אלמוגים חושפים מקורות קדומים של גנים אנושיים

דנ"א של יצורים חסרי חוליות מעלה שאלות בנוגע למודלים הקיימים של האבולוציה

קארינה דניס , Nature (תרגום: דיקלה אורן)

אלמוגים
אלמוגים

מחקר באלמוגים מרמז, כי חברים עתיקים בממלכת בעלי החיים החליקו להם בבוץ בעידן הפרקמבריאני בנושאם מטמון של גנים משותפים עם בני האדם.

באופן מפתיע, איננו חולקים את רבים מהגנים הללו עם יצורים כגון זבובים ותולעים, למרות שאלה התפתחו מיליוני שנים לאחר האלמוגים, וזה מטיל ספק בנכונותם של מחקרים רבים, שמשתמשים באורגניזמים האלה כמודל במחקרים לפענוח אבולוציית הגנום האנושי.

המחקר הזה, שהתפרסם בגיליון השבוע של Current Biology , בחן כ-1,300 רצפי גנים, שמתבטאים באלמוג אקרופורה מילפורה (Acropora millepora), ומצא, שכ-500 רצפים התאימו במאגר מידע של גנים. הרצפים הללו, שנקראים תוויות רצפים מבוטאים, מייצגים גנים בודדים, חלקים שונים של אותו גן או חלקים מבוטאים של הדנ"א, שאינם תורמים לקידוד של גן.

מתוך אלה, 90% נמצאו בבני אדם וכ-10% נמצאו בבני אדם אך לא בזבוב הפירות Drosophila melanogaster או בתולעת הנמטודה Cahenorhabditis elegans . הממצאים מרמזים, כי גנים, שנחשבו עד כה להיות ייחודיים לחסרי חוליות, עשויים להיות בעלי מקורות קדומים הרבה יותר והם אבדו במהלך האבולוציה של הזבובים והתולעים.

"ההנחה הייתה שבאלמוגים יחסרו מהגנים, שנמצאים בחיות מפותחות יותר," אומר רוברט סיינט מהאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה בקנברה, אחד מכותבי המאמר. תחת זאת, הם היו מופתעים לגלות גנים דומים לאלה, שתורמים לרקמות המתמחות של מערכות העצבים של בעלי החוליות, למרות שלאלמוגים רשת עצבית פשוטה.

"ישנן שאלות מדעיות חשובות שעלינו לשאול בעזרת מערכת האלמוגים, שתספרנה לנו על האבולוציה של מנגנוני התפתחות בממלכת בעלי החיים," אומר דייוויד מילר, ביולוג מולקולרי באוניברסיטת ג'יימס קוק בטאונסוויל, אוסטרליה ושותף לכתיבת המאמר.

הרעיון, שגנים שעד כה נחשבו ל"חידושים של בעלי חוליות" עשויים היו להתפתח לפני בעלי החוליות עצמם אינו חדש. אלחנדרו סנצ'ז אלוורדו, ביולוג בתחום ההתפתחות באוניברסיטת יוטה, כבר מצא גנים בתולעת השטוחה Shmidtea mediterrenea , שנחשבו לגנים, שהתפתחו בבעלי חוליות.

הרעיון, שחלק מבעלי החיים עשויים להיפטר מגנים עם התפתחותם, לעומת זאת, עדיין שנוי במחלוקת. "לא נדע באמת עד שיהיו לנו יותר גנומים של תולעים וחרקים להשוואה," אומר הביולוג ההתפתחותי אריק דייוידסון מהמכון לטכנולוגיה של קליפורניה בפסדינה.

משמעות הממצאים היא שלמרות שהמודלים של הזבוב והתולעת יעילים לחקירת תפקודי גנים בהתפתחות ותהליכים בתא, ייתכן שהערך שלהם למחקר על האבולוציה של הגנים של בני האדם מוגבל. "עלינו להסתכל על גנומים של בעלי חיים רבים אחרים, שלא עברו תהליך של איבוד גנים ברמה כזו, כדי להבין את האבולוציה והתפקידים של גנים אנושיים, וכיצד הם יוצרים מורכבות," אומר סנצ'ז אלוורדו.

קישור לכתבה המקורית בנייצ'ר

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן