סיקור מקיף

האם חללית האוריון תשונמך מששה לארבעה אסטרונאוטים?

לפחות בטיסות הראשונות תסתפק נאס"א בארבעה נוסעים בחללית שתחליף את המעבורות במקום התכנון המקורי – ששה

תרשים של חללית הנוסעים אוריון, שאמורה היתה להיות בעלת ששה מושבים. יתכן שבטיסות הראשונות היא תוגבל לארבעה
תרשים של חללית הנוסעים אוריון, שאמורה היתה להיות בעלת ששה מושבים. יתכן שבטיסות הראשונות היא תוגבל לארבעה

כדי לחסוך משקל, שוקלים בנאס"א אפשרות להסרת שתי כסאות מרכב הנוסעים אוריון. מנהל תוכנית קונסטלישן אומר כי האפשרות לתכנון מחדש של אוריון נידון ביחד עם השותפים לתחנת החלל הבינלאומית למרות העובדה שהיכולת התפעולית המקורית היתה לשגר רכב בעל ששה מושבים. אף כי צוות תחנת החלל יגדל לששה בסוף מאי, נאס"א משוכנעת שאובדן שתי מקומות באוריון לא יגרום בעיה תפעולית, כל עוד ישנן חלליות סויוז בשטח.

בשבוע שעבר דיווח העיתון אורלנדו סנטינל כי בגלל בעיות תקציב, לא תוכל תוכנית קונסטלישן לעמוד בלוח הזמנים של החזרה לירח לפני 2020, איחור של שנתיים לתוכנית המקורית (2018). כעת מודאגים מהנדסי נאס"א כי משימת הירח עלולה להחליק עוד כמה שנים קדימה.

כדי לפצות על חדשות רעות אלה, שוקלים בנאס"א את האפשרות להפחית מסה מחללית האוריון הראשונה שתטוס על גבי טיל ארס-1. הנושא עלה לאחר שג'ף האנלי, מנהל תוכנית קונסטלישון ומפתח אוריון במסגרתה, אמר כי תכנון אוריון היה בתוך פלוס מינוס כמה מאות קילוגרמים מתוך המקסימום של כ-10 טון, המוכתב בידי דרישות הבטיחות לנחיתה עם שניים מתוך שלושת המצנחים במקרה שמצנח אחד ייכשל בעת הנחיתה.

"נכון לעכשיו, אנו נמצאים על הקצה ולפיכך נתחיל עם ארבעה נוסעים, אמר אנלי. "הדבר מאפשר לנו לפתח בינתיים גרסה משותפת לחללית הירחית ולזו שתגיע לתחנת החלל אך אנו נתכנן גם גרסה של ששה כך שנוכל להגדיל את הקיבולת אם נידרש לכך."

"בכל מקרה הרוסים יציבו תמיד סויוז או נגזרת שלה בתחנה כך שבמקרה שיווצר צורך בנטישת התחנה, תהיה שם תמיד סויוז אחת וחללית אוריון אחת.

לידיעה ביוניברס טודיי

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

10 תגובות

  1. תוכנית מעברות החלל היא לא הצלחה מסחררת – ממצב של 24 טיסות בשנה בעלות נמוכה לכל טיסה, הנושא הפך לסיוט מתמשך של נאסא ששואב תקציבים אדירים. מדובר בכלי של יותר מידי פשרות בסגנון תפסת מרובה לא תפסת
    יכול להיות שפשוט יותר ליצור כלי חד פעמי במקום להשקיע סכומי עתק בבדיקות ותחזוקה של אריחי הסליקון של המעברות, לבדוק את המנועים ועוד איזה שני מליון חלקים בכל פעם מחדש.
    נאסא נכשלו בתהליך של כלי רב שימושי כי לטוס לחלל זה עדיין לא כמו לטוס מישראל לארה"ב.
    יכול להיות שהכשלון קשור גם לכך שהיו יותר מידי דרישות (לצבא היו דרישות משלו וכן לגופים נוספים) , יתכן שאם היו מנסים ליצר כלי רב פעמי פשוט יותר היו מצליחים.

  2. כניראה יותר זול ופחות סיכונים כתוצאה מזה שזה תמיד יד ראשונה…

  3. למה הם חוזרים אחורה ?
    המעבורות הן כלי רב פעמי – למה לחזור לכלים חד פעמיים בסגנון תוכניות מרקורי ואפולו ?

  4. לא בדקתי את השימוש האקדמי, בכל אופן בעיתונות העוסקת בהייטק היה צורך במילה הופכית לשידרוג. כך לדוגמה המחשב הנייד שלי שונמך ל-XP כדי שלא יהיה צורך להגדיל את הזכרון שלו לכבוד הויסטה.

  5. התהליך הזה למרבה הצער דומה מאד לזה שהוביל את התכנון המקורי של מעבורת החלל לסדרה של פשרות שהסתיימו בשתי תאונות ומערכת כמעט לחלוטין לא שימושית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן