים רבים נוספים ולא נלקחים בחשבון גנים "קופצים", מסגרות קריאה וכ"ד.
נראה שהעבודה רק החלה ומן הסתם יידרשו עוד שנים רבות עד שיוכלו להפיק תועלת ממשית מחשיפת הרצף הגנטי.