סיקור מקיף

מהיכן אנו באים ולהיכן אנו הולכים

ג'ון גריבין – המדריך לקוסמוס – לקסיקון דביר לאסטרונומיה ואסטרופיסיקה * עברית עמנואל לוטם, עורך מדעי – פרופ' אליה ליבוביץ

הקוסמוס הוא המקור לקיומנו וההשפעה של אירועים קוסמיים על כדור הארץ היא מוכחת. ובכל זאת, זה תחום שנחשב למקצוענים בלבד. גם לחובבים היה קשה לעקוב אחר כל ההתפתחויות החדשות בלי לדעת מה מקורן.

כעת ניתן לעשות סדר בבלגן. דוגמא טובה לכך ניתן לקבל אם עוקבים אחר הפרדוקס של אולברס, המנסה להבין מדוע השמים שחורים וכיצד תפיסה זו הביאה להבנה כי ליקום היתה התחלה במפץ הגדול, שכן אחרת היו מגיעים אלינו אורות של כוכבים רחוקים ביותר מכל כיוון אפשרי ובמצטבר היו מאירים את שמי הלילה.

באשר להערה על מקורותנו, כידוע, כל אטום בגוף האדם, מלבד אטומי המימן, נוצר בתהליכים גרעיניים שהתרחשו בתוך כוכבים, והתפשט במרחבי החלל בהתפוצצויות סופר נובה? כולנו עשויים מאבק כוכבים – פשוטו כמשמעו.

ועוד משהו – בכוכבים הדחוסים ביותר הידועים לנו, סנטימטר מעוקב אחד של חומר שוקל מאה מיליון טונות. זאת ועוד – בספר עצמו, המכיל 608 עמודים קלים לקריאה גם למי שלא מתמצא במיוחד באסטרופיסיקה.

המדריך לקוסמוס – לקסיקון דביר לאסטרונומיה ואסטרופיסיקה, שיוצא לאור במרס ,2002 מאפשר לכל אחד להתמצא באסטרונומיה
ובאסטרופיסיקה באמצעות ערכים לכל מושג. הוא מכיל למעשה הכל – החל ממונחים מדעיים, דרך סיפור חייהם ופעילותם של מדענים ואנשים אחרים שתרמו להתפתחות התחום ועד לסיפורים פיקנטיים מן העבר.

למהדורה העברית של הספר יש שם כפול לא לחינם. למעשה מדובר בתוספות רציניות לעומת המהדורה האנגלית בת שבע השנים. ראשית – יש התייחסות לפועלם של אסטרונומים ופיסיקאים יהודים וישראלים שתרמו לעולם המדעי. כמו כן יש בספר עדכונים לתחומים שונים שהיו בחיתוליהם בעת כתיבת הספר, כמו למשל גילויים המפתיע של כחמישים כוכבי לכת במערכות שמש אחרות. הספר מומלץ.

אלכס דורון, מעריב כותב על הספר:

עכשיו גם בעברית: מדריך לקוסמוס

לראשונה בעברית – לקסיקון למונחי האסטרונומיה והאסטרופיסיקה. "מדריך לקוסמוס" של ג'ון גריבין (עברית: עמנואל לוטם; עורך מדעי: פרופ' אליה לייבוביץ, אוניברסיטת ת"א; הוצאת דביר), ראה אור השבוע. הוא מבוסס על ספרו של האסטרופיסיקאי ד"ר גריבין, . Companion to the Cosmos

בלקסיקון, למעלה מ-1000 ערכים חלקם מפורטים ורחבי יריעה. הם מציגים את גרמי השמיים השונים, תיאוריות חדישות ו-ותיקות במדעי היקום, הכלים שבהם משתמשים האסטרונומים והאישים הבולטים בתולדות המדעים הללו.

פרופ' לייבוביץ, טרח והוסיף כמה ערכים שיש בהם עניין מיוחד לקורא הישראלי. כן נכללת בספר טבלת 88 קבוצות הכוכבים ובכל אחת מהן, גרמי השמיים הבולטים ביותר. הלקסיקון מצוייד במפתח לועזי-עברי.

בים המיידע הזורם מתוך דפי הספר ניתן ללמוד, למשל, שכולנו עשויים מאבק של כוכבים – כל אטום בגוף האדם, למעט אטומי המימן, נוצר בעקבות תגובות גרעיניות המתרחשות בתוך הכוכבים, מתפשטות בחלל בהתפוצצויות סופרנובה. וכן: שכמות החומר האפל גדולה לפחות פי עשרה מכמות החומר הנראה בעין; וגם שהשעון המדוייק ביותר הידוע לאדם הוא כוכב הניטרונים, הפולסר שתקופ ת סיבובו משתנה רק בחלק ה-75 מיליון של השנייה בכל שנה ארצית. או שבכוכבים הדחוסים ביותר, המוכרים כיום, 1 סמ"ק חומר, משקלו 100 מיליון טונות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן